בורסה / צלם: רויטרס
יש שתי תפיסות מקובלות לגבי ניגריה. בעיני רבים, מדינה זו היא הלב הפועם של הצמיחה הכלכלית באפריקה, עם תמ"ג שעולה בקצב של 7% בשנה. בעיני אחרים, ניגריה היא מדינה בתסיסה, עם ממשלה דמוקרטית שברירית שמתקשה להתגבר על מעשי הטבח של הטרוריסטים מארגון בוקו חראם. ההשקה של תוכנית חלוקת תעודות זהות על ידי הנשיא גודלאק ג'ונתן משקפת את האי-ודאות הזו. שבבים אלקטרוניים על הכרטיסים החדשים מאחסנים פרטים על העין וטביעת האצבע של נושא הכרטיס לצורכי ביטחון, אבל בגיבוי של מסטרקארד, אלו הם גם כרטיסי חיוב בתשלום - שמספקים בפוטנציה גישה לפיננסים להמונים.
"זו דיגיטליזציה, דמוקרטיזציה והיכללות פיננסית בכרטיס אחד", אומרת אן קאירנס, מנהלת הפעילות הבינלאומית של מסטרקארד. כשהפרויקט יסתיים, ל-100 מיליון ניגרים תהיה גישה לשירותים פיננסיים. וזו רק אחת מאינספור יוזמות ברחבי העולם שמתגאות בכך שדיגיטליזציה של פיננסים נותנת כוח לאנשים.
"פייננשל טיימס" בחר לפרסם סדרת כתבות על "דמוקרטיזציה של פיננסים" שתבחן את היוזמות הללו שמביאות איתן מקורות חדשים של מימון, צורות חדשות של מטבעות ודרכי תשלום חדשות ללקוחות חדשים - ותשאל את השאלה האם העולם אכן עובר "דמוקרטיזציה", כפי שהן טוענות.
המקרה של ניגריה הוא דוגמה טובה. תומכי מיזם כרטיסי הזהות טוענים שזוהי קפיצת דרך נחשונית של מודרניזציה במדינה, שמדלגת מעל כמה מסורות של עשיית עסקים במערב. ארגונים לזכויות אדם וקבוצות מחאה דווקא מותחים ביקורת. פרייבסי אינטרנשיונל, שדולת הגנה על נתונים ופרטיות, העלתה חששות מפני שימוש פוטנציאלי לרעה בנתונים הביומטריים שמאוחסנים בכרטיס. ארגוני מחאה בניגריה מתלוננים על המעורבות של חברת תשלומים מערבית. לדעתם, המיתוג של מסטרקארד על גב הכרטיס מזכיר את "מיתוג הכווייה" שקיבלו העבדים במאה ה-19 על גופם.
הגופים הפיננסיים ממסטרקארד עד הבנקים הגדולים, מתנערים מכל חשד לניצול לרעה, אבל קשה להכחיש שגישה לטכנולוגיה דיגיטלית מסייעת לאנשי הכספים לחדור לשווקים חדשים בעלי פוטנציאל לגריפת רווחים. "מימון דמוקרטי יותר אינו רק עניין של אחריות חברתית אלא גם מודל עסקי", אומר קרלוס לופז-מונטזומה, ראש היחידה ל"היכללות פיננסית" בבנק הספרדי BBVA במקסיקו.
הבנק הזה פועל במקסיקו באמצעות רשת של 30,000 סוכנויות - חנויות מקומיות, בתי מרקחת וסניפי דואר. במטרה לכאורה לייעל את התהליכים ולצמצם סיכונים, הבנק מעודד את הסוכנים הללו להימנע מעסקאות התשלום המסורתיות במזומן לטובת קבלת תשלומים באמצעות טלפונים חכמים.
בתוכנית אחרת, 2.5 מיליון לקוחות מקסיקנים נהנים כעת משילוב בין מספרי הטלפונים החכמים למספרי חשבונות הבנק שלהם. "הרעיון הוא להשתמש בטכנולוגיה כדי להגיע לעוד אנשים, אבל גם להקל את החיים שלהם על ידי מתן תשובות לבעיות שלהם", אומר לופז-מונטזומה.
רק בנקים מעטים חושבים בצורה רדיקלית על טכנולוגיות מימון חדשות, מנתחים את התנהגות לקוחותיהם באמצעות תוכנות עיבוד נתונים או משתפים פעולה עם גופי הלוואות קטנים יותר. רוב החידושים בתחום השירותים הפיננסיים להמונים באים מרשתות הסלולר וחברות הטכנולוגיה.
