דדירוג גודל המשרדים של "גלובס DUN'S 100" המתפרסם היום (ד') מעיד על האטה בקצב הגידול של 20 משרדי עורכי הדין הגדולים בישראל. בעוד הגידול במהלך שנת 2013 עמד על 198 עו"ד מועסקים חדשים ב-20 המשרדים הגדולים - 9% גידול לעומת 2012 - עמד נתון זה במהלך 2014 על סך של 135 עורכי דין חדשים בלבד, המצביעים על גידול מתון יותר של 6%. עוד עולה מהנתונים כי חלק מהמשרדים הבולטים בישראל לא גדלו השנה וכמה מהם אף התכווצו. עם זאת, מספר משרדים צמחו משמעותית: הרצוג-פוקס-נאמן, המדורג ראשון, הוסיף לשורותיו 36 עורכי דין; הנבחרת של גולדפרב-זליגמן, המדורג שלישי, התכווצה ב-12 איש בשנים האחרונות.
את ראש הדירוג מבחינת הגודל תופס הרצוג-פוקס-נאמן, שכאמור צירף לשורותיו לא פחות מ-36 עו"ד חדשים במהלך 2014 וכבש את המקום הראשון מידי מיתר-ליקוורניק-גבע-לשם-טל ושות'. ב"הרצוג" מועסקים נכון להיום 265 עורכי דין. גם ב"מיתר" אין סיבה אמיתית לדאגה, למרות הירידה למקום השני. "מיתר" מעסיק 250 עורכי דין, לאחר שצירף לשורותיו 19 חדשים במהלך 2014.
במשרד המדורג במקום השלישי, גולדפרב-זליגמן, לעומת זאת, נדמה שיש מעט מקום לדאגה - המשרד עבר דיאטה קלה, במסגרתה השיל מעליו 18 עורכי דין במהלך השנה האחרונה. כיום מועסקים בגולדפרב-זליגמן 210 עורכי דין - ירידה של 12 עורכי דין לעומת הנתון בתחילת 2013.
המיזוג בין המשרדים, גולדפרב וזליגמן, שהוכרז ב-2011 ונחשב למיזוג הגדול בהיסטוריה של הענף בישראל, הוליד בשעתו משרד בן כ-200 עורכי דין, שהיה באותה עת הגדול בישראל. האם המיזוג ההוא אכן עלה יפה? בשני המשרדים היו מחלקות בעלות תחומי חפיפה, ונוצר עודף בעורכי דין בחלק מהמחלקות. בנוסף, לפי דיווחים, התואמים את נתוני "גלובס DUN'S 100", מספר מועט של מתמחים בגולדפרב-זליגמן המשיכו לעבוד במשרד לאחר הסמכתם כעורכי דין בשנים האחרונות.
גורם נוסף שפגע במשרד, הוא הצמצום בפעילות קבוצת אי.די.בי וחילופי הגברי בהנהגת הקבוצה. בתקופת "שלטונו" של נוחי דנקנר, נחשבה אי.די.בי. ללקוח חשוב ובולט של גולדפרב-זליגמן. כיום, עסקיה של אי.די.בי הצטמצמו בהיקפם, וחלק מענייניה המשפטיים מתנהלים במשרדים אחרים.
המשרד הרביעי בגודלו בישראל הוא פישר-בכר-חן-וול-אוריון, בו מועסקים 168 עו"ד. "פישר" שמר על גודלו במהלך 2014 ואף צירף לשורותיו שלושה עו"ד חדשים. במשרד יגאל ארנון, המדורג חמישי, נרשם גידול מתון במספר חברי הלשכה המועסקים בשורותיו. המשרד צירף לשורותיו שבעה עו"ד חדשים והוא מעסיק 146 עו"ד.
