יעקב אשר / צילום: תמר מצפי
מי שמברך על ההחלטה להקים את העיר החרדית 'כסיף' בנגב, מעליב אותי. המהלך אינו הוכחה לדאגה של המדינה לציבור החרדי, כי אם להיפך - זה עלבון", אומר חבר הכנסת (יהדות התורה) יעקב אשר. "לו היתה מצוקת הדיור של החרדים נוגעת ללבם של מקבלי ההחלטה, לא היו תוקעים אותם ביישוב חדש בסוף העולם. כסיף זה אפילו אחרי סוף העולם".
השבוע המליצה ועדת משנה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה לאשר את התוכנית להקים את העיר "כסיף", המתוכננת כעיר חרדית שתיבנה על 6.5 אלף דונם באזור צומת ערד. כסיף מתוכננת לאכלס 100 אלף תושבים ב-16 אלף יחידות דיור, ותיבנה בסגנון המתאים לאורח חיים חרדי: דירות גדולות בבנייה רוויה נמוכה, ריבוי שטחים ציבוריים ומוסדות חינוך, פחות מקומות חניה ופיתוח דרכים ותשתיות המתאימים לתחבורה ציבורית המונית, כיאה לציבור עם שיעור המינוע הנמוך ביותר בישראל.
- מה רע בעיר שמותאמת לצרכים שלכם, עם תשתיות חדשות ותכנון תחבורה מודרני?
אשר: "קודם כל, זה לא כלכלי. הבזבוז הוא כפול: עיר חדשה היא הוצאות עתק מיותרות, מיליונים ומיליארדים שיעלה פיתוח תשתיות חדשות, וזאת במקום להשתמש בתשתיות קיימות. זה הבזבוז ראשון. בנוסף לכך, כסיף תהיה עיר שינה, וערי שינה לא יכולות להחזיק את עצמן באופן עצמאי, כי ארנונה ממגורים בלבד לא מפרנסת עיר. בשביל זה צריך אזורי תעשייה ושטחי מסחר שיממנו את השירותים האחרים שעיר נותנת לתושביה. למדינת ישראל יש ניסיון רב בהקמה של ערי לווין ושינה מסוגה של כסיף, ולא רק לחרדים - ערים אלה נשארות במצוקתן, וצריך להמשיך לסבסד אותן עד אין סוף. זה הבזבוז השני".
- סוף סוף מקצים תקציבים ובונים בכסף ציבורי למגזר שאתה שייך אליו, ואתה בכל זאת מתלונן.
"אחרי שנתיים של ממשלה רעה, הגיעה החלטה טובה לחרדים, ואני לא מזלזל בכוונה להקים עיר. אם המהלך היה חלק מפתרון כולל, אולי הייתי מברך על ההתחשבות שגילו כלפי החרדים, אלא שלא זה היה המניע בהחלטה על 'כסיף'. אם המניע היה טובתנו, היו מוצאים פתרונות, ולא על הדיונות בנגב. לו טובת הציבור החרדי היתה עומדת לנגד העיניים, היו מקדמים פתרונות דיור שיעודדו ויאפשרו לחרדים להתפרנס, לגור בתנאים נוחים, להתערב ולהיות חלק אינטגרלי בחיי החברה הישראלית".
- מה הפתרון שאתה מציע?
"לנצל את יתרון הגודל ולהקים שכונות חרדיות בתוך ערים קיימות ופעילות. כדי שעיר תוכל לתפקד צריכים להיות בה הרבה אנשים. במגזר החרדי מתחתנים 5,000 זוגות בשנה, שהם צורך ב-5,000 דירות נוספות בכל שנה. יש מספיק בנייה חדשה בירושלים ובראש העין, אבל אין שם אפילו מיזם מגורים אחד שמתוכנן לחרדים".
לא להפרדה
אריאל אטיאס, שנחשב למי שדאג באופן עקבי ומובהק לדיור החרדים, יזם את המהלך (שכשל) להגדיר את "חריש" כעיר חרדית, ונלחם על זכותם של החרדים ליהנות מהטבות בדיור כאזרחים שווים במדינה. אטיאס החזיק בדעה עקבית שיש להפריד בין מגורים של חילונים וחרדים ואמר בעבר, בשבתו כשר השיכון בממשלת נתניהו הקודמת כי "צריך לחיות בהפרדה, והמגזר החרדי חי יותר טוב כשהוא חי בהפרדה".
אשר אומר שמי שדוחף להפרדה הם החילונים. "הדרת החרדים היא מהלך משותף של ועדות התכנון וראשי רשויות, באמצעות הכתבה של סגנון בנייה שלא מאפשר לנו לגור בערים הקיימות".
- בעשרים השנה החולפות צמחו במרכז לא מעט יישובים חרדיים.
"כל הישובים הקיימים סובלים ממחסור בעתודות דיור, בין אם מסיבות מדיניות - הקפאת בנייה בשטחים שמעבר לקו הירוק (ביתר עלית, מודיעין עלית) או מסיבות פוליטיות פנימיות, כמו המקרה של אלעד, שם ועדת הגבולות לא אישרה הרחבה של הישוב, והוא מתפוצץ בריבוי טבעי. בחריש הלכו איתנו עד בית המשפט כדי למנוע מאיתנו פתרונות ראויים".
- אז אולי בכל זאת עיר חדשה?
"המדינה צריכה להחליט: אם היא רוצה מעורבות של חרדים ושילוב, שתאפשר בנייה מתאימה ביישובים הקיימים. אם ההחלטה הסופית היא הפרדה והדרה - אז לא תהיה ברירה ויקומו ערים חדשות. אבל אפילו אם יש חילוקי דעות, ואפילו שיש מי שמאמין שאי אפשר ליישב אותם בחיים משותפים, למה לזרוק אותנו לסוף העולם?"
"אי אפשר לבנות עיר על חרדים"
"האוכלוסיה החרדית מגיעה לפריפריה בגלל המחירים הנוחים, כך גם אצלנו", אומרת טלי פלוסקוב, ראשת העיר ערד. לדבריה, בואם של חרדים דוחף תושבים ותיקים לעזוב מחשש ל"אפקט בית שמש" ואובדן צביונה החילוני של העיר. "כסיף תוריד את הלחץ מערד, אחרת נפסיד את ערד לחרדים, ואעשה הכל כדי למנוע זאת".
פלוסקוב דווקא בונה על העיר החדשה שתתרום לשגשוגה של ערד: "היא תביא לאזור עוד אוכלוסיה, הם יגורו בכסיף, אך יעשו קניות ויקבלו שירותי בריאות בערד".
- אז מדוע שלא יגורו בעיר הקיימת ויחזקו אותה מבפנים?
"כי אוכלוסייה חרדית אינה מחזקת. זו אוכלוסייה שזקוקה להרבה טיפול, יותר פינוי פסולת, יותר מוסדות חינוך. רבים מתוכה אינם עובדים, ולכן קשה לבנות עליהם עתיד של עיר".
פולסקוב מקווה למשוך אוכלוסייה אחרת לערד - אנשי קבע עם משפחותיהם (אפקט עיר הבה"דים), ואנשים צעירים שישתלבו בתיירות שהיא מתכוונת לפתח בעיר שלה, וכבר היום מספק מקומות עבודה, אולם במועצה האזורית הסמוכה תמר.
- עיר חדשה משמעותה תשתיות חדשות והוצאות חדשות.
"גם אם לא תהיה כסיף, לא אקבל את הכסף לפיתוח ערד. זה אותו כיס, אבל זו לא אותה יד שמשלמת".