בני דקלים / צילום: תמר מצפי
שר הבינוי אורי אריאל הואשם לא פעם בכך שהוא דואג לציבור בוחריו בנושא הדיור. אבל המקרה הבא מצביע על כך שמשרד הבינוי מתעלם גם מצרכיהם של מפוני גוש קטיף, ועל כך שעידוד משפחות צעירות לעזוב את חלום הדירה במרכז הארץ לטובת יישוב הפריפריה הוא לא תמיד יותר מסיסמה ריקה מתוכן.
היישוב בני דקלים ממוקם במזרח חבל לכיש, סמוך לגדר ההפרדה, ושייך למועצה האזורית לכיש. זהו יישוב ציוני-דתי הנמצא בתהליך הקמה ואמור לכלול בסופו של דבר 500 יחידות דיור. שלב א' של היישוב מורכב ברובו ממפוני גוש קטיף ונמצא בבנייה מואצת, ורבים מהבתים בו כבר מאוכלסים. שלב ב' נמצא כעת בשלב השיווק, ומיועד ל-124 משפחות שסיימו הליכי קבלה שנמשכו כשנתיים וכללו מבחנים במכון קינן שפי וועדת קבלה. שלבים נוספים (ג', ד') טרם נפתחו.
במפגש שהתקיים ביישוב באפריל האחרון בין המשפחות משלב ב' לבין נציגי משרד הבינוי, הוצגו בפני הרוכשים מחירי הקרקע ועלויות הפיתוח - תשלום של 25 אלף שקל לרמ"י עבור הקרקע (מגרש של חצי דונם), ועלות פיתוח של 380 אלף שקל למגרש, ובסך הכל למעלה מ-400 אלף שקל. בתוספת מס רכישה, אגרות בנייה ותכנון, מגיעה עלות הקרקע לבדה לחצי מיליון שקל, עוד לפני ששמו בלוק אחד על הקרקע.
הקמת יישוב חדש אכן יקרה בהרבה מבנייה בתוך יישוב קיים. על פי נתוני עמותת אדם טבע ודין, הקמת יישוב חדש עולה פי שלושה מהרחבת עיר קיימת, ו-130% יותר מהרחבת יישוב כפרי קיים. השאלה היא אם כן מי צריך לשאת בעלויות - המדינה שרוצה לעודד הקמת יישובים לאורך קן התפר, או הרוכשים.
אין תקציב לכביש
לדברי המשפחות שממתינות כבר תקופה ממושכת לרכוש את המגרשים, המרכיב המקומם ביותר בעלויות הפיתוח הוא מימון סלילת כביש גישה חדש ליישוב, כביש בן ארבעה מסלולים.
על פי המידע שנמסר, כל משפחה תשלם 130 אלף שקל עבור חלקה במימון סלילת הכביש. "כששאלנו מדוע המועצה האזורית אינה מממנת את סלילת הכביש נאמר לנו כי אין תקציב", מספר אחד הרוכשים הפוטנציאליים שהחליט בינתיים לנטוש את התוכניות לרכוש מגרש ביישוב המתהווה.
שאלה נוספת שמתעוררת היא כיצד צריכות עלויות הפיתוח להתחלק בין התושבים החדשים לבין עצמם. האין כולם משלמים על הפיתוח שווה בשווה?
"מי שרכש מגרש בשלב א' שילם רק 220 אלף שקל עבור הפיתוח, וגם ביישובים אחרים בסביבה, כמו היישוב נטע, שילמו 280 אלף שקל עבור הפיתוח", מספר אותו רוכש פוטנציאלי.
ממסמכי המכרז שפרסם משרד השיכון לקבלני פיתוח לביצוע עבודות התשתיות בבני דקלים שלב ב', עולה כי כלל עלות הפיתוח מסתכמת ב-16 מיליון שקל. "גם אם מחלקים את הסכום הזה ב-124 משפחות, מגיעים ל-129 אלף שקל סך עלויות הפיתוח", אומרת רוכשת שמתקשה להשיג את הסכום הנדרש. "וגם אם מוסיפים 130 אלף שקל עבור סלילת הכביש מגיעים ל-260 אלף שקל ולא ל-400 אלף. משום מה בני דקלים לא נכלל ברשימת יישובי אזור עדיפות א', שבהם לא ניתן לגבות יותר מ-295 אלף שקל. התחושה היא שמישהו מבקש לגזור קופון".
בנוסף טוענות המשפחות, כי מכשול נוסף העומד בפני יכולתן לרכוש את המגרשים מציבה גם רשות מקרקעי ישראל, שכן למרות המחיר הנמוך יחסית של הקרקע, דורשת הרשות תשלום מיידי של דמי הפיתוח לרמ"י, כתנאי להעברת הזכויות במגרש. "אף בנק לא מוכן לתת משכנתא למי מהמשפחות כל עוד לא נרשמה העברת הזכויות, והמשמעות היא שלכל מי שאין הון עצמי של 400-500 אלף שקל, אין אפשרות לרכוש את המגרש".
"משימה חלוצית"
"למרבה האירוניה, זה קורה בדיוק בתקופה שבה הממשלה מנסה לסייע לזוגות להגיע לדיור בר השגה", אומר אחד הרוכשים הפוטנציאליים. "אין יותר מתבקש משילוב בין הרצון לאפשר למשפחה לקנות מגרש ובנוסף לתת יד תומכת לחלוצים שמבצעים משימה לאומית, ציונית וחלוצית.
"למרבה הצער, רבות מהמשפחות שתכננו לרכוש את המגרש בבני דקלים חזרו בהן, לאחר שהאמינו וקיוו שמשרד השיכון יעמוד בהבטחותיו להוזלת מחירי הקרקע, כך שיתאפשר להם לרכוש את המגרש עם ההון הקיים ברשותן".
ממשרד השיכון נמסר בתגובה: "המכרז לעבודות התשתית בעלות 16 מיליון שקל הינו מכרז אחד מני רבים. עלות הפיתוח נקבעת על פי אומדני מתכננים לכלל עבודות הפיתוח ביישוב, כולל כביש הגישה שהינו אחד ממרכיבי הפיתוח.
"הישוב בני דקלים, שהינו היישוב הגדול מבין היישובים המוקמים, הינו בסטנדרט פיתוח גבוה ולכן עלות הפיתוח גבוהה. זאת ועוד, מדובר ביישוב חדש המוקם במיקום מרכזי מאוד ונגיש מאוד - כביש 358 וכביש 6. לא מדובר בישוב פריפריאלי מרוחק, וככזה העלות אינה גבוהה באופן חריג - למגרש מפותח של חצי דונם לישוב שכזה".
ראש המועצה האזורית לכיש, דני מורביה, הבהיר כי את הפיתוח קובע משרד הבינוי ולא המועצה אך אמר כי "אני כראש מועצה דורש פיתוח מקסימלי ברמה גבוהה, שלא יהיו בעיה אחר כך. כביש בן ארבעה מסלולים ליישוב של 500 משפחות שבו 8-12 נפשות למשפחה, נוסף לבית ספר בן 1,000 תלמידים - זה סביר. אם יעשו רק שני מסלולים, אחר כך יהיו תאונות כמו זו שהיתה בכביש 31. בישראל בדרך כלל קודם כל בונים יישובים ואחר כך מכבים שריפות, כך לא מתנהלים".
