לפני שאתם מתחילים לקרוא את הכתבה, נסו להקדיש כמה דקות לשאלה הבאה: אם מקום העבודה שלכם היה מציע לכם תוכנית בריאות - למשל, הקצאה של שעה באמצע היום אך ורק לפעילות ספורטיבית, פתיחת חדר כושר, עמדות עמידה במשרד, רפורמת אוכל בריא בקפיטריה וכן הלאה - האם הייתם קופצים על ההזדמנות?
אנחנו מבקשים שתקדישו קצת זמן למחשבה כנה על השאלה הזו, כי על-פי כל המחקרים התשובה פרדוקסלית למדי: עובדים שנשאלים על תוכניות בריאות במקומות העבודה מגיבים בנלהבות גדולה, וקרוב ל-100% מהם אומרים שישמחו לתוכנית כזו, אבל רק כרבע מהעובדים לוקחים חלק בתוכניות האלה, ברגע שהן יוצאות לפועל.
האמת? זה לא כל-כך מפתיע: תסמונת "ממחר דיאטה" היא מהידועות במנגנון הדחיינות האנושי. אנחנו אוהבים מאוד לתכנן; לבצע - הרבה פחות.
האם תוכניות בריאות במקומות העבודה הן יוזמות מבורכות שנועדו לשפר את סביבתנו, פיזית ונפשית, או שהן בעצם דרך נוספת של הקריירה לחלחל אל חיינו האישיים באופן חודרני במיוחד? ויותר מכך: האם אין כאן קפיטליזם ציני במסווה של דאגה לרווחתנו? הרי עובד בריא הוא עובד המתפקד טוב יותר, ועובד המתפקד טוב יותר מביא תוצאות טובות יותר, בבחינת בריאות = רווחים.
הדעות נחלקות לכאן ולכאן, אבל דבר אחד בטוח: ההיענות לתוכניות קידום הבריאות בעבודה היא נמוכה, ויש לכך שלל סיבות, חלקן מוצדקות למדי.
