גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

בנק ישראל: הסיכון מס' 1 ליציבות הבנקים הוא הנדל"ן

"המערכת הפיננסית חשופה לסיכון של ירידה חדה במחירי הדירות, אם כתוצאה מעליית ריביות חדה ומהירה, ואם כתוצאה ממיתון שיפגע בהכנסות הלוֹוים"

בנק ישראל מזהיר היום (ד') באופן הנהיר ביותר שהסיכון המרכזי ליציבות הבנקים בישראל מגיע משוק הנדל"ן. זאת, לאחר כמעט 8 שנים של עליות מחירים בלתי פוסקות בשיעור ממוצע מצטבר של כ-100%, תוך התנפחות שוק המשכנתאות.

"הסיכון המרכזי הנשקף ליציבותה של המערכת הפיננסית המקומית טמון בחשיפתם הגבוהה של המערכת הבנקאית ושל משקי הבית לשוק הדיור", נכתב בדוח היציבות הפיננסית החצי-שנתי של בנק ישראל.

בדוח מזהיר בנק ישראל מהחשיפה הכפולה של הבנקים לשוק הנדל"ן - כמלווים לרוכשי הדירות (משכנתאות) ולקבלנים והיזמים (אשראי נדל"ן). בדוח נכתב כי "המערכת הבנקאית חשיפה גבוהה למשכנתאות ולענף הבינוי והנדל"ן, והדירות מהוות חלק מרכזי בתיק הנכסים של משקי הבית".

בהמשך ישיר לכך נכתב כי "המערכת הפיננסית חשופה לסיכון של ירידה חדה במחירי הדירות, אם כתוצאה מזעזוע (מקומי או חיצוני) שיוביל לעליית ריביות חדה ומהירה, ואם כתוצאה ממיתון שיפגע בהכנסות הלוֹוים. כל אחד מתרחישים אלו, או שילוב של שניהם, עלול להקשות על משקי הבית והקבלנים לעמוד בהתחייבויותיהם וכך לפגוע ביחסי ההון של הבנקים".

בנק ישראל לא מנתח לעומק את התרחישים לירידת מחירי הדירות, שיעורי הירידה האפשריים וההשלכות על מספר משקי הבית והקבלנים שיגיעו לחדלות פירעון. במקום זאת, הוא מציין כי "כאשר בוחנים את התמונה הצופה פני עתיד מוצאים כי המחסור בדירות מוסיף להצטמצם משום שהיקף התחלות הבנייה נותר גבוה, אך מנגד גם הביקוש נותר גבוה על רקע הירידה הנוספת שחלה בחודשים האחרונים בריבית הריאלית הקצרה והארוכה. גם צעדי המדיניות שהממשלה נוקטת בשוק הדיור משפיעים על הביקוש".

יציבות פיננסית

הזינוק במשכנתאות

לפי הדוח, המשכנתאות והאשראי ליזמי הנדל"ן מהווים יחדיו 44% מסך האשראי הבנקאי, ובבנק ישראל מכנים היקף זה "משמעותי". היקף האשראי לדיור של 5 הבנקים הגדולים זינק מרמה של 19.6% מסך האשראי בבנקים בשנת 2007 לרמה של 30.5% בספטמבר 2014.

ריבית הבסיס של בנק ישראל נמצאת בחודשים האחרונים בשפל של 0.25%, מה שגרר גם את ריביות המשכנתאות לשפל. ההערכות בשוק הן כי הריבית תחל לעלות רק לקראת סוף השנה, בדומה להערכות להעלאת הריבית בארה"ב. בדוח שפורסם היום מודה בנק ישראל כי שתי הפחתות הריבית תרמו להגדלת המשכנתאות, אם כי בעיכוב בשל הקיפאון בשוק הנדל"ן בהמתנה לתוכנית מע"מ 0% שלא יצאה לפועל.

