דוד אדרי / צילום: תמר מצפי
כחודשיים אחרי שנפתח המשפט בפרשת הרצת האג"ח בחשבון העצמי ("נוסטרו") של בית ההשקעות הגדול בישראל, פסגות, עלה היום (ג') לדוכן העדים בבית המשפט המחוזי בתל-אביב הנאשם דוד אדרי (39), שהיה מנהל הנוסטרו בחברה וסמנכ"ל הברוקראז', ושלהגדרת התביעה "עומד בחזית כתב האישום".
בביטחון ובלהט רב, תוך שימוש בתנועות ידיים, מסר אדרי עדות ראשית הדוחה את טענות המדינה נגדו. "אני מחכה 5 שנים ליום הזה", הצהיר אדרי, כיום הבעלים של חברת השקעות. "לעבור על החוקים זה לא חלק מהלקסיקון שלי. זה כל-כך רחוק מהאמת".
בתיק פסגות מואשמים בנוסף לאדרי - שי בן-דוד, ששימש כמנהל בחדר המסחר של פסגות; ושני נציגים של דויטשה בנק - אהרון נבון, שהיה מנהל חדר מסחר אג"ח בדויטשה בנק; וסער ינטראוב, שעבד כברוקר בחדר מסחר אג"ח בדויטשה בנק.
האישומים המיוחסים לאדרי ולבן-דוד הם השפעה בדרכי תרמית על תנודות שער נייר ערך וקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות. "אדרי ובן-דוד עשו בשוק ההון שימוש לצרכים האישיים שלהם, כאילו מדובר היה במגרש משחקים", טענה התובעת, עו"ד יהודית תירוש מפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), בנאום הפתיחה במשפט, וציינה כי מדובר באחד התיקים החמורים שהוגשו לבית המשפט הכלכלי.
במרכז המשפט עומד האישום לפעילות תרמיתית באג"ח קונצרניות וממשלתיות, שביצעו לכאורה ארבעת הנאשמים ב-2007 באמצעות חשבון הנוסטרו של פסגות. לפי האישום, הנאשמים פעלו בימים 2-4 בספטמבר 2007 באג"ח ממשלתית, במטרה להוריד את שער האג"ח ולמנוע את עלייתו.
לפי כתב האישום, "במסגרת היערכות למכרז החלף 2007 (מכרז שבמסגרתו הממשלה רוכשת אג"ח טרם מועד פירעונן, ובמקביל מנפיקה אג"ח חדשות שמועברות בתמורה למוכר - ח'מ'), ביצעו הנאשמים פעילות תרמיתית במסחר בניירות ערך שונים. זאת, על מנת להפיק רווח ותועלת בשני היבטים: השפעה מלאכותית על יחס ההמרה בין הניירות המונפקים והנאספים במכרז, והפקת רווח משמעותי לחשבון הנוסטרו על חשבון המדינה".
"בנוסף", נטען, "ההשפעה המלאכותית על שערי ניירות הערך העניקה לנוסטרו יתרון בלתי הוגן במכרז על פני יתר המשתתפים בו, שכן ידיעתם של הארבעה כי שערי ניירות הערך במסחר נקבעו באופן מלאכותי, איפשרה להם להגיש הצעות אטרקטיביות יותר מבחינת המדינה".
"לנפח ממדים"
כתב האישום נגד הארבעה מתבסס במידה רבה על הקלטות של שיחות שניהל אדרי עם גורמים שונים במהלך ימי המסחר הרלוונטיים בספטמבר 2007.
אדרי טען היום בעדותו כי הפירוש שמעניקה התביעה לשפה (הבוטה לעתים - ח'מ') שבה השתמש, הוא שגוי.
