גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההסכם הכלכלי שישנה את הכדורגל באירופה?

החתימה על חוזי השידורים החדשים של הפרמיירליג עומדת להרעיד את כל שוק הכדורגל ■ המועדונים האנגלים יוכלו להציע שכר דמיוני לשחקנים ולהפוך למונופול בשוק ההעברות, ואין דרך חוקית שאופ"א תוכל לעצור את זה ■ איך הכל התחיל, ולאן זה הולך

הריטואל הזה כבר מוכר: אחת לשלוש שנים סוגרת הפרמיירליג את הסכמי זכויות השידור החדשים שלה. ובכל פעם היא מצליחה לשבור מחדש את השוק ולגרוף סכומים אדירים, גבוהים משמעותית מהקודמים. רק ש-5.14 מיליארד ליש"ט לשלוש שנים החל מעונת 2016/17 (רק מהזכיינים המקומיים, לפני בוננזה נוספת שצפויה להגיע מהערוצים בחו"ל) - המהווים קפיצה של יותר מ-70% ביחס לחוזי הטלוויזיה הנוכחיים של הליגה האנגלית - כבר נשמעים כמו פנטזיות מהאגדות. בואו נמחיש את העניין הזה לאט-לאט-לאט: עבור כל משחק (כל משחק, שוב, כל משחק) בפרמיירליג האנגלית - משלמים הזכיינים המקומיים 60 מיליון שקל לקופת הליגה, ומשם לקבוצות.

גלי ההדף של ההסכמים הטריים שנחתמו בשבוע שעבר ממשיכים לזרום. בשל טירוף המערכות הכללי הזה, חזרנו למקורות ההיסטוריים, ובעיקר ניסינו להבין את ההשלכות העתידיות של ההסכם החדש: עד כמה הוא ישנה באופן רדיקלי את האטמוספירה הכלכלית של הכדורגל האירופי.

אז איך הכל התחיל?

זה סיפור מרתק שמתחיל בסוף שנות השמונים, אז ניסה טייקון התקשורת האוסטרלי רופרט מרדוק, שבאותה עת כבר החזיק בבעלותו את היומון הבריטי האולטרה-פופולרי "הסאן" - להטביע את חותמו גם בשוק הטלוויזיה של הממלכה: הוא השתלט על חברת Sky Television, שסיפקה ארבעה ערוצים באמצעות טכנולוגיית לוויין. הפרויקט לא ממש התרומם, נתקל במכשולי רגולציה ובתחרות עסקית מצד חברת British Satellite Broadcasting שהזיקה לשני הצדדים. כשהם התמזגו ב-1990 (תחת השם BSkyB), הפסדיהם המשותפים עמדו על 10 מיליון ליש"ט בשבוע - סכום טיטני של ממש במונחי התקופה ואפילו במונחים של היום.

במקביל, באותם ימים עלה בראשו הקודח של גרג דייק, כיום יו"ר התאחדות הכדורגל האנגלית ובזמנו מנהל השלוחה הלונדונית של רשת הערוצים המסחריים ITV, שהחזיקה בזכויות השידור של הליגה - רעיון כיצד יוכל להגדיל את רווחי מעסיקיו. הרעיון היה כזה: אני אדאג לשדר במהלך העונה אך ורק את הקבוצות "הגדולות"; הרייטינג והעניין של המפרסמים סביבי יעלו; "הגדולות", מצדן - יהנו מנתח גדול יותר מהכספים שאני משלם לליגה עבור הזכויות (שעד אז התחלקו באופן שווה בין קבוצות הליגה; בנוסף, הליגות הנמוכות וההתאחדות לקחו חלק ניכר מהכסף אליהן). "חמש הגדולות" של אותה תקופה - מנצ'סטר יונייטד, ליברפול, אברטון, ארסנל וטוטנהאם - כמובן התלהבו מהרעיון, אבל כדי שהוא יצא לפועל הן היו צריכות ליזום הקמה של ליגה שתתנהל באופן עצמאי, ללא תכתיבים כלכליים מההתאחדות.

אחרי שלא מעט מכשולים בירוקרטיים הוסרו, מכרזי הבזק לשידורי הטלוויזיה של הליגה החדשה יצאו לדרך. זאת הייתה שעת הכושר של מרדוק, שהבין, באחד מהמהלכים העסקיים הגדולים בכל הזמנים - כי הכדורגל יוכל להיות נקודת מפנה עבור BSkyB ההפסדית. הוא התבטא בפני מקורביו כי "זכויות ספורטיביות הן איל הניגוח של ערוצים בתשלום". ברור ש-ITV רצתה לשמור את הזכויות אצלה - אבל היא הבינה שיש תחרות קשה בשטח. היא הציעה לסגור את שידורי הפרמיירליג אצלה למשך חמש שנים תמורת 262 מיליון ליש"ט. "אבל מרדוק", כתב העיתונאי דייויד קון בספרו The Football Business, "נהנה מיתרון מיוחד: אלן שוגר, יו"ר טוטנהאם, שהיה מפיץ צלחות לוויין של BSkyB - ייעץ לו מאחורי הקלעים". ב-ITV מוכנים להישבע עד היום כי שמעו את שוגר, שזמן קצר לאחר מכן הפך לבעל השליטה בטוטנהאם - מדבר בטלפון עם מרדוק ורומז לו כי כדאי לו להגדיל את ההצעה: "תפרק להם (ל-ITV) את הצורה", אמר.