"שתי הפחתות הריבית האחרונות שערך בנק ישראל אמנם הובילו לעוד ירידה מתונה בריבית הריאלית המשוקללת על המשכנתאות, אך הן לא השפיעו במידה ניכרת על הביקוש בשוק הדיור עקב ההמתנה לצעדי חקיקה חדשים. ואולם לאחר שחלק מצעדי החקיקה החדשים עוכבו, נרשמה בספטמבר עלייה במחירי הדירות, ובהמשך נצפתה גם עלייה מסוימת בהיקף העסקאות בדירות ובנטילתן של משכנתאות חדשות; נטילת המשכנתאות התאפיינה עוד קודם לכן בקצב גבוה - הממוצע בחודשים האחרונים עמד על כ-4.4 מיליארד שקל לחודש", נכתב בדוח. נזכיר כי בחודש דצמבר עמד היקף המשכנתאות על 5.5 מיליארד שקל לאחר קבורת תוכנית מע"מ 0%, ובמערכת הבנקאית מעריכים כי גם חודשים ינואר-פברואר יהיו חזקים.

סכנה גם באג"ח הקונצרניות

סיכון נוסף לבנקים ממנו מתריע בנק ישראל הוא שוק האג"ח הקונצרניות. בהודעות הריבית החודשיות של בנק ישראל הוא הזהיר בחודשים האחרונים מהתשואות הנמוכות באג"ח הקונצרניות, וכעת בדוח היציבות הפיננסית הוא כותב כי "המערכת הפיננסית חשופה גם לתמחור חסר של הסיכונים בשוק אג"ח החברות, על רקע סביבת הריביות הנמוכה בישראל ובעולם - גורם שמשפיע על התמחור בשוק זה ובשוקי הנכסים בכלל.

"אמנם לאחר פרסום הדוח הקודם נבלמה מגמת הירידה במרווחים בשוק אג"ח החברות - ובדצמבר הם אף עלו, לצד עלייה מתונה בפער התשואות לעומת חו"ל - אולם רמת המרווחים עדיין נמוכה. במקביל חלה עלייה בגיוס החוב נטו של חברות ישראליות וכן גדל היקף הנפקות האג"ח של חברות זרות בבורסה בתל-אביב".

הבנק מזהיר מההסתערות של קרנות הנאמנות על השוק הקונצרני וכותב כי "תמהיל ההחזקות בשוק אג"ח החברות השתנה בשנים האחרונות: קרנות הנאמנות מחזיקות כיום חלק גדול יותר מיתרת האג"ח, על חשבון חלקם של גופי החיסכון לטווח ארוך. תופעה זו מגדילה את הסיכון לכך שבעת משבר עתידי בשוק זה יתרחש בו מימוש נכסים מהיר, וזה מצדו יחריף את המשבר. סיכון זה מתחדד נוכח מרווחי התשואות הנמוכים בשוק אג"ח החברות".

כמו כן צוינה בדוח הירידה במספר הסדרי החוב בשוק, אך ישנה גם ביקורת על החברות שערכו הסדרי חוב ולאחר מכן נזקקו להסדר נוסף, מה שמעיד על דחיית הבעיה: "חלק גדול מהחברות שהשלימו הסדר חוב זקוקות כעבור זמן קצר יחסית להסדר נוסף כדי להמשיך להתקיים. מכאן ניתן להסיק כי בחלק מהמקרים הסדרי החוב אינם מבריאים את החברה ומשפרים את מצבה הפיננסי אלא רק דוחים את ההתמודדות עם הבעיה למועד מאוחר יותר. במהלך 2014 נכנסו 8 חברות לתהליך הסדר נוסף משום שלא הצליחו לעמוד בתנאי ההסדר הקודם. מאז 2008 נקלעו להסדר חוזר כ-33% מהחברות שהשלימו הסדר חוב עם בעלי האג"ח. בין אישורו של ההסדר הראשון לבין תחילתו של התהליך הנוסף חלפו בממוצע כ-19 חודשים".

יציבות פיננסית

יציבות פיננסית

בנק ישראל: היזהרו מחברות הנדל"ן האמריקאיות שמציפות את הבורסה

באשר להנפקות האג"ח של חברות הנדל"ן האמריקאיות בבורסה בת"א, בהיקף של 4 מיליארד שקל משנת 2013, בבנק מזהירים מפגיעה בשיעור ההחזר של אותן חברות במצב של חדלות פירעון: "אף על פי שהחברות המנפיקות מאוגדות בחו"ל וגיוסיהן נועדו לממן פעילות בחו"ל, כל ההנפקות נקובות בשקלים (48% מהן צמודות למדד ו-52% אינן צמודות). מרבית החברות לא ביצעו מיידית עסקאות הגנה לגידור החשיפה המטבעית, אלא התחייבו בתשקיפיהן לבחון את אפשרויות הגידור במידה שיעלה הסיכון הנשקף משינוי בשער החליפין.

"לאג"ח שהנפיקו החברות הזרות איכות דירוג נמוכה מזו של האג"ח שהנפיקו חברות הנדל"ן המקומיות מאז 2012 האג"ח המדורגות נהנות אמנם מדירוג השקעה אך הוא אינו גבוה, וההנפקות ללא דירוג בולטות במשקלן הגבוה. יחד עם זאת, שיעור ההנפקות הכוללות אג"ח בעלות ביטחונות ברמת קדימות גבוהה גדול בהרבה בהנפקות של החברות הזרות מאשר בהנפקות של חברות מקומיות".

בבנק מסבירים כי המניעים של אותן חברות זרות להנפיק בישראל נובעים מכך שכאן הן נחשבות חברות גדולות בסטנדרטים הישראלים בעוד שבארה"ב הן נחשבות לחברות קטנות; עלויות הגיוס שלהן כאן נמוכות יותר; וכמו כן סולם הדירוג שלהן בישראל גבוה יותר מאשר בארה"ב.

עם זאת, בבנק ישראל מתייחסים לעובדה שחלק מאותן חברות רשומות במקלטי מס ומציינים כי "חוסר הבהירות עדיין גדול יותר במקרה של פשיטת רגל או הסדר חוב בחברות זרות, והוא אף מתגבר בשל מקום הרישום של החברות - מקלטי מס. חוסר בהירות זה עלול לפגוע בשיעור ההחזר של החברות. יתר על כן, שיעור ההחזר עלול להיפגע גם מכך שהנושים הישראלים רחוקים ממוקד פעילותן של החברות ומהנכסים ששועבדו להבטחת החוב, משום שהדבר עלול ליצור קושי מיוחד להשתלט על נכסים במקרה שהחברות לא יעמדו בהתחייבויותיהן".

המשקיעים הזרים כבר לא נבהלים ממלחמות ישראל

התייחסות מעניינת נוספת בדוח היציבות הפיננסית של בנק ישראל הוקדשה למבצע "צוק איתן". המסקנה בשורה התחתונה היא שהמשקיעים הזרים כבר לא מגיבים בפאניקה למלחמות ישראל, והדבר בא לידי ביטוי באיתנות יחסית של השקל, בפרמיית הסיכון של ישראל (CDS) ובתנועות ההון.

"השווקים הגיבו ל'צוק איתן' במתינות רבה", נכתב בדוח. "בחינה של התנהגות המשקיעים הזרים מעלה כי גם הם לא הגיבו להתפתחויות הגיאו-פוליטיות ביציאה משוק ההון הישראלי, ולמעשה אף הגדילו במהלך המבצע את השקעותיהם בניירות ערך ישראליים בבורסה בתל אביב".

למרות האופוריה, שנובעת מההתאוששות המרשימה שהפגינה כלכלת ישראל בעשור האחרון ממבצעים צבאיים, בבנק ישראל מזהירים כי הסיכונים הגיאו-פוליטיים כבר משפיעים היום על דירוג האשראי של ישראל ועלולים להחריף: "אם סיכון גיאו-פוליטי מהותי יתממש ויפגע בכלכלה במידה רבה מזו שנצפתה ב'צוק איתן', סביר לצפות כי הוא ישפיע באופן משמעותי יותר גם על השווקים ועל המערכת הפיננסית".

עוד כתבות

אבנר חדד, מנכ''ל קסם ומנכ''ל הפניקס בית השקעות / צילום: טומי הרפז

אבנר חדד: יום מפחיד בוול סטריט, שאחריו נולדים מתעשרים רבים

מנכ"ל בית ההשקעות הפניקס, אבנר חדד, כתב במכתב למשקיעים כי ענקיות הטכנולוגיה נסחרות במכפיל חד-ספרתי, בעוד חברות הלבשה, מזון וצריכה נסחרות במכפילים של 40-50 ● לדבריו, הירידות ביום המסחר האחרון זהות לאלה שנרשמו באותו תאריך ב-2008

האוויר יוצא  ממניות ה–AI / איור: Shutterstock

החששות מבועה וההשוואה ל-2008: האוויר יוצא ממניות ה-AI

הביקוש לשבבים עדיין בשיא, אבל המשקיעים כבר לא מוכנים לממן הקמת חוות שרתים בחוב עתק ● בין החשש מהמינוף של קרנות הגידור לסימני השאלה המרחפים סביב ההתחייבויות של OpenAI - כך הפכה ההבטחה הגדולה של וול סטריט למבחן של רווחיות

אוזניות Sonos Ace Ultra / צילום: יחצ

כשהאוזניות מדברות עם הרמקול: החידושים של סונוס

חברת האודיו האמריקאית משיקה את אוזניות הדגל החדשות שלה, Sonos Ace Ultra, שמתחברות ישירות למערכת הרמקולים הביתית, ה-Beam Ultra ● האקוסיסטסם כולל גם אפליקציה בשילוב כלי AI, והיתרון הבולט הוא בעיצוב ובנוחות - אך תג המחיר גבוה במיוחד

אבנר סטפק / צילום: רמי זרנגר

אבנר סטפק: ״כשהמלחמה תיגמר תהיה פה בוננזה״

אבנר סטפק, יו"ר ומבעלי השליטה במיטב, לא מצטרף לשותפיו בניסיון לממש החזקות בשווי מיליארדים, ומעדיף להישאר ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע לא צפויות סנקציות על ישראל "נוסח איראן", למה זו צביעות להשאיר את ג'נסן הואנג מחוץ לאנבידיה, וגם על יחסו לכסף ● האזינו גם בפודקאסט הצוללת

ח''כים מהמחנה הפוליטי שמוביל ח''כ איזנקוט במליאת הכנסת, השבוע / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

איזנקוט מנסה למחוק את הרפורמה של לוין. ממה הוא צריך להיזהר?

המחנה הפוליטי שמוביל ח"כ איזנקוט החל לבטל חוקים מרכזיים של הכנסת הקודמת, בסדרת מהלכים שזכו בשיח התקשורתי והפרלמנטרי לכינוי "חקיקת Undo" ● מה מייחד חקיקה שכזו, מהן ההשלכות האפשריות על היציבות השלטונית, ומהם התנאים לשימוש בה? ● המשרוקית של גלובס

אורי סירקיס, מנכ''ל ישראייר / צילום: יח''צ

מטוסים חדשים והתרחבות לארה"ב: ישראייר רוצה לשחק במגרש של הגדולות

שיתוף-הפעולה החדש עם אמריקן איירליינס יאפשר לישראייר להציע טיסות המשך לצפון אמריקה וחזרה לישראל גם בשבת ● החברה מרחיבה את צי המטוסים, נכנסת לטיסות ארוכות-טווח ומכוונת ל-3 מיליון נוסעים בשנה הבאה ● אלא שלצד השאיפות, ישראייר סיימה את המחצית הראשונה של 2026 עם הפסדים של עשרות מיליונים. מה יהיה ברבעון השלישי?

