גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מי צריך פלטפורמת ניהול

האם פלטפורמות לניהול פרויקט תמ"א 38 נחוצות, ועל איזה צרכים הן לכאורה עונות?

בכמה תמ"א 38/1 תעלה את ערך הדירה שלכם? / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
בכמה תמ"א 38/1 תעלה את ערך הדירה שלכם? / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

*** הטור בשיתוף איגוד חברות התמ"א

מימוש פרויקט תמ"א 38 טומן בחובו הרבה מאד תהליכים מורכבים ויחודיים שלא מתקיימים בפרויקט נדל"ן רגיל. התהליך האופייני ביותר בתחום וכזה שלא קיים בפרויקט נדל"ן רגיל, הוא תהליך התקשורת, המסחר והחתימה על הסכם התקשרות עם בעלי דירות בפרוייקט.

לצורך החיבור והגישור בין בעלי דירות לחברות יזמיות, קמו מספר לא מבוטל של פלטפורמות מנהלות המסייעות לדיירים בעריכת מכרז היזמים. מדוע, לכאורה, הן נחוצות ועל איזה צרכים הן לכאורה עונות?

- מקור ידע מקצועי וניטרלי החף מאינטרס

תמ"א 38 מכיל בתוכו הייבטים מקצועים שלא תמיד מוכרים לאדם מן היישוב. במידה ומקור הידע שלנו הוא היזם, אז נוצרת בעיה שהיזם מעביר לנו את הידע והמידע אשר אינו פוגע באינטרסים שלו. ולכן כאדם המפיץ את המידע הוא נתפס כבעייתי והמידע שהוא מספק מוטל בספק. הפלטפורמות המנהלות שלטענתן חפות מכל אינטרס מלבד אינטרס הדיירים עלולות להיתפס כנאמנות ואמינות יותר ולכן המידע שהן מעבירות נתפס לכאורה כאמין יותר.

- המגשר בקונפליקט

מרגע הפניה לחברה, דרך השתתפותה במכרז והמשא ומתן בין הצדדים, ועד החתימה על ההסכם, מתנהלים היזם וכלל הדיירים בבניין כשני צדדים נפרדים אשר נמצאים לכאורה בקונפליקט ומעצם התקיימות המשא ומתן. לכן, פלטפורמות אלה משמשות כאין מגשר אשר חושף בפני מחזיקי הזכויות את המידע אשר לטענת החברות המנהלות, החברות היזמיות אינן חושפות בכזאת קלות.

- משקף התהליך

בפרויקטים מסוג זה, בהם היזם מתקשר עם כלל בעלי הדירות יחד וכל אחד לחוד, עולה תמיד החשש שמישהו יקבל יותר. בהסכם נפרד משאר מחזיקי הדירות, הפלטפורמות המנהלות מבטיחות שקיפות מלאה בתהליך והמנעות מסחטנות המשולמת המכונה "מתחת לשולחן".

- ממקד הבחירה

הדיירים מתקשים לקבל את ההחלטה באיזה יזם לבחור. לא תמיד יש להם את הכלים האובייקטיבים לדעת מי הזים הנכון להם ביותר. לפלטפורמות המנהלות יש נסיון בניהול מכרזים מסוג תמ"א 38 ולכן מסייעים לדיירים לקבל החלטה מושכלת ונכונה בבחירת היזם.

- חנות נוחות

המכרז לבחירת היזם, הוא תהליך ארוך ומייגע. על חברי הנציגות לפנות למספר חברות (לפחות שלוש) על מנת לקבל מהן הצעות ליזום הפרויקט מצידן. על חברי הנציגות להתנהל מול כול החברות המציעות ולזקק מתוכן את החברות המתאימות ביותר ומתוכן את החברה הנבחרת. תהליך זיקוק זה מתבצע על ידי מספר רב של פגישות היכרות עם אותן חברות ופגישות עבודה על מנת לדון בממצאים ולבחור את היזם המתאים. כאשר "פרוייקטור" מטעם פלטפורמת ניהול עושה זאת עבור חברי הנציגות, הוא חוסך להם זמן עבודה יקר שלעיתים לחברי הציגות אין, וללא ספק מדובר בפתרון נוח מאד עבורם.

אם כך הם הדברים, האמנם הסתייעות חברי הנציגות בפלטפורמות ניהול המכרז לבחירת יזם היא הכרחית?