מרדוק אכן פירק - 304 מיליון ליש"ט לחמש שנים, בתמורה לרכישת המונופול של כל השידורים החיים, בתשלום - של משחקי הליגה האנגלית. החוזים נחתמו, וב-BSkyB הוציאו לדרך קמפיין מושקע תחת הסלוגן It's a Whole New Ball Game. מאז, הם מבססים את כל המודל העסקי שלהם על שידורי כדורגל, וזה די מצליח (שליטה כמעט טוטאלית בשוק הטלוויזיה הבריטי עם 11.5 מיליון לקוחות משלמים, וקרוב ל-4 מיליארד ליש"ט רווח תפעולי בשלוש השנים האחרונות).

מבחינת הכדורגל, עידן חדש יצא לדרך בקיץ 1992: התחרות האגרסיבית ורוויית היצרים בין ערוצי הטלוויזיה על השידורים הישירים, שיהפכו אותם לגופים סופר-רווחיים - נשמרה מאז בכל מכרז ומכרז. והיא למעשה הולידה את עידן הכסף הגדול של הכדורגל.

מה גרם הפעם להאמרת המחירים?

במשך שנים, BSkyB שמרה על בלעדיות מוחלטת: כל המשחקים שודרו אך ורק בפלטפורמות שלה. האימפריה של מרדוק רק גדלה עם כל הסכם חדש שנחתם, עוד ועוד מתחברים הצטרפו לשירותים השונים, כיסי החברה התרחבו - עד לרמה שאף גוף מתחרה בכלל לא היה יכול להיכנס לתמונה. בשלב מסוים באמצע העשור הקודם, כותב ב"פייננשל טיימס" רוג'ר בליץ - "BSkyB אפילו ניצלה את הכוח הזה כדי להוריד מעט את הסכומים ששילמה". ואז הגיעה הנציבות האירופית אל הרגולטור והממונה על ההגבלים העסקיים באנגליה - והודיעה להם כי המונופול חייב להתפרק: על הפרמיירליג לפתוח לפחות חלק קטן מחבילות השידורים שלה לעוד לגופים.

ESPN האמריקאית וסטנטה ספורטס האירית היו הראשונות לרכוש חלק קטן מהזכויות, אבל כש-BT (בריטיש טלקום), תאגיד ציבורי ותיק, ממוסד ועצום בנפח הפעילות שלו נכנס לעניינים - כללי המשחק שוב השתנו. עד סוף העשור הקודם עסקה BT בטלפוניה ואינטרנט, אבל כשהחליטה להיכנס גם אל שוק הטלוויזיה - מהלך הדגל שלה היה הקמת ערוצי ספורט ייעודיים. בתשלום, כמובן. ועם משחקי פרמיירליג בשידור חי - כי מנהליה למדו את השיעור הישן שלימד רופרט מרדוק.

בשני המכרזים האחרונים, כולל זה שנסגר בשבוע שעבר - התמקדה התחרות בין BT ,BSkyB וחברות אחרות שהתמודדו על הזכויות אך כשלו - בניסיונות לגייס לקוחות עבור כל מוצרי התקשורת שלהן. הכלי לפתות את משקי הבית להתחבר לחבילות "טריפל" שמוכרות לנו מישראל - הוא הבלעדיות על שידורי כדורגל: על הדבר הזה מוכנות BSkyB ו-BT לשלם הון תועפות - בסופו של דבר זו השקעה שתחזיר את עצמה בריבית.

מה יקרה עכשיו לחשבונות הבנק של הקבוצות?

התשובה הסופית והמדויקת לכך תתקבל רק לאחר שהפרמיירליג תסגור את המכרזים שלה בחו"ל, מכרזי ניו-מדיה שונים ועוד כמה תוספות. אם כיום כלל החוזים של הליגה האנגלית שווים לה כ-5.5 מיליארד ליש"ט בשלוש בשנים - אז החל מ-2016/17 הסכום עשוי להאמיר ל-8.5 מיליארד ליש"ט, שהם כ-2.83 מיליארד ליש"ט לעונה. הערכות פחות שמרניות מדברות על משהו כ-3 מיליארד ליש"ט. ו"מהסכום הזה", טוען עיתונאי כלכלת הספורט המוערך ניק האריס - "יישאר לכל אחת מ-20 קבוצות הפרמיירליג לפחות 99 מיליון ליש"ט, ובמקרה הטוב כ-156 מיליון ליש"ט". וכל זה לפני מכירת כרטיסים ומנויים, וספונסרים, או סתם עזרה קטנה מהכיס האישי של בעל הבית, כן?