פרסומת ל-GTA 6 בתחנת טראם במלבורן, אוסטרליה / צילום: Reuters, Alexander Bogatyrev

25 אלף מארזים בארץ, מיליארדים בעולם: כך נראית ההשקה הכי גדולה בגיימינג

GTA 6, המשחק שמיליוני מעריצים המתינו לו במשך 13 שנה, מטלטל גם את השוק הקמעונאי בישראל ● לפי הערכות, כ-25 אלף מארזים פיזיים נמכרו מאז ההשקה והניבו קרוב ל-10 מיליון שקל, וברשתות מדווחים על מלאי שאזל תוך שעות בודדות ● ואיך מגיבה וול סטריט?

טיל לורה (ארכיון) / צילום: התעשייה האווירית

יוון בוחנת: עסקת נשק בעוד מיליארד אירו עם ישראל

לאחר שחתמה על עסקאות נשק בהיקף של מיליארדי אירו עם ישראל, אתונה מנהלת מגעים מתקדמים לרכישת מערכות לוחמה אלקטרונית וטילים ארוכי־טווח, יחד עם הרחבת מרכז האימונים של אלביט ביוון

ריצ'י האנטר, מבעלי קרן גרין לנטרן / צילום: יונתן בלום

גרין לנטרן במגעים לרכישת מחצית מקבוצת המסעדות לה טייבל

קבוצת המסעדות לה טייבל מפעילה בין היתר את הרשתות מינה טומיי, ויני וקינג קונג ● המו"מ עם גרין לנטרן נמצא בשלבים ראשוניים, כשבשלב זה טרם נקבע שווי לעסקה, ולא נחתם הסכם מחייב

בניין max / צילום: טלי בוגדנובסקי

מקס ברבעון שיא - רווח נקי של 90 מיליון שקל; "המשק ממשיך להתאושש ממשבר המלחמה"

חברת כרטיסי האשראי בבעלות כלל החזקות רשמה שיא רבעוני של 90 מיליון שקל ברווח הנקי ועקפה את כאל וישראכרט ברווח המנוטרל ● תיק האשראי גדל ב-13% ל-14.6 מיליארד שקל, עם שיעור מחיקות נמוך בחצי מהמתחרות ● המנכ"לית שגית דותן: "גידול של כ-6% בהוצאה הממוצעת בכרטיס"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ומוג'תבא חמינאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: AP

"התפרצות זירות": אמ"ן באזהרה חריגה מפני תקיפה באיראן

באמ"ן התריעו בדיון מצומצם שתקיפה עלולה להצית גם את לבנון, סוריה ועזה ● ליל הצתות בשורת מוקדים ביהודה ושומרון: רכבים עלו באש, בתים הושחתו ● עיתון איראני: "שגיאה להמתין לירי הראשון של האויב" ● אזרחית טורקיה נעצרה בהר הבית בחשד שעודדה מתפללים לתמוך בחמאס ● איראן נערכת לשלוח 14 מכליות נפט ולפרוץ את המצור הימי אחרי יותר מ-100 ימים ● עדכונים שוטפים

נבות בר, מנכ''ל ומייסד קרן קיסטון / צילום: דודי מוסקוביץ'

מנכ"ל קיסטון: "90% מבקשות החיבור לחשמל של הדאטה סנטרים לא יתממשו"

אחרי סגירה פיננסית בסך 5.6 מיליארד שקל להקמת תחנת כוח שורק, נבות בר מסביר מה מחפשת ענקית התשתיות בעולם הקבלנות ● הוא מזהיר מהתנגדויות שיעכבו את גל התחנות החדשות, ומפרט מה צריך להנחות את הרגולטור במתן היתרים: "צריך לגבש קבוצות בעלות הרכב החזקות אחיד יותר. אנו פועלים בכיוון הזה"

