גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

בנק ישראל: הסיכון מס' 1 ליציבות הבנקים הוא הנדל"ן

"המערכת הפיננסית חשופה לסיכון של ירידה חדה במחירי הדירות, אם כתוצאה מעליית ריביות חדה ומהירה, ואם כתוצאה ממיתון שיפגע בהכנסות הלוֹוים"

בנק ישראל מזהיר היום (ד') באופן הנהיר ביותר שהסיכון המרכזי ליציבות הבנקים בישראל מגיע משוק הנדל"ן. זאת, לאחר כמעט 8 שנים של עליות מחירים בלתי פוסקות בשיעור ממוצע מצטבר של כ-100%, תוך התנפחות שוק המשכנתאות.

"הסיכון המרכזי הנשקף ליציבותה של המערכת הפיננסית המקומית טמון בחשיפתם הגבוהה של המערכת הבנקאית ושל משקי הבית לשוק הדיור", נכתב בדוח היציבות הפיננסית החצי-שנתי של בנק ישראל.

בדוח מזהיר בנק ישראל מהחשיפה הכפולה של הבנקים לשוק הנדל"ן - כמלווים לרוכשי הדירות (משכנתאות) ולקבלנים והיזמים (אשראי נדל"ן). בדוח נכתב כי "המערכת הבנקאית חשיפה גבוהה למשכנתאות ולענף הבינוי והנדל"ן, והדירות מהוות חלק מרכזי בתיק הנכסים של משקי הבית".

בהמשך ישיר לכך נכתב כי "המערכת הפיננסית חשופה לסיכון של ירידה חדה במחירי הדירות, אם כתוצאה מזעזוע (מקומי או חיצוני) שיוביל לעליית ריביות חדה ומהירה, ואם כתוצאה ממיתון שיפגע בהכנסות הלוֹוים. כל אחד מתרחישים אלו, או שילוב של שניהם, עלול להקשות על משקי הבית והקבלנים לעמוד בהתחייבויותיהם וכך לפגוע ביחסי ההון של הבנקים".

בנק ישראל לא מנתח לעומק את התרחישים לירידת מחירי הדירות, שיעורי הירידה האפשריים וההשלכות על מספר משקי הבית והקבלנים שיגיעו לחדלות פירעון. במקום זאת, הוא מציין כי "כאשר בוחנים את התמונה הצופה פני עתיד מוצאים כי המחסור בדירות מוסיף להצטמצם משום שהיקף התחלות הבנייה נותר גבוה, אך מנגד גם הביקוש נותר גבוה על רקע הירידה הנוספת שחלה בחודשים האחרונים בריבית הריאלית הקצרה והארוכה. גם צעדי המדיניות שהממשלה נוקטת בשוק הדיור משפיעים על הביקוש".

יציבות פיננסית

הזינוק במשכנתאות

לפי הדוח, המשכנתאות והאשראי ליזמי הנדל"ן מהווים יחדיו 44% מסך האשראי הבנקאי, ובבנק ישראל מכנים היקף זה "משמעותי". היקף האשראי לדיור של 5 הבנקים הגדולים זינק מרמה של 19.6% מסך האשראי בבנקים בשנת 2007 לרמה של 30.5% בספטמבר 2014.

ריבית הבסיס של בנק ישראל נמצאת בחודשים האחרונים בשפל של 0.25%, מה שגרר גם את ריביות המשכנתאות לשפל. ההערכות בשוק הן כי הריבית תחל לעלות רק לקראת סוף השנה, בדומה להערכות להעלאת הריבית בארה"ב. בדוח שפורסם היום מודה בנק ישראל כי שתי הפחתות הריבית תרמו להגדלת המשכנתאות, אם כי בעיכוב בשל הקיפאון בשוק הנדל"ן בהמתנה לתוכנית מע"מ 0% שלא יצאה לפועל.