מקור ידע מקצועי וניטרלי החף מאינטרס, אינו לוקח חלק בכל התהליך ולמעשה לוקח חלק קטן מאד ורק בעריכת המכרז לבחירת היזם. למעשה עיקר העבודה המתבצעת על ידי היזם, מתבצעת רק לאחר שזה נבחר ולכן הידע הרב במימוש זכויות תמ"א 38 אינו מצוי בחברות הניהול. לכן הטענה שחברות אלה נתפשות כמקור ידע מהימן יותר, בעייתית והטענה כי פלטפורמות אלה חפות מאינטרסים אישים שגוייה מהיסוד. מקור ההכנסות של חברות הניהול הוא מהיזם שנבחר. המודל העסקי פשוט מאד וכולל אחוז מסויים משווי הדירות החדשות של היזם בפרויקט. הפלטפרומות הללו פונות ליזמים בשוק ומציעות להן להשתתף במכרזים שאלה מקיימות.

בדרך כלל קיימת שונות בין היזמים שמוכנים להפריש אחוז מסויים משווי דירות היזם. יהיו יזמים שיהיו מוכנים לתת 2.5% משווי הדירות, יהיו כאלה שיהיו מוכנים לתת 2% משווי הדירות ויהיו כאלה שיהיו מוכנות לתת 1% או פחות. כעת לפלטפורמת הניהול יש אינטרס מובהק שהחברה שתזכה במכרז תהיה חברה שמוכנה לשלם הכי הרבה. לחילופין החברה המנהלת יוצאת בהצהרה שהיא גובה 2% משווי דירות היזם ומי שלא מוכן לשלם שלא ישתתף ונגיד שיזם מסויים מאד מאד רוצה את העסקה ובמקום להציע עוד קצת לדיירים מעדיף להציע עוד הרבה לפלטפורמת ניהול המכרז.

עלי לציין שאינני קובע כי כל החברות המנהלות מכרזים מטעם הדיירים מונעות מאינטרסים אישים. אך אם זאת, הקביעה החד חד משמעית שלחברה מנהלת אין אינטרס אישי בבחירת היזם כחלק אינהרנטי הנה מטעה ואינה נכונה.

המגשר בקונפליקט נכון שבזמן המשא ומתן היזם ומחזיקי הזכויות מתנהלים כשני צדדים וקיים לכאורה קונפליקט בינהם המיצג אינטרסים מנוגדים. אך לא ברור מדוע הכנסת בעל אינטרס נוסף ביניהם מקטין את הקונפליקט או דואג לשמירה על האינטרסים של הדיירים.

משקף התהליך ליזם ולמחיזיק זכויות יש אינטרס משותף לשקיפות בתהליך. הדיירים רוצים לדעת שאף אחד בבניין לא קיבל יותר מכולם ומתחת לשולחן. היזם לא רוצה לשלם לסחטנים וכן הוא חשוף בתביעה ובמידה ומשהו מהדיירים יוכיח שמשהו קיבל משהו, מעבר להסכם שחתמו עליו כולם.

אכן קשה לבחור את היזם הנכון ביותר ואת ההצעה הטובה ביותר. כאשר החברה המנהלת מסייעת בבחירת היזם, על הדיירים לדעת שעלול להיות לחברה אינטרס (כמפורט מעלה) שתבחרו ביזם זה או אחר ולכן לסיוע זה יש עלות לא קטנה.

חנות נוחות אין ספק שמדובר בשירות נוח מאד עבור נציגות בניין, אשר ממנה חברה מטעמה שתבצע את המכרז לבחירת היזם. רק שעל הדיירים לדעת שעל נוחות זאת הם משלמים. בסופו של דבר שכר העבודה של פלטפורומות אלה יורד מהסל הכולל שהיזם מספק לדיירים. במהלך המשא ומתן שהיזם מבצע עם הדיירים, עלות השירות של חברות אלה נמצא בדוחות של היזם (שהרי לא מדובר בהוצאה זניחה), ולכן יוכל לתת להם פחות, ואילו הוצאה על ניהול המכרז לא הייתה קיימת, אזיי היזם יכל לתת להם יותר.

לסיכום, אם בחרתם לבצע מכרז דרך חברה מנהלת כי זה נוח, זה בסדר ועל נוחות משלמים. אם בחרתם לבצע מכרז דרך חברה מנהלת מהסיבות האחרות המפורטות מעלה -חשבו שוב.

*** אייל אוכמן שותף ומנכ"ל חברת תל דן יזמות בנדל"ן ועוסק ביזום פרויקטים להתחדשות עירונית. משמש כיו"ר איגוד חברות תמ"א 38 והתחדשות עירונית בלשכת המסחר, ומנהל האקדמי של תוכנית ללימודי תמ"א 38 והתחדשות עירונית של האוניברסיטה העברית ומרכז פישמן לנדל"ן.

עוד כתבות

ישי דוידי, מראשי קרן פימי / צילום: יונתן בלום

מעצמה ביטחונית: המניות שהציפו לפימי רווחים של כ־3 מיליארד שקל

בפחות משנה מימשה קרן ההשקעות מניות בחמש חברות תעשייה ביטחוניות שבשליטתה תמורת מיליארד שקל וברווחים עצומים ● איתות למשקיעים? הקרן נותרה עם החזקה משמעותית בחברות

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

נאייקס מפטרת קרוב ל-6% מעובדיה, רובם בישראל

חברת הפינטק תפטר כ-70 עובדים, רובם בישראל ● לפי החברה, הרכישות האחרונות שביצעה יצרו חפיפות בתפקידים מסוימים ● מניית החברה זינקה בכ-53% מאז השפל האחרון באפריל על רקע מלחמת הסחר

בנק ישראל / צילום: אורית דיל

הנגיד צופה אינפלציה של 2% בשנה הבאה, ומסמן: נסללה הדרך להורדת ריבית

בהתאם לצפי המוקדם, בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה על רמה של 4.5%, בפעם ה-12 ברציפות ● ברקע ההחלטה: למרות התחזקות השקל והירידה בפרמיית הסיכון, בנק ישראל החליט כי האינפלציה לא מאפשרת עדיין להפחית את הריבית ● הנגיד פרופ' אמיר ירון אותת כי יהיו מספר הורדות ריבית בשנה הקרובה, אך ציין גורמים שעשויים לעכב זאת, בהם הגידול בביקוש לשכירות בשל המלחמה

רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה / צילום: מועצה אזורית חוף הכרמל, יח''צ

לפחות חמישה אזורי תעשייה בצפון יתחרו על השקעת הענק של אנבידיה

אנבידיה הצהירה על כוונתה לשלש את היקף הנדל"ן שהיא מחזיקה בישראל בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל, ולבנות קמפוס ענק בקרבת משרדיה ביקנעם ● רשויות מקומיות באזור הצפון כבר מציעות קרקעות בשטחן - מעפולה עד חיפה ● ההערכה: הפרויקט יכלול מעבדות שיאפשרו לפתח את שבבי התקשורת העתידיים של החברה - מנוע צמיחה מרכזי שלה

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה

נתב''ג / צילום: Shutterstock

הרשות לבטיחות תעופה של האיחוד האירופי הסירה את אזהרת הטיסה לישראל: האם חברות התעופה הזרות יחזרו?

ב־24 ביוני הושגה הפסקת אש, אך הרשות לבטיחות תעופה של האיחוד האירופי (EASA) הזהירה שהמצב שברירי ועלול להתלקח מחדש ● תוקף האזהרה פקע, ולאחר דיונים הוחלט שלא לפרסם אזהרה חדשה במקומה ● זו עשויה להיות בשורה חיובית שתקרב את חזרתן של חברות תעופה זרות לישראל

איראן רוצה לרכוש מטוסי קרב, וישראל מבקשת מסין: "תרסני אותה"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: ישראל חוששת מזה שסין תמכור מטוסים מתקדמים לאיראן, מה עמד מאחורי החלטה של סין לא להתערב לטובת איראן בזמן המלחמה והעיתונאית הלבנונית שקוראת לנורמליזציה בין לבנון וישראל ● כותרות העיתונים בעולם

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ, לאחר חתימתו על ''החוק הגדול והיפה''  ב־4 ביולי / צילום: Reuters, Ken Cedeno

כשהוא חוגג את הצלחותיו בקונגרס ואיש אינו עומד בדרכו: טראמפ ייפגש עם נתניהו

כשהוא כול־יכול ומושא הערצה, טראמפ חוגג את הצלחותיו  הוא בז ליריבים ולמבקרים, ואומר: "הם שונאים אותי ואני אותם" ● הוא ממשיך את הסתערותו על כל מוקדי הכוח העצמאים, בהם הבנק המרכזי ומערכת המשפט ● רה"מ ישראל יודע שהנשיא לא הזמין אותו כדי להתווכח

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

הספקולציות חוגגות כאילו אנחנו ב-2021: שובן של מניות המם וה־YOLO

הראלי הנוכחי בוול סטריט הציף מגמה שמזכירה נשכחות: מניות של חברות לא רווחיות הניבו מתחילת אפריל ביצועים עדיפים גם ביחס למניות רווחיות ואיכותיות ולמדדים מרכזיים ● בין אלה בולטות חברות מכירת והשכרת רכב ● מה מוביל לכך ואיך הטרנד צפוי להסתיים הפעם

בית חולים לחולי נפש שלוותה / צילום: איל יצהר

תוכנית משרד הבריאות: תוך עשור מהיום לא יהיו בתי חולים פסיכיאטריים עצמאיים בישראל

משרד הבריאות הודיע היום כי בעקבות המלצות ועדת ירקוני, יחל מהלך להטעמת בתי החולים הפסיכיאטריים בתוך בתי החולים הכלליים ● תוך שנה כבר צפויים שני בתי חולים פסיכיאטריים להיקלט בבתי חולים כלליים, והמשרד צופה כי תוך עשור המהלך יושלם

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

אינטל חיפה. / צילום: Shutterstock

מאות עובדי אינטל יפוטרו בימים הקרובים. מה הם יקבלו בעזיבה?

