אנס אבו–מוך ועזיז קעדאן / צילום: תמר מצפי
עזיז קעדאן ואנס אבו-מוך היו רק בני 19 כאשר חשבו לראשונה להקים את הסטארט-אפ שלהם - אפליקציה לטיפול בהפרעות קשב וריכוז אצל ילדים ומבוגרים. הם אמנם צעירים, בני 21, אבל משגמלה ההחלטה נראה שכבר היו להם כמעט את כל הכלים לכך. הם גדלו יחד בבאקה אל-גרבייה, ויחד השתתפו בתוכנית מצטיינים, שבמסגרתה החלו כבר בגיל 16 ללמוד לתואר ראשון במדעי המחשב באוניברסיטת חיפה. העובדה שאביו של קעדאן הוא נוירולוג ("אבא רצה שגם אני אהיה רופא"), ואחיו סובלים מהפרעות קשב, סיפקו את המטרה, הכיוון והידע. "כשסיימנו את הלימודים לתואר עבדנו קצת בפיתוח בחברות היי-טק, אבל כבר אחרי כמה חודשים נמאס לנו, ואמרנו די", מספר קעדאן. "הבנו שזה לא מאתגר אותנו מספיק. רצינו לעשות משהו עם יותר אחריות ומשמעות". את המשמעות הזו הם ימצאו זמן קצר אחר כך ב-Myndlift.
מתברר שגם ביזמות הספיק קעדאן לצבור ניסיון לא קטן. כבר בגיל 17 הוא ייסד בכפר מכון מקומי המספק שירותי אבחון להפרעות קשב לתושבי המשולש. "כשסיימתי את הלימודים מסרתי את העסק, והיום הוא ממשיך להתנהל בלעדי". אבל בעוד העסק שהקים מתמקד באבחון, הסטארט-אפ החדשני שהקים עם חברו אבו-מוך יומרני הרבה יותר, ומבקש להחליף את דרכי הטיפול הקיימות בשוק, ובכך לחסוך את השימוש בתרופות, ולהנגיש את החלופות שלהן.
נכון להיום, לדברי קעדאן, קיים בשוק טיפול אלטרנטיבי יעיל למדי לתרופות. "יש טכניקה טובה של נוירו-פידבק, המבוססת על קריאת גלי המוח ושימוש בוויז'ואל המופיע על מסך, כשהבהירות משתנה על פי רמת הריכוז של המטופל, כך שהוא לומד ומתרגל לשפר אותה. זו שיטה שפותחה במקור על ידי נאס"א".
שיטה זו יעילה למדי, אבל לדברי קעדאן יש לטיפול הקיים בקליניקות כמה בעיות. "הגרפיקה שם לא תמיד טובה, כי זו טכניקה רפואית במהותה. ובכלל, הבעיה העיקרית היא שהמכונים לא נגישים מספיק לאוכלוסייה. מדובר בטיפול שדורש 12 מפגשים, בקליניקות בודדות, בעלות של אלפי שקלים, ויכול להגיע אף לכ-12 אלף שקל. בכל מפגש המטופלים מתחברים לאלקטרודות למשך חצי שעה עד שעה". מיזם Myndlift בא לפתור קשיים אלה, ולהביא את הטיפול למשתמשים כאפליקציה סלולרית נוחה, נגישה, וכאמור, הרבה יותר אטרקטיבית. האפליקציה הבסיסית היא חינמית ותהיה זמינה למכשירי אנדרואיד.
בנוסף למכשיר סלולרי, על המשתמשים להצטייד במה שנראה כאוזניות, קשת המקיפה את הראש וקוראת את גלי המוח, במחיר של 200-300 דולר. בנוסף, קיימת אופציה לגרסת פרמיום של האפליקציה בתוספת של 10 דולר לחודש, או 100 דולר לשנה. "הציעו לנו לגבות תשלום גבוה יותר, אבל חלק מהעניין שאנחנו רוצים לקדם הוא הנגישות, גם במחיר", אומר קעדאן.
בסך הכל יש להודות, מדובר באפליקציה הנראית כמשחק נחמד. לאחר ענידת קורא גלי המוח, יש כמה אפשרויות - משחק משעשע שבו נערכת תחרות ריצה בין שתי דמויות. ריכוז גבוה יאפשר למשתמש להשיג את היריב הווירטואלי. בשלב אחר מופיעות נקודות מטושטשות, כאשר החדות גוברת בהתאם לרמת הריכוז. חובבי המוזיקה יכולים להקשיב למנגינה שתלך ותגבר רק אם תישארו ממוקדים בה, והמחשבה לא תברח למקומות אחרים.
מעפילים לפסגת הטכנולוגיה
אבל נחזור קצת אחורה. התמריץ המעשי לייסוד Myndlift נולד כשקעדאן יצא מראיון עבודה לגוגל. "הרגשתי שנכשלתי, כי לא הייתי מרוכז מספיק. זה הרי לא קורה רק לי, זה קורה ל-11% מהאוכלוסייה. התקשרתי לאנס ואמרתי לו: 'בוא ונקים עכשיו את הסטארט-אפ שלנו'".