קונים דרך הטלפון הנייד
M-Pesa של וודאפון, שירות העברת כספים פשוט יחסית שהושק ב-2007 ומתבסס על טלפונים ניידים וסוכנויות בשטח, פופולרי מאוד בקניה ובטנזניה. שירותים דומים קיימים גם באמריקה הלטינית.
ויקראם פנדיט, לשעבר מנכ"ל סיטיגרופ וכיום משקיע טכנולוגיה פיננסית עם מגוון של החזקות בחברות סטארט-אפ בתחום זה, מלא הערצה לשירות כמו M-Pesa. לדבריו השירות הזה אולי פשטני בהשוואה לפיתוחים החדשניים ביותר בטכנולוגיה הפיננסית, אבל הוא עונה על צורך אדיר. "הצורך הבסיסי ביותר של העניים הוא לא ייעוץ איזו מניה לקנות, אלא איזון בין ההכנסות להוצאות שלהם, וכמעט כל זה הוא עניין של מערכות תשלומים".
לא כולם כה אופטימיים. אריאן שטה, משקיע טכנולוגיה פיננסית נוסף ומייסד חברת Core Innovation Capital, אומר: "אני פסימי לגבי שירותי הטלפון הסלולרי. השוק הזה היה אמור ליצור דמוקרטיה גדולה, אבל בעשר השנים האחרונות, איש לא הצליח לדלג מעל תשתית המימון הצרכני הרגילה. שום דבר אפילו לא מתקרב לזה, מבחינת ההיקף. אין כאן שום סיפור שאפשר לספר, חוץ מהמקרה של M-Pesa"
שוק החוב ההמוני מתרחב
במערב מתרחש תהליך אחר של "דמוקרטיזציה" - אנשים רגילים שלא הייתה להם גישה לחלקים חיוניים בשוק השירותים הפיננסיים יכולים לפתע למצוא את עצמם מסוגלים לגשת אליהם. פלטפורמות מקוונות שמשתמשות בניתוחי "דאטה גדול" לשיפוט סיכוני אשראי מרחיבות את מאגר האנשים שיכולים ללוות כסף (אם כי במקביל הן עלולות גם להרחיב את מעגל האנשים שאי אפשר יהיה לממן או לבטח אותם).
פנדיט מאמין בצורך ב"דמוקרטיזציה של הפער בין המיליארדר האמריקאי שיכול להרוויח 20% מעסקת מיזוג גדולה, לבין האמריקאי הממוצע שמרוויח 2% מההון שלו". וכמובן, פלטפורמות מסחר מקוונות שמעניקות גישה להשקעות המוניות במניות הן יותר ויותר פופולריות.
אבל שוק החוב ההמוני המתרחב והמעמיק הוא הטרנד המדהים ביותר של השנים האחרונות. משנחאי עד לונדון וניו יורק, שוק הלוואות ה-P2P (Peer to Peer) - אתרי אינטרנט שמשדכים בין אנשים שמחפשים השקעות ליחידים וחברות שזקוקים להלוואות - מכפיל או משלש את עצמו מדי כמה חודשים.
האישור לפופולריות הרבה של שיטת המימון הזו בא כאשר אחת החברות הגדולות בתחום, Lending Club, הנפיקה את עצמה לפי שווי של מעל 5 מיליארד דולר.
סאמיר דסיי, מנכ"ל חברת הלוואות ה-P2P הבריטית Funding Circle, אומר שלשוק הזה יש יתרונות ברורים עבור לווים שלא היו משיגים בשום דרך אחרת את הכסף שהם זקוקים לו, וגם למלווים שמחפשים הזדמנויות השקעה ראויות. "בעבר יחידים לא יכלו למעשה להלוות לעסקים אם לא היו להם לפחות 100,000 ליש"ט. כיום הם שווי מעמד למוסדות גדולים. זו דמוקרטיזציה אמיתית", לדברי דסיי.
אחרים פחות בטוחים בכך. Marshall Wace, קבוצת קרנות גידור שתומכת במיזמים של P2P, חושבת שאותו מימון של "עמית שווה מעמד" (peer) ילך ויתמסד, ומנהלי נכסים גדולים ובנקים יהפכו למממנים העיקריים של ההלוואות באתרים הללו. "יש תפיסה רומנטית של P2P", אומר סיימון צ'מפ, מנהל פעילות P2P של Marshall Wace, "אבל העניין כאן אינו דמוקרטיזציה, אלא החלפה של מודל עסקי מיושן בן 300 שנה, במודל חדש ויעיל יותר".
