השופט משה גל / צלם: יונתן בלום
לסדרי הדין בניהול משפט אזרחי (כמו גם פלילי) יש השפעה מכרעת על כל הבאים בשעריו של בית המשפט. תקנות סדר הדין האזרחי מסדירות את אופן ניהול התובענה האזרחית. מדובר בכללים הקובעים את דרכי הניהול והביצוע של משפטים, לרבות קביעת מקום המשפט ומועדו, זכות ההגנה ועוד. התקנות יוצרות מסגרת דיונית לבית המשפט ולבעלי הדין ומתוות את האופן שבו הצדדים להליך המשפטי יוכלו לממש באופן ראוי והוגן את הזכויות המוקנות להם מכוח הדין, ומכאן חשיבותן הרבה.
בתחילת שנת 2014 הוסמך השופט (בדימוס) משה גל לערוך רביזיה בתקנות סדר הדין האזרחי - המונות היום יותר מ-550 תקנות - במטרה לייעל, לפשט ולקצר את ההליכים האזרחיים. התוצאה הוצגה בחודש נובמבר 2014, ובעקבותיה נוצר הד תקשורתי וציבורי רב.
למרות המטרה והכוונה הטובה שעומדת ביסוד ההצעה של השופט בדימוס גל - החלפת תקנות סדר הדין האזרחי מהיסוד עלולה לגרום דווקא לעומס התדיינויות משפטיות שייסובו סביב הפרשנות של התקנות החדשות. משכך, בטווח הזמן המיידי הרפורמה לא תוביל בהכרח לחיסכון בזמן ובמשאבים, אלא להיפך.
במסגרת טיוטת התקנות מוצע לצמצם את היקף כתבי הטענות (כתב תביעה, כתב הגנה וכיו"ב) המוגשים לבית המשפט עם תחילתו של ההליך השיפוטי, כך שלא יעלו על 3 עמודים. כמו כן, מוצע כי לכל כתב טענות יצורף תצהיר, שיפרט את העובדות הנכללות בכתב הטענות, שיוגבל ל-5 עמודים, עת מדובר בהליך המתנהל בבית משפט שלום; ול-8 עמודים, אם ההליך נפתח בבית משפט מחוזי.
מקורה של ההצעה בטענה כי כתבי טענות ארוכים גורמים להתארכות הדיון ולקושי באיתור השאלות השנויות במחלוקת. נכון כי אין להאריך בכתבי הטענות שלא לצורך, ויש להימנע מכתיבה מסורבלת ולהציג בפני בית המשפט תמונה עובדתית ומשפטית מלאה ובהירה; ברם, אין בהכרח קשר ישיר בין אורך כתבי הטענות לבין הזמן המוקדש לקריאתם וללימודם. לעתים, בעיקר כשמדובר בסכסוכים מורכבים, יש צורך בהגשת כתב טענות המתפרש על פני מספר עמודים גדול יותר מ-3 עמודים, כפי שמוצע.
הדגש צריך להיות על אופן הצגת הדברים, איכות, ולא על הכמות. הגבלת מספר העמודים של כתבי הטענות עלולה לפגוע באפשרות של הצדדים למצות את טענותיהם, ובסופו של יום לפגוע בזכות הגישה לערכאות.
על-פי ההצעה, כתבי התביעה וההגנה שיוגשו לבית המשפט יהיו מגובים בתצהיר שייתן בעל הדין, ובמקרה של תאגיד, על-ידי אורגן בו. התצהיר יכלול את הפעולות המקדמיות שבהן נקט בעל הדין לפני הגשת כתב הטענות, וביניהן הודעה בכתב של התובע לנתבע בדבר כוונתו להגיש כתב תביעה, תשובת הצד שכנגד לתובע והדיון המקדמי שהתקיים בין הצדדים, במטרה ללבן את הפלוגתאות שביניהם; את העובדות המשמשות יסוד לכתב הטענות וכל מידע נוסף שלמיטב ידיעת בעלי הדין יהיה בו כדי לסייע בהבהרת הפלוגתות (חילוקי הדעות) נשוא המחלוקת שבין הצדדים.
