ראש הממשלה בנימין נתניהו ותנועת הליכוד מבקשים הבוקר (א') מוועדת הבחירות המרכזית לדחות את עתירתו של עו"ד שחר בן-מאיר, שביקש להפסיק את חלוקת העיתון "ישראל היום" בשל היותו "תעמולת בחירות" לכאורה.
"'ישראל היום' מראה בבירור כי מדובר בפרסומים המתארים את המציאות הישראלית, כפי שהיא נתפסת בעיני הכותבים ברוב הגינותם וביושרם המקצועי", נכתב בתשובה שהוגשה על-ידי עו"ד אבי הלוי. "'ישראל היום' יוצא לאור כל יום, מזה 8 שנים ברציפות, כדי להביא לציבור קוראיו חדשות בכל תחומי ההוויה הישראלית, ולא כדי לשכנע אותם או להשפיע עליהם להצביע בבחירות בעד מועמד כזה או אחר".
על-פי התשובה, "לתנועה וליו"ר תנועת הליכוד וראש הממשלה מר בנימין נתניהו אין ולא היה כל קשר של שליטה או קשר ארגוני כלשהו, מכל מין וסוג שהוא, עם 'ישראל היום' או עם מערכת העיתון או עם עיתונאים הכותבים בו, שהיה בו או שיש בו כדי להשפיע על שיקולי העריכה של העיתון או על תכניו או על הקמתו, היווסדו או על ניהולו השוטף.
"הקשרים שיש לתנועת הליכוד וליו"ר הליכוד נתניהו עם 'ישראל היום' הם קשרים רגילים הקיימים בין הליכוד, כמפלגה פוליטית המיוצגת בכנסת ושהעומד בראשה מכהן כראש ממשלה, לבין עיתונאים ואמצעי תקשורת אחרים המסקרים את הפעילות הפוליטית... ראוי להדגיש כי חלק מחברי הכנסת של הליכוד הצביעו בכנסת בעד הצעות חוק שלא התאימו לאינטרסים של 'ישראל היום', אלא דווקא לאינטרסים של עיתונים אחרים".
לפי התשובה, "לנתניהו ולרעייתו יש אמנם קשרי ידידות חמים עם מר שלדון אדלסון ורעייתו מרים, אולם מדובר במערכת יחסים הדומה לזו ששררה בין כל מנהיגי מדינת ישראל לדורותיהם לבין מנהיגים יהודים מהתפוצות - מערכות יחסים שתרמו רבות להגברת הזיקה של יהודי התפוצות למדינת ישראל ולמעמדה של ישראל בעולם".
עו"ד הלוי אומר כי עו"ד בן-מאיר מבקש להוציא "צו דרקוני שמבקש להגביל את חופש העיתונות של עיתון יומי, היוצא לאור מזה 8 שנים ברציפות בתפוצה של כ-250 אלף עותקים בימי חול וכ-350 אלף בימי שישי וערבי חג".
לדבריו, "הידיעות החדשותית והדעות הפובליציסטיות שהתפרסמו בעיתון במהלך השנים, שנכתבו על-ידי עיתונאים בכירים, מוגדרים על-ידי העותר כתעמולת בחירות אסורה - רק משום שהוא ועוד כמה עיתונאים פובליציסטיים ואנשי תקשורת סבורים כי התיאור של המציאות הישראלית כוללת רק אמת עיתונאית אחת בלבד - שלהם כמובן - שמשקפת את האופן שבו הם קולטים בחושיהם את ההוויה הישראלית.
"לא ניתן להגביל מכוח חוק הבחירות את חופש העיתונות הכתובה... מדוע לא חקרה המומחית לתקשורת את השאלה האם הסיקור של אמצעי תקשורת אחרים בישראל ביחס למר בנימין נתניהו, ראש הממשלה, הינו בגדר דיווח עיתונאי העומד בעקרונות המקובלים של עבודה עיתונאית בשדה התקשורת? אילו עשתה כן, היא לא הייתה מגיעה לדעתנו למסקנה אליה הגיעה, שכן מחקר כולל ומקיף אודות הסיקור של אמצעי התקשורת את נתניהו היה מגלה, לדעתנו, כי האופן שבו 'ישראל היום' מסקר את נתניהו מוסיף הרבה גוונים של אמת לסיקורים הצהובים אודות ראש הממשלה".
המשיבים טוענים כי הגישה שמייצג עו"ד שחר בן-מאיר היא "אנטי-דמוקרטית, אנטי-ליברלית ואנטי-פלורליסטית". על-פי הליכוד, "מדוע גישתם הפטריוטית של עיתונאים, שמקורה בדאגה כנה ואמיתית לעצם קיומה של מדינת ישראל ולביטחון אזרחיה, מתפרסת על-ידי העותר כשירות של תעמולת בחירות בעד נתניהו?".
