גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מני וייצמן / צלם: יוסי כהן

1. עמותת האוהדים של הפועל ת"א רוצה לקחת על עצמה את ניהול הקבוצה במקום חיים רמון. בתור כותרת ורעיון זה באמת יופי של דבר, נשמע טוב, מרגש, אוהדים שמנהלים. ואם בכדורסל זה עובד טוב בהפועל, אז למה שלא יעבוד בכדורגל. המודל הגרמני, ברצלונה, ריאל, בנפיקה, הפועל. ובכן, הפועל יוצאת לדרך חדשה, נקייה ומסודרת שתמחק במהרה את הנזקים של תקופת הבעלות הפרטית שעשה רמון, שהם תוצר של הנזקים שעשה טביב, שהם תוצר של הנזקים שהחלו להיגרם כבר בתקופת מוני הראל, ששיקם את הריסות סגול.

כמובן שברגע שהחלום ייפגש עם הפרקטיקה, ידה האפורה של הפרקטיקה תהיה על העליונה. כי לפני שמדברים על רומנטיקה כדאי להזכיר מיהי בדיוק אותה עמותת אוהדים ומה היכולות שלה - למשל, שזו אותה חבורה מוכשרת שלא הצליחה אפילו לעמוד בהתחייבות הראשונה שלה לגייס 2.4 מיליון שקל שהבטיחה כדי לקבל את אותם 20% במועדון שיש לה כיום, ושנועדו להוציא אותו מידי טביב. אלמלא הצליחו להתיישב גם הם על הכספומט מני ויצמן, שסגר להם פינה של 400 אלף שקל (עד היום טוען מני ויצמן כי את הכסף עוד לא החזירו לו) - גם זה לא היה קורה.

איך בדיוק תצליח עמותת האוהדים לנהל אחרת? היא לא. העמותה לא תיכנס לקבוצה נקייה שאפשר לנהל אותה מאפס. הם יעמדו בדיוק בנעליים של רמון - יש מאה ואחד אנשים שהלוו כסף לקבוצה, ועמותה או לא עמותה, אותם אנשים עדיין יעמדו בתור ויתעקשו לקבל בחזרה כל שקל שנתנו. אף אחד מאותם אנשים, כולל הכספומט, לא יוותר. בכל פעם שיגיע רוכש פוטנציאלי הם יהיו הראשונים להגיע, כמו שעמדו בתור כשרמון ניסה למכור, ויידרשו את חלקם. הם, אגב, מכירים את רמון. אף אחד מהם לא ייתן לרמון לצאת חופשי אל האושר לפני שידאג ויהיה ערב לחוב ולהלוואות שנתנו. שנים לקחת כסף מאיתנו, מיליונים, הלוות, הבטחת להחזיר, לאן אתה חושב שאתה הולך בדיוק.

רוצים לנהל את המועדון ביום-יום? תנהלו. כשזה יגיע לכסף, והכל יגיע לכסף, יש את ויצמן ואולי גם עידו חג'ג' שתמיד יצטרכו לתת את האוקיי. רוצים מאמן, מנהל מקצועי, שחקן זר? תעברו דרך מני קודם.

ומה לגבי הטיעון שהסיכויים למכירת הקבוצה כשהיא בידיים של העמותה טובים יותר? על מה הוא מתבסס בדיוק? כל רוכש פוטנציאלי שיעמוד מול אנשי העמותה ויפתח את הספרים של הפועל, יראה את אותה תמונה שחורה - יש חובות כבדים, יש היסטוריה כזאת או אחרת של אלימות, כסף פוטנציאלי להרוויח מהעיסוק הזה אין ולא יהיה, יש היסטוריה ברורה של הסתבכויות של כל מי שנכנס לבעלות במועדון הזה, יש כסף שעדיין צריך לשלם לטביב, יש עניינים של בתי משפט ובוררויות, יש הכנסות עתידיות שממושכנות. יש צרות מכאן וצרות מכאן וצרות מכאן.

2. השבוע הודה עופר עיני שהחובות של ההתאחדות לכדורגל עומדים על 60 מיליון שקל, והודה בפני שרת הספורט לימור לבנת שההסכם הכלכלי/הסכם שיווק החדש הציל את ההתאחדות מקריסה. מאחר שההתאחדות לכדורגל היא עמותה שנשענת בין היתר על כספי ציבור, אני מתקשה להבין איך גוף כזה מצליח להגיע לחוב כזה - כאילו מדובר באיזה טייקון פרטי. חלק נכבד מהכסף, במקום שיילך לתפעול הענף - נשרף על הוצאות מימון. ואם כבר הגענו לחוב כזה - מה האחריות האישית של האנשים שניהלו את הגוף הזה בשנים האחרונות? היה להתאחדות הזו יו"ר, מנכ"ל, סמנכ"ל, יועץ משפטי, חשב. בסוף הכל נסגר עם "בואו נעזור להם", וחבילת סיוע של עשרות מיליוני שקלים שמגיעה מהאוצר ומהטוטו, כאילו כלום.

ועוד משהו: מילא זה שהכדורגל קיבל כאן מעמד-על, בתור הענף הפופולארי ומי שאחראי לייצר חלק גדול מכספי ההימורים. אבל משהו מתחיל להריח כאן לא טוב. מצד אחד, מבחינת רשם העמותות אין שום בעיה ניהולית בהתאחדות לכדורגל והוא ממשיך לאשר לה ניהול תקין, ואפילו משרד מבקר המדינה לא מצא רבב בהתנהלות ההתאחדות; ומצד שני בדלת האחורית מזרימה המדינה דרך משרד האוצר והטוטו סכומי כסף אדירים באמתלא של הסכמי שיווק וחבילות סיוע, לגוף שהניהול שלו הביא אותו על עברי פי פחת.