אלישע לוי מאמן הפועל באר שבע / צילום: שלומי יוסף
לפני שנה וחודש אירחנו כאן ב"גלובס" את אלישע לוי, מאמן הפועל ב"ש, לראיון לרגל המצב. אז פיגרה ב"ש בשש נקודות אחרי מכבי ת"א של פאולו סוזה, אבל זה נחשב להישג. השבוע, בפיגור של שש נקודות ממכבי ת"א של פאקו אייסטרן, תוך ביקורת שעולה בתקשורת וגם ביציעי וסרמיל, נחשבת הפועל ב"ש לסוג של פספוס. בוודאי בעונה שמכבי לא מרשימה, חיפה התרסקה ואין הרבה אלטרנטיבות באיזור.
- אלישע, אם ההפרש נותר אותו הפרש, מה בעצם השתנה?
"לא השגנו פחות, בוודאי לא מבחינת ההפרש שלנו ממכבי. השנה אנחנו קבוצה יותר טובה. הבאנו זרים טובים וישראלים טובים ואנחנו משחקים הרבה יותר טוב משנה שעברה. ההבדל הוא שבשנה שעברה היו לנו הרבה פעמים שניצחנו בדקות האחרונות, והשנה אנחנו מאבדים נקודות בסוף. נגד הפועל ת"א בזמן פציעות, מפנדל, באשדוד. באופן כללי אנחנו עומדים ביעדים שלנו ותסכים איתי שזה יותר קשה לשמור על זה שנה שנייה ברציפות. אנחנו שומרים על מותג של קבוצת צמרת, נמצאים בעמדה טובה מאוד בליגה, בגביע. אם ננצח את יבנה (לאור ניצחון החוץ 0-3 במשחק הראשון, הגומלין הוא לפרוטוקול - ר.ע) נהיה שוב בחצי גמר, עם אפשרות לזכות בגביע. היו לנו המון משחקים טובים. באופן כללי, אנחנו לא מסכמים את הליגה בשלב כזה, אבל אנחנו עומדים ביעדים שלנו. יש לי שאלה".
- בבקשה.
"כשאתה בא לתחילת שנה ורואה את הסגלים ואת ההכנות של מכבי חיפה ומכבי ת"א ואת התקציבים שלהן, ואת המסורת של קרית שמונה, איפה היית ממקם את ב"ש?
- מבחינת תקציב במקום השלישי, אבל מתמודדת על האליפות. זה לא קורה בפועל. אין פה התמודדות.
"אם מסתכלים על הקבוצה שלנו, בוודאי שאנחנו חולמים אליפות ואנחנו ווינרים. אנחנו נמצאים בעמדה טובה בליגה. אתה לא יודע מה יקרה כשאתה בא לפלייאוף בקונסטלציה כזו או אחרת, והפערים הם 2-3 נקודות. יש סימנים של ציפיות מוגזמות. בחודש האחרון אתה מנצח 3 פעמים ופעם מסיים תיקו, ויש ניצנים של אנשים מאוכזבים שמקללים. שמעתי הרבה אנשים במדיה, שטוענים שאם זו לא אליפות זה כישלון".
- אז הביקורות מוגזמות?
"אף פעם - ואני מלמד את השחקנים במועדון את זה - אין לנו בעיה עם הביקורות. השכל הישר שופט. אנחנו נמצאים בעמדה טובה, גם בליגה וגם בגביע וזה לא נכון להגיד שסוגרים את המועדון אם לא זוכים באליפות. קבוצות אחרות לא משקיעות? סיכומים צריך לעשות בסוף. מהבחינה הזו, אין לי בעיה שפרשנים יגידו הכל".
- הבאתם שחקנים טובים, זרים איכותיים ושני ישראלים עם קבלות. אחד מהם, מאור מליקסון, לא הגיע לעונה הזו. האם נבצרותו היא ההבדל בין 6 נקודות הפרש להתמודדות על האליפות?
"מכל מיני סיבות, גם בגלל המלחמה, קיבלנו הרבה שחקנים שלא שיחקו ולקח להם זמן להכנס לעניינים. היו לארבייטמן פציעות קטנות והוא הצליח להתגבר על זה. מליקסון סבל מפציעה טורדנית והוא נמצא כרגע במקום של הבראה. בוודאי שמה שקרה איתו אלה נקודות שחסרות. החוכמה היא שידענו לצבור נקודות גם בלעדיו. זה מלמד על אופי, על קבוצה ששומרת על עקביות. אלה לא דברים מובנים מאליהם, כי מי שלא יודע להתגבר על בעיות יכול להגיע למצב של מכבי חיפה".
