פרשת SwissLeaks ורשימת כ-6,500 החשבונות שהחזיקו כ-10,000 ישראלים בסניף HSBC-ז'נבה חושפת היקף מפתיע של הון המוחזק בידי ישראלים בחשבונות בשווייץ. לפי הפרסום של ארגון התחקירנים הבינלאומי (ICIJ), ישראלים החזיקו בחשבונות בסניף HSBC השווייצרי לא פחות מ-10 מיליארד דולר, נכון לשנת 2007. השאלה שמעסיקה רבים היא כמה מתוך אותם 10 מיליארד דולרים הם אכן הון שחור.
"המספרים מפתיעים מאוד", אומר היום ל"גלובס" עו"ד (רו"ח) דניאל פסרמן, ראש תחום מסים במשרד גורניצקי ושות', המייצג כמה מעשירי ישראל, לרבות חלק מאלו ששמם נחשף במסמכי SwissLeaks. "כשאני משווה אותם למספר המגלים מרצון ולכמות ההון שנחשף בהליכי הגילוי מרצון (הליך גילוי נכסים בלתי מדווחים לרשות המסים ותשלום המס בגינם, בתמורה לאי העמדה לדין פלילי - ג'מ'), אני מגיע להערכה שרוב הכספים הם כספים לגיטימיים".
פיזור סיכונים
פסרמן מבהיר כי "לגיטימי לפתוח חשבון בחו"ל, וזו מגמה שהרגולטור בישראל אפילו מעודד, בין היתר בגלל היתרון של פיזור סיכונים". לדבריו, ישנן סיבות רבות לפתוח חשבון בשווייץ שאינן נוגעות בהכרח להסתרת כספים מרשות המסים. "מערכת הבנקאות השווייצרית היא מהמפותחות בעולם, יודעת לתת שירות ללקוחות ברמה הגבוהה ביותר ולנהל את הסיכונים של הלקוח. צריך להבין שלבנקים בישראל אין את המומחיות להעניק ללקוחות הגדולים את כלל השירותים שהם צריכים - קחו, לדוגמה, את הנושא של מוצרים פיננסים מורכבים", אומר פסרמן.
לדבריו, לאנשי עסקים בכירים המחזיקים עסקים בתחומים שונים במקומות שונים בעולם, יש צורך במוצרי ניהול סיכונים מורכבים, נגזרים פיננסיים שיעניקו לבעל החשבון ביטוח מפני שלל הסכנות שהעסקים שלהם חשופים אליהם. "בישראל הבנקים לא תמיד יודעים לתת את המוצרים הללו", אומר פסרמן.
אבל בנקים בארה"ב, לדוגמה, מכירים את תחום ניהול הסיכונים היטב - האם לכל אותם בעלי הון יש חשבונות גם בבנקים בארה"ב?
פסרמן: "אני בהחלט לא אופתע אם חלק ניכר מאותה רשימת לקוחות, או לפחות השמות הבולטים בה, מחזיקים גם חשבון ב'מורגן סטנלי' או ב'גולדמן סאקס', זה מאוד הגיוני. קח, לדוגמה, ישראלי שעושה אקזיט גדול - הרי הדבר הראשון שקורה אחרי האקזיט זה שהחתם שליווה את העסקה מנסה 'לצוד' את אותו האדם בתור לקוח, ומבחינת הלקוח אין סיבה שלא לפתוח חשבון בנק בחו"ל. אחר-כך רודפים אחריו בנקים שונים בעולם, והוא מפזר את הסיכון בין הבנקים השונים. אין בעצם החזקת החשבונות כדי להעיד על ניסיון להסתיר משהו מרשות המסים".
השקעה
מתוך חרדה
פסרמן מוסיף כי, להתרשמותו, פרט למספר מצומצם של בעלי חשבון שהחזיקו סכומים משמעותיים של עשרות ואפילו מאות מיליוני דולרים, רוב בעלי החשבונות שנחשפו הם אנשים פשוטים יחסית, ובוודאי לא "טייקונים". לדבריו, "אני מעריך שהחשבון החציוני ב-HSBC-שווייץ מכיל בין 250 אלף דולר לבין מיליון וחצי דולר. בין הלקוחות ניתן לראות גם אנשים 'רגילים'. אני רואה את זה בין הלקוחות שלי, שמבקשים להסדיר את עניין החשבון עם רשות המסים - יש ביניהם אנשים שחסכו כל חייהם כמה מאות אלפי דולרים בקרנות הפנסיה - לא מדובר באנשים עשירים ולא בכסף שהלגיטימיות של מקורו מוטלת בספק. אנשים כאלה מפקידים את הכספים בשווייץ מחרדה מפני האיומים הביטחוניים על ישראל או מסיבות אחרות, שחלקן הן תפיסה מוטעית של המציאות".
אז כמה מתוך אותם כ-6,500 חשבונות אינם לגיטימיים, להערכתך?
"אני הייתי מעריך שרוב רובם של החשבונות לגיטימיים. אם אני רואה שהיו קרוב ל-10 אלפים מוטבים בחשבונות ב-HSBC-שווייץ בלבד, ויש עוד ארבעה-חמישה בנקים שווייצרים לפחות שהיו פעילים בערך כמו HSBC בקרב הלקוחות הישראלים - אז האם ישנם 40-50 אלף בעלי חשבונות לא מדווחים? בהתחשב בנתון שרק 750 ישראלים הגישו בקשה לגילוי מרצון מאז ספטמבר האחרון - זה פשוט לא סביר בעייני. צריך להיות חסר כל שיקול דעת בשביל להמשיך ולהחזיק הון לא מדווח בחשבון בשווייץ. אני לא מאמין שיש כל-כך הרבה אנשים כאלה, זה לא יכול להיות".
למרות דבריו של פסרמן, לפי הפרסום, ישנם סימנים המעידים על כוונה להסתיר את זהותם של חלק מבעלי החשבונות, דוגמת החזקת החשבון באמצעות נאמנות או על-ידי חברה הרשומה במקלט מס. פרסמן מסביר כי "ברור שיש חלק באותם חשבונות שאינו מדווח - חשבון שמוחזק ע"י חברות off-shore או שהחשבון רשום על-שם שאיננו שמו האמיתי של בעל החשבון. בעבר אנשים נטו לקחת סיכונים יותר גדולים בעניין החשבונות בשווייץ... צריך גם לזכור שהדיווח נכון ל-2007".
על כל פנים, לדברי עו"ד פסרמן, בשנים האחרונות אנשים כבר לא לוקחים סיכונים בפתיחת חשבונות בלתי מדווחים, בין היתר כי הבנקים דורשים מהלקוחות אישורים לכך שהחשבונות מדווחים לרשויות במדינת התושבות. "להערכתי - תוך שנה-שנתיים נראה סוף לעיקר התופעה הזאת של חשבונות זרים בלתי מדווחים".