ראש עיר נוסף בישראל מורשע בשוחד: שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, עודד גרשון, הרשיע היום (ה') את שמעון גפסו, ראש עיריית נצרת עילית המושעה, בלקיחת שוחד.
השופט קבע כי לאחר הבחירות לראשות העיר ב-2008 התנה גפסו את המשך העסקתה בעירייה של דורה ברן, גרושתו של חבר מועצת העיר סמיון ברון, בהתפטרותו של ברון מהמועצה.
גם סגנו של גפסו ויריבו הפוליטי, עדי ברקו, הורשע בשוחד בגין המעשים. ברקו כיהן בתקופה הרלבנטית כיו"ר דירקטוריון החברה הכלכלית בנצרת עילית, שבה עבדה ברן.
אם ייקבע בשלב גזר הדין כי במעשיו של גפסו דבק קלון, הוא לא יוכל לחזור לראשות העיר הצפונית ב-7 השנים הקרובות.
שמעון גפסו מסר בתגובה להחלטה להרשיעו כי "לוחם שיוצא לשדה הקרב יודע שהוא יכול לחזור בארון; יהיה בסדר. עברתי הרבה קרבות בחיי, וזה לא הקשה ביותר, אם כי הארוך ביותר. ב-2 במארס יישמעו הטיעונים לעונש, ואחר-כך אחליט על המשך צעדיי".
עוד אמר גפסו: "נבחרתי פעמיים בצורה דמוקרטית לראשות העיר. אם בית המשפט יחליט שעליי ללכת הביתה, אלך; ואם יחליט שאני יכול לחזור, אחזור למלא את התפקיד. בניתי עיר לתפארת, השארתי חותם, ואני מקווה לחזור".
באת-כוחו של גפסו, עו"ד פנינת ינאי, מסרה כי "הכרעת הדין קובעת כי העובדה שגפסו ידע על מעשים שעשה סגנו מאחורי גבו בדיעבד, מבססת עבירה - קביעה שבכל הכבוד אינה עולה בקנה אחד עם הלכות הדין הפלילי ואינה משתלבת בראיות שהובאו בתיק".
מנגד, התובע, עו"ד רז וולטר מפרקליטות מחוז צפון, מסר: "בית המשפט החליט היום החלטה חשובה בכך שקבע שבוצעה עבירת שוחד, ובכך הראה את החומרה שבמהלך פלילי שנועד לגרום להתפטרות חבר מועצה נבחר. גם במהלכים פוליטיים יש אסור ומותר".
יצוין כי נגד גפסו מתנהל בימים אלה משפט נוסף שבו הוא מואשם בלקיחת שוחד. במשפט זה מואשם גפסו כי במהלך ההתמודדות על ראשות העיר הבטיח לארגן משרות בעירייה לפעילים, בתמורה לתמיכתם בו.
בהכרעת דינו המרשיעה דחה השופט גרשון את גרסתו של גפסו, לפיה הוא לא היה מעורב בהתניה הפסולה. "הגעתי למסקנה כי איני יכול לסמוך על דברי מר גפסו... הונחה בפני מסכת ראייתית נסיבתית המצביעה על כך שגפסו היה מעורב בהתניה הפסולה מתחילתה. הגעתי למסקנה כי ההיגיון והשכל הישר מובילים לתוצאה חד-משמעית שלפיה גפסו לא רק ידע על ההתניה הקושרת את אי-פיטורי דורה ברן ממקום עבודתה, בכך שהמתלונן יתפטר מחברותו במועצה, והסכים לכך, אלא גם שמר גפסו היה מעורב באופן אישי ביצירת ההתניה האמורה מראשיתה".
השופט ביסס את הכרעתו, בין היתר, על דברי ברקו, שהודה בעדותו בבית המשפט כי הוא אמנם עשה את המעשה של התניית התפטרותו של המתלונן מהמועצה בהשארתה של גרושתו בעבודה.
ברקו טען כי הוא כלל לא התכוון לכך שההצעה מצידו ומצד גפסו תבוצע, שכן, לשיטתו, פיטוריה של ברן נעשו משיקולים ענייניים.
השופט לא השתכנע וכתב: "סבורני כי כל הסבריו של מר ברקו כיום לא נועדו אלא לתרץ, בדיעבד, את המעשים שעשה במודעות מוחלטת, כדי להיחלץ מהרשעה פלילית".
על טענות הנאשמים כי הפיטורים של ברן נעשו כדין ומשיקולים ענייניים, כתב השופט כי "אפילו הדברים נכונים, אין בכך כדי לשנות את מסקנתי כהוא זה. העבירה נעברה ברגע שנעשו קישור והתניה בין הצטרפות לקואליציה ו/או התפטרותו של המתלונן מחברותו במועצת העיר, לבין הימנעות מפיטוריה של ברן".
עורכת הדין של גפסו, פנינת ינאי, הקדישה חלק נכבד מטענות ההגנה למעורבותו ולחלקו בפרשה של ניצב בדימוס, עו"ד יעקב בורובסקי, שסייע למתלונן לפנות למשטרה. ההגנה כינתה את ההתנהלות הזו "'הציד' אחר ראשו של ראש העיר". לטענת ההגנה, רק בשל פנייתו של סמיון (ברון) לבורובסקי, ושיחת הטלפון שקיים בורובסקי בעקבותיה עם ראש השלוחה הצפונית של יאח"ה, התגלגל העניין כפי שהתגלגל, והסתיים בהגשת כתב אישום נגד גפסו.
