מוצרי חלב, סופרמרקט / צילום: תמר מצפי
היום (ה') נכנס לתוקפו חוק המזון, אשר רבים סבורים כי הוא חל על מוצרי מזון בלבד. ואולם, בפועל מוגדר בחוק כי הוא חל על "מזון וכל מוצר אחר הנמכר בחנות, למעט מוצרי חשמל, מוצרי טקסטיל, ציוד משרדי, כלי בית, ספרים ועיתונים". משמע, החוק חל גם על ספקים של מוצרי צריכה נוספים כגון: קוסמטיקה ותמרוקים, טואלטיקה, טיפוח הגוף והשיער, חיתולים, מגבונים, חומרי ניקוי, צעצועים ועוד.
חוסר הבהירות בהוראות חוק המזון עלול להעמיד ספקים וקמעונאים רבים בפני סנקציות פליליות של מאסר וקנס גבוה, וכן עיצומים כספיים העשויים להגיע עד ל-24 מיליון שקל, כאשר חלקם כלל אינם מודעים לכך שהחוק חל עליהם, ולכן לא נערכים לשינוי הסדרים קיימים בהתאם להוראותיו.
בין שלל האיסורים שנכנסו היום לתוקף ניתן למצוא את האיסור על ספק גדול להתערב אצל כל קמעונאי בעניינים הבאים: מחיר המצרך לצרכן הסופי; הקצאת שטחי המכירה בשיעור כלשהו למצרכיו; רכישת מצרך בהיקף כלשהו מסך רכישות הקמעונאי של המצרך ותחליפיו; וכן כל עניין אחר הקשור לרכישה או מכירה של מצרך מספק אחר (כמויות, יעדים, שטחי מדף).
מדובר בחוק המשנה סדרי עולם. החוק, לדברי יוצריו, מהווה מהפך מחשבתי ושינוי תפיסה שורשי של יחסי הסחר בין ספקים לקמעונאים. משמעות קיום החוק הנה גיבוש מחדש של ההסכמים הקיימים בין הספקים לקמעונאים, קרי שינוי תפיסות סחר בהן נהגו לאורך עשרות שנים. לשינויים אלה יש השלכות כלכליות כגון עלויות שכירת שירותים משפטיים לשם הטמעת הוראות חוק המזון בהסכמים החדשים וקבלת חוות דעת באשר לפרשנות הוראות החוק.
החוק מעלה שאלות רבות שנותרו לא פתורות. אחת המעניינות שבהן היא האם סדרנות על-ידי ספקים מותרת או אסורה. החוק אוסר על ספק גדול להפעיל סדרנות בחנות של קמעונאי גדול. לכאורה, על-פי החוק, ספק גדול רשאי לסדר מצרכיו בחנות של קמעונאי שאינו גדול, ואילו על ספק שאינו גדול אין כל מגבלה, הוא רשאי לסדר מצרכיו בחנותו של כל קמעונאי.
אבל מה באשר לחוק ההגבלים העסקיים? חוק המזון מבהיר כי הוראות חוק ההגבלים ימשיכו לחול. עמדת רשות ההגבלים העסקיים היא שהסדרי סדרנות מקימים חשש לפגיעה בתחרות, ולפיכך מסווגים כהסדר כובל. אם כן, היעדר איסור על-פי חוק המזון להתקשרות מסוימת בין ספק לקמעונאי לא מהווה בהכרח הגנה מכך שהיא תחשב כעבירה על-פי חוק ההגבלים העסקיים.
מתח נוסף בין חוק המזון לחוק ההגבלים העסקיים קיים באשר לשאלת התערבות ספק במחיר לצרכן שגובה הקמעונאי. האיסור בחוק המזון חל על ספק גדול בלבד. לכאורה, ספק שאינו גדול רשאי להתערב בהחלטת הקמעונאי בעניין המחיר לצרכן. אולם, על-פי חוק ההגבלים העסקיים, הסדר לפיו מסכימים ספק וקמעונאי מהו המחיר שיגבה הקמעונאי מהצרכן מהווה הסדר כובל מהסוג הבוטה ביותר.
בשורה התחתונה, לספקים ולקמעונאים לא משנה אם כתב האישום שחלילה יוגש נגדם יהיה מכוח חוק המזון או מכוח חוק ההגבלים העסקיים. הם מעוניינים לפעול בסביבה עסקית ומשפטית ברורה ומוגדרת, ולכן עליהם לדעת באופן וודאי ובהיר אילו פעולות מותר להם לבצע ואילו לא - בין אם מדובר בחוק המזון, בחוק ההגבלים העסקיים או בכל חוק אחר.
רשות ההגבלים העסקיים משקיעה משאבים רבים בניסיון להנגיש את החוק לעוסקים בדבר, אולם כל זה לא היה נדרש אם מלכתחילה היה החוק ברור וקוהרנטי. בחוק החדש חסרה לכידות פנימית וכן הוראות המסדירות את יחסי הגומלין שלו עם חוק ההגבלים העסקיים באופן שאינו משתמע לשתי פנים.
■ הכותב הוא שותף מנהל במשרד עמית-פולק-מטלון ומומחה להגבלים עסקיים.