לדבריו, "השפה בה השתמשנו הייתה ייחודית ונועדה לנהל את האינפורמציה. אלה היו כללי המשחק. מילים שאמרתי - כמו 'הורדתי', 'הרמתי', 'ריסקתי', 'הרגנו את השוק' - היו שגרתיות ונקודתיות, והן לא מעידות על כך שרציתי להשפיע על השער, אלא רק שאני קונה או מוכר", טען אדרי. "אני מדבר ככה תמיד. היום גם אשתי מדברת בשפה הזו. שינוי השער לא היה הרצון שלי. זה לא שהאמנו שהשוק יעלה בעקבות הפעולות שלנו".
אדרי, המיוצג בידי עורכות הדין נוית נגב ואיריס ניב-סבאג, הוסיף כי בניגוד לנטען נגדו, כשאמר שהוא משפיע על השוק, היה ברור לו שזה לא המצב בפועל, ומדובר היה רק בהתרברבות.
"למה אמרתי את זה? זה כבר מתחום הפסיכולוגיה. הייתי ילד בן 31. ניסיתי להיאחז במשהו ולחשוב שמשהו באמת תלוי בי. אולי אפילו האמנתי בזמן אמת שכשאני אומר 'אני גדול', 'אני משפיע', 'אני עוצמתי וחזק' - אני משפיע. היום ברור לי שזה לא נכון. רציתי הכרה ורציתי להאמין שאני כזה".
בנקודה זו התערב השופט ושאל: "למה אתה צריך להגזים כשאתה מדבר עם הבוסים שלך?"; ואדרי השיב: "אולי כדי להרגיש טוב. אולי כדי להעלות את ערכי בעיני הבוס. השיחות עם הלקוחות היו שיחות התרברבות מטבען, כי רציתי לנפח את הממדים שלי ולהראות ללקוח שהוא פועל עם גוף גדול ומשפיע".
אדרי ציין גם כי בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, כשהיה בתחילת שנות ה-30 שלו, הוא הרוויח סכומי-עתק: "בשנים 2007 עד 2009 הרווחתי סכומים עצומים ומטורפים. גדלתי בחולון, ואבי היה בעל קיוסק. אלה סכומים שההורים שלי לא ירוויחו עוד 100 שנות חיים. הרווחנו (מחלקת הנוסטרו - ח'מ') בשנת 2008, למשל, 250 מיליון שקל".
בעדותו ניסה אדרי לערער על הנחת הבסיס של הפרקליטות, כי הוא ושותפיו מסוגלים היו להשפיע על שער האג"ח הממשלתי. "כל עסקה משפיעה על שערי האג"ח, אבל בשוק האג"ח הממשלתי, בהכרח, היכולת להשפיע לאורך זמן ובמצטבר - אינה אפשרית", אמר. "אני לא מאמין שמישהו חושב שהוא יכול לעשות את זה. השוק הזה גדול מדי, והוא יותר עוצמתי מכל שחקן פעיל שפועל בו".
חלק גדול מכתב האישום בתיק פסגות מבוסס על השיחות שניהל אדרי בזמן ימי המסחר, בין היתר, עם מנכ"ל פסגות לשעבר, רועי ורמוס, ועם שי ירון, שהיו חשודים אף הם בפרשה. התיק נגד ורמוס נסגר בהסדר מינהלי, במסגרתו פרש מתפקידו, וגם התיק נגד ירון נסגר.
בנוסף על ההסברים שניפק לשפה בה השתמש, ציין אדרי בעדותו כי בזמן עבודתו הוא היה מודע לכך שהשיחות שהוא מנהל עם הלקוחות, מנהלי כספים ועם ורמוס, ירון ואחרים - מוקלטות.
"עבדנו מתחת לאור השמש. ידענו שיושב לנו 'אח גדול' מעל הראש שלנו. הקלטות שאני שומע מחזירות אותי לאותה תקופה. לא כל אחד זוכה לזה", אמר.
"סוחר ממושמע"
אדרי תיאר בעדותו באריכות את פעילות המסחר האינטנסיבית שבה עסק. זאת, בניסיון להוכיח שהאישומים נגדו עוסקים בפעילות שהיא אינהרנטית לשגרת העבודה שלו כסוחר, ולא מהווים פעילות חריגה או פלילית.
