גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המשילות בראי הגז הטבעי

מארג סבוך של רגולציה וביורוקרטיה שפוגעות במשק ללא רחם

מהיום שנמצאו שדות הגז הטבעי סמוך לחופי ישראל נדמה שהמדינה לא חדלה מעשיית מהלכים שגויים - גם בהפקרת השוק למונופול וגם בנושא הובלת הגז והספקתו. הגורם העיקרי לכך הוא אבן-הנגף המשמעותית ביותר לדמוקרטיה ולכלכלה הישראלית כיום - חוסר המשילות.

הפתרון לחוסר המשילות איננו בחקיקה שתקבע את שלטונו של ראש-הממשלה לעוד מספר שנים או העלאה נוספת של אחוז החסימה, כי הבעיה איננה חוסר הסמכות של הממשלה - אלא חוסר האחריות.

היעדר המשילות מתבטא בחוסר שיתוף-פעולה בין משרדי הממשלה והשרים, הפועלים כל אחד למען עצמו, ולעיתים רבות מדי ללא הובלה וללא יעדים. התוצאה היא מארג סבוך של רגולציה וביורוקרטיה עודפת ומנגנונים חסרי שיניים, שפוגעים במשק ללא רחם.

בשנה האחרונה קראתי שוב ושוב קריאה ברורה ועקבית נגד מונופול הגז, לרבות הצפת המחדל המתמשך באספקת הגז לתעשייה. שני מחדלים שמבטאים באופן בוטה ביותר את חוסר המשילות של ממשלה זו ושל קודמותיה, וכן את חוסר המעש והיעדר ההתגייסות שלה ושל משרדיה למען טובת הציבור.

מערכת הממשל "הקלוקלת" שלנו יצרה מעגל קסמים: היחידים שיכולים להתמודד מול הרגולציה העודפת וחסמי הביורוקרטיה הם המונופולים החזקים. ככל שהמונופולים הללו מצליחים לשרוד, לגדול ולהתחזק, מנגנון הממשל מתקשה לעמוד מולם, המשילות יורדת, והדרך סלולה למונופול נוסף, חזק יותר, שנתמך על-ידי בעלי-הון עשירים יותר, וכך חוזר חלילה. בתנאים אלו, כאשר התגלו מאגרי הגז הטבעי, היה זה אך "טבעי" כי גם כאן ייווצר מונופול.

משרדי הממשלה התחמקו מלטפל בסוגיית הריכוזיות הנוצרת בשוק הגז, ומי שיצאו למאבק בסופו של דבר היו קומץ שומרי-סף - הממונה על ההגבלים העסקיים, רשות החשמל והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שעשו את העבודה שמלכתחילה הייתה מוטלת על הממשלה.

המחדל המתמשך - התעשייה עדיין מחכה לגז

דחוף לעלות על סדר-היום ולנהל דיון ציבורי בנושא כאוב נוסף הנוגע לגז, אך פחות ידוע לציבור: אספקת הגז הטבעי לתעשייה בישראל, או נכון יותר - אי-אספקתו. זהו אינו נושא פוליטי, והנזק הנגרם לתעשייה מכך שהגז אינו מגיע למפעלים הוא אדיר.

כשמדברים על אספקת הגז, הכוונה לצינורות האמורים להוביל את הגז הטבעי ולספק אותו לתעשייה. ישנו צינור אחד בלבד המוביל את הגז מאסדת תמר לחופי הארץ, ועל אף שברור שיש הכרח בצינור נוסף, המדינה לא עושה דבר לקדמו. אך החלק העיקרי בסאגה הזאת היא תשתית הצינורות התקועה בתוך הארץ, אשר מונעת זה מספר שנים את הובלת הגז אל המפעלים ולמרכזי הערים.

שאלתי פעם מומחה בנושא, מדוע כניסת צינורות הגז לאזורי התעשייה מתעכבת? בתשובה הוא שאל אותי אם אני יכול להעריך במה כרוכה קבלת אישור לסלול צינור גז אחד מתחת למסילת ברזל בודדת. "כעת", אמר, "נסה לנחש בכמה אישורים ובכמה ועדות יש צורך, כדי להכניס צינור גז אל תוך מטרופולין או אזור תעשייה".

היות שחלוקת האחריות בין משרדי הממשלה השונים איננה ברורה, אין תחושת דחיפות ואף אחד אינו לוקח את ההובלה, וכך הנושא לא זז, ונוצר מצב אבסורדי: סמוך לחופי ישראל ישנם מאגרי גז אדירים, התעשייה במצוקה ומחכה נואשות לגז שיסייע להזניק אותה קדימה - אבל דבר לא קורה, כי נושא ההובלה תקוע. כשיצוץ משבר התעשייה הבא, כדוגמת משברי מגבות-ערד, פיניציה ועוד, הפקידים יפלבלו בעיניהם, השרים יטענו שהם בודקים את הנושא, ועדיין לא תהיה תשובה ראויה. מחדל בלתי-נתפס.

העובדה שסוגיית הגז הטבעי עומדת תלויה זמן כה רב, צריכה להדליק נורה אדומה לכולנו, כי היא מעידה על העוצמה של בעיית המשילות וחוסר המעש. חובה לקדם את כל התקנות הדרושות בנושא הגז הטבעי ויותר מכול, יש צורך בגוף אחד שיוביל את הפרויקט כולו, יהיה בעל הסמכות והאחריות, וגם יעמוד בלוחות-זמנים ברורים ומחייבים.

לצורך כך דרושה ממשלה שמחויבת לטובת אזרחיה, וראוי שאותה ממשלה תפנים כי כאשר היא אינה מובילה ולא מעיזה לעסוק בבעיות הדחופות, נוצר ריק שלטוני, ומי שתופס את המקום בחלל שנוצר, לאו דווקא יהיה זה המייצג את טובת הציבור.

הכותב הוא ח"כ (עבודה) ויו"ר ועדת הכלכלה; לשעבר בכיר בבנק העולמי

עוד כתבות

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

ירידות בחוזים בניו יורק; מניית צים מזנקת בכ-35% במסחר המוקדם

מדד הדאקס נסחר ביציבות ● צים מזנקת לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו מזנקת בקרוב ל-10% בעקבות הדוחות הכספיים ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט במסגרת דחיה של שבעה ימים להצעת נטפליקס במטרה לבחון מחדש את ההצעות

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה מזנקת

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ- 400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בתל אביב; אנלייט מזנקת, מניות חברות האופנה נופלות

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.1% ● אלביט מטפסת בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן יורדות ● מגמה שלילית בוול סטריט ● המשקיעים יעקבו אחר השיחות בין ארה"ב ואיראן בג'נבה ● וגם: באופנהיימר מאמינים שהתנודתיות בוול סטריט מייצרת הזדמנויות חדשות

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה