אין בועה - לא בשוק המניות ולא בשוק המיזוגים והרכישות. זו הייתה אחת השורות התחתונות של מפגש נוסף בסדרת "כלכלה על הבר" של "גלובס" בשיתוף לאומיטק מקבוצת לאומי שהתקיים בשבוע שעבר באוזןבר בתל אביב. וזה לא מפתיע.
שלושת הדוברים במפגש היו אנשי הון סיכון, ותעשיית ההון סיכון רק מרוויחה מגאות בשוק המניות ובשוק המיזוגים והרכישות. אחד מהשלושה אפילו הודה בחצי חיוך כי יש לו את הזמן הפנוי לקחת חלק בערב כזה בגלל שהשוק עושה עבורו את העבודה, והוא לא ממש צריך להתאמץ.
הכותרת של המפגש הייתה "הטכנולוגיות החמות בעולם ההשקעות", אך רובו ככולו עסק באופן שבו עובדת תעשיית ההון סיכון ומה יזם מתחיל צריך להבין עליה כדי לגייס ממנה הון.
שלושת הדוברים היו איציק פרנפס, שותף-מנהל בקרן ההון הסיכון באטרי ונ'צרס. פרנפס נמנה בעברו על צוות המייסדים של חברת ה- VoIP (קול על גבי האינטרנט) הישראלית Kagoor Networks שנרכשה במהלך 2005 על ידי ג'וניפר תמורת 68 מיליון דולר; קובי רוזנגרטן, שותף-מנהל בקרן ההון הסיכון JVP, שהיה בעברו נשיא סייפן, חברת זיכרונות הפלאש הישראלית שנמכרה במהלך 2007 לחברת Spansion תמורת 368 מיליון דולר במניות ובמזומן; וטל ברנוח, שותף-מנהל בקרן Disruptive, קרן שמתמחה בהשקעות סיד, כלומר השקעות התחלתיות בחברות טכנולוגיה. את הפאנל בו השתתפו השלושה הנחתה יפעת אורון.
"בועה זו הגדרה שהיא בעיני המתבונן", אמר ברנוח, "לדעתי, אין בועה. השוק הנוכחי הוא שוק שעשה התאמות לשוק של שנת 2000, שבדיעבד היה שוק בועתי. עכשיו החברות הרבה יותר בריאות מאלו של שנת 2000. אז המילה 'הכנסות' הייתה מילה גסה. עכשיו היא לא".
פרנפס טען דבר די דומה, ולא במפתיע, ואמר ש"בועה מתבררת כבועה רק בדיעבד. כשאתה בתוכה, אינך יודע שאתה בתוך בועה. כרגע יש הרבה כסף שפנוי להשקעות, ואני ממליץ שתשאירו לנו את הדאגה איזה החזר נקבל ומתי". רוזנגרטן טען "אין בועה. בשנת 2000 קצת התבלבלנו".
ההיי-טק התבגר
אורון שאלה את השלושה האם ההייטק הישראלי התבגר, ופרנפס ענה בהחלטיות: "כן, ולנו משקיעי ההון סיכון זה גורם שמחה גדולה. יש יותר ויותר חברות אמתיות שרוצות להפוך לגדולות, ולא ממהרות לאקזיט. הנפקה אינה בהכרח אינדיקטור להתבגרות ההיי-טק הישראלי. אינדיקטור מהותי יותר הוא מספר המשרות שהתעשייה יוצרת, והתרומה שלה למשק הישראלי".
ברנוח טען כי "אכן, ההיי-טק הישראלי התבגר, ויש יותר יזמים שמוכנים לקחת את החברה שלהם רחוק ולא רק מחכים לרגע בו ימכרו אותה. זו תופעה מבורכת, שיוצרת אקו-סיסטם הרבה יותר בריא". לדברי רוזנגרטן, "אכן נוצרה מגמה חיובית, וחברות ההיי-טק הישראליות מתחילות לדבר על מודלים עסקיים 'מוזרים' שכוללים ביו היתר רווחיות, ולא רק מספר משתמשים".
באשר לשאלה מה יזם צריך להגיד או לעשות כדי שכל אחד מהשלושה יקשיב לו וישקול להשקיע בחברה שלו, טען ברנוח כי "יזמות זה חיידק. זה משהו שזורם ובוער בכל הגוף, ולכן ניתן לזהות אותו די מהר. במקרה שלי, אני אחרי 4 דקות מזהה האם זה שיושב מולי נדבק בחיידק הזה".