חנה קפלן / צילום: פרטי

הצעירה שחוסכת לדירה: "הייתי בטוחה ששוק ההון זה שם קוד לעשירים"

חנה קפלן החלה להשקיע בעקבות חברה שצירפה אותה ל"מועדון האלף", שמטרתו להרחיב ידע של נשים בשוק ההון ● היא לא מגדירה עצמה משקיעה אקטיבית, מעדיפה מדדים ומחזיקה במניית מקס סטוק מסיבות אישיות ● בעתיד היא מתכננת להשקיע יותר בנדל"ן ● המשקיעים החדשים

החנות ברחוב דיזנגוף 310 / צילום: איריס מושקוביץ

המחיר סביר, התשואה מפתה פחות: בכמה נמכרה חנות בצפון דיזנגוף?

החנות ברחוב דיזנגוף 310 בתל אביב נמכרה ב־1.7 מיליון שקל, ברף הנמוך של המחירים באזור ● "בשנה החולפת דווח על ריבוי חנויות שעמדו ריקות בצפון דיזנגוף, ועבור משקיע למשל זהו סיכון ממשי"

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

הלקוחה הגדולה של התעשייה הביטחונית קונה עוד רקטות מאלביט

חברה הודית חתמה על הסכם עם אלביט, שלפיו תטמיע את מערכת PULS בשרשראות הייצור שלה ● טורקיה ומצרים בוחנות צעדים ליצירת שיתוף פעולה בבניית ספינות ● בגרמניה הוחלט להחליף את הרחפנים הסיניים בחלופות אירופאיות בשל החשש הביטחוני ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אילוסטרציה: Shutterstock

היא הייתה הבורסה הטובה בעולם מתחילת השנה, ואז נפלה 17.5% בשבוע

מדד המניות המרכזי בטייוואן צנח ב־6.23% ביום שישי וננעל בשפל של כשבעה חודשים ● מניית ענקית השבבים TSMC איבדה 4.8% ● שבוע גרוע כזה לא נראה מאז 1991. ומה עשו יתר הבורסות באסיה?

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

הדולר ב-3.34, ובין כל ההסברים שכחנו דבר אחד

מה אומרים עכשיו על שער הדולר ● בזוס מלהק את ג'יימס בונד ● והחצבת שוב מכה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מי קורא להסתער על ה–AI ומי מזהיר מתנודתיות? / איור: Shutterstock

קריסה כזו ראינו 10 פעמים ב-40 שנה, מה קרה לשוק המניות לאחר מכן?

ההיסטוריה מלמדת שאחרי ירידה שבועית כה חדה, מגיע תורן של עליות מרשימות ● בכירי בתי ההשקעות וחברות הביטוח חלוקים: מי קורא להסתער על ה–AI ומי מזהיר מתנודתיות?

ביטקוין / צילום: Shutterstock

רכבת ההרים של הביטקוין: מה קרה למטבע הדיגיטלי, ומה צפוי בהמשך?

המטבע הדיגיטלי איבד יותר ממחצית משוויו מאז השיא באוקטובר 2025 ומחק את כל העליות שנרשמו מאז שובו של טראמפ לבית הלבן ● הרקע: המפולת במניות ה-AI, פדיונות של מעל 3 מיליארד דולר מקרנות הסל, הפריצה לבייננס והניצחון הדמוקרטי בבחירות האמצע ● ומה צפוי הלאה?

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

גם הישראליות חטפו: איך תשפיע הקריסה בוול סטריט על ת"א?

גל המכירות במניות השבבים פגע גם בחברות הישראליות בענף במיוחד טאואר וקמטק; מנגד, מאנדיי עלתה ב־3.3%, וטבע הוסיפה 1.8% • וול סטריט סערה, וגלי ההדף יגיעו גם לבורסה בתל אביב