אילנה סקר / צילום: איל יצהר
לצד נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור, שני שופטים נוספים מהעליון, שר המשפטים, שני חברי כנסת ושני חברי ממשלה, עשויה לשבת בקרוב בוועדה לבחירת שופטים עורכת דין אנונימית מהרצליה בשם אילנה סקר (56).
מחר (ג') תתכנס המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין כדי לבחור את שני נציגי הלשכה שיכהנו בוועדה לבחירת שופטים. על שני התפקידים מתמודדים, בנוסף לסקר, גם עורכי הדין דליה רבין, פיני מרינסקי וחאלד זועבי.
רבין ומרינסקי הם מועמדיו של ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד דורון ברזילי; ואילו זועבי וסקר הם מועמדיהם של ראש לשכת מחוז תל-אביב בלשכה, ויריבו הפוליטי של ברזילי, עו"ד אפי נווה, ושל עמיתו, יו"ר הלשכה הקודם יורי גיא-רון, שהוא חבר במועצה הארצית של הלשכה.
חלוקת הכוחות במועצה הארצית מלמדת כי רבים הסיכויים שזועבי וסקר יזכו למרב הקולות ויישבו בוועדה לבחירת שופטים ב-3 השנים הקרובות.
ותק של 27 שנים
סקר היא אולי אנונימית לציבור הרחב, אבל לא לציבור השופטים העוסקים בתיקים אזרחיים. יש לה ותק של 27 שנים בעריכת דין, והיא מרבה להופיע בבתי המשפט. את השכלתה המשפטית רכשה סקר באוניברסיטת תל-אביב, ואת ההתמחות עשתה אצל פרופ' דוד ליבאי, שר המשפטים לשעבר.
משרדה הקטן של סקר העוסק בביטוח ובנזיקין נמצא בהרצליה, ומועסקות בו שתי עורכות דין שעובדות תחתיה. המשרד מייצג, בין היתר, את חברת הביטוח מנורה.
בעלה הראשון של סקר נהרג במלחמת לבנון הראשונה, בקרב עין זחלתא, שבו לחם צה"ל נגד הצבא הסורי. לאחר מותו נישאה סקר מחדש, והיא אם ל-4 ילדים בוגרים. בתה הבכורה היא עוזרת-מחקר באוניברסיטת תל-אביב. בנה השני מתחיל התמחות במשפטים, ובנה השלישי לומד שנה שלישית משפטים במרכז הבינתחומי. בנה הצעיר עומד לסיים שירות קרבי בצה"ל.
סקר משוכנעת כי היא יכולה למלא את התפקיד החשוב של חברה בוועדה שאחראית על מינוי כל השופטים בארץ, באופן הטוב ביותר. לדבריה, "הבחירה בי לא באה ממקום פוליטי. הכרטיס שלי הוא מקצועי גרידא. אני לא חברה בשום גוף פוליטי, ויושבת רק בוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין במחוז תל-אביב".
- מדוע את ראויה לכהן כחברה בוועדה לבחירת שופטים?
"הבחירה בי כמועמדת באה ממקום של אדם שמכיר את בתי המשפט 27 שנה ומופיע בהם כמעט כל יום. אני מכירה היטב את השופטים ואת הצרכים של עורכי הדין וגם של השופטים, כמו גם את חשיבות העבודה המשותפת של עורכי הדין והשופטים. אני מתנגדת למשוב השופטים, שנעשה ללא הסכמה וללא הידברות, ומאמינה שאפשר להגיע להישגים טובים יותר בהידברות".
"יש לי עמוד-שדרה"
לעו"ד סקר יש אמנם ביטחון מלא ביכולותיה, אך יחד עם זאת היא מודה כי היא ניגשת לתפקיד בחשש מסוים. "זהו תפקיד בעל חשיבות עצומה, ולכן אני אכנס אליו בחיל וברעדה. מצד שני, אני לא פוחדת מאיש ולא חוששת מלחצים פוליטיים. יש לי כבר מזמן עמוד-שדרה משל עצמי. אני יראה רק מעצמי, כי אני מתייסרת בכל החלטה. כאשר אפי נווה פנה אליי, לא אמרתי מיד 'כן', וזה הפתיע אותו. חשבתי על כך מספר ימים, בדקתי במה זה כרוך, התייעצתי עם חברי ועדה מכהנים, ובסופו של דבר חשבתי שזה מקום שאפשר להשפיע על החברה ושאני יכולה ורוצה להיות בו".