פרנפס טען כי הסוד הוא "Make it irresistible" - כלומר רעיון שלא ניתן לעמוד בפניו, מאוד חדשני. וכשהרעיון הוא מאוד חדשני, צריך ליצור התאמה בינו לבין השוק, ושהצוות שהופך אותו למציאות יהיה צוות טוב. זה סדר החשיבות. לדבריו, "טכנולוגיה לא חיה בפני עצמה אלא בתוך הקונספט של השוק אותו היא אמורה לשרת". לפי רוזנגרטן, השוק אליו פונה המוצר צריך להיות מספיק גדול ומשמעותי.
אורון שאלה את השלושה האם יש הבדל מהותי בין יזמים אמריקאים לישראלים, ופרנפס ענה כי "אצל האמריקאים אין סימן שאלה באשר לאפשרות לבנות חברה גדולה. לישראלים, לעומת זאת, יש הרבה יותר ספקות. הם הרבה יותר סקפטיים באשר ליכולת שלהם לבנות את 'הצ'ק פוינט הבאה'".
לבסוף, הסכימו השלושה כי ההחלטה למכור חברה נתונה בידיו של היזם ולא של קרן ההון סיכון שהשקיעה בו, אך כדאי לקחת דעה זו שלהם בערבון מוגבל. קרן הון סיכון, מטבעה, צריכה לספק למשקיעיה תשואה כמה שיותר גבוהה בפרק זמן נתון. לכן, לא פעם היא תדחוף למכירה של חברה - כשההצעה שקיבלה היא מספיק טובה, דהיינו מספקת החזר "על הכסף" מספיק טוב בעיניה.
"שחקן חדש בזירה"
יפעת אורון, מנכ"לית לאומיטק שהנחתה את הערב, אמרה "בפאנל האחרון החלטנו להציג משקיעים שונים מקרנות שונות, כל אחת מובילה בגזרה שלה, מה קרנות שונות מחפשות ביזמים בהן הן משקיעות, אלו תחומים מעניינים אותן ומה אסטרטגיית ההשקעה שלהן, כל זאת כדי לענות על צרכים שונים של יזמים בשלבים מגוונים של חיי הסטארט-אפ".
אורון אמרה: "לאומיטק כגורם מממן של הסטארט-אפים, בכל אחד מהשלבים, בעצם יוצר שחקן חדש בזירה ומציג חזון של חיבור משולש בין המשקיעים, לבנקים ולחברות. בכך, היזמים מקבלים את כל הכלים המקצועיים להצלחה, משלב הרעיון והחזון, דרך שלב הגיוס ועד לשלב הסופי".
עוד אמרה אורון "ישנה חשיבות בהבנת השלב בו החברה נמצאת, כדי לדעת להתאים לה את הסיוע והכלים המתאימים. במפגשי 'כלכלה על הבר' אנו שואפים להציג בפני היזמים את האופן שבו חושבות קרנות שונות, למשל קרן הון סיכון ישראלית, קרן הון סיכון בינלאומית, קרן מימון מוקדם, קרן מימון מאוחר ואנחנו יודעים לעבוד עם כולן.
"הנתונים מלמדים כי מרביתה של תעשיית ההיי-טק הישראלית נסמכת על הון זר. לפי האומדן, כ-2.5 מיליארד דולר מושקעים בשנה בתעשיית ההיי-טק בישראל, מתוכם למעלה מ-75% מגיעים מקרנות זרות.
"היזם הישראלי שלא קיבל מענה מהשוק המקומי, פעמים רבות נדרש לשוק הבינלאומי. אנחנו בקבוצת לאומי זיהינו את הצורך הפיננסי והגדרנו מטרה משמעותית: לתת גב ולהיות הבית הכלכלי של חברות היי-טק ישראליות בארץ ובמרכזי היי-טק בעולם. בשנה האחרונה, השלמנו פיתוח של מעטפת שירותים כוללת לחברות היי-טק המלווה אותן בכל השלבים, כלומר מרגע הרעיון ועד לרגע התממשות הרעיון".
עוד ציינה אורון: "לאומיטק היה הגוף הישראלי שהשקיע הכי הרבה בקרנות הון סיכון ישראליות. זו המטרה שלנו: להביא לקדמת הבמה את היזמות והחדשנות הישראלית ולצד שירות וחשיבה גלובלית, לתת גם כתובת בעברית. האופן שבו לאומיטק רואה את תעשיית ההיי-טק הישראלית, שונה מכל קרן הון סיכון אחרת. אנחנו רואים את החברות הישראליות שמובילות בעולם בתחומים טכנולוגיים, כמו הפינטק, המובייל והסייבר, ומבחינתנו הם לא רק לקוחות או ספקים שלנו, אלא שותפים לדרך".