"שתי הפחתות הריבית האחרונות שערך בנק ישראל אמנם הובילו לעוד ירידה מתונה בריבית הריאלית המשוקללת על המשכנתאות, אך הן לא השפיעו במידה ניכרת על הביקוש בשוק הדיור עקב ההמתנה לצעדי חקיקה חדשים. ואולם לאחר שחלק מצעדי החקיקה החדשים עוכבו, נרשמה בספטמבר עלייה במחירי הדירות, ובהמשך נצפתה גם עלייה מסוימת בהיקף העסקאות בדירות ובנטילתן של משכנתאות חדשות; נטילת המשכנתאות התאפיינה עוד קודם לכן בקצב גבוה - הממוצע בחודשים האחרונים עמד על כ-4.4 מיליארד שקל לחודש", נכתב בדוח. נזכיר כי בחודש דצמבר עמד היקף המשכנתאות על 5.5 מיליארד שקל לאחר קבורת תוכנית מע"מ 0%, ובמערכת הבנקאית מעריכים כי גם חודשים ינואר-פברואר יהיו חזקים.

סכנה גם באג"ח הקונצרניות

סיכון נוסף לבנקים ממנו מתריע בנק ישראל הוא שוק האג"ח הקונצרניות. בהודעות הריבית החודשיות של בנק ישראל הוא הזהיר בחודשים האחרונים מהתשואות הנמוכות באג"ח הקונצרניות, וכעת בדוח היציבות הפיננסית הוא כותב כי "המערכת הפיננסית חשופה גם לתמחור חסר של הסיכונים בשוק אג"ח החברות, על רקע סביבת הריביות הנמוכה בישראל ובעולם - גורם שמשפיע על התמחור בשוק זה ובשוקי הנכסים בכלל.

"אמנם לאחר פרסום הדוח הקודם נבלמה מגמת הירידה במרווחים בשוק אג"ח החברות - ובדצמבר הם אף עלו, לצד עלייה מתונה בפער התשואות לעומת חו"ל - אולם רמת המרווחים עדיין נמוכה. במקביל חלה עלייה בגיוס החוב נטו של חברות ישראליות וכן גדל היקף הנפקות האג"ח של חברות זרות בבורסה בתל-אביב".

הבנק מזהיר מההסתערות של קרנות הנאמנות על השוק הקונצרני וכותב כי "תמהיל ההחזקות בשוק אג"ח החברות השתנה בשנים האחרונות: קרנות הנאמנות מחזיקות כיום חלק גדול יותר מיתרת האג"ח, על חשבון חלקם של גופי החיסכון לטווח ארוך. תופעה זו מגדילה את הסיכון לכך שבעת משבר עתידי בשוק זה יתרחש בו מימוש נכסים מהיר, וזה מצדו יחריף את המשבר. סיכון זה מתחדד נוכח מרווחי התשואות הנמוכים בשוק אג"ח החברות".

כמו כן צוינה בדוח הירידה במספר הסדרי החוב בשוק, אך ישנה גם ביקורת על החברות שערכו הסדרי חוב ולאחר מכן נזקקו להסדר נוסף, מה שמעיד על דחיית הבעיה: "חלק גדול מהחברות שהשלימו הסדר חוב זקוקות כעבור זמן קצר יחסית להסדר נוסף כדי להמשיך להתקיים. מכאן ניתן להסיק כי בחלק מהמקרים הסדרי החוב אינם מבריאים את החברה ומשפרים את מצבה הפיננסי אלא רק דוחים את ההתמודדות עם הבעיה למועד מאוחר יותר. במהלך 2014 נכנסו 8 חברות לתהליך הסדר נוסף משום שלא הצליחו לעמוד בתנאי ההסדר הקודם. מאז 2008 נקלעו להסדר חוזר כ-33% מהחברות שהשלימו הסדר חוב עם בעלי האג"ח. בין אישורו של ההסדר הראשון לבין תחילתו של התהליך הנוסף חלפו בממוצע כ-19 חודשים".

יציבות פיננסית

יציבות פיננסית

בנק ישראל: היזהרו מחברות הנדל"ן האמריקאיות שמציפות את הבורסה

באשר להנפקות האג"ח של חברות הנדל"ן האמריקאיות בבורסה בת"א, בהיקף של 4 מיליארד שקל משנת 2013, בבנק מזהירים מפגיעה בשיעור ההחזר של אותן חברות במצב של חדלות פירעון: "אף על פי שהחברות המנפיקות מאוגדות בחו"ל וגיוסיהן נועדו לממן פעילות בחו"ל, כל ההנפקות נקובות בשקלים (48% מהן צמודות למדד ו-52% אינן צמודות). מרבית החברות לא ביצעו מיידית עסקאות הגנה לגידור החשיפה המטבעית, אלא התחייבו בתשקיפיהן לבחון את אפשרויות הגידור במידה שיעלה הסיכון הנשקף משינוי בשער החליפין.

"לאג"ח שהנפיקו החברות הזרות איכות דירוג נמוכה מזו של האג"ח שהנפיקו חברות הנדל"ן המקומיות מאז 2012 האג"ח המדורגות נהנות אמנם מדירוג השקעה אך הוא אינו גבוה, וההנפקות ללא דירוג בולטות במשקלן הגבוה. יחד עם זאת, שיעור ההנפקות הכוללות אג"ח בעלות ביטחונות ברמת קדימות גבוהה גדול בהרבה בהנפקות של החברות הזרות מאשר בהנפקות של חברות מקומיות".

בבנק מסבירים כי המניעים של אותן חברות זרות להנפיק בישראל נובעים מכך שכאן הן נחשבות חברות גדולות בסטנדרטים הישראלים בעוד שבארה"ב הן נחשבות לחברות קטנות; עלויות הגיוס שלהן כאן נמוכות יותר; וכמו כן סולם הדירוג שלהן בישראל גבוה יותר מאשר בארה"ב.

עם זאת, בבנק ישראל מתייחסים לעובדה שחלק מאותן חברות רשומות במקלטי מס ומציינים כי "חוסר הבהירות עדיין גדול יותר במקרה של פשיטת רגל או הסדר חוב בחברות זרות, והוא אף מתגבר בשל מקום הרישום של החברות - מקלטי מס. חוסר בהירות זה עלול לפגוע בשיעור ההחזר של החברות. יתר על כן, שיעור ההחזר עלול להיפגע גם מכך שהנושים הישראלים רחוקים ממוקד פעילותן של החברות ומהנכסים ששועבדו להבטחת החוב, משום שהדבר עלול ליצור קושי מיוחד להשתלט על נכסים במקרה שהחברות לא יעמדו בהתחייבויותיהן".

המשקיעים הזרים כבר לא נבהלים ממלחמות ישראל

התייחסות מעניינת נוספת בדוח היציבות הפיננסית של בנק ישראל הוקדשה למבצע "צוק איתן". המסקנה בשורה התחתונה היא שהמשקיעים הזרים כבר לא מגיבים בפאניקה למלחמות ישראל, והדבר בא לידי ביטוי באיתנות יחסית של השקל, בפרמיית הסיכון של ישראל (CDS) ובתנועות ההון.

"השווקים הגיבו ל'צוק איתן' במתינות רבה", נכתב בדוח. "בחינה של התנהגות המשקיעים הזרים מעלה כי גם הם לא הגיבו להתפתחויות הגיאו-פוליטיות ביציאה משוק ההון הישראלי, ולמעשה אף הגדילו במהלך המבצע את השקעותיהם בניירות ערך ישראליים בבורסה בתל אביב".

למרות האופוריה, שנובעת מההתאוששות המרשימה שהפגינה כלכלת ישראל בעשור האחרון ממבצעים צבאיים, בבנק ישראל מזהירים כי הסיכונים הגיאו-פוליטיים כבר משפיעים היום על דירוג האשראי של ישראל ועלולים להחריף: "אם סיכון גיאו-פוליטי מהותי יתממש ויפגע בכלכלה במידה רבה מזו שנצפתה ב'צוק איתן', סביר לצפות כי הוא ישפיע באופן משמעותי יותר גם על השווקים ועל המערכת הפיננסית".

