דני דנקנר / צלם: תמר מצפי
שופטת המחלקה הכלכלית בביהמ"ש המחוזי בת"א, רות רונן, אישרה בשבוע שעבר את בקשת עורכי הדין של נאמני הסדר החוב באי.די.בי אחזקות, להוסיף את דני דנקנר, מודי כידון, אבי פישר ולשכת רישום מקרקעין רחובות, לצו העיקול שניתן בקיץ נגד בעל השליטה הקודם באי.די.בי אחזקות, נוחי דנקנר, וחברות פרטיות שבשליטתו.
בסוף יולי 2014 הטיל ביהמ"ש צווי עיקול זמני במעמד צד אחד נגד נוחי דנקנר והחברות גנדן וי.ז.ד שבשליטתו, על כל נכסיהם וזכויותיהם עד לסכום של 100 מיליון שקל. צווי העיקול הוטלו על נכסים הנמצאים בידי בנקים ומחזיקים אחרים, אולם דנקנר והחברות בשליטתו בחרו אז שלא להגיש בקשה לביטול צווי העיקול, וגם לבקשה החדשה לא התקבלה כל תגובה מצידם.
לדעת עורכי הדין רנן גרשט ואופיר נאור, המייצגים את נאמני הסדר החוב באי.די.בי אחזקות, נמנע דנקנר מלבקש את ביטול הצווים במטרה להימנע מהצורך להיחשף לחקירה אודות נכסים וזכויות השייכים לו שנמצאים בידיהם של צדדים שלישיים.
אלא שבמסגרת התביעה הפלילית המתנהלת נגד דנקנר בתיק הרצת המניות, הוצג דוח בדבר מצבו הפיננסי לכאורה, שנכתב בכתב ידו. באותו הדוח כותב לכאורה דנקנר כי בן דודו, דני דנקנר (המרצה כיום עונש מאסר) חייב לו 59.7 מיליון שקל, וכי הפרסומאי מודי כידון חייב לו 3 מיליון שקל. בנוסף, נכתב בדוח כי לדנקנר זכויות בקרקע בשטח של 14 דונם בצומת בילו. מסיבה זאת, צורפו כעת לצווי העיקול גם דני דנקנר ומודי כידון, וכן לשכת רשם המקרקעין ברחובות שאחראית לרישום הקרקע בצומת בילו.
בבקשה להרחבת צווי העיקול כותבים גרשט ונאור כי הצליחו לעקל 6.9 מיליון שקל שהוחזקו בחשבונות בנקאיים של דנקנר והחברות בשליטתו, וכן את זכויותיו בנכס מקרקעין בהרצליה, שידוע כביתו של דנקנר.
איש העסקים אבי פישר צורף לצו העיקול בעקבות ידיעה בעיתון לפיה פרע לאחרונה ערבות אישית של 20 מיליון שקל שנתן לגנדן כנגד חוב לבנק לאומי. לפי הבקשה לביהמ"ש, מהלך דומה של פירעון ערבות אישית בהיקף של עשרות מיליוני שקלים לבנק לאומי שביצעה שלי דנקנר-ברגמן, אחותו של נוחי דנקנר, היה אחת הסיבות שהובאו בפני ביהמ"ש לשם הטלת צווי העיקול הראשונים, ואף אוזכרה בגוף החלטתו.
הנפקת הזכויות תצא לדרך ביום ה'
בתוך כך, אם לא יהיו עיכובים מפתיעים של הרגע האחרון, תצא ביום חמישי לדרך הנפקת הזכויות של אי.די.בי פתוח. בסך הכל מקווה אי.די.בי לגייס במהלך 806 מיליון שקל - סכום שמיועד לשירות החוב של החברה לבנקים ולמחזיקי האג"ח.
אדוארדו אלשטיין, אחד מצמד בעלי השליטה המחזיק ב-31.3% מאי.די.בי כבר הודיע שיממש את זכותו ובנוסף ירכוש זכויות נוספות בבורסה, כך שבסך הכל יזרים עד 400 מיליון שקל באופן מיידי. בעל השליטה השני בחברה, מוטי בן משה, טרם הודיע אם יצטרף להזרמת ההון.
הנפקת הזכויות תגדיל את הון המניות של אי.די.בי פתוח בשיעור של עד 180% כך שבן משה, המחזיק כיום גם הוא ב-31.3% מהחברה, ידולל להחזקה של 11%-16% במקרה שבו לא ישתתף בגיוס ההון - ויתור דה פאקטו על השליטה באי.די.בי.
בינתיים מחזיק בן משה את הקלפים קרוב לחזה, ואינו צפוי לפרסם את החלטתו הסופית לפני יום רביעי. גורמים בשוק מעריכים כי הוא לא יוותר בקלות על השליטה באי.די.בי פחות משנה לאחר שהוא ואלשטיין קיבלו לידיהם את החברה, וכאשר נכון להיום מופסד כל אחד מהשניים יותר מחצי מיליארד שקל "על הנייר" על השקעתו.
ייתכן שבן משה ממתין עדיין לאפשרות שביהמ"ש יחליט להקפיא את הנפקת הזכויות לאור טענת "הארגון להגנה על חסכונות הציבור", כי המהלך פוגע ברשת הביטחון שקיבלו נושי אי.די.בי אחזקות במסגרת הסדר החוב בחברה. אותו הסדר הוא שהעניק את השליטה באי.די.בי פתוח לאלשטיין ובן משה, אלא שהסבירות שהשופט המחוזי איתן אורנשטיין ייעתר לבקשה נראית נמוכה, לאור העמדה שהגישו בנושא נאמני הסדר הנושים, עו"ג חגי אולמן ורו"ח איל גבאי.
אולמן וגבאי, המחזיקים עדיין ב-5.5% ממניות אי.די.בי פתוח עבור נושי החברה האם לשעבר, אי.די.בי אחזקות, טענו בתגובה שהגישו לביהמ"ש כי אכן קיימת אפשרות לפגיעה קשה בזכאי ההסדר, אם לא יקבע מנגנון לשמירה על זכאותם. אלא שבמקביל ציינו השניים כי המהלך של גיוס הון בדרך של הנפקת זכויות הוא נחוץ והכרחי לחברה, ולפיכך חיפשו את המנגנון המתאים לצמצום הפגיעה.
בתום מגעים שניהלו אולמן וגבאי עם אלשטיין ואנשיו סוכם כי אלשטיין ירכוש מהנאמנים את מלוא הזכויות שיקבלו במסגרת ההסדר וכן את הזכויות שיקבלו זכאי הסדר אחרים שטרם מכרו את מניות אי.די.בי שבידיהם. מהלך כזה אמור למנוע את דילול הזכות של זכאי ההסדר להשתתף ברשת הביטחון, בידי משקיעים חדשים שיקנו בזול את מניותיהם במסגרת הנפקת הזכויות.
בעקבות עמדת הנאמנים להסדר, החזיר השופט אורנשטיין את הכדור לידי "הארגון להגנה על חסכונות הציבור". אורנשטיין ביקש מאנשי הארגון להגיש את עמדתם עד ליום רביעי, אולם הוסיף כי "מוצע להם לשקול את עמדתם".