ילדים עם סמארטפון / צילום: Shutterstock
השתלטותו של מסך הסמארטפון על חיינו, זה שכמעט אינו מש מכף-ידנו, היא כבר מזמן עובדה מוגמרת. מאיזה גיל נשאבים גם ילדינו לעולם הטלפונים הניידים - והסמארטפונים בפרט? מהם השימושים העיקריים במכשיר ובאיזו תדירות הוא משודרג?
מחקר מיוחד שערך מכון שריד עבור "גלובס" מגלה את המספרים שמאחורי התופעה: הגיל הצעיר (6!) שבו מקבלים ילדים את הסמארטפון הראשון ליד, שיעור מחזיקי הסמארטפונים בקרב הילדים (83%) ושעות השימוש הארוכות בהם (מעל 5 שעות ביום בקרב רבע מהמשיבים) - ואף מגלה מה באמת הם עושים במכשיר בעיקר.
מיעוט מובהק של בני 8-15 אינו מחזיק היום במכשיר טלפון חכם: ל-83% מהילדים, עולה מממצאי הסקר, יש טלפון חכם, ובגיל 8 מעידים 72% מהילדים כי ברשותם סמארטפון. בקרב בני 15 נוסקים המספרים ל-97%. גיל 13 בולט במיוחד, סביר להניח שעל רקע המעבר מבית-הספר היסודי לחטיבת-הביניים. 9% מהנשאלים ציינו כי קיבלו סמארטפון לידיהם כבר בגיל 6.
סמסונג ואייפון
כמו אצל הוריהם, גם בקרב צרכני הסלולר הצעירים שולטים שני המותגים המובילים, אייפון וסמסונג, כשסמסונג מוביל באופן מובהק, לאור מגוון המכשירים והגדלים שמציע המותג.
מכשיר הטלפון הרווח בקרב ילדים הוא סמסונג מיני (31%), ולאחר מכן סמסונג בגודל "רגיל" (23%). 26% מחזיקים במכשיר אייפון - מחציתם מהדגמים החדשים (5 או יותר) ומחצית בדגם ישן יחסית.
42% ציינו כי הטלפון שלהם חדיש יותר מאשר הטלפון של חבריהם, ו-32% סבורים כי הדגם שלהם ישן יותר. 26% סיפרו כי מצבם, מהבחינה הזו, דומה למצב חבריהם.
לשליש מהילדים לא החליפו את מכשיר הטלפון בשנתיים האחרונות, ולשליש נוסף החליפו את הטלפון פעם אחת בשנתיים האחרונות. החלפת מכשיר טלפון רווחת יותר אצל ילדים גדולים, כנראה בגלל שיש להם "ותק" רב יותר עם מכשיר טלפון ואולי בגלל המעברים לחטיבת-ביניים ולחטיבה עליונה.
מעניין לציין את ההבדל המובהק בין בנים ובנות בתדירות החלפת מכשיר הטלפון: ניתן לראות כי לבנות מחליפים את מכשיר הטלפון בתדירות גבוהה מאשר לבנים.
"לא הייתי שוללת מיד בקשה של ילד לשדרג את המכשיר, אומרת רווית גוטמן, מנחה בכירה במכון אדלר. "צריך לבדוק ולהבין למה - האם המכשיר הנוכחי מגביל את היכולת שלו, או שמדובר סתם בפינוק. הטיעון של 'לכולם יש' לא תמיד לגיטימי, אבל צריך להיזהר לא לבודד את הילד מהסביבה. אם ילד לא חלק מהמעגל החברתי, זה רק משאיר אותו יותר בחוץ".
המעגל החברתי שעליו מדברת גוטמן הוא בעיקר תקשורת קבוצתית באמצעות הוואטסאפ - אחת משתי האפליקציות הרווחות בקרב משתתפי המחקר (63%) לצד משחקים שונים. לאחר מכן מותקנות אפליקציות כמו מוזיקה, צילום וסרטונים ופייסבוק (41% לכל קטגוריה), אינסטגרם (39%), מראה או פנס (36%), ערוצי טלוויזיה (28%) ויישומי ספורט (15%).
בני 12-13 מדווחים על יותר אפליקציות משתי קבוצות הגיל האחרות, צעירים ובוגרים יותר. אצל בנות מותקנות יותר אפליקציות של מוזיקה, צילום וסרטונים, וואטסאפ ומראה או פנס מאשר בטלפונים של בנים.
בפועל, הנשאלים מדווחים על השימוש בוואטסאפ כפעילות העיקרית במכשיר - כשלאחריה משחקים. מקומם של האינסטגרם, הפייסבוק והגלישה באינטרנט לא נפקד מהמשך הרשימה.
בני 14-15 משתמשים באפליקציות של משחק, שליחת הודעות טקסט וצפייה בסדרות וסרטים יותר מילדים בגילאים צעירים יותר. דיבור בטלפון מדורג על-ידי הנשאלים רק במקום השלישי בתדירותו - מי בכלל זוכר שלזה שימש הטלפון במקור.