התצהיר שיצורף לכתב ההגנה יכלול גם התייחסות לעובדות המפורטות בכתב התביעה, שהנתבע מודה באמיתותן. גיבוי כתבי הטענות בתצהירים יכביד על ניהול ההליך המשפטי ואף ייקר אותו כבר בשלב הראשוני שלו.
זאת ועוד, המערכת המשפטית כורעת תחת נטל העבודה, ומעתה יצטרכו השופטים, עוד לפני הדיון המקדמי בתיק, לקרוא וללמוד בנוסף לכתבי הטענות שיגישו הצדדים, גם את התצהירים שילוו אותם, לרבות הנספחים שיצורפו להם.
התקנות המוצעות מסדירות פעולות מקדמיות שהצדדים יהיו מחויבים לקיימן, טרם הגשת כתבי הטענות. כך, התובע יהיה מחויב להודיע בכתב לצד שכנגד על כוונתו להגיש כתב תביעה נגדו, תוך פירוט של עילת התביעה וצירוף מסמכים רלבנטיים. הצד שכנגד יידרש להשיב לפנייה ולצרף לה מסמכים רלבנטיים מטעמו. לאחר מכן ילבנו הצדדים את הפלוגתות שבמחלוקת ויעלו הצעות לפתרונן.
אם הצדדים יגיעו למסקנה כי לא ניתן למנוע את ההליך השיפוטי ביניהם לשם פתרון הסכסוך, יהיה עליהם לבחון צעדים במטרה לצמצם ככל האפשר את המחלוקות שביניהם, ובין היתר, למשל מינויו של מומחה מוסכם.
ההליכים המקדמיים נועדו אמנם להביא לליבון המחלוקת עוד טרם ההליך המשפטי ולאפשר את יישוב הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט ובכך לחסוך זמן שיפוטי יקר - ברם הם עלולים גם לייקר את ההליך המשפטי ובמקרים שבהם הסכסוך יתברר בסופו של יום בבית המשפט, אף להאריכו.
התקנות המוצעות כוללות 3 עקרונות יסוד: הראשון, הליך שיפוטי ראוי והוגן; השני, שימוש לרעה בהליך המשפטי; והשלישי, ניהול המשפט וחובת בעלי הדין על-פיו. על בית המשפט מוטלת האחריות להגשים את המטרות שביסוד התקנות, כאשר על בעלי הדין מוטלת החובה לסייע לבית המשפט בקיום המוטל עליו, ומכאן לנהוג בתום-לב ובהגינות דיונית.
לטענת מנסחי טיוטת התקנות, העקרונות מגשימים את מטרות סדר הדין האזרחי ומייתרות את הצורך לחזור, פעם אחר פעם, על נושאים הנגזרים מעקרונות אלה. כפועל יוצא מכך צומצם באופן ניכר היקף תקנות סדר הדין האזרחי.
טיוטת התקנות החדשה מכילה 176 תקנות, לעומת יותר מ-550 תקנות שיש היום. צמצום התקנות באופן כה דרסטי, על-ידי החלפתן בעקרונות יסוד, טומן בחובו מספר חסרונות, ביניהם אי-ודאות, אי-סדר והכבדה על ניהול ההליך השיפוטי.
עם זאת, לא כלל השינויים המוצעים במסגרת הרפורמה בסדרי הדין שגויים מיסודם. כך למשל, מבורכת ההצעה לאפשר המצאה של כתבי בית דין באמצעים דיגיטליים, תוך התחשבות בבעלי דין שאין ביכולתם לעשות שימוש באמצעים אלה, ובכך לחסוך עלויות רבות הכרוכות בהמצאת אותם מסמכים במסירה אישית.
בכל מקרה, משמדינתנו עומדת לפני בחירות, יש להניח כי הרפורמה תושהה, ובכך יתאפשר ליישם את הביקורת ולהוביל לשינויים ולשיפורים בכלי חשוב זה.
■ הכותב הוא ראש מחלקת הליטיגציה במשרד עורכי הדין איתן מהולל & שדות.