- איך את רואה את תפקיד בתי המשפט בארץ?
"אני רואה בבית המשפט כאחד המובילים העיקריים של שינויים חברתיים, ואני לא מדברת רק על בית המשפט העליון. אני מאמינה, למשל, שעולם הנזיקין הוא כלי לשינוי חברתי. לדוגמה, באמצעות תביעות נזיקיות של נפגעות עבירות נגד מי שתקף אותן, או באמצעות תביעות נזיקיות בתחום של איכות הסביבה ועוד - ניתן להגיע לשיפור דברים".
- איפה את נמצאת בוויכוח הנצחי בין תומכי הגישה האקטיביסטית של בית המשפט העליון ובראשם נשיאו לשעבר, אהרון ברק - לבין מתנגדי האקטיביזם ובראשם שר המשפטים לשעבר, דניאל פרידמן?
"אני נמצאת איפשהו באמצע. אינני חושבת שבית המשפט העליון צריך לשנות חוקים שחוקקה הכנסת, אבל אני כן חושבת שישנן פעמים שאותם חוקים צריכים להיות מבוטלים. במילים אחרות, אני לא מקבלת את שיטת ברק במלואה, אבל גם לא את שיטת פרידמן.
"לדעתי, בית המשפט העליון מצא בשנים האחרונות את האמצע הנכון. יש לי הערכה גדולה מאוד לבית המשפט העליון על החלטתו לקבוע פעמיים כי החוק למניעת הסתננות אינו חוקתי".
- האם את חוששת להיתפס כשליחתו של אפי נווה בוועדה לבחירת שופטים?
"אפי נווה הוא לא אדם שמקיף עצמו באומרי הן, והוא לא ייתן לי הוראות. אני שליחה של האיגוד המקצועי שלי ולא של פלגים בתוך האיגוד, אבל יותר מכל, אני שליחה של צו מצפוני שהוא מצפון פעיל".
מחנה ברזילי: "על גיא-רון להימנע מהשתתפות בבחירה"
המאבק הפוליטי סביב בחירת נציגי לשכת עורכי הדין לוועדה לבחירת שופטים ממשיך לייצר כותרות. לטענת מחנהו של ראש הלשכה, עו,ד דורון ברזילי, לא ייתכן שעו"ד יורי גיא-רון, ראש הלשכה לשעבר, ישתתף בהצבעה על בחירת נציגי הלשכה בוועדה לבחירת שופטים. זאת, בשל המלצת המשטרה להעמידו לדין.
במחנה ברזילי משווים בין מקרהו של גיא-רון למקרהו של הרב יונה מצגר, שהיועץ המשפטי קבע כי אינו יכול להצביע בבחירות לרבנות הראשית בשל חקירתו.
נגד עו"ד גיא-רון תלויה ועומדת המלצת המשטרה מסוף 2011, להעמידו לדין בחשד לשורת עבירות בפרשת שחיתות לכאורה בקופת-חולים מאוחדת. בין היתר פורסם כי הקופה שילמה לכאורה מאות אלפי שקלים לחברת "ג.פ. אפיקי שיווק", שבבעלותו ובבעלות זוגתו כנרת פרי, בלי שניתנו לקופה שירותים כלשהם בתמורה.
עו"ד יראון פסטינגר, חבר הוועד המרכזי של הלשכה, אמר היום (ב') ל"גלובס": "אני מאחל לגיא-רון שהתיק נגדו ונגד זוגתו ייגמר בלא כלום, אולם במצב הנוכחי הוא לכל הפחות איננו יכול להשתתף בהצבעה".
יצוין כי עתירה מ-2011 שהגיש פסטינגר למחוזי בתל-אביב (בשבתו כבית משפט מינהלי), לאסור על גיא-רון להצביע בבחירות לנציגי הלשכה, נדחתה על-ידי השופט ד"ר קובי ורדי. השופט נימק את החלטתו, בין היתר, בכך שצפויה עוד בדיקה ארוכה של הפרקליטות בטרם החלטה בעד או נגד אימוץ ההמלצה.
מקורבי גיא-רון מסרו בתגובה כי "העתירה שנדחתה בעניין, מדברת בעד עצמה".