עשרות עובדי אינטל ישראל קיבלו במהלך היום הזמנות לשימוע ● לפי ההערכה אינטל צפויה לפטר בין 15% ל-20% מעובדי חטיבת הייצור שלה בעולם ועוד אלפים רבים של עובדי מחקר ופיתוח ● אינטל מציעה חבילות פרישה מוגדלות לפורשים מרצון

השותפים בקרן רד דוט קפיטל (מימין למעלה: אטד פלד, יניב שטרן, ברק סלומון, מימין למטה: דניאל ארדון ברץ, יורם אורון) / צילום: עומר הכהן

אחרי מכירת פאראגון: זו הקרן שמגייסת 320 מיליון דולר

קרן ההון סיכון הישראלית רד דוט, אותה הקימו הקימו יורם אורון ויניב שטרן ומאחוריה מספר אקזיטים בולטים, מגייסת קרן שלישית להשקעות בחברות בוגרות ● על פי הערכת גלובס, הקרן הראשונה של רד דוט שהיקפה כ-150 מיליון דולר, החזירה למשקיעים המוגבלים בקרן פי 5 על ההשקעה

מגדלי משרדים בתל אביב / צילום: Shutterstock

המספרים שמגלים עד כמה קשה לקנות דירה בתל אביב

פער משמעותי בין יוקר המחיה בתל אביב לאיכות החיים בה: לפי דירוג של דויטשה בנק, העיר ניצבת במקום השמיני ברשימת הערים היקרות בעולם ובולטת לרעה גם עם מחירי הדיור, אך מדורגת רק במקום ה-28 באיכות חיים ● אלו הפרמטרים שבחן הבנק

מטוס של לופטהנזה / צילום: יח''צ לופטהנזה

קבוצת התעופה הגדולה שחוזרת לטוס לישראל, הבשורה והכוכבית

ענקית התעופה לופטהנזה צפויה לחדש את טיסותיה לישראל ב-1 באוגוסט, אך תעשה זאת בצורה מדורגת

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: איל יצהר

מי אחראי על המקלטים ועוד כמה דברים שכדאי לנו לדעת מראש על התמגנות

מתי מקלטים ציבוריים נפתחים ● מה קורה אם מתנהלים בהם פעילויות בעת שגרה ● האם מותר לזרוק חפצים ממקלט בבית משותף ● והאם חייבים להכניס כל אחד ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד  

ייבוא רכבים / צילום: Shutterstock

כשהיצע הרכבים והמותגים בשיא, מי צריך את הרפורמה ל"הגברת התחרות"

בוועדת הכלכלה דורשים "לפתוח את שוק יבוא הרכב לתחרות", אבל ניתוח המסירות במחצית הראשונה של 2025 מגלה תמונה של שוק היפר־תחרותי, ביקוש ריכוזי ומלחמת מחירים שכבר שוחקת את הרווחיות ● אז למה כולם רוצים, ורצים, לקבל זיכיונות יבוא בחסות הרגולטור?

תל אביב / צילום: Shutterstock

פס"ד דרמטי מציע גישה חדשה לחישוב היטל השבחה בפינוי־בינוי, שתעלה הרבה כסף ליזמים

פסק דינו של השופט גלעד הס מציג נוסחה לחישוב היטל השבחה בפרויקטים של פינוי־בינוי, שמעלה את שווי המצב החדש של הנכס ● המשמעות היא תוספת עלות מהותית ליזם, שעלולה לפגוע בהיתכנות הכלכלית של פרויקטים מהסוג הזה

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

ציור שנוצר בעזרת chat GPT

כתב הגנה למשרדי פרסום בעידן ה–AI - בעקבות הטור של אמיר גיא

אם משרד פרסום הוא מה שהיה במשך עשרות שנים - שותף אסטרטגי, צומת שבו מרוכזת הבנת שוק, חדשנות מותגית ויכולת לראות את התמונה כולה - יש מצב שנמשיך לראות אותו עוד הרבה שנים ● רגע לפני שקוברים את המקצוע, הנה כמה דברים שבינה מלאכותית פשוט לא יכולה לעשות, נכון לעכשיו