"ההצלחה משכה שחקנים מוסדיים עם תוכנות מחשב מהירות שיכולות לקנות הלוואות בתוך כמה שניות. לכן זו אולי עסקה טובה ללווים ולמוסדות, אבל אני פחות בטוח לגבי משקיעים קמעוניים", אומר אחד ממשתמשי פלטפורמת Lending Club.
כמה רגולטורים ופרשנים חוששים גם מכך ששוק ה-P2P נבחן עד כה רק בסביבה של ריביות נמוכות. כאשר הריביות עולות, מקרי חדלות הפירעון מתרבים והמשקיעים נכווים יותר.
מעטים יערערו על כך שהחידושים הטכנולוגיים מיטיבים עם ההמונים בחלק גדול מהעולם ומנגישים את השירותים הפיננסיים, ממערכות התשלומים הבסיסיות ביותר עד אסטרטגיות ההשקעה מתוחכמות ביותר. אבל גם אם זו דמוקרטיזציה, היא לא צפויה לעבור בלי כאבים.
איך אמר אברהם לינקולן על הבחירות של 1864? "זה העסק של האנשים. אם הם יפנו את אחוריהם לשריפה ויקבלו כוויות באחוריים, הם יגלו שהם צריכים לשבת על הכווייה".
הלוואה ישירה, תוך דקות, בלי טפסים
תעשיית הלוואות ה-P2P מציעה מסלול עוקף בנקים מסורבלים כשהיא מחברת ישירות בין לווים למלווים, ונמצאת בתהליך שגשוג מתמיד
העתיד של תעשיית הלוואות ה-P2P (peer-to-peer) בארה"ב נקבע במלון מפואר בסן פרנסיסקו באביב בשנה שעברה. בשולי כנס להלוואות חלופיות, ראשי כמה מהחברות הגדולות בתעשייה הזו התכנסו באופן פרטי כדי לדון במיתוג מחודש של התעשייה.
עם ההצלחה של קבוצות הטק Uber ו-Airbnb, השווקים הדיגיטליים לנסיעות ברכב ולחדרים להשכרה - ברקע, המנהלים הסכימו לוותר על המיתוג P2P לטובת "הלוואות שוק"(marketplace lending).
בתשקיף למשקיעים שחילקה בחודשים הבאים Lending Club, חברת הלוואות ה-P2P הגדולה ביותר, לקראת הנפקתה בשווי של 5 מיליארד דולר, לא הוזכר המונח הזה אפילו פעם אחת.
המיתוג החדש מדגים את האבולוציה המהירה של מגזר שמפריע לבנקים הגדולים מפני שהוא מחבר ישירות בין לווים למלווים, ומציע ריביות טובות יותר לשניהם. הרעיון המקורי היה לעקוף לגמרי את המערכת הפיננסית הקיימת, אך כמה מהשחקניות הגדולות במגזר כבר מחפשות כעת בריתות עם מוסדות שהן רצו לאתגר - כמו גולדמן זאקס, סוסייטה ז'נרל, סנטנדר בריטניה ורויאל בנק אוף סקוטלנד.
רגולטורים פיננסיים בבריטניה כבר שוקלים להדק את הפיקוח על שיווק מערכות הלוואות ה-P2P על רקע החששות שכמה מהן משווקות את מוצריהן כתוכניות חיסכון נטולות סיכונים.
פיטר אטווטר, נשיא חברת המחקר פייננשל אינסייטס ובנקאי לשעבר בג'יי.פי מורגן, טוען שחברה כמו Lending Club היא "הרבה פחות חברת טכנולוגיה או בנק והרבה יותר קרן אג"ח בתשואה גבוהה" שמתבססת על הרעב של משקיעים לתשואה גבוהה כדי לממן את צמיחתה.
שוחרי ההלוואות החדשות טוענים שהבנקאות המסורתית, עם עלויות הציות הגבוהות לפיקוח, בשלה להטרדה מצד שחקנים חדשים שמשתמשים בטכנולוגיות יעילות יותר. המטרה היא לעקוף את מערכות ה-IT המיושנות של הבנקים, רבות מהן מסתמכות עדיין על מחשבי מיינפריים מיושנים.
"לבנקים יש הנטל הטכנולוגי הזה שכובל כיום את ידיהם, והשינוי בהתנהגות הצרכנים מאפשר לשחקנים החדשים הללו להיכנס לשוק ולהתמודד", אומר מאט ברטון, מייסד אורצ'רד, מערכת שוק משני להלוואות P2P בגיבויו של ויקראם פנדיט, מנכ"ל סיטיגרופ לשעבר.