אך השופט פסק נחרצות: "סבורני כי אין שחר לטענות ההגנה בהקשר האמור. ההגנה טענה כי עניינו של המתלונן זכה לשירות מיוחד ומועדף בשל כך שעו"ד בורובסקי, מי שהיה קצין בדרגת ניצב במשטרת ישראל, הוא שהתקשר ישירות לסנ"צ גולדשטיין וערך קיצור דרך למתלונן... התקשרותו של עו"ד בורובסקי לסנ"צ גולדשטיין, כשלעצמה, לא היה בה כל פסול, והיא בבחינת דרך פעולה מקובלת בקרב עורכי הדין".
השופט: בכתב האישום נפלו אי-דיוקים
השופט עודד גרשון אמנם קיבל את עמדת פרקליטות מחוז צפון, כי שמעון גפסו ועדי ברקו אשמים בביצוע עבירת לקיחת השוחד, אולם במסגרת הכרעת הדין הוא העביר ביקורת נוקבת למדי על האופן שבו ניהלה הפרקליטות את התיק.
לדברי השופט, "יש בנוסח כתב האישום אי-דיוקים לא מעטים, ואף אמירות מפורשות או דברים שנאמרו במשתמע, שבסופו של יום, לאחר שמיעת הראיות, התברר שאינם נכונים, דברים שבקריאה ראשונה יוצרים רושם לא נכון".
בין היתר ציין השופט כי מקריאתו של כתב האישום כלשונו מתקבל הרושם כי ברון פנה לגפסו ושוחח עימו טלפונית ב-8 במארס 2009, יום לפני המועד שנקבע לשימוע לקראת פיטורים שנערך לדורה ברן. "ואולם, כיום ברור לנו לחלוטין שהשיחה האמורה נוהלה והוקלטה ב-12 במארס. היינו, הן לאחר ישיבת השימוע והן לאחר הפיטורים בעקבות ישיבת השימוע. אין לי אלא לקוות שהדבר נעשה בשגגה ולא בשל טעם אחר".
עוד ציין השופט, בין היתר, כי יש ממש בטרוניית ההגנה על כך שכתב האישום הוגש רק ביוני 2013, על אף שהמעשים שבהם הורשעו גפסו וברקו נעשו זמן רב קודם לכן. לדבריו, "לא שוכנעתי שהייתה הצדקה לשיהוי ממושך כזה".
"גפסו חף מכל רבב, והדברים יוכחו בערעור"
עו"ד פנינת ינאי, שייצגה את גפסו, מסרה בתגובה: "הכרעת הדין שניתנה היום קובעת כי העובדה ולפיה מר גפסו ידע על מעשים שעשה סגנו מאחורי גבו בדיעבד, ושלא היה לו כל חלק בהתרחשותם בפועל, מבססת עבירה; קביעה אשר בכבוד הראוי אינה עולה בקנה אחד עם מקבץ ההלכות והדין הפלילי הפרסונלי, ואינה משתלבת בראיות אשר הובאו בתיק.
"לא ברור איך כבר בתחילת הכרעת הדין ובאופן חסר תקדים תחת הכותרת מורת-רוח, קובע בית המשפט הנכבד כי הפרקליטות ניסחה כתב אישום שאיננו נכון, עמוס באי-דיוקים ובאופן היוצר רושם מוטעה (כך לשון ההכרעה), ובכך קיבל למעשה את גירסת ההגנה אחד לאחד, בעוד שבהמשך מתבססת ההכרעה על קבלת גרסתו של הנאשם האחר, עדי ברקו, מי שהיה סגנו של מר גפסו ופוטר על-ידו.
"גרסתו של ברקו נמסרה במפתיע רק בסוף המשפט, וזאת בניגוד לשבע הודעות אותן מסר במשטרה, ובהן טען באופן עקבי כי גפסו לא ידע דבר על מעשיו, בניגוד לכלל קו ההגנה שלו, כן בניגוד לתצהיר זהה שמסר לבית הדין לעבודה ועדותו שם בפני שופט.
"העובדה כי מדובר היה בגיסת שקר שהומצאה ברגע האחרון ובבחינת 'תמות נפשי' בלטה מכל אות שנאמרה בה, ובמיוחד לנוכח העובדה כי ברקו לא הסתיר את שנאתו היוקדת ויריבותו הקשה עם מר גפסו.
"העובדה כי על עדות מעין זו מתבססת הכרעת דין, כאשר למעשה בפועל גפסו מעולם לא עומת עם גרסתו המפתיעה והמאוחרת של ברקו אשר העיד אחריו בתור, אף לא נחקר על כך ולו במילה אחת על-ידי פרקליטיו - היא הרבה מעבר למצערת, ויש בה כדי לפגוע ביסודות הבסיסיים של שמירת זכויות, ובכוונת מר גפסו לערער.
"על-פי ההכרעה, מחר כל איש ציבור שמאן דהוא יטען כי 'ידע' על מעשה עבירה שעשה גורם פוליטי מקביל לו או תחתיו, הגם אם מאחורי גבו, ייחשד מיד בעבירת השוחד ואף יורשע. לערעור על ההכרעה ישנה גם חשיבות ציבורית לא פחותה. מר גפסו חף מכל רבב, והדברים יוכחו בערכאת הערעור".