במשרד גורניצקי ושות', לעומת זאת, אפשר לדווח על שנה יפה, לפחות בכל הקשור לאורכה של רשימת השמות בדף הפירמה של המשרד. גורניצקי קלט בשנה האחרונה 12 עורכי דין חדשים, והוא מדורג שביעי עם 142 עורכי דין בשורותיו. גורניצקי דילג מקום אחד בדירוג - מהמקום השמיני למקום השביעי.
משרד מ.פירון צירף לשורותיו שלושה עו"ד ומדורג במקום השמיני - ירידה של מקום אחד לעומת 2013 - עם 139 עו"ד מועסקים. במקום התשיעי משרד שבלת ושות', שהמצבת שלו עומדת על 138 עוטי גלימות, לאחר גידול של 11 מצטרפים חדשים. משרד ש.הורוביץ ושות' סוגר את העשיריה הראשונה, לאחר ששמר על מקומו בדירוג עם 139 עו"ד.
בעשיריה השנייה בולט שחקן חדש - ה"ממוזג" הטרי, משרד תדמור-יובל לוי ושות', שדורג במקום ה-15. עם זאת, גם במקרה זה נלמד שבמיזוג, לעתים השלם קטן במעט מסך חלקיו. בשנה שעברה, טרם המיזוג, מנו שני המשרדים 87 עורכי הדין יחדיו, ואילו המשרד המשותף מונה כיום 84 עו"ד בלבד.
שני משרדים נוספים שגדלו בצורה בולטת במהלך 2014, הם עמר-רייטר-ז'אן-שוכטוביץ (AYR) ו-זיסמן-אהרוני-גאייר (ZAG), החולקים את המקום ה-19 וה-20, עם 68 עו"ד בכל אחד מהמשרדים. ל-ZAG הצטרפו לא פחות מ-13 עו"ד חדשים ב-2014; ול-AYR, הצטרף מספר מרשים של 12 עו"ד חדשים במהלך השנה.
הקרב על התואר
"מעמד הביניים" של השותפים
אין ספק ששותפות באחד ממשרדי עוה"ד הגדולים בישראל היא משאת נפשם של צעירים רבים. ואולם, נתוני "גלובס DUN'S 100" מעידים כי מעמד השותף אינו מיוחד כפי שהיה בעבר. מתוך 2,577 עוה"ד ב-20 המשרדים הגדולים - 780 עו"ד מתהדרים בתואר "שותף". מדובר ביותר מ-30% מעורכי הדין במשרדים הגדולים.
במשרד הגדול בישראל - הרצוג-פוקס-נאמן, לדוגמה, יש לא פחות מ-98 שותפים, המהווים יותר מ-37% מעורכי הדין במשרד; במשרד פרל-כהן-צדק-לצר-ברץ, המדורג במקום ה-12 מבחינת גודלו, 42 עורכי דין מתוך 97 עוה"ד במשרד - היינו 43% - הם שותפים.
מרביתם של השותפים במשרדים הגדולים הם "שותפי שכר", תואר שמעיד על מעמד נכבד, אולי, אך לא על שותפות במובנה המשפטי של המילה. "שותפי שכר", כשמם כן הם - שכירים - שניתנה להם הזכות לצרף את המילה "שותף" לחתימתם, כשברוב המקרים ה"שותפות" מתבטאת גם בתוספת בסך אלפי שקלים בכל חודש למשכורת.
"שותפי הון", לעומת זאת, הם בעלי אחזקות ביישות המשפטית של המשרד, וכאלה יש מעטים יחסית. מספר שותפי ההון במשרדים אינו מתפרסם בדירוגי משרדי עוה"ד השונים, ולעתים גם אינו חשוף לציבור, בשל הסכמי נאמנות שונים שלא מאפשרים לראות את שיעור ההחזקות של כל שותף במרשם התאגידים.
בשנים האחרונות החל להיווצר "מעמד ביניים" שבין עו"ד לבין "שותף שכר" - מעמד ה-"Senior Associate" - "עו"ד בכיר", אם תרצו. "הקאסטה" החדשה הושקה בשנים האחרונות במספר משרדים בולטים, ולפי עדויות, לא זכתה להצלחה רבה בקרב עוה"ד. רבים מעוה"ד שרואים בעצמם מועמדים לשותפות, רואים בתואר החדש פחיתות כבוד, ולעתים אף תואר מעליב. ניתן להבין אותם. האם שמעתם פעם על אימא פולניה שחלמה שילדיה יהיו Senior Associates?
תחומי ההתמחות החדשים של הרצוג-פוקס-נאמן
לא רק יצרן של פוליטיקאים
"אמרתי את זה בעבר ואני אומר את זה גם היום - מספר עורכי הדין במשרד אינו הפקטור היחידי לגודלו של משרד עו"ד. הפקטורים המרכזיים הוא ההכנסות של המשרד, שאינן מפורסמות, ואיכות הלקוחות והיקפי העסקאות". כך אומר היום מאיר לינזן, שותף מנהל וראש מחלקת המסים בהרצוג-פוקס-נאמן - המשרד הגדול בישראל, לפי מספר עוה"ד בדירוג "גלובס DUN'S 100".
לינזן מתגאה בכך שמשרדו כבש את המקום הראשון מבלי שעבר מיזוג משמעותי מעולם. לדבריו, "רוב הצמיחה במשרד היא אורגנית, כשמדי פעם אנחנו מצרפים עורכי דין מבחוץ". ליזנן מוסיף כי "הגידול הוא בכל מחלקות המשרד, בתחומי החברות, הליטיגציה, המסים והמימון".
עם זאת, לדברי לינזן חלק מהגידול מוסבר גם בחבירה של מספר קבוצות למשרד בשנה האחרונה. קבוצה אחת כזו היא קבוצה של חמישה עו"ד חיפאים, העוסקים בתחום הנדל"ן, בראשות ד"ר אריאל פלביאן; קבוצה אחרת שהצטרפה למשרד ועוסקת בתחום הצווארון הלבן כוללת ארבעה עורכי דין בראשות עו"ד נתי שמחוני, שהיה בעבר שותפו של עו"ד גיורא אדרת.
בנוסף, בשנה האחרונה ערכה הרצוג "מיזוג קטן" עם משרד בר-צבי את בן-דב, שהתמחה בתחום מחירי ההעברה (תת-תמחות במיסוי בינלאומי). הקבוצה של עוה"ד יניב בן-דב ואייל בר-צבי, כוללת גם מספר כלכלנים שאינם נמנים במסגרת הדירוג המתפרסם היום; פרט לזה, עו"ד נטלי ג'ייקובס, המתמחה בתחום הנגזרים הפיננסיים, שהייתה בעבר שותפה במשרד "גרוס", חצתה את הקווים והצטרפה לאחרונה להרצוג-פוקס-נאמן.
לינזן מוסיף כי בשלהי 2013 הוקמה במשרדו מחלקה המתמחה בתמיכה בחברות, שעיסוקן בתחום המוניטיזציה (Monetization) של מוצרי אינטרנט. המדובר בחברות טכנולוגיה המספקות מנגנונים להפקת רווח מתנועת גולשים ברשת, דוגמת בבילון, IronSource ואחרות. ישראל נחשבת למעצמה בתחום זה. בשנים האחרונות גילו הסטרט-אפים הישראליים בתחום אתגרים לא פשוטים מבחינה רגולטוריות ומבחינת עמידה בכללים שמכתיבות ענקיות האינטרנט, בהן גוגל ויאהו. פרט להצלחתו המסחרית, משרד הרצוג-פוקס-נאמן ידוע כיצרן פורה של פוליטיקאים. משורותיו של המשרד יצאו במשך השנים, נשיא המדינה לשעבר, חיים הרצוג ז"ל; בנו, יצחק (בוז'י) הרצוג, ראש "המחנה הציוני" ומועמדו לראשות הממשלה, וכן מי שהיה שר המשפטים ושר האוצר - עו"ד יעקב נאמן.
גור מגידו