גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המיליארדר הישראלי חרל"פ מספר על ההשקעה במובילאיי

ד"ר שמואל חרל"פ בראיון בלעדי ל"גלובס": "מבחינתי זאת תהיה טעות למכור עכשיו את המניות. אני משקיע אסטרטגי ולא פיננסי"

שמואל חרל"פ / צילום: איל יצהר
שמואל חרל"פ / צילום: איל יצהר

ביולי אשתקד, כשפירטנו כאן את רשימת בעלי המניות המלאה במובילאיי (Mobileye) על רקע הנפקתה הראשונית בשוק ההון האמריקאי - כללה זו 240 שמות. 240 בעלי מניות, אך למעשה רק 3 מתוכם ניתנים להגדרה כבעלי מניות אסטרטגיים ולא פיננסיים. כאלו שהשקיעו בחברה בגלל אמון כמעט מוחלט בחזון ארוך הטווח שלה, ולא רק מתוך רצון לעשות אקזיט (או לפחות כך הם טוענים). כאלו שמומלץ לעקוב אחר פקודות הקנייה והמכירה שלהם במניות החברה כי אם הם מעריכים שהמניה שלה זולה או יקרה - הם כנראה יודעים משהו שהמשקיע הקטן עדיין לא יודע.

שניים מתוך אותם שלושה הם מייסדי מובילאיי (כי מייסד הוא תמיד משקיע אסטרטגי): פרופסור אמנון שעשוע, יו"ר וסמנכ"ל טכנולוגיה ראשי ועמיתו זיו אבירם, מנכ"ל החברה. בעל המניות השלישי, ששיעור החזקתו הנוכחי כמעט זהה לזה של שני המייסדים, הוא ד"ר שמואל חרל"פ, יו"ר ובעל השליטה בכלמוביל, יבואנית הרכב המובילה בארץ (מייבאת את רכבי מרצדס, מיצובישי, יונדאי וסמארט).

חרל"פ (69), שמבין דבר אחד או שניים בעולם הרכב, הוא למעשה המשקיע הפרטי הגדול ביותר בחברה, מלבד שני מייסדיה, ולכן מניעיו להשקעה בה מעניינים לא פחות מאלו של שעשוע ואבירם, ואולי מעניינים יותר על רקע הצעת המכר השנייה שאליה צועדת מובילאיי, שפיתחה מערכת המתריעה מפני סכנות בכביש במהלך נהיגה. מובילאיי, נזכיר, הודיעה אתמול כי תצא להנפקה משנית שתכלול אך ורק הצעת מכר בהיקף של עד חצי מיליארד דולר של חלק מבעלי מניותיה.

הנפקה משנית זו תצא אל הפועל, כפי שמקובל בוול סטריט, חצי שנה לאחר ההנפקה הראשונית וכשפוקעת החסימה המוטלת על מכירת מניות של בעלי עניין במהלך תקופה זו. במקרה של מובילאיי, תאריך הפקיעה הוא 28 בחודש, יום רביעי הבא. וול סטריט, ולא במפתיע, חשה את הצעת המכר הקרבה ולחצה את המניה כלפי מטה. ממחיר השיא שאליו נסקה באוקטובר האחרון, 60.28 דולר, איבדה מניית מובילאיי 35% והיא נסחרת כעת לפי 39.22 דולר - מחיר המשקף שווי חברה של 8.4 מיליארד דולר ותשואה נאה של 57% על המחיר בהנפקה הראשונית.

מובילאיי, כאמור, פיתחה מערכת התרעה מפני סכנות בכביש במהלך נהיגה. מערכת זו מבוססת על עינית המותקנת מתחת למראה הקדמית של המכונית. המערכת מתריעה, דרך צלילים שהיא משמיעה, מפני מצבים שעלולים להיות מסוכנים כמו סטייה מנתיב הנסיעה, אי שמירת מרחק מהמכונית שלפניה, או קרבה יתרה להולכי רגל ורוכבי אופניים. המערכת נמכרת ליצרני ציוד, ואלו משווקים אותה ליצרניות הרכב שמשלבות אותה במכוניות שהן מציעות לקהל הרחב.