עוד נכתב כי "חוק הבחירות אינו מטיל הגבלה כלשהי על תוכנן של יצירות עיתונאיות, הכוונה לכתבות, ידיעות, תחקירים או דעות הנכתבות על-ידי עיתונאים ופובליציסטים והמתפרסמות בעיתונות הכתובה והדיגיטלית - ולא בכדי. היצירה העיתונאית אינה אמורה לדעוך במהלך מערכת הבחירות לכנסת...
"מי שמשווה את 'ישראל היום' לעיתון הרוסי 'פראבדה', אינו מבחין בין 'ישראל היום' שהוא עיתון מסחרי שיש לו תפיסת עולם פוליטית, המתפרסם במדינה דמוקרטית, שיש בה חופש ביטוי וחופש עיתונות - ובין עיתון שהיה שופר של המפלגה הקומוניסטית בברית-המועצות, שהייתה המפלגה היחידה במדינה".
פגיעה בחופש הביטוי הפוליטי
"זו בקשה סנסציונית ורודפת פרסום, המשוללת כל יסוד עובדתי ומשפטי", נאמר בתשובת העיתון "ישראל היום" לבקשה להפסיק את חלוקתו בתקופה המקדימה לבחירות, שהוגשה על-ידי משרד קלגסבלד ושות'. "ממש כשם ש'ידיעות אחרונות' לא הוקם לצרכי בחירות, כך גם 'ישראל היום'", נכתב. "'ישראל היו' הוקם לפני 8 שנים כעיתון כללי לכל דבר ועניין... ממש כשם שהרצוג, לפיד וליברמן אינם קובעים את תוכנו ודמותו של 'ידיעות אחרונות' - כך נתניהו אינו קובע את תוכנו של 'ישראל היום'".
על-פי העיתון, "הבקשה עצמה כתובה ככתבה עיתונאית בעלת אג'נדה, היא אינה מבוססת על טיעון משפטי אלא על ציטוטי תקשורת סלקטיביים, והיא אינה מכוונת כנגד תופעה כללית כלשהי אלא כנגד המשך הוצאה לאור של עיתון אחד ויחיד.
"עד הופעת 'ישראל היום' נשלטה התקשורת הישראלית על-ידי גורמי תקשורת בעלי אוריינטציה פוליטית מובהקת אך שונה מזו של 'ישראל היום' (כמו 'ידיעות אחרונות' ו'הארץ'). 'ישראל היום' הכניס שינוי במפת העיתונות בישראל.
"אכן ל'ישראל היום' - כמו ל'ידיעות אחרונות' ול'הארץ' - יש תעודת זהות אידיאולוגית, אשר השתקתה, בוודאי ערב בחירות, תהווה פגיעה קשה בחופש הביטוי הפוליטי, ליבת חופש הביטוי, וזאת בתקופת בחירות, בה באה התזכורת לבחור ולהיבחר לידי מימוש".
על-פי העיתון, פרט לפגיעה בחופש העיתונות והביטוי, מניעת חלוקתו של העיתון היא פגיעה בזכות "לבחור ולהיבחר", שכן היא "תוציא משדה הדעות עמדה פוליטית חשובה ותותיר אותו לעמדות פוליטיות מתנגדות".
המונופול של "ידיעות אחרונות"
העיתון גם מתייחס לראיה, לכאורה, שהגיש עו"ד בן-מאיר לוועדה, והיא תחקירו של רביב דרוקר על "ישראל היום" בתוכנית "המקור" בערוץ 10 בפברואר 2012. "תחקיר זה שזור כולו בתיאוריות קונספירציה חסרות שחר", נכתב בתשובה. "הטענה כאילו נתניהו מעורב בהקמת 'ישראל היום', והוא עדיין מעורב בתכניו, היא חסרת שחר".
העיתון צירף חוות-דעת של עו"ד דרור שטרום שאמורה הייתה לבסס כי העיתון החינמי "מתקיים בשיווי משקל כלכלי נורמלי ותחרותי לחלוטין".
עו"ד בן-מאיר, טוענים ב"ישראל היום", "השמיט לחלוטין מעתירתו את העובדה שאינה יכולה להיות שנויה במחלוקת כי עיתונים אחרים בישראל, דוגמת 'ידיעות אחרונות', מנהלים מערכה אישית חריפה ויומיומית כנגד נתניהו... קבלת בקשה זו תגרום לפגיעה בשוויון ההזדמנויות והסיכויים. היא תשיב על כנו את המונופול של 'ידיעות אחרונות', אשר האג'נדה שלו מכוונת להביא להפלת נתניהו".