בשנה האחרונה ישנה התעוררות בתחום שהיה רדום בישראל בארבעים השנה האחרונות - בנקאות קואופרטיבית. כידוע, בארץ נעדרת תחרות בענף הבנקאות - 93% מסך הנכסים במערכת הבנקאית מוחזקים על ידי חמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות והבנק האחרון שהוקם פה היה בשנת 1964. לעומת זאת, ברחבי העולם, אגודות אשראי הן נפוצות ביותר - בארצות הברית ובקנדה מספר החברים באגודות אשראי מגיע לכ-45% מסך המערכת הבנקאית.
גם בישראל לא הייתה תמיד המערכת הבנקאית כל כך מרוכזת. באמצע שנות ה-50, אגודות האשראי בישראל היוו כחמישית מהמערכת הבנקאית בארץ אבל תוך כעשר שנים, מרביתן מוזגו לבנקים או התפרקו והשוק הפך ריכוזי ונותר כך גם אחרי המעבר של ישראל לשוק חופשי בשלהי שנות ה-80.
עם זאת, ייתכן שהמלצותיה של ועדת זקן מבשרות על שינוי אמיתי בעמדת בנק ישראל בנושא: "הצוות מעריך כי הקמתה של אגודת אשראי תתרום לתחרות במערכת הבנקאית… הואיל והצוות רואה ביוזמה להקמת אגודת אשראי יוזמה חברתית ברוכה, ילווה הפיקוח על הבנקים יזמים שיפנו אליו בעניין זה".
כיום, ישנם שני מיזמים להקמת אגודות אשראי חדשות בישראל: מיזם אחד הינו "בנק אופק" והשני הוא "איגוד אשראי שלנו". שני המיזמים קמו לאחר המחאה החברתית ואף הצליחו לייצר מעמד משפטי חדש באופן ההתייחסות לאגודות אשראי אשר פטורות מהגשת תשקיף לרשות לניירות ערך.
אולם, על אף הרוח הגבית החזקה שעולה מהדו"ח של בנק ישראל, שני המיזמים מדווחים כי הקושי העיקרי העומד מולם כיום נעוץ בדרישות מחמירות של בנק ישראל, בעיקר בנוגע להון העצמי המינימלי הנדרש על מנת להתחיל לפעול. עבור אגודות שיתופיות, חברות שאינן נסמכות על בעל הון מרכזי אלא על דמי חברות באגודה, המשמעות של הון עצמי גבוה כתנאי לתחילת פעילות היא שהן צריכות לגייס חברים לפני שהאגודה מתחילה לפעול.
מצד אחד, דרישות בנק ישראל מובנות ומטרתן להבטיח יציבות פיננסית של אגודות האשראי לטובת החברים בהן. מצד שני, יתכן כי אם בנק ישראל באמת רוצה שיכנסו שחקנים חדשים לשוק, יהיה עליו להפחית את הדרישות ולהצהיר בריש גלי כי הוא מגבה את המהלך וערב לו כלכלית. ערבות כלכלית של בנק ישראל תאפשר לאגודות להתחיל לפעול עם מספר חברים נמוך יותר ולצבור קהל לקוחות תוך כדי פעילות.
אבל למהלך כזה יש גם חסרונות. ניתן לטעון כי הורדת הדרישות להון עצמי התחלתי תוך כדי מתן ערבות כלכלית מעבירה את הסיכון לקריסת הבנק ממנהלי המיזם לבנק ישראל (ובעצם לציבור הרחב) ובכך מעודד את האגודה לקחת סיכונים מיותרים בידיעה שבנק ישראל עומד מאחוריה, תופעה הקרויה בספרות הכלכלית כ"סיכון מוסרי". אחת התשובות לכך יכולה להיות הגדרה מראש של העלאה הדרגתית של ההון העצמי הנדרש ויחס הלימות ההון בהתאם למספר הלקוחות של הבנק.
לכן, על מנת להכניס שחקנים חדשים לשוק הבנקאות בישראל, אין מנוס ממעורבות עמוקה של בנק ישראל הכוללת גם לקיחת סיכונים גדולים יותר על עצמו וחשיבה מחוץ לקופסא. נראה, כי לאור הריכוזיות הנוכחית במערכת הבנקאית בישראל, הרווח ממהלכים כאלו יהיה כולו שלנו.
הכותב הוא חוקר במכון לרפורמות מבניות. הוא אינו חבר באגודות האשראי שהוזכרו לעיל, אך היה בצוות המתנדבים של "בנק אופק" בראשית דרכו.