הנפקת החברה הייתה למעשה ההנפקה הראשונית הישראלית הגדולה ביותר בכל הזמנים. החברה גייסה לקופתה 208.1 מיליון דולר, ואילו בעלי המניות בה (כמעט כל אותם 240) מכרו מניות תמורת 815.1 מיליון דולר, ולכן היקפה הכולל עמד על 1.02 מיליארד דולר.

חרל"פ היה אחד מאותם בעלי מניות בודדים שלא מכרו מניות בהנפקה הראשונית, וגם את הצעת המכר השנייה הוא אינו מתכוון לנצל כדי לממש חלק מהחזקתו במובילאיי - 9% מההון ששווים 757.3 מיליון דולר (3 מיליארד שקל). זאת, להבדיל משני מייסדיה שבהנפקה הראשונית מכרו כל אחד מניות תמורת 46 מיליון דולר, וייתכן שיחזרו למכור בהנפקה הממשמשת ובאה. מובילאיי, נציין, עדיין לא פרסמה את רשימת בעלי המניות המוכרים.

חרל"פ הוא אחד מעשירי ישראל, והשווי "על הנייר" של החזקתו במובילאיי - באופן אישי ודרך כלמוביל - למעשה הופך אותו לאחד המיליארדרים (בדולרים) הישראלים הבודדים שיש בעולם. למרות זאת, ואולי בגלל זאת, חרל"פ, שדי ממעט להתראיין, לא התבטא בפומבי עד כה על השקעתו במובילאיי. עכשיו, על רקע הצעת המכר השנייה, הוא מסביר בראיון בלעדי ל"גלובס" מה עומד מאחורי האמון הכל כך מוחלט שלו בעתיד החברה, ומדוע הוא נמנע לממש אפילו חלק קטן מהחזקתו בה.

"אין לי שום כוונה למכור מניות של מובילאיי בהצעת המכר המתוכננת מפני שהחברה מובילה מהפכה בתחום הרכב, כרגע על ידי יצירת בטיחות נהיגה אקטיבית ומניעת תאונות. באשר לעתיד, הדובדבן שבקצפת של מובילאיי הוא היכולת שלה לייצר פלטפורמה לרכב אוטונומי, רכב ללא נהג", אומר חרל"פ, "לכן ההשקעה שלי בחברה היא אסטרטגית לחלוטין ולא פיננסית, ואני לא מחפש נקודת יציאה ממנה. אני שמח להיות שותף למסע המדליק של מובילאיי, שבעיניי נמצאת בחזית הטכנולוגית של התחום הכי חם היום בעולם הרכב. לא נראה לי הגיוני למכור את המניה עכשיו".

חרל"פ טוען כי הוא מבין מה עומד מאחורי נסיגת המניה מאוקטובר האחרון. "יש בוול סטריט פעילות שורט גבוהה על המניה כי החסימה תפקע בשבוע הבא, והשוק צופה שבעלי עניין בחברה ימכרו מניות וכפועל יוצא מחיר המניה יירד. זה ברור לי לחלוטין. ככה עובד השוק הקפיטליסטי וזה בסדר גמור. אך עבור משקיע ערך כמוני, זו טעות למכור עכשיו את המניות".

- אז מבחינתך שווי חברה נוכחי של 8.4 מיליארד דולר אינו מנופח.

"זהו שווי חסר משמעות. שווי שאין לו אחיזה במציאות מבחינת הפוטנציאל העתידי של מובילאיי".

