היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, היה זה שהגיש בסוף השבוע האחרון לראש הממשלה בנימין נתניהו את הסולם שאיפשר לו לרדת מהתערבותו בהרכב ועדות השיפוט של פרס ישראל. הפרופסורים אריאל הירשפלד ואבנר הולצמן, שבהדחתם החלה הפרשה, נענו בסוף השבוע האחרון בחיוב לבקשת משרד החינוך, והודיעו כי ישובו לתפקידם כשופטים בוועדת פרס ישראל לספרות.
עם זאת, רבים מהשופטים שפרשו בעקבות התערבותו של נתניהו, ועוד יותר מכך - מועמדים בולטים לקטגוריות שונות של פרס ישראל - הודיעו כי לא יחזרו להתמודד, לפחות בסיבוב הזה.
נתניהו פעל להדחת הירשפלד והולצמן, ביושבו בתפקיד זמני כשר החינוך, לאחר פיטורי שרי יש עתיד. השנים הודחו מהשיפוט על רקע נטיותיהם הפוליטיות לכאורה, שעל-פי תפיסת נתניהו יטו את השיפוט באופן קיצוני לטובת גורמים שמאלנים ופרו-פלסטינים.
לאחר התערבות היועץ המשפטי יהודה וינשטיין, הודיעו גורמים בלשכת נתניהו כי הוא חוזר בו ואף קובע כי גם בעתיד לא יתערב שר החינוך בהחלטות הנוגעות לפרס ישראל, אלא יותיר זאת לדרג המקצועי במשרד החינוך.
הסופרת גיל הראבן, שהתפטרה במחאה, הודיעה כי תשוב לוועדת השיפוט, וכמותה גם הבמאי רם לוי והפרופסורים נסים קלדרון, נורית גרץ ואפרים חזן. לעומתם, יישארו מחוץ למעגל השופטים חיים שריר, הפרופ' זיוה בן-פורת וד"ר אורי הולנדר.
הולנדר התבטא בנושא בסוף השבוע ואמר כי: "כדי לשפוט בוועדה רגישה כזאת, נדרש בראש ובראשונה הליך תקין, שכבר לא יתקיים השנה. אי אפשר אחרי פארסה מבישה כזאת להחזיר את הגלגל אחורה".
בין המתמודדים על הפרסים המצב חמור עוד יותר. הסופר דויד גרוסמן, מהמועמדים הבולטים לפרס ישראל בספרות, אמר כי "אלה ימים עצובים". לדבריו, "המהלך של נתניהו הוא מחטף ציני ודורסני שפוגע בחופש הרוח, המחשבה והיצירה של ישראל".
הסופר עמוס עוז אמר בנושא: "נתניהו לא רוצה להחליף את הוועדה, הוא רוצה להחליף את הסופרים, את השופטים. האמת שהוא היה רוצה אפילו להחליף את התקשורת".
גם הסופרים חיים באר, יצחק בן-נר וסמי מיכאל מסרו כי לא יתמודדו על פרס ישראל בספרות. הקולנוען רנן שור משך את מועמדותו לפרס ישראל בתחום הקולנוע. רות דיין משכה את מועמדותה לפרס ישראל למפעל חיים, על תרומתה הנרחבת לתרבות ישראל לאורך יותר מיובל שנים.
נשיא המדינה, ראובן ריבלין, קרא לשופטים ולמועמדים לשוב ולקחת חלק במפעל החשוב: "פרס ישראל יקר ללב כולנו, מימין ומשמאל. הוא מהווה מכנה משותף של החברה הישראלית, מהאחרונים שנותרו לה, ומסמל הסכמה נדירה על העומק הרוחני, התרבותי, הספרותי, המדעי והערכי שלנו כעם".
בשלב זה מוסיף הדרג המקצועי במשרד החינוך ופונה למועמדים ולשופטים המיועדים, אך לא מן הנמנע כי המהלך כבר הוביל לפגיעה משמעותית בהרכב רשימת מקבלי הפרס השנה. ייתכן כי המסקנה ההולמת תהיה לדחות את פרסי ישראל אל מעבר לתקופת הבחירות.