- בין השורות, אתה בעצם טוען שלתקשורת יש חלק בהבערת השטח, בכך שאתה סופג קללות מהיציע, לראשונה.
"אני לא מאשים את התקשורת. זו לא פעם ראשונה שקהל כזה או אחר מקלל, אבל זה לא נורמלי - אין סיבה לקלל דווקא בחודש שבו אתה לא מפסיד. הבעיה היא שנותנים במה רק לאלה שמקללים, למה לא נותנים במה לקהל האדיר האחר שיש בבאר שבע?"
■ ■ ■
- מה קרה שם ביום האחרון של חלון ההעברות? סיפור שנופח או שבאמת נזכרתם מאוחר, פספסתם מבחינת זמן ונתקעתם עם שחקנים שעמדו להיות מוחלפים או מוקפאים?
"זה ניפוח מאוד גדול. נוצרה הזדמנות טובה לקחת שחקן ברמה של נוואקמה. המועדון בראיה קדימה, למרות שיש לנו זרים טובים, חשב שזו הזדמנות שאסור לפספס. הכל נעשה בשקיפות, וזה לא הסתדר, והדברים דלפו. מכבי ת"א העבירה ברגע האחרון שחקנים מפה לפה, ואצלנו לא הסתדר, וכולם יצרו רעש. זה נגמר, וחזרנו לתפקוד, ושני השחקנים (הבלם פאיוביץ' והשוער אג'ידה) שיחקו מצוין מאז ולא היתה שום בעיה. ב-NBA מעבירים שחקן - תראו מה עשו לגל מקל - ולא יודעים כלום עד שזה קורה".
- אנחנו מתקרבים לסיום העונה השלישית שלך בהפועל ב"ש ואין סימנים של חידוש חוזה. מעליב?
"זה לא הזמן. זו שאלה שאולי עוד חודש תוכל לשאול. אני לא מצפה או אף אחד אחר לא מצפה שזה יקרה עכשיו. בעתיד הקרוב נדע. אני עובד משנת 91' ואני לא זוכר מקום שחתמתי בו יותר משנה אחת. כשאני מרוצה - אני ממשיך. אני יודע לדעת להתנהל במצבים האלה. בחיפה בשנה האחרונה ידעתי ארבעה חודשים שאני לא ממשיך ואף אחד במדיה לא ידע. זה לא אמור להפריע בעידן המקצועני. בעידן הזה חוזה של שנתיים-שלוש לא מבטיח שום דבר".
- מצד שני, שלוש שנים בבאר שבע, זה אפילו הישג.
"זה לא מובן מאליו לעבוד שלוש שנים בבאר שבע בהנאה. זה תולדה של כימיה והערכה הדדית ושביעות רצון מהעבודה. צריך לברך את אלונה ברקת שהיא משקיעה במקום הזה. מה היה המקום הזה לפני? אליפות לקחו לפני 40 שנה, גביע לפני 18. בתווך הקבוצה ירדה, עלתה, נשארה במחזור האחרון וזה לא היה מזמן. זה היה לפני שנתים-שלוש. אם אלונה לא הייתה משקיעה כסף - ולמרות שמאמן צריך לשאוף להיפך, אני ממליץ לה להיות הגיונית ולא להגיע לתקציבים של גולדהאר - ואם היא לא תשקיע, ב"ש תהיה קבוצה תחתית ומטה. בשנתיים האחרונות באר שבע רווה נחת, אוהדים באים, והעיר מרוצה. אלה דברים שקשה להשיג אפילו בכסף. אף אחד לא זוכר שיש מספר שחקנים צעירים שמשתלבים. זו קבוצה בריאה עם זרים מצוינים ושחקנים ששבו הביתה. יש דברים טובים, השאלה איך רוצים להסתכל על זה".
- אז מה המטרה השנה?
"המטרה היא אירופה וגביע. אליפות זה דבר טוב ואפשר לחלום על זה, אבל אני נגד אלה שמטעים ואומרים שאם אין אליפות, אין שום דבר".