מובילאיי, וזו נקודה די מהותית, החדירה מוצר לשוק והפכה לסיפור הצלחה - לפחות לפי שוויה - לפני שלמעשה קיבלה עליו פידבק מהצרכן הסופי שלו, הנהג. החברה, כפי שהסברנו לעיל, מוכרת את מערכת ההתרעה שלה ליצרני ציוד אלקטרוני לרכב ואלו משווקים אותה ליצרני רכב. הנהג הממוצע, שרוכש רכב שבו מותקנת מערכת של מובילאיי, לא בהכרח מכיר את הפתרון של החברה ומתוודע לו רק אחרי רכישת הרכב. חרל"פ מסכים איתנו אך מדגיש כי הצרכן של הפתרון של מובילאיי הוא לא רק הנהג.

"מלבד הנהג, הפתרון של החברה מיועד לרגולטורים ולחברות ביטוח כי בשלב זה הטכנולוגיה שלה לא מחסלת את פעולת הנהיגה אלא את סיכוני הנהיגה. כשטכנולוגיה זו תתבשל סופית בעוד שנה-שנתיים, היא תייצר 360 מעלות של חסינות מפני תאונות, ואז באופן תיאורטי לא נזדקק לרישיון נהיגה. וכאן נוצר החיבור לחזון הנהג האוטומטי של החברה כי כשיש ברכב מצלמה וחיישנים שקולטים כל מכשול מסביב לו, ומאפשרים תגובה אוטומטית שלו - אז למה צריך רישיון נהיגה?

"לכן, מובילאיי מובילה מהפכה הן בתחום הביטוח, והן בכל הקשור לעלויות רפואיות של נפגעי תאונות דרכים. יתרה מכך: מכונית שיודעת לבלום את עצמה ולסטות בזמן מנתיב היא מכונית שחוסכת הרבה דלק, ולכן הפתרון של מובילאיי יכול ליצור חיסכון עצום בעלויות דלק שעדיין לא בא לידי ביטוי במחיר המניה שלה. לטכנולוגיה הזו, שבסך הכול מבוססת על מצלמה שנראית מאוד תמימה, יש משמעויות עצומות מחוץ לעולם הרכב נטו".

ועדיין, מה שמשפיע כרגע על אותו פוטנציאל שאתה מדבר עליו הוא חוויית המשתמש הסופי, דהיינו הנהג. מעדויות לא מעטות שנשמעו עד כה חוויה זו אינה ממש נעימה. יש נהגים, ולא רק בארץ, שטוענים כי המערכת הופכת את חוויית הנהיגה לסיוט. לטענתם, היא מצפצפת בלי הפסקה, משגעת להם את השכל ומרוב ייאוש חלקם כיבו אותה.

"אני לא יכול להעיד על ההתנסות האישית שלך או של מישהו אחר במערכת. ההתנסות האישית שלי שונה ממה שתיארת. אני רואה איך לקוחות של כלמוביל, לדוגמה, נוהגים הרבה יותר בזהירות עם המערכת. נכון, זו אולי מערכת שמבלבלת את המוח אך היא מחייבת את הנהג לנהוג באופן אחראי וכל עוד הוא משתמש בה בקביעות, לאט לאט היא מפסיקה לצפצף כי הנהג נוהג יותר באחריות. וזו התרומה העצומה של מובילאיי: חינוך לנהיגה זהירה יותר ומניעת תאונות דרכים".

- אז לדעתך, מטרת העל של מובילאיי היא לשנות דפוסי התנהגות של הנהג.

"אני לא יודע אם נכון להגדיר את זה כך, אך זה מה שקורה בסופו של דבר משימוש במערכת של החברה. מטרת העל היא לחסל את תאונות הדרכים ולהפוך את הרכב לבטוח לחלוטין. יכול להיות שהמחיר כרגע הוא שהמערכת קצת מעצבנת, אך ייתכן שהדורות הבאים שלה יהיו יותר ידידותיים למשתמש. כך או אחרת, זו מערכת שהולכת לשנות בגדול את עולם הרכב ואת העולמות שסובבים אותו".