עוד כתבות

תקיפת צה''ל בלבנון (ארכיון) / צילום: ap, Ariel Schalit

צה"ל: הותקף אתר ששימש את חיזבאללה לייצור טילים ולאחסון אמל"ח

הנשיא האמריקאי התייחס לאפשרות של חידוש המלחמה עם האיראנים: "נראה מה יקרה אחרי תחילת השנה החדשה" ● נתניהו לוחץ לחדש את המלחמה, מדינות המפרץ מזהירות מתגובה מטהרן, ובבית הלבן בוחנים את תרחישי התגובה האפשריים ● עמדת הרמטכ"ל זמיר בפגישה עם מפקד סנטקום: אם אין הסכם, נכון לתקוף באיראן - השאלה מתי ● עדכונים שוטפים

צילום: Shutterstock

"אומרים שמחר תפרוץ מלחמה": המודל הכלכלי שמזין את תעשיית השמועות סביב איראן

מאז 7 באוקטובר מציפות את הרשתות שמועות על מתקפות, גיוסי מילואים וקריסת מערכות הגנה ● מאחורי רבות מהן עומד מודל עסקי שממיר חרדה לטראפיק ולהכנסות מפרסום, ומתגמל את מי שמצליחים לייצר את הבהלה הגדולה ביותר ● מי מפעיל את המכונה הזו, איך היא עובדת ומדוע כל כך קשה לעצור אותה?

לוח טיסות מבוטלות בנמל התעופה הארטספילד-ג'קסון באטלנטה, ג'ורג'יה / צילום: Reuters, Elijah Nounelage

מערכות ענק טכנולוגיות קורסות בזו אחר זו: מה עומד מאחורי רצף התקלות העולמי

בתוך פחות משבוע חלו שיבושים בענן של מיקרוסופט, בתעופה, בשירותי אפל וברשת המסווגת של ה־NSA ● בממשל האמריקאי ובענקיות הטכנולוגיה מנסים להרגיע, אך מומחים מזהירים מהתלות בספקים בודדים בעידן ה־AI ● והאם יש קשר למתקפות הסייבר באירופה?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות חדות; אנתרופיק זינקה בכ-16% ביומה הראשון

וול סטריט סגרה יום שישי רצוף של ירידות, נאסד"ק ירד ב-2% ● המסחר באנתרופיק נפתח בזינוק של 34% מעל מחיר ההנפקה, אך התמתן בהמשך ● AMD ירדה בחדות בעקבות תחקיר חריף נגד החברה ● וולמארט עקפה במעט את תחזיות הרבעון השלישי אך סיפקה תחזית זהירה לעונת החגים

מרקש, מרוקו / צילום: ap, Mosa'ab Elshamy

אחרי הקפאת הטיסות: ארקיע חוזרת ליעד המבוקש

לאחר שהקפיאה את מכירת הכרטיסים בעקבות הנחיות גורמי הביטחון, ארקיע קיבלה את האישורים הנדרשים ותחדש את הטיסות הישירות למרוקו ב-4 בינואר ● הקו יופעל פעמיים בשבוע במטוסי החברה, והמחיר יחל ב-299 דולר לכיוון

פודטראק מרווה פיצריה מקומית / צילום: בר גוטהרץ

עם בצק מדויק וגבינות משובחות: הפיצה הגלילית שניצחה במבחן

בטיול בתוך השלווה הגלילית של יודפת פגשנו עדרי כבשים ובתי אבן, גילפנו יצירה מעץ תות והתענגנו על פיצה שלא הייתה מביישת את נאפולי ● חגית אברון תופרת יום

עסקי הנדל''ן של עומר אדם / צילומים: שי פרנקו, אביב חופי, Shutterstock, קבוצת ענן

האימפריה של עומר אדם כבר שווה מיליארדים: הנדל"ן, הקמעונאות ומה הוא מתכנן לרשת זאפה

עסקי הנדל"ן של הזמר ומשפחתו, הכוללים מרכזים מסחריים, בנייני מגורים ובתי מלון ברחבי הארץ, הגיעו לשווי של יותר מחצי מיליארד דולר ● גלובס חושף את מתיחת הפנים המתוכננת של המשפחה במועדוני ההופעות של רשת זאפה, כולל מעבר לכשרות שיוביל לסגירה בשבת ● אדם לא עוצר גם בתחום הטכנולוגי לאחר שחוות השרתים ענן, שהוא חלק מבעליה, נסקה לשווי של 1.2 מיליארד דולר

