מוצרי חלב, סופרמרקט / צילום: תמר מצפי
סחורות חקלאיות, מוצרי פלסטיק וגומי, תרופות, כימיקלים ומזון - אלה ענפי היצוא החשופים ביותר למיתון ולהיחלשות האירו - כך עולה מהסקירה השבועית שפרסם היום (ב') הכלכלן הראשי באוצר יואל נווה. כ-60.2% מיצוא הסחורות החקלאיות של ישראל מיועד לאירופה, וכ-45% ממוצרי הפלסטיק והגומי ומהתרופות נמכרים באירו.
יצוא הסחורות מישראל גדל ב-2014 ב-1.4 אחוזים, קובע נווה. נתוני היצוא, המושפעים ישירות מהתנודות בסחר העולמי, מבטאים הרעה לעומת התחזיות ל-2014 שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
בספטמבר צפתה הלמ"ס כי היצוא יגדל ב-2.9%, והיצוא החקלאי יירד ב-1.5%. בפועל ירד היצוא החקלאי ב-2014 ירידה חדה של 8.5% לאחר שנפגע מהמצב הכלכלי ברוסיה, שהפכה בשנים האחרונות לשוק חשוב על רקע התגברות החרם הצרכני על מוצרים ישראלים ברשתות המרכולים באירופה. השפעת הירידה על היצוא הכולל קטנה יחסית משום שהיצוא החקלאי מהווה רק 2.4% משווי סך היצוא.
מבין שווקי היעד ליצוא הישראלי בולטת עליית משקלה של ארה"ב: מנתח שוק של 19% בתחילת השנה ל-24% בסופה, ומולה ירידה בנתח השוק של האיחוד האירופי מ-35% ל-30%. שינויים אלה נובעים מהתגברות הצמיחה במשק האמריקאי, ההאטה באירופה ובמידה פחותה גם מהתחזקות הדולר והיחלשות האירו. אסיה שמרה על נתח השוק שלה לאורך השנה - והייתה יעד ל-20% מסך היצוא הישראלי.
יצוא הטכנולוגיה העלית הצטמק ב-2014 ב-0.9%, ודווקא בתחומי הטכנולוגיה המסורתית והמעורבת-מסורתית נרשמו שיעורי גידול נאים של 7.1% ו-6.9% בהתאמה. 42% מהיצוא התעשייתי הישראלי מוגדר טכנולוגיה עלית; 36.9% מעורבת-עלית, ורק 20.5% מוגדרים מסורתית ומעורבת-מסורתית.
מבין ענפי היצוא ממשיכים הכימיקלים ומוצריהם לשמור על דומיננטיות עם נתח שוק של 23.4%, ואחריהם מחשבים; מכשור אלקטרוני וציוד רפואי (17%); תרופות (13.9%); מוצרי מתכת מכונות וציוד (12.6%); רכיבים ולוחות אלקטרוניים (9.8%).
בסקירה השבועית מציין נווה את הירידה שנרשמה בדצמבר במדד מנהלי הרכש של בנק לאומי המצביעה על ציפייה להתכווצות הפעילות הכלכלית במשק. תוצאות אלה באו על רקע ירידה של 0.3% במדד פדיון ענפי הכלכלה בדצמבר וירידה של 1.0 אחוז במדד הייצור התעשייתי בנובמבר.
יצא יין נכנס כסף: עלייה של 10% ביצוא יין ישראלי
גם 2014 הייתה שנה טובה לתעשיית היין הישראלית: מנתונים שפרסם היום מכון היצוא עולה כי חלה עלייה של 10% ביצוא יין ומשקאות חריפים מישראל, והוא הסתכם בכ-40 מיליון דולר.
הנתונים נמסרו לרגל תערוכת היין "סומלייה 2015" שנפתחה היום בתל-אביב, ומשתתפים בה נציגים של עשרות יקבים מקומיים ומשלחות של ייננים מן העולם.
במכון היצוא מייחסים את המשך התרחבות היצוא לגידול שחל בביקוש בעיקר במדינות אירופה, אסיה וצפון אמריקה. רוב היין הישראלי, כ-58%, יוצא אשתקד לצפון אמריקה והסתכם בכ-23 מיליון דולר, כאשר 20 מיליון מהם רק בשוק האמריקאי.
יצוא היין לאירופה גדל ב-12% והסתכם בכ-13 מיליון דולר, כשצרפת היא היעד המרכזי; ואילו יצוא היין לאסיה גדל בכ-27% והסתכם בכ-2.2 מיליון דולר.
לדברי מנהלת תחום היין במכון היצוא, יערה שמעוני, רוב יצוא היין מתבסס על שוק היינות הכשרים המבוקשים מצד יהודי התפוצות: "היין הישראלי זוכה בשנים האחרונות להכרה עולמית, והעלייה ביצוא שלו למדינות אסיה, שבהן השוק הכשר לא משמעותי, מעידה על התחזקות מותג היין הישראלי בעולם".
במכון היצוא מציינים כי כל שוק היין הישראלי מגלגל כ-220 מיליון דולר בשנה.