4-5 שעות ביום
כרבע מהילדים משתמשים בטלפון סלולרי למעלה מ-5 שעות ביום. ניתן לראות כי בנות משתמשות בטלפון יותר מאשר בנים: 35% מהבנות משתמשות בטלפון 4 שעות ומעלה, ואילו בקרב הבנים 29% משתמשים בטלפון 4 שעות ומעלה.
בנות הן משתמשות "כבדות" יותר לעומת הבנים, 30% מהן משתמשות בטלפון למעלה מ-5 שעות ביום, לעומת 17% מתוך הבנים. ככל שעולה גיל הנשאלים - עולה משך השימוש שלהם בטלפון עליו.
"ההורים מקטרים שהילדים מכורים למסך, אבל עליהם לתת דוגמה אישית"
האם היקף השימוש בסמארטפון כבר בגילאים הצעירים צריך להדאיג אותנו? השאלה הזו מורכבת מהיבטים רבים.
ראשית, לא ניתן להתעלם מהפן הבריאותי השנוי במחלוקת: לשאלת רגישות היתר של ילדים לקרינה סלולרית אין עדיין תשובה מחקרית-מדעית מוחלטת, אולם ארגון הבריאות העולמי, ובעקבותיו משרד הבריאות בישראל, ממליצים "להגביל את השימוש של ילדים במכשיר טלפון נייד ולהימנע להימנע מהצמדת המכשיר לאוזן, להגביל את גיל תחילת השימוש ואת מידת האינטנסיביות בשימוש ילדים במכשירי טלפון ניידים, ולהשתמש במכשיר באופן מבוקר ומושכל".
לזאת נוספות סוגיות חשובות לא פחות, סביב הרגלי תקשורת בין-אישית, גלישה בטוחה וסכנות התמכרות - ועד להשלכות הכלכליות: גם אם הוצאות השימוש בקו התייצבו בעקבות השינויים בענף הסלולר, וכעת נמצאות לרוב בשליטה, הרי שעצם הרכישה של מכשירים יקרים לילדים אינה בהכרח מחויבת המציאות.
"הכול מתחיל בחינוך בבית, ועל ההורים מוטלת האחריות ללמד את הילד לצרוך בתבונה: ברמת התוכן - מה מותר ולמה לא, מתי להגיב ומתי לא, להבין שדברים שנכתבים נשמעים או נקראים אחרת - ושהמילה הכתובה נשארת", מנסה רווית גוטמן, מנחה בכירה במכון אדלר, לסייע להורים המוטרדים מהחיבור האינסופי למכשיר בכלל ולוואטס אפ בפרט.
לדבריה, "ילדים לא ילמדו מה שההורים לא ילמדו אותם: צריך להדריך את הילדים, ללוות אותם בתחילת השימוש, להרגיל לעבור ל'השתק' בזמן שיעורי-הבית או בארוחת הערב ולהגביל - מתי מדליקים ומתי מכבים את המכשיר, כמו בארוחות משותפות או בילוי משפחתי.
"צריך לתת לילד הסבר רציונלי, למשל, שהמטרה היא לא להעלים את הקשר המשפחתי, אבל בשביל זה צריך לתת דוגמה אישית: לא להגיד 'אני ההורה, ואצלי זה באמת דחוף'. ההורים מקטרים שהילדים מכורים למסך - אבל הילדים רגילים לראות גם אותם עם העיניים למטה".
עם זאת, גוטמן מציגה גם את הצדדים החיוביים: "הסמארטפונים מאפשרים לנו לתת לילדים יותר עצמאות, ללוות את הילד מרחוק, לעזור בהתארגנות לכל מיני משימות בקבוצות וואטסאפ. בעידן של הורות מרחוק, כשההורים עסוקים בלי סוף, לפעמים זה גם סוג של נוכחות. הילדים יכולים לשתף את ההורים במה שעובר עליהם ולא להישאר עם עצמם, כך שהתמונה לא רק שלילית".
גוטמן מציינת לטובה היבט נוסף: "הסמארטפון מעורר אחריות ברמות שונות, מהשמירה על המכשיר עצמו - את הקפוצ'ון הם ישכחו בכל מקום, אבל לא את הטלפון - ועד לדאגה להטעין בכל פעם את המכשיר".
מתודולגיה
סדרת הכתבות שפתח בה "גלובס" בשיתוף מכון שריד מלווה פעילות מחקרית ייחודית למדי בנוף הסקרים המקומי. במרכזה גיבושו הלא פשוט של פאנל "סמול טוק", פאנל אינטרנטי המרכז מאגר בלתי שגרתי בהיקפו של כ-15 אלף ילדים בני 7-14, המאפשר להתחקות אחר עמדותיהם והתנהגותם באמצעות שאלונים מותאמי גיל.
סדרת המחקרים עוסקת בנושאים שיווקיים וצרכניים שונים. היא מתנהלת בניהול ובפיקוח מכון שריד, ולא פחות חשוב - תוך שיתוף-פעולה מלא עם ההורים המלווים את ילדיהם.
הדוח הנוכחי מציג הרגלי שימוש של ילדים בגילאי 8 עד 15 בטלפון חכם. בסקר השתתפו 481 ילדים אשר יש להם טלפון חכם. טעות הדגימה 4.5%.