פרופ' אריק לנדר

מייסד מכון ברוד, מגופי המחקר החשובים בעולם: "ראיתי בחיי הרבה פרויקטים משוגעים שהפכו לאפשריים"

פרופ' אריק לנדר, מחוקרי הגנום המובילים ומי שייסד את מכון ברוד של MIT והרווארד, מספר בראיון בלעדי איך שכנע שתי אוניברסיטאות מתחרות לשתף פעולה, מעריך מתי תהיה תרופה לאלצהיימר ומתייחס לביקורות עליו לאורך השנים ● השבוע קיבל ממכון ויצמן פרס על פועלו, והוא כבר בדרך לפתור בעיה גדולה נוספת של האנושות - עם חברה לאנרגיה ירוקה

יו''ר ועדת הבחירות נעם סולברג / צילום: רפי קוץ

באופן חסר תקדים: ביהמ"ש העליון יערוך משפט חוזר - בגלל טעות של שופטיו

נעם סולברג קבע שבגלל עיוות דין וחוסר צדק שנגרם לגינקולוג מיכאל שטטמן, יש להורות על משפט חוזר ● שופטי בית המשפט העליון הרשיעו אותו באונס מטופלותיו, למרות המלצתם לפרקליטות למשוך את הערעור שלה על זיכויו ● סולברג ציין: "מערכת המשפט אינה חפה מטעות"

מסיושי סאן, מנכ''ל סופטבנק / צילום: Reuters, Koichi Mitsui/AFLO

הנפקת אנתרופיק הפילה את מניית סופטבנק. זאת הסיבה

סופטבנק, שהשקיעה 64.6 מיליארד דולר ב-OpenAI, צנחה בכ-15% ורשמה את יום המסחר הגרוע ביותר שלה ביותר משנתיים ●  ברקע: הפסד רבעוני של 7.1 מיליארד דולר, חשיפה כבדה לתעשיית ה-AI וחששות המשקיעים מהתשואה על ההשקעות העצומות בתחום

מטוס ישראייר / צילום: מוני שפיר

מתרחבת באמריקה: שיתוף הפעולה החדש של ישראייר וצפי ההכנסות

ההסכם יאפשר לישראייר לשווק טיסות המשך של אמריקן ליעדים בארה"ב ובקנדה, ולהתחרות גם על נוסעים שיעדם הסופי אינו ניו יורק ● החברה מעריכה כי המהלך ירחיב את קהל היעד הפוטנציאלי שלה ב-20%-25% וייצר הזדמנויות להכנסות נוספות של 20-40 מיליון דולר בשנה

נמל תעופה בן גוריון / צילום: פולי טובמן

פוטנציאל ל-180 מיליון שקל: החברה שתפעיל את החניונים בנתב"ג

מרחבים טל זכתה במכרז ותפעיל כ-20 אלף מקומות חניה ב-27 חניונים בנתב"ג, בחיפה, ברמון ובמסוף בגין ● הפדיון מהחניה הגיע לכ-180 מיליון שקל ב-2023 ולכ-147 מיליון שקל ב-2025 ● רשות שדות התעופה דרשה מהמתמודדות להציג מחזור הכנסות שנתי של 50 מיליון שקל לפחות במשך ארבע שנים

שפד''ן / צילום: אתר חברה

ההמלצה שהוגשה למשרד הפנים: כך יחולקו ההכנסות מהשפד"ן

המלצת הוועדה הגאוגרפית עשויה להזרים עשרות מיליוני שקלים בשנה לרשויות במרכז על חשבון ארנונת השפד"ן ● ראשון לציון צפויה לקבל את הנתח הגדול ביותר, בעוד שבת ים, חולון, יבנה, נס ציונה וגן רווה ייהנו מהכנסות קבועות אף שאינן מספקות שירותים למתקן עצמו

דובר צה''ל, תא''ל אפי דפרין / צילום: צילום מסך

דובר צה"ל בהודעה לפני שבת: "אין שינוי בהנחיות - אל תיתנו יד לשמועות"

בבלומברג מדווחים כי כעת המערכת הישראלית "מסוגלת להתמודד עם מגוון רחב יותר של איומים בליסטיים, ולעמוד בפני מתקפות מתמשכות לאורך שבועות" ● טראמפ עדיין לא קיבל החלטה סופית באשר למערכה נגד איראן, ובישראל ממתינים לו במוכנות גבוהה • לפי מקורות מערביים, ראש המוסד הציג לאמריקנים מידע על קידום תוכנית הגרעין ● עדכונים שוטפים

אנתרופיק / צילום: Shutterstock

"החומה האחרונה נשברה": משקיעי הריטייל כובשים את הנפקות הענק

במשך שנים "הציבור הרחב" הביט מבחוץ בהנפקת חברות בוול סטריט, כשהגיוס הראשוני הוצע רק לגופי ההשקעה הגדולים ● הנפקת אנתרופיק, כמו זו של ספייס אקס לפניה, עשויות לבשר על שינוי המטוטלת - עם הכרה בכוח העצום של משקיעי הריטייל הקטנים ● בשוק מסבירים את עוצמת השינוי, ולמה הוא לא יגיע בקרוב לבורסה שלנו

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

ענקית השבבים צונחת בחדות ומושכת מטה את וול סטריט. הסיבה: חשד להפרת סנקציות מול סין

מניית AMD צונחת ומושכת את מדד נאסד"ק מעלייה של 2.1% בפתיחה אל סביב האפס ● הסיבה: תחקיר של Hunterbrook העלה חשש לשימוש בטכנולוגיה שלה בידי חברה סינית הכפופה להגבלות יצוא אמריקאיות ● ברקע, הקרן שמאחורי Hunterbrook מחזיקה בפוזיציית שורט על מניית AMD, ועורכי התחקיר מדגישים כי אין בידיהם הוכחה להפרת הסנקציות

ד''ר עוז חלבי / צילום: נילי מרום

מבת ים לניו ג'רזי: לעורך הדין שהגיע לצמרת הפירמות האמריקאיות יש אזהרה

ד"ר עוז חלבי, שותף במשרד Cozen O'Connor המתמחה במיסוי בינלאומי, עומד על הצומת הלוהט שבין הכלכלה האמריקאית ליזמות הישראלית ● בראיון הוא מספר על הריצה להקים סטארט-אפים בדלאוור ועל הקושי לחברות: "חייבים להפוך את ההשקעה בחברה ישראלית לאטרקטיבית"

גרג אייבל, קתי ווד, ביל אקמן / צילום: AP-Nati Harnik, REUTERS, ענבל מרמרי

משקיעי־העל נוטשים בעיקר מניה אחת. לאן הם עוברים?

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הדיווחים הרבעוניים חושפים תפנית חדה בתיקי המשקיעים החזקים בוול סטריט ברבעון שחלף ● המגמה הבולטת: צמצום החזקות באלפאבית, החברה האם של גוגל ● קת'י ווד האמינה באנבידיה רגע לפני הסחרור, היורש של באפט מהמר על נדל"ן, ומה עשה המיליארדר ביל אקמן?

חיים כצמן, מייסד ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

חיים כצמן עצר ברגע האחרון הנפקת אג"ח. הלחץ על המניה גובר

לטענת נורסטאר, בעלת השליטה בג'י סיטי, עצירת הנפקת האג"ח להמרה היא "לאור הצעות ראשוניות לאפשרויות מימון ו/או השקעה חלופיות" ● האג"ח הקיימות של נורסטאר נסחרות בתשואות זבל של 12%-20%

שופט העליון בדימוס יוסף אלרון / צילום: שלומי יוסף

איזנקוט הודיע על מועמדותו של יוסף אלרון לתפקיד מבקר המדינה

מפלגת ישר הודיעה כי אלרון יהיה מועמדה בבחירות החוזרות לתפקיד, לאחר שבג"ץ פסל את בחירת עורך דינו של נתניהו וקבע כי יש לקיים הליך בחירה חוזר ● יו"ר המפלגה גדי איזנקוט: "המציאות החמורה שבה מדינת ישראל נותרת ללא מבקר מדינה, היא חלק ממסע שיטתי להחלשת שומרי הסף ולפירוק מערכות המדינה"