- דיברת על החזון ארוך הטווח של מובילאיי: מכונית ללא נהג. זהו חזון לא ראשוני ולא ייחודי למובילאיי. גוגל כבר השיקה מכונית כזו מתוצרתה.

"נכון מאוד. גוגל הייתה הראשונה שהשיקה מכונית כזו, והיא דוחפת קדימה מאוד חזק את החזון הזה".

- לגוגל יש כיסים עמוקים בהרבה משל מובילאיי. תיאורטית, כששתי החברות ינסו להביא לשוק פתרון מסחרי של מכונית ללא נהג, ייתכן מאוד שלגוגל יהיה הרבה יותר קל לעשות זאת.

"כשמדובר בכסף - כן, לגוגל יהיה הרבה יותר קל מלמובילאיי, אך זו לא שאלה של כסף. השאלה היא אם הטכנולוגיות של מובילאיי ושל גוגל יכבשו את עולם הרכב, את יצרני הרכב ואת הלקוחות שלהם. עד כמה שידוע לי, הפתרון הנוכחי של גוגל הוא מאוד מורכב ויקר והוא כלל לא ניתן ליישום מסחרי. גוגל ניגשה לתחום הזה מזווית מאוד שונה מזו של מובילאיי: הטכנולוגיה שלה מבוססת על מיפוי כל מה שמסביב לרכב, והמיפוי הזה דורש הרבה זמן ואנרגיה. למובילאיי אין את הבעיה הזו. היא לא צריכה למפות דבר. היא רק צריכה לזהות אובייקטים בסביבת הרכב ולתת להם פרשנות, כלומר לקבוע איך הרכב יתייחס אליהם. זו טכנולוגיה שמבוססת על שבב מאוד מתוחכם ועל מצלמה, כרגע אחת ובעתיד אולי 2-3. זה הכול. ובסופו של דבר, הטכנולוגיה היא שתנצח ולא היכולות הכספיות - גבוהות ככל שיהיו".

- נחזור לסוגיית חוויית המשתמש. יש אנשים, כמוני לדוגמה, שפשוט אוהבים לנהוג והפתרון של נהג אוטומטי לא מתאים להם.

"נכון, גם אני אוהב לנהוג, אך הפתרון של מובילאיי לא ישלול ממך את האפשרות לנהוג. הוא ייתן לך את האופציה לא לנהוג, וזה היופי שבו. מצד אחד הוא יביא לחיסול תאונות הדרכים ומצד אחר יאפשר לנהג לא לנהוג, וההחלטה תהיה שלו. אני עדיין לא יודע באיזו קונפיגורציה זה יקרה, אך אני מאמין שמובילאיי תאפשר למי שירצה בכך לנהוג, ולמי שלא ירצה - אפילו בחלקים מהנסיעה ולא בכולה - לא לנהוג ולהעביר את המכונית למצב של נהג אוטומטי".

- ומה לגבי המחיר הסופי של הפתרון הזה לצרכן?

"אני לא יודע מה הוא יהיה. רכב אוטונומי לא יהיה בשוק לפני שנת 2020, אך המחיר של פתרון כזה ליצרן הרכב - שהוא הלקוח של מובילאיי - יהיה הרבה הרבה יותר זול מכל אלטרנטיבה אחרת שקיימת. מובילאיי היא בעיניי המנהיגה העולמית של הטרנד הזה, ולכן למכור עכשיו מניות שלה יהיה מעשה לא חכם".

מובילאיי

עוד כתבות

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין ושהפרמיה מוצדקת"

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף סוף לאור

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים: "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● כוחות צה"ל זיהו הלילה מספר אזרחים ישראלים שחצו את גדר הגבול לתוך שטח סוריה ● מעטפה חשודה התקבלה במשרד רה"מ נתניהו. מאגף הביטחון והחירום נמסר: "לא נשקפה סכנה למי מהעובדים" ● עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק, וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" נגד המהלך