דליה רבין / צילום: תמר מצפי
אם דליה רבין, מועמדת לשכת עורכי הדין לוועדה לבחירת שופטים, תיבחר לתפקיד, היא תימצא בניגוד עניינים חריף, ולכן היא לא יכולה לכהן בו; זאת, הואיל ורבין היא נשיאת "המשכן לבוררות ופתרון סכסוכים" וממייסדי המשכן, שהוא מוסד עסקי פרטי שמקבל תיקים מנשיאי בתי המשפט ושופטיו ומפנה אותם לבוררים ולמגשרים - כך טוענים גורמים משפטיים שפנו היום (ה') ל"גלובס" בנושא.
לדברי הגורמים המשפטיים, לא ייתכן שרבין תשב בוועדה שממנה שופטים, קובעת את גורלם המקצועי ואת קידומם - כאשר המכון הפרטי שהיא עומדת בראשו ניזון ומתפרנס מהתיקים שהשופטים השונים מפנים אליו לבוררות ולגישור.
"מה צריכים מרכזי הגישור והבוררות המתחרים במכון של דליה רבין להרגיש, כשהמתחרה העסקית שלהם יושבת בוועדה למינוי שופטים - אותם שופטים שאמורים לחלק את 'עוגת' הבוררות והגישור בצורה שוויונית?", תוהים הגורמים שפנו ל"גלובס".
"מוסד יעיל וחסר פניות"
ביום שלישי הקרוב תתכנס המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין כדי לבחור את שני מועמדי הלשכה שיכהנו בוועדה לבחירת שופטים ב-3 השנים הקרובות.
בנוסף על רבין, בתו של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין ז"ל - מתמודדים על התפקיד החשוב עורכי הדין פיני מרינסקי, חאלד זועבי, ואילנה סאקר.
רבין ומרינסקי הם מועמדיו של ראש לשכת עורכי הדין, דורון ברזילי; ואילו זועבי וסאקר הם מועמדיהם של ראש לשכת מחוז תל-אביב בלשכה ויריבו הפוליטי של ברזילי, עו"ד אפי נווה, ושל עמיתו, יו"ר הלשכה הקודם, יורי גיא-רון, שהוא חבר במועצה הארצית של הלשכה.
רבין היא לא רק נשיאת המשכן לבוררות ופתרון סכסוכים, אלא גם אחת ממייסדיו. יו"ר מועצת המנהלים של המשכן הוא עו"ד דורון סטרייקובסקי.
באתר האינטרנט של המשכן כתבה רבין כי הוא הוקם כדי לתת מענה לצורך גובר והולך של הקהילה העסקית והקהילה המשפטית במציאת מנגנון לפתרון סכסוכים, שיהיה יעיל וחסר פניות, וזאת תוך הקפדה על הסטנדרטים המתבקשים בניהול הליך משפטי.
לדברי רבין, "המשכן הפך בראש ובראשונה לבית לשופטי ישראל עם צאתם לגימלאות".
ואכן, כבוררים ומגשרים במשכן מועסקים, בין היתר, נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב לשעבר, השופט אורי גורן; מנהלי בתי המשפט לשעבר, בעז אוקון ומשה גל; סגן נשיא המחוזי בתל-אביב לשעבר, השופט יהודה זפט; ושופטים נוספים בדימוס.
"ניסיון לפגוע במועמדים"
הוועדה למינוי (בחירת) שופטים, הגוף הבוחר את השופטים בישראל, מורכבת מ-9 חברים לפי החלוקה הבאה: שר המשפטים, העומד בראש הוועדה ושר נוסף. שני חברי כנסת, שני חברי לשכת עורכי הדין (נציגי הלשכה בשנים האחרונות היו עוה"ד רחל בן-ארי וזועבי), נשיא בית המשפט העליון ועוד שני שופטים מהעליון.
לאורך השנים התגלו בוועדות השונות מחלוקות קשות, והופעלו עליהן לחצים פוליטיים, בעיקר סביב מינוי שופטים לבית המשפט העליון. בסבב הבחירה האחרון נבחרו לעליון השופטת המחוזית בתל-אביב, ענת ברון, והיועץ המשפטי לממשלה לשעבר, מני מזוז. הבחירה עברה בפעם האחרונה בהסכמה וללא רעשים מיוחדים.
מהמשכן לבוררות ופתרון סכסוכים נמסר כי "אם וכאשר לשכת עורכי הדין תקבל החלטה בדבר מינויה של עו"ד דליה רבין לוועדה לבחירת שופטים, והיה והבחירה תאושר על-ידי שר המשפטים ונשיאת בית המשפט העליון - המשכן ישקול את צעדיו, ובכל מקרה לא יאפשר מצב של ניגוד עניינים".
מלשכת עורכי הדין נמסר: "אין כל ניגוד עניינים בין תפקידה של עו"ד דליה רבין לבין מועמדותה כנציגה בוועדה למינוי שופטים, כמו שלא קיים ניגוד עניינים במשרד פרטי של עורכי דין, שהרי יש לו נגיעה בבית המשפט אל מול שופטים במהלך שגרת עבודתו. הקריטריון היחיד לעורך דין המבקש להיות נציג בוועדה למינוי שופטים הוא חברות בלשכת עורכי הדין, וזאת לפי חוק יסוד השפיטה. צר לנו שעקב הבחירות הקרובות לראשות הלשכה פוגעים במועמדים במקום להתמודד עם מועמדותם".
עורכת דין, חברת כנסת לשעבר והבת-של
דליה רבין (64) היא בתם של ראש ממשלת ישראל לשעבר, יצחק רבין, ורעייתו לאה רבין, זכרונם לברכה.
את השכלתה המשפטית רכשה רבין באוניברסיטת תל-אביב, והיא התמחתה אצל עו"ד דובי ויסגלס. רבין שימשה כיועצת משפטית של האיגוד המקצועי בהסתדרות.
ב-1999 נבחרה רבין לכנסת מטעם מפלגת המרכז וכיהנה בין היתר כיו"ר ועדת האתיקה של בית המחוקקים. לאחר מכן הצטרפה רבין למפלגת העבודה ושימשה כסגנית שר הביטחון תחת בנימין (פואד) בן-אליעזר בממשלת שרון.
לאחר פרישתה מהחיים הפוליטיים הקימה רבין את חברת המשכן לבוררות ופתרון סכסוכים, וכאמור היא עומדת בראשו.