זמן קצר אחר כך שמעו השניים על תוכנית האקסלרטור Masschallenge, הפועלת בבוסטון. "זו התוכנית הגדולה בעולם. מתוך 1,600 הגשות, נבחרו בשנת 2014 רק 128, בתוכם אנחנו", מספר קעדאן בגאווה. "אחד הפרמטרים שנבדקו, היה שמדובר בסטארט-אפ שהוא 'סושיאל אימפקט', וכמובן ש-Myndlift עמד בדרישות".
הצעירים התקבלו בבוסטון בזרועות פתוחות, מה שהעלה את רף האופטימיות. "קיבלנו כרטיסי טיסה, מימון שהייה, משרד, ועזרו לנו לבנות נטוורקינג. עבדנו קשה, ישנו מעט מאוד שעות בלילות, ואפילו זכינו בפרס כקבוצה שעבדה קשה מכולן". המיקום בבוסטון גם היווה יתרון חשוב, היות שלדברי קעדאן, מדובר באחד המרכזים הגדולים בעולם לטכנולוגיות רפואיות. אחת מאנשי המקצוע אותם פגשו קעדאן ואבו מוך, היא ד"ר נעמי שטיינר, רופאה המתמחה בהתפתחות והתנהגות ילדים, הפועלת בבוסטון. שטיינר סייעה לפיתוח המוצר, ולדבריה היא בהחלט מאמינה בו.
Myndlift מתבסס על שימוש במכשיר רישום גלי מוח נייד (EEG), המוכר כמערכת נויורו-פידבק", מספרת ד"ר שטיינר בראיון ל"גלובס". "יתכן שביצועי המערכת הנייחת הם מעט יותר מדויקים, אבל היא יקרה ומסורבלת יותר. אין ספק שיש מקום לתוכנה ומוצר נייד לקריאת EEG. בסופו של דבר זו תהיה פסגת הטכנולוגיה בתחום. נכון, כרגע הם רק מתחילים, הם ימשיכו לפתח את האפליקציה, ויהפכו אותה לקלה עוד יותר לשימוש".
חודשים ספורים אחר כך, הגיעו השניים לאקסלרטור Y Combinator, והתחושה שהם "עשו את זה בגדול" רק גברה. "דרכם עברו סטארט-אפים גדולים, כמו למשל Air B&B. טסנו לראיון בעמק הסיליקון, ולא האמנו שתוך זמן קצר כל כך, חצי שנה מאז שיצאנו לדרך, אנחנו כבר בסיליקון וואלי. נתנו לנו 10 דקות להסביר למה מגיע לנו מימון. יצאנו מהפגישה בהרגשה טובה, אבל אז קיבלנו להפתעתנו תשובה שלילית, מאחר שלטענתם הפתרון לא יגיע למיליארדי דולרים".
"אני לא מסכים, אבל זו ההחלטה שלהם וזכותם. חזרנו ארצה, יש לנו היום עוד אנשי צוות שעוזרים לנו בתחום הנוירולוגיה, כמו אבי, ד"ר ואליד קעאדן, וד"ר שטיינר שעוזרת לנו מבוסטון. אנו עובדים על שיפורים והמשך הפיתוח, כאשר עכשיו אנחנו עובדים על גירסה ל-iOS. פיתוח נוסף שעשינו לאחרונה הוא אפשרות מעקב, וזה יעיל במיוחד להורים. הם יכולים לקבל נוטיפיקציות עם שאלות משוב על שינוי התנהגותי והישגי של הילד, מה שייתן הוכחה שזה באמת עובד. אני יודע שאנחנו עובדים הרבה מאוד זמן, אבל זה בגלל ששנינו נוטים להיתקע בפרטים הקטנים. בכל מקרה, אנחנו כבר בשלב הפיילוט".
- ומאיפה הכסף?
"הכל כסף שלנו. עכשיו אנחנו מחפשים משקיע שיעזור לנו לצמוח. אנחנו מאמינים שלמוצר יש פוטנציאל לטיפול בעוד הפרעות, כמו דיכאון, פוסט טראומה ואפילו אלצהיימר".
"זה יעבוד. פשוט אין סיבה שזה לא יקרה", מאשרת ד"ר שטיינר. "יש היום מחקרים מבוססים שמראים שבאמצעות שימוש בנוירו-פידבק, ניתן לתרגל ולשפר את יכולות הריכוז".
- יש כרגע מערכות טובות יותר בשוק?
שטיינר: "אי אפשר עדיין להשוות את האפליקציה שלהם למערכות המקצועיות הגדולות שבשוק. אלו בוודאי יטענו שהמערכות שלהם טובות ומדויקות יותר, אבל למעשה גם הן שואפות להתייעל, כך שבאמת יש מקום למערכת נוירו-פידבק נוחה ונגישה יותר. התוכנה של Myndlift מתוכנתת לאפשר יותר גמישות, מה שאומר שניתן יהיה להיעזר בה במערכות חומרה אחרות, כך שהם יוכלו להטמיע את השיפורים גם בהמשך. זו הדרך שבה צריך להתנהל היום. אין להם מה לתקן, זה רק פיתוח".