עד כמה הפערים הכלכליים בכדורגל האירופי יגדלו?

עוד עם המספרים של המכרז "הישן", בחודש שעבר דיווחה פירמת Deloitte בדוח "ליגת הכסף" שלה לעונת 2013/14 כי 20 מ-40 הקבוצות בעלות המחזור הגבוה בעולם היו מהפרמיירליג. ברשימה נכללה אפילו קארדיף סיטי, שנשרה לליגת המשנה - בזכות 62 מיליון ליש"ט שהבטיחו לה חוזי הטלוויזיה הנוכחיים בפרמיירליג - הכי מעט בליגה.

עכשיו בואו נדבר על ליגות אחרות: ברצלונה הגדולה חתמה השבוע על עסקת שידורים לעונה הבאה עם חברת המדיה הספרדית טלפוניקה בעבור כ-103 מיליון ליש"ט. על-פניו סכום מפלצתי - הגבוה ביותר שקבוצת כדורגל כלשהי בעולם (מלבד יריבתה הגדולה ריאל מדריד) - תצליח לקבל ב-2015/16. אבל ב-2016/17... ובכן, אפילו קבוצה בסדר הגודל של קארדיף תוכל לקבל סכום מאוד-מאוד קרוב לזה.

במגזין "פורבס" מצאו השבוע כי כבר היום (עונת 2014/15), הכנסות הסרייה A האיטלקית מזכויות שידור הן רק 42.8% מאלו של הפרמיירליג. המצב חמור עוד יותר בבונדסליגה הגרמנית (30%). שלשום דיווחה מינהלת הליגה בספרד, שם הקבוצות עדיין מוכרות את הזכויות באופן אינדיבידואלי ולא מאוגדות תחת הסכם זכויות קולקטיבי - כי בעונת 2013/14 עמד המחזור של 20 הקבוצות מסגמנט הטלוויזיה על כ-560 מיליון ליש"ט (כשברצלונה וריאל גרפו כמחצית מהסכום).

החל מ-2016/17 צפויה החמרה משמעותית בסיטואציה. בהנחה וביחד עם הזכויות של חו"ל אכן תגיע הליגה האנגלית להסכמים תלת-שנתיים בסך של 8.5 מיליארד ליש"ט - הרי שבאיטליה ייהנו מ-30% בלבד ביחס להכנסות הפרמיירליג, ובבונדסליגה 20%. בספרד, שאמורה להיכנס להסכם זכויות קולקטיבי החל מ-2016/17, מצפים לפי ניתוח שערך היומון "אס" לכ-740 מיליון ליש"ט בעונה הזאת, שהם 25% מהטוטאל של הפרמיירליג.

הכנסות לעונה מזכויות שידור של ליגות הכדורגל הבכירות

לספרדים והערוצים המרוששים שלהם, או לדומיהם - אין כל כך מה לעשות בנידון: בסופו של דבר אלו כוחות קפיטליסטיים מערב-אירופים קלאסיים שמכתיבים את תוצאות המכרזים. "אם אני מסתכל על התנאים היום בשוק הטלוויזיה הגרמני", הגיב השבוע ב"בילד" מנכ"ל הבונדסליגה כריסטיאן סייפרט להסכמים החדשים באנגליה - "ברור שלא נוכל להתקרב לפרמיירליג בשום זמן בעתיד הקרוב. אנחנו צריכים לבדוק מה אנחנו יכולים לעשות כדי בכל זאת להגדיל את העוגה שלנו - אולי לשנות את שעות המשחקים? אולי לוותר על פגרת החורף הארוכה?". רק שגם צעדים כאלו "ירגיזו את האוהדים, ישברו את המסורות הארוכות של הבונדסליגה - ולא באמת יחוללו שינוי כלכלי מהותי", פרשנו בתחנת הגרמנית "דויטשה ולה".

עד כמה הפערים המקצועיים בכדורגל האירופי יגדלו?

הנחת הבסיס היא כזאת: כמו לאורך כל ההיסטוריה שלהם - גם הפעם מועדוני הפרמיירליג ישתמשו בכסף הגדול בעיקר על מנת להקפיץ את שכר השחקנים. בעונת הבכורה של הליגה ב-1992/93 עמד השכר הממוצע בליגה על 120 אלף ליש"ט בשנה. 10 שנים לאחר מכן הוא כבר צמח אל 980 אלף ליש"ט. לפי ניק האריס, בין השנים 2019-2016 אנחנו כבר צפויים לראות את שחקן החצי מיליון ליש"ט (בשבוע!) הראשון בתולדות הפרמיירליג. כלומר: כ-