נפתלי בנט / צילום: ארן דולב
ביקורת חריפה מצד שר הכלכלה נפתלי בנט אמש (ה') על מה שהגדיר "דיני העבודה הקשיחים בישראל שפוגעים לא רק בחברות ובלקוחות אלא גם בעובדים עצמם". לדברי בנט, אם בחברה שהוא היה מנהל העובדים היו מחליטים להתאגד, הוא היה רואה זאת ככישלון אישי שלו כמנכ"ל. בנט הופיע במסגרת הכנס ה-19 לנושאי עבודה באילת, שמקיימות השבוע נשיאות הארגונים העסקיים וההסתדרות הכללית.
לדברי בנט, "כשבחברה יש מנכ"ל שקשוב לעובדים ומכיר בכך שהם מהווים עבורו נכס, העובדים לא זקוקים להתאגדות או להסכמים קיבוציים. כשניהלתי חברה, הייתי האבא של העובדים. ההיי-טק פועל בסביבה שונה לגמרי מזו שבה פועלות חברות ישנות. אין שם רגולציות, ואין דיני בטיחות והכל מאד מהיר ולכן הגענו לתוצאות בלתי נתפסות".
שר הכלכלה לא חסך ביקורת גם על השירות הממשלתי וטען כי מאז שנכנס לתפקידו כשר, הוא ניסה להעביר מתפקידו בעל תפקיד בכיר שאינו מרוצה מתפקודו. לדברי בנט, חרף מאמציו, לא הצליח במהלך זה. הוא לא חשף את שם המשרד שבו מועסק בעל התפקיד הבכיר. בנט מכהן בנוסף לתפקיד שר הכלכלה, גם כשר לענייני ירושלים וכשר הדתות.
"בסוף לא הצלחתי להחליף את העובד. תהליך כזה היה אורך שנתיים, ועד אז האגף שלו לא היה מתפקד בכלל. ביקשתי מנציבות שירות המדינה את ההערכה של כלל עובדי המדינה. אמרו לי שהציון הממוצע שלהם הוא 96, כאילו ששירות המדינה שאב אליו את כל העובדים הכי טובים במשק", אמר. בקהל נשמעו גיחוכים. בנט הוסיף: "השירות הממשלתי לא טוב".
יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן הגיב לנאום של בנט ואמר: "ועד עובדים הוא לא כישלון של מקום עבודה ולא מאפיין יחסי עבודה עכורים במקום עבודה. ועד עובדים יכול לקום גם במקום שמתקיימים בו יחסי עבודה מצוינים. המדינה הזאת קמה דרך ארגונים של עובדים ולקחת את המעשה הנפלא הזה ולהגיד עכשיו שבהקמת ועד עובדים במקום עבודה יש כדי לבטא כישלון של המנכ"ל, זו קיצוניות שמוטב להיזהר ממנה".
ניסנקורן הגיב גם על המתקפה של בנט על השירות הממשלתי ואמר: "שנים שחובטים בעובדי המגזר הציבורי אבל מדובר בשליש משוק העבודה בישראל, כמיליון איש. מדובר בעובדים טובים שעושים להם עוול נורא. בישראל יש 18 אלף עובדים סוציאלים, מחצית מהם עובדי קבלן. מי שאחראי למצב הזה הם מעצבי המדיניות. פקידי האוצר. עובדת סוציאלית שהיא עובדת קבלן; היא שער הרווחה של מדינת ישראל. היא זו שמטפלת במי שזקוק כאן לשירותי רווחה בזמן שהיא מרגישה מושפלת ולא בגלל כסף, אלא בגלל שלא מכבדים אותה".
נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות הארגונים העסקיים, שרגא ברוש, הכריז מצדו כי כבר עם כניסתו לתפקיד בשבועות האחרונים, סיכם עם ניסנקורן כי השניים יפעלו במשותף בסוגיות הקשורות לנושאי עבודה: "ביחד נפתור את הבעיות, רצוי במסגרת של הסכמים קיבוציים. כך התנהלתי בעבר עם יו"ר ההסתדרות לשעבר, עופר עיני וכך אמשיך לפעול גם עם ניסנקורן במהלך השנים הבאות. יש בינינו הסכם ג'נטלמני- שאם יש מחלוקת אז לא יוצאים מהחדר עד שמגיעים להסכמה".
בהתייחס להעלאת שכר המינימום במשק ל-5,000 שקל בשלוש פעימות, אמר ברוש כי "אף אחד לא חושב שמישהו יכול לחיות מ-5,000 שקל וזה לא מה שיפתור את הבעיה. יש לנקוט בצעדים אחרים, כמו מע"מ דיפרנציאלי. לפני שלוש שנים לא היו מוכנים לשמוע על זה אבל היום יודעים שזו הדרך הנכונה. אם צריך לממן את זה, אפשרות להעלות את המס על דירות פאר ומכוניות יוקרה כדי שהכסף ילך לדיור הציבורי, ללחם ולתרופות".
הוא ביקר את מדיניות הממשלה, המעודדת יבוא של תוצרת, ופנה אל שר הכלכלה בנט ואמר: "בדיוק כפי שאני ביקשתי את אמון התעשיינים לשרת אותם ואתה ביקשת את אמון הציבור כדי לשרת אותו, אני מצפה שתשרת את התעשיינים ושמשרדך לא יעודד יבוא, כמו גבינות. בכל קילו של גבינה יש 14 ליטר חלב. לכן אם נייבא גבינה, מחלבות ייסגרו ובסוף היבואנים הכי גדולים יהיו תנובה, שטראוס וטרה".