שחר בן מאיר / צילום: אורן פרסיקו, העין השביעית
השופט סלים ג'ובראן, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, החליט השבוע (ב') כי גם היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, יצטרך להשיב לבקשה לקבוע כי חלוקת "ישראל היום" מהווה תעמולת בחירות אסורה. עו"ד שחר בן-מאיר, שהגיש את הבקשה לג'ובראן, רואה בהחלטה זו סימן מעודד בהליך המשפטי שהוא מנהל.
"אני מדבר על הנושא הזה כבר שנה, וביקשתי להחיל את חוק הבחירות באופן חריג גם מעבר לתקופת הבחירות על נושא זה", אומר בן-מאיר ל"גלובס".
לדבריו, הוא אינו מזוהה פוליטית ולא פועל מטעמו של אף גורם - לא פוליטי ולא תקשורתי, אך הוא משוכנע כי מאז הגיש את העתירה, מתבצע אחריו מעקב. "אני בטוח שמופעלים משרדי חקירות למצוא מי עומד מאחוריי; שיהיה להם בהצלחה, הם לא ימצאו דבר".
- יש לך קייס לטעמך?
"העיקרון בבחירות הוא השוויון. בית המשפט העליון כבר קבע כי עיקרון השוויון בבחירות אמור לחול גם על מימון הבחירות, לפי גודל המפלגות. 'ישראל היום' פוגעת באופן חמור בשוויוניות. זה עיתון שמייצר יום-יום תעמולה ופוגע בעיקרון השוויון בבחירות".
לעתירתו, שהוגשה ביום ראשון השבוע, צירף בן-מאיר חוות-דעת מקצועית של חוקרת התקשורת ענת באלינט, שהתבקשה לחוות את דעתה אם סיקור ראש הממשלה בנימין נתניהו ב"ישראל היום" הוא בגדר תעמולה. במילה אחת, התשובה של באלינט היא "כן".
"נכון לראות אותו כתעמולה שמוצגת בפסאדה עיתונאית", אומרת באלינט. "לא מספיק להסתכל על התוצר והעיתון עצמו ולראות מה הכוונות שעומדות מי שמייצר את המסר, במקרה זה בעלי העיתון ועורכים הבכירים. צריך להביט ולראות דברים שמעבר ובכלל זה - רבים מהכותבים הבולטים שבעיתון מקורבים לנתניהו או הועסקו על-ידו או בסביבתו, ולכך מצטרף המודל הכלכלי החינמי של העיתון, או נכון יותר העדר המודל של העיתון".
באלינט מונה את מי שעבדו עם נתניהו, ובהם העורך הראשי עמוס רגב, שהיה חבר בצוות הייעוץ האינטימי של ראש הממשלה, גונן גינת, דרור אידר, חיים שיין ואחרים. היא גם מציינת כי העיתון משקף אג'נדה אישית ולא אידיאולוגית, בניגוד להצהרותיו של אדלסון.
מה שעד היום התנהל מתחת לרדאר - והוא הקשר התכני בין נתניהו לעיתון של אדלסון - יצא שלשום לחלוטין לאוויר החופשי על-ידי ראש הממשלה עצמו. בפוסט שפרסם בעמוד הפייסבוק שלו שלשום וזכה לתהודה נגד מו"ל "ידיעות אחרונות", נוני מוזס, כתב נתניהו: "מוזס אינו בוחל באמצעים כדי להפיל את שלטון הליכוד בראשותי, לסגור את עיתון 'ישראל היום' ולהשיב את השליטה הדורסנית של 'ידיעות אחרונות' בעיתונות הכתובה". במילים אחרות, נתניהו זיהה זהות מוחלטת את שלטונו, עם העיתון.
"עולם הפוך"
- עו"ד בן-מאיר, מה הבעיה בתמיכה פומבית של כלי תקשורת פרטי בראש ממשלה או במועמד בבחירות?
"אם נותנים מידע לציבור, זו עיתונות; אבל אם אתה יום ביומו מביא את דברי ראש הממשלה ורק אמירות חיוביות לגביו, על-פי המבחנים המשפטיים זו לא עיתונות אלא תעמולה בחירות".
- וכלי תקשורת שמפרסם כל יום נגד ראש הממשלה, זו לא תעמולת בחירות בעיניך?
"זו לא תעמולה, אבל אתה צודק במאה אחוז. אם אנחנו מדברים על 'ידיעות אחרונות' ו-ynet - שוק התקשורת בישראל לא חף מבעיות. לרוב העיתונות יש בעיות, אבל ההפך מ'עולם לא מושלם' הוא לא 'עולם הפוך', ו'ישראל היום' זה עולם הפוך. אם ב'ידיעות אחרונות' יש איקס אחוזים שעשויים להיראות כבעייתיים, זה חלק מהבעיות של שוק העיתונות, ודבר לא מושלם. אבל אי-אפשר להגיד על 'ישראל היום' שהוא עיתון. הוא לא עיתון".
- מדוע לא? זה עיתון לכל דבר, עם עיתונאים רבים, מוספים ומדורי תרבות ורכילות ופלילים. הוא לא עוסק רק בנתניהו.
"אם אדם בחליפה אדומה היה מחלק לך נייר תעמולה בקרן הרחוב, לא היית לוקח. בשביל שהציבור ייקח את התעמולה, עוטפים אותה בחלק שהוא עיתון. אז אמרו יש פה ארוחה, שהמנה העיקרית בה היא תעמולה".
לדברי בן-מאיר, "זו מלחמה ראויה ששווה להילחם עליה. מפריע לי כאזרח במדינת ישראל שיש פה מערכת שלטונית, שראש הממשלה מקים לעצמו עיתון בכוח הון של אזרח לא ישראלי, ואי-אפשר להגיד שהוא לא משפיע על חלק מהאנשים. ראית פעם עיתון שאומר כל יום דברים טובים על ראש הממשלה?".
"ישראל היום": עתירה קנטרנית
המשיבים לעתירה - ובהם ראש הממשלה נתניהו, עורך "ישראל היום" עמוס רגב, מפלגת הליכוד וכאמור היועמ"ש וינשטיין - אמורים להגיש תשובותיהם לוועדת הבחירות המרכזית עד ה-15 בחודש.
יש לציין גם כי באחרונה העלה "ישראל היום" את תפוצתו בעשרות אלפי עותקים, אך תלה זאת בסקר TGI, ולא בבחירות.
מ"ישראל היום" נמסר בתגובה: "העתירה שהוגשה נגד 'ישראל היום' קנטרנית, אנטי-דמוקרטית ובעיקר הזויה. היא מבקשת להצר באמתלה קלושה את צעדיו של עיתון חופשי במדינה חופשית. במידת הצורך נתייחס אליה בפרוטרוט בפני הערכאות המתאימות, אך לפי מיטב הבנתנו, ספק אם בכלל יתעורר צורך כזה".