נביאי הקווינטה / צילום: Arturo Fuentes
בשבוע הקרוב יגיע לארץ ההרכב הקולי "נביאי הקווינטה", הרכב מעולה בן 5 זמרים ישראלים הפועלים בשווייץ. ההרכב יופיע לצידה של תזמורת הבארוק ירושלים, ובין היתר יבצע יצירה חדשה ויוצאת דופן - בעברית. שמה של היצירה הוא "כי חולת אהבה אני", ומלחינה - עילם רותם - הוא אחד מחברי ההרכב.
יצירה זו תמשיך קו מוזיקלי מרתק שבו התחיל רותם בעבר: הלחנה של יצירות על נושאים תנכ"יים, בעברית, ובסגנון מדויק של מוזיקה מהבארוק המוקדם. המלחינים המרכזיים שהשפיעו על כתיבה זו הם קלאודיו מונטוורדי וסלומונה רוסי, מחשובי המלחינים באיטליה של ראשית הבארוק. אלא שאצל רותם לא מדובר רק על הלחנה ב"השפעת" המאסטרים של התקופה, אלא על כתיבה בסגנון תקופתי מדויק.
רותם, 30, מספר שהרעיון להלחין מוזיקה עתיקה בעברית הגיע מסלומונה רוסי "העברי", מלחין יהודי שפעל בחצר הדוכס במנטובה בראשית המאה ה-17. רוסי הלחין בעיקר מוזיקה חילונית לחצרו של הדוכס, אבל במקביל ניסה להכניס את המוזיקה הכנסייתית לבית-הכנסת. לצורך זה, הוא הלחין אוסף של פסוקי תהילים, בעברית המקורית, בסגנון הכנסייתי הרב-קולי. לפני שנתיים זכו רותם וחבריו להצלחה מסחררת בביצוע הבכורה בארץ ליצירתו "יוסף ואחיו", הכתובה כמו אורטוריה בארוקית מוקדמת לכל דבר ועניין - רק בעברית. כעת יציגו יצירות חדשות שלו, המולחנות גם הן באותו סגנון.
"ביצירה 'יוסף ואחיו' הדגש היה על עולם האופרה הבארוקית", מספר רותם. "הפעם, זהו חומר יותר קאמרי. הטקסטים לקוחים משיר השירים, וכן מסיפורי אמנון ותמר ושמשון ודלילה. אלה סיפורי אהבה אפלים, עם תפקידים דרמטיים".
חמשת החברים בהרכב "נביאי הקווינטה" הם בוגרים של ה"סקולה קנטורום" של באזל, בית-הספר הגבוה המוביל בעולם ללימודי מוזיקה עתיקה. כל החמישה הם גברים, מהם שניים ששרים בקולות גבוהים (סופרן ואלט). את התפקידים הדרמטיים של הנשים בקונצרט ישיר דורון שלייפר, זמר הסופרן של ההרכב.
- לקהל זה לא קצת מוזר לשמוע גבר ששר תפקיד דרמטי של גיבורה תנכ"ית?
"באותה תקופה זה מה שעשו, כי שירת נשים היתה אסורה בכנסייה. גם בשיר השירים הוא צריך לשיר טקסטים בלשון נקבה, כמו 'שחורה אני ונאווה'. אין עם זה שום בעיה".
- איך הסגנון התקבל עד כה, לפי התגובות על "יוסף ואחיו"?
"לאנשים קשה לקטלג את הסגנון הזה, כי הוא נופל בין הכיסאות. זו לא מוזיקה עתיקה, וגם לא מוזיקה מודרנית. אבל לדעתי זהו רק צעד נוסף בתהליך טבעי של העיסוק במוזיקה עתיקה. הרי מה שעושים המוזיקאים שמתמחים במוזיקה הזו הוא לנסות ללמוד ולשחזר טכניקות נגינה, הקשר היסטורי של יצירות וכדומה. באותה מידה יש מקום לשחזר איך כתבו אז. אני יוצר מוזיקה, לא רק מבצע אותה. זו התמחות אזוטרית וספציפית, אבל לדעתי זהו דבר לגיטימי לא פחות מאשר ביצוע מוזיקה עתיקה שכתבו מלחיני העבר".
הקונצרטים יבוצעו בשבת 24.1 (בחיפה), ב-27.1 (בתל-אביב) וב-29.1 (בירושלים).
פרטים: www.jbo.co.il