ציור של פול גוגן / צילום: קונסטמוזיאום באזל, מרטין פ. בולר
אם השמועות נכונות, הרי שיש טוען חדש לתואר הציור היקר ביותר בעולם. "ניו-יורק טיימס" פרסם כי ציור של פול גוגן נמכר במכירה פרטית (בלתי מדווחת) במחיר המוערך בכ-300 מיליון דולר.
על-פי שמועות עיקשות בשוק האמנות הבינלאומי, את הציור רכשו מוזיאוני קטאר, ובמילים אחרות - הנסיכה אל מאיסה אל ת'אני, האישה החזקה בשוק האמנות של השנים האחרונות.
זהותו של המוכר, לעומת זאת, ודאית. רודולף שטכלין הוא אספן המתגורר בבאזל, שווייץ - שם תיפתח ביום ראשון הקרוב תערוכה מקיפה של עבודותיו של גוגן, במוזיאון פונדסיון ביילר.
אתר האמנות ארטנט.קום מדווח כי הציור "נפאה פאיפופו" (מתי תינשאי?) משנת 1892, שכן קרוב ל-50 שנה בהשאלת קבע למוזיאון באזל לאמנות (קונסטמוזיאום באזל). בימים אלה המוזיאון נמצא בשיפוצים והציור, כאמור, הועבר לתצוגה במסגרת תערוכת הענק של גוגן, שנחשבת לאחד מאירועי האמנות הגדולים של השנה.
פרסום המכירה בוודאי יוסיף עניין רב לתערוכה, המקבצת תחת גג אחד יותר מ-50 יצירות מופת של האמן הפרוע ופורץ הדרך, שחצה עולמות ומרד במסורת האירופית רק כדי לחזור לחיקה כמנצח. אחרי שנות השתייה והיחסים הסבוכים עם ואן גוך, גוגן האקספרסיוניסט הרחיק עד טהיטי, שם מצא טעם חדש לחייו ופיתח סגנון ציור שלא היה כמותו. הוא פעל במחצית השנייה של המאה ה-19 והלך לעולמו ב-1903.
עד לאחרונה החזיק בתואר הציור היקר בעולם "שחקני הקלפים", ציורו של פול סזאן, שנחשב לאבי האימפרסיוניזם. גם אותו רכשה השייחה אל מאיסה, תמורת 250 מיליון דולר, כחלק ממסע הקניות השערורייתי של מוזיאוני קטאר, המנסים להפוך ליעד תרבות ואמנות בכל מחיר, במלוא מובן המילה. עם תקציב קניות של מיליארד דולר בשנה, כבשה אל-מאיסה את המקום הראשון ברשימת 100 המשפיעים בשוק האמנות העולמי בשנה שעברה.
סכומי-עתק ליצירות בודדות טובים בעיקר לכותרות מנקרות עיניים. אפשר לראות בהשקעה חסרת הפרופורציות ביצירה בודדת סוג של הרצת מניות, ה"מסמנת" לאספנים על איזה כוכב כדאי להמר. אך עד כה הוכיחו השווקים שהעסקאות הללו מנותקות מהמכירות הפופולריות.
שוק האמנות מתרחב ונכנסים אליו משקיעים ואספנים חדשים - אם מאהבת הדבר ואם משיקולים פיננסיים. למרות שיש גם עלייה במחירים לאמנים בודדים, למפגן הראווה של הכסף הגדול אין השפעה של ממש על מרבית העסקאות בשוק, המתנהל ברובו בטווחי המחיר הנמוכים והבינוניים. החשיבות העיקרית של עסקאות מסוג זה היא בנדידת יצירות האמנות בעקבות הכסף. הציור, שעד לאחרונה הוצג בקביעות לקהל בשווייץ, יגיע לידי רוכשיו רק בעוד כשנה - אחרי שינדוד מבאזל למדריד ולוושינגטון, כחלק ממסע השאלות מתוכנן בין תערוכות. אם אכן רכש אותו מוזיאון, הוא יחזור להיות מוצג בפומבי, להנאת הקהל הרחב. הפעם ככל הנראה בזירת המזרח התיכון.
קללת פיקאסו
סערה נוספת המתחוללת בשוק האמנות הגלובלי בימים אלה, נוגעת לירושתו של פבלו פיקאסו. נכדתו מרינה פיקאסו, בת בנו הבכור, פאולו, הודיעה כי היא שוקלת להוציא למכירה כ-300 יצירות של סבה, מתוך כ-10,000 יצירות שירשה יחד עם אחוזתו "וילה קליפורניה" בקאן. בשוק חושים כי מכירה מאסיבית של יצירות, בלי יד מכוונת והערכות מחיר מבוססות, עלולה לפגוע בערך יצירותיו של פיקאסו - מהאמנים הרווחיים ביותר בשוק.
לנכדה, מרינה פיקאסו, יש סיבות לחפש נקמה מאוחרת בשמו הטוב, או לפחות בערכו, של סבה הצייר הדגול. היא גדלה עם אם אלכוהוליסטית ואב עני, שנאלץ לשמש כנהג של סבה, כדי לזכות בקרבתו ובפרנסה מידו. פיקאסו אמנם מימן את השכלת נכדיו ודאג למחסורם, אך התנכר אליהם בכל הקשור לחיבה או לקשר משפחתי.
במותו הותיר 4 ילדים ו-8 נכדים, שהתקוטטו עם נשותיו הרבות על חלקם בעזבון האדיר - של כ-50,000 יצירות ונכסים שונים. הנכדה מרינה, שהתעשרה בעקבות הירושה וחיה ממכירת היצירות, תומכת בארגוני צדקה ובריאות. במשך עשרות שנים נהגה למכור עבודות דרך סוחר אמנות שווייצרי, שהלך לעולמו לפני מספר שנים. מאז, לדבריה, התאכזבה מנסיונות עם בתי מכירות ומתווכים שונים, והחליטה למכור את היצירות בעצמה, במחיר ובקצב שתראה לנכון.
על-פי ה"ניו-יורק טיימס", הציור הראשון שבכוונתה למכור הוא "משפחה", ציור משנות ה-30 בסגנון ריאליסטי שנחשב נדיר ביותר ומוערך בעשרות מיליוני דולרים.