"האמנו שאנחנו צריכים כל הזמן להוביל, ליזום, לקבל החלטות על העסקאות", אמר אדרי. "כל הזמן הסתכלנו קדימה, ומה שהיה - מת מבחינתנו. סחרנו בהיקף של מיליארדים ביום, ובשורה התחתונה ראינו רווח, אבל הפסדנו מיליארדים בדרך. הרווחנו במקרה הטוב ב-60% מהעסקאות, ובשאר - הפסדנו.
"מישהו מהסוחרים אצלנו אמר פעם שאם מישהו יסתכל על הפעילות שלנו, הוא יחשוב שאנחנו מפגרים, בגלל כמות הפעולות שחלק גדול ממנה היה הפסדי; אבל כסוחרים היינו חייבים להתעלם מהטעויות, כי אין דרך טובה לסחור אם תספור את הטעויות שלך. הייתי סוחר ממושמע, כי השתדלתי לא להפעיל רגשות במסחר. להיות הכי קרוב שיש למחשב".
אדרי ציין כי "אצלי 'כלכלי' זה רק היכולת לסחור. אני לא נכנס לעומקים של האם האג"ח של החברה שווה או לא שווה. אני יכול להעריך שלאורך זמן הנייר יניב ערך כלכלי, אבל כשאני עושה את פעולת המסחר עצמה, זה נמצא אצלי באזור אחר בראש, כי אחרת לא אוכל לסחור. אם אני מרגיש שכיוון השוק למעלה - אני אקנה. זה טבוע בך אינהרנטית, כי אתה כל היום קונה ומוכר ומקבל את התחושות של השוק שנספגות בתוכך. כמעט 'מבט' בודד מספיק לך".
"הכי קרוב למחשב"
אדרי המשיך ותיאר את עבודתו בפסגות. "היינו מתעוררים מוקדם בבוקר. רואים את כל החדשות, וניסינו לנתח את השוק. האמנו שאם נסחור הרבה, נוכל לתת שירות יותר טוב ללקוחות, כי נבין כל הזמן איפה השוק נמצא. מטרת-העל הייתה לתת ערך מוסף ללקוח המוסדי על מנת לשפר את התשואה עבורו. גם אותו לקוח מוסדי נמצא בתחרות. 'מגדל' צריך לתת תוצאות יותר טובות ללקוחות שלו מאשר 'כלל', וראינו בתפקיד שלנו כספקי רעיונות עבורם להשגת תשואה. זו שרשרת המזון".
אדרי הפליג בתיאורו את הנוסטרו של פסגות. "'פסגות-נוסטרו היה גוף ענק. סחרנו בהיקפים של מיליארדים ביום. לא עברו 3 דקות שלא נעשתה בהן עסקה. היו ימים שסחרנו ב-5-6 מיליארד שקל ביום אחד", העיד. "במשך שנתיים, לא אכלנו ארוחה אחת בלי לראות מסך. חתרנו לעסקה כל הזמן. העיניים שלנו לא ירדו מהמסך, והאצבע לא הפסיקה ללחוץ. אתה הכי קרוב למחשב שיכול להיות".
אדרי ציין כי "מטרת-העל של הנוסטרו היא לספק נזילות ללקוח שרוצה לבצע פעילות. ה-DNA היה שבכל פעולה מול לקוח, אנחנו לא חושפים את הצד השני. ברוקר נמדד ברמת הדיסקרטיות שלו. ללקוח חשוב שלא נספר מול מי עשינו עסקה...
"המעורבות שלנו בשוק הייתה מאוד גדולה. הבורסה הייתה מפרסמת דוח על היקף פעילות החברים, ואנחנו היינו בקביעות מקום ראשון או שני. היינו מחלקה של מספר מצומצם של אנשים, והפעילות שלנו הייתה יותר גדולה מזו של בנק הפועלים, למשל. כל הפעילות הזו בוצעה דרך משרד של 30 מ"ר".