אלון מאסק / צילום: רויטרס
גוגל, כך פורסם אתמול (ג'), תשקיע מיליארד דולר בפרויקט ה-SpaceX של היזם הדרום-אפריקאי אלון מאסק (מי שייסד את חברות PayPal, טסלה מוטורס ו-SpaceX).
המיזם המהפכני החדש של מאסק הוא הקמת רשת תקשורת של לווייני חלל שתספק אינטרנט מהיר בכל מקום על פני כדור-הארץ. הרעיון שלו בהמשך הוא להרחיב את הרשת לחלל ולמאדים, כדי לספק רשת תקשורת שתכסה את כל מערכת השמש. למה? כי מוכרחים להיות מוכנים ליום שבו יישבו בני אדם בכוכבים אחרים נוסף לכדור-הארץ.
המיזם של מאסק נראה חיוני. אמנם צריך עדיין לבחון את סוגיית מע"מ 0% על המאדים, אבל הכיוון ראוי. תקשורת הלוויינים כיום יקרה ומבוססת על לווייני תקשורת כבדים ומרוחקים מאוד מכדור-הארץ. הרעיון של מאסק, לשגר מאות לווייני תקשורת קטנים וקלים לגובה סביר יותר של 1,200 קילומטר, יוכל לאפשר למדינות העולם השלישי אינטרנט זול ומהיר, ובכך לחבר אותם לעולם המודרני.
השאלה שעולה במוחי בעוד אני מגלגלת את הפתרון החדשני של מאסק היא לאן בדיוק ירתמו תושבי אותן מדינות את האינטרנט החדש והמהיר שלהם? והתמונה הראשונה שעולה בעיני רוחי - הודי מקומי שגילה כעת את נפלאות האינטרנט ומנסה לאתר את חיבור הרשת בגוף הפרה. אני לא נוטה לקטנוניות, במיוחד כשמדובר בפיתוח חשוב ומהותי, אבל בשביל אינטרנט צריך גם מחשב ועוד כמה דברים נוספים, בטרם.
העולם של היום הוא עולם של מידע מרושת. כך שנכון שאל לנו להתעלם מההתפתחות המואצת של התקשורת בעולם המערבי, אשר משאירה חלק מהעולם המתפתח מאחור. נכון גם שתקשורת שמתאפשרת ללא הנחת תשתיות יקרות ביבשה, כמו התקשורת הלוויינית הנגישה שמאסק מציע, תוכל לחבר את העולם השלישי, אשר סובל מהיעדר אמצעי תקשורת, לכל העולם.
היות שהיום שירותי רפואה, בנקאות וסליקה בינלאומית, טכנולוגיה, העשרה וידע, עוברים לאינטרנט, ודאי שהקשר עם העולם באמצעות האינטרנט, יאפשר למדינות עולם שלישי להתפתח. אינטרנט בכפר נידח יאפשר התייעצות עם רופא בשיקגו, קורסים מצולמים ביו-טיוב יאפשרו לימוד מקצוע חדש ומעשיר.
בהתאם לאלה ניתן להתייחס לרעיון של מאסק כסוג של סבסוד יוקרתי של העולם העני. בהודו, למשל, אנטנות הסלולר עובדות על גנרטורים 6-8 שעות ביום, בגלל הפסקות חשמל, מה שמאוד מייקר את העלויות הסלולריות.
להערכת חוקרים, תוך 3.5 שנים כמעט לכל תושב באפריקה יהיה סמארטפון. אם נתייחס למיזם הלוויינים כרשת תקשורת שאליה ניתן לחבר את הסמארטפונים, הרי שקיבלנו מדינות עולם שלישי מקושרות לכל העולם.
אבל רגע, מה יקלידו אותם אנשים רעבים במדינות הללו ברגע שיתחברו לאינטרנט: www.pleasefeedus.com?!
לפני שאנחנו מותחים יריעת לוויינים מעל שמי אפריקה ושוקעים בשרעפים לעבר השמש, אולי כדאי לחשוב על כמה עזרים חיוניים שלהם זקוקות אותן מדינות, לפני שמחלקים להם אינטרנט. כיוון שלחבר את התושבים שלהן לרשת בלי להתייחס לצרכיהם לצרכיהם הבסיסיים, זה כמו לספק להם מקרר לפני שהמציאו את החשמל.
באופן "תמוה", המוצר הראשון שעולה לי לראש הוא מזון. אולי יומרני מצידי, אך אני מתקשה ליישר קו עם המחשבה שאנשים עניים ורעבים יפנו את מרצם לגלישה באינטרנט. הדברים הבאים שאני יכולה לחשוב עליהם הם: קורת-גג ראויה, ביגוד, שירותי רפואה מתקדמים, העשרה ופיתוח, חינוך, תעסוקה, ביטחון כלכלי ואנגלית - כדי שיוכלו לתקשר עם שאר העולם.
ובהמשך לכל אלה, אולי מחשב למשל? טאבלט או סמארטפון? בלי להיות קטנוניים, האינטרנט הזמין של מאסק מוכרח יהיה להתחבר למשהו, הפרה התגלתה ככשל טכנולוגי.
אסכם בכך שהיוזמה של מאסק אכן יפה ומבורכת. רק שמן הראוי שראשי מדינות מובילות יצטרפו לתרומה ויציעו קודם סיוע חיוני למדינות העולם השלישי בטרם משגרים אותן לאינטרנט.