בנקים מסורתיים רבים סובלים עדיין ממאזנים חלשים, שמגבילים את פעילות ההלוואות שלהם. חברת הלוואות ה-P2P הבריטית Funding Circleבעיני תומכיהן, חברות הלוואות השוק נמצאות בחזית המהפכה הטכנולוגית שמעניקה כוח לצרכנים ולעסקים הקטנים שזקוקים להלוואות על ידי הוזלת האשראי והקלת הנגישות אליו. בעיני המבקרים, המערכות מבוססות האינטרנט החדשות פשוט מעודדות משקיעים, גדולים כקטנים, להציע מימון מסוכן ללווים בתמורה לתשואות עסיסיות.
בנקים מסורתיים רבים סובלים עדיין ממאזנים חלשים, שמגבילים את פעילות ההלוואות שלהם. חברת הלוואות ה-P2P הבריטית Funding Circle מאמינה שהיא כיום ספקית ההלוואות הגדולה ביותר לעסקים קטנים, מעל בנקים גדולים רבים.
הודות לחיתום הלוואות אוטומטי ולתהליכי בדיקה נגד הונאות שמשתמשים בחבילות מידע חדש כדי לקבל החלטות כמעט מיידיות, אישורי הלוואות P2P מתבצעים בכמה דקות ולא ימים או שבועות שנדרשים בבנקים המסורתיים. הלווים הפוטנציאליים יכולים לפנות באמצעות האינטרנט, ללא מילוי הטפסים והניירת שנדרשים בדרך כלל על ידי הבנקים.
מהירות הביצוע של ההלוואות הללו זיכו אותן במעריצים בוול סטריט. קרנות גידור גדולות, משקיעים מוסדיים אחרים ומנהלי נכסים הם הגורמים שרכשו כנראה את רוב ההלוואות הללו שניתנו באמצעות Lending Club ו-Prosper, חברת הלוואות השוק השנייה בגודלה.
רבים מהמשקיעים הגדלים הללו מתחברים ישירות לפלטפורמה של הלוואות השוק (כזכור, שוקה-P2P), וסורקים בעזרת אלגוריתמים מהירים את שכבות המידע על ההלוואה כדי לקבל את החלטות ההשקעה שלהם.
זהו כבר שינוי עצום מהמקורות של המגזר הזה, שהחל את דרכו בבריטניה ב-2005 עם הקמת Zopa, אתר P2P שהתמקד בסוחרים יחידים. מאז, מערכות P2P בבריטניה העניקו כמעט 1.5 מיליארד ליש"ט במימון לעסקים וליחידים בריטים. בארה"ב מדובר על 8 מיליארד דולר שהוענקו באמצעות מערכות P2P. אגודת מימון ה-P2P הבריטית מעריכה שהמגזר הזה בבריטניה יכפיל את גודלו מדי חצי שנה, ויגיע להיקף הלוואות של 2.5 מיליארד ליש"ט ב-2015.
כדי להגביר את הצמיחה הזו, כמה אתרי P2P משתפים פעולה עם בנקים. שלוחת סנטנדר הספרדי בבריטניה הודיעה בשנה שעברה על שיתוף פעולה עם Funding Circle, שבו הבנק יכול להפנות לקוחות לאתר של החברה הזו בתמורה לכך שהאתר ישווק כמה ממוצרי הבנק. RBS, הבנק שנתמך על ידי ממשלת בריטניה מאז המשבר הפיננסי, השיק בשבוע שעבר תוכנית דומה.
בארה"ב, Lending Club משתף פעולה עם קומץ בנקים שמשגרים לקוחות לאתר שלו או קונים הלוואות שניתנות באמצעות האתר. גוגל השיקה החודש ברית עם Lending Club למתן הלוואות לעסקים קטנים לשותפים של גוגל (המפרסמים באתרים שלה).
בסופו של דבר, אומר מנכ"ל Lending Club רנו לפלנש, הלוואות שוק הן "שיטה חדשה באמת של מתן אשראי". הוא טוען שהמעורבות של משקיעים גדולים שמממנים את ההלוואות במגזר הזה מובילה לעלויות הלוואה נמוכות יותר לצרכנים.
ובכל זאת, הטרנספורמציה המהירה של מלווי השוק מעלה את השאלה האם הסקטור הזה עומד לחולל מהפכה בעולם המימון המסורתי, או להיטמע בו בדרגה מסוכנת.
"הנכונות של אלו שיכולים לממן את אלו שזקוקים למימון תלויה בדרגה גבוהה מאוד של אמון", אומר אטווטר. "מה שאני חושש שהמשקיעים ב-Lending Club לא קולטים הוא שבניגוד למוסד פיננסי שממומן על ידי פיקדונות, לחברה הזו אין מקור יציב של מימון".
