מה יהיה על מזרחי-טפחות?
עד לאחרונה עוד נראה היה כי קיים תרחיש סביר שבו משפחות ורטהיים ועופר - מהמשפחות העשירות במשק - יוכלו לשמר את השליטה בבנק מזרחי טפחות, חרף חוק הריכוזיות. אלא שכיום נראה כי התרחיש הסביר יותר הוא שמזרחי טפחות יצטרף ללאומי ולדיסקונט, ויהפוך אף הוא בנק ללא גרעין שליטה.
חוק הריכוזיות אוסר על החזקה במקביל של תאגיד ריאלי ופיננסי משמעותיים. עד לפני כמה שבועות לא היה ברור האם החברה המרכזית למשקאות קלים שבשליטת משפחת ורטהיים נחשבת תאגיד ריאלי משמעותי - אם היא לא נחשבת ככזו, אין בעיה להחזיק בה ובבנק במקביל. ואולם אחרי שפורסמה רשימת התאגידים המשמעותיים במשק, והתברר כי החברה המרכזית למשקאות קלים - המחזיקה בין היתר בקוקה קולה - נכללת ברשימה, משפחת ורטהיים צריכה לבחור עד שנת 2019: או קוקה קולה או מזרחי טפחות.
הרשו לנו להמר שבין השתיים, משפחת ורטהיים תעדיף להישאר עם החברה המרכזית למשקאות קלים. ראשית, החברה המרכזית למשקאות קלים היא מעין מפעל חיים של המשפחה - נציגיה פעילים ודומיננטיים שם. לעומת זאת, שליטה בבנק אינה אטרקטיבית: הרגולציה הנוכחית אינה מאפשרת מעורבות רבה של בעלי השליטה בבנק, וזרם הדיבידנדים אינו כשהיה. אם אכן ורטהיים יחליט למכור את השליטה בבנק, משפחת עופר עלולה למצוא עצמה בבעיה. ספק אם משפחת ורטהיים תמצא קונים למניות הבנק, וסביר יותר שתמכור את המניות בשוק, מה שיביא לפיזור גרעין השליטה. אם משפחת עופר ממש תרצה, היא יכולה לקנות את המניות של ורטהיים השוות כיום 2.2 מיליארד שקל. ואולם האם תרצה להגדיל חשיפה בהיקף שכזה לבנק, כשממילא נראה כי האפסייד בהשקעה במניות הבנק די מוגבל?
לכן, במצב הנוכחי התרחיש הסביר יותר הוא שהבנק יהיה ללא גרעין שליטה. החלטת בנק ישראל שלא להעניק היתר שליטה לילדיו של ורטהיים עשויה לזרז את ההליך, שכן ורטהיים מעוניין לסיים את חלוקת נכסיו בין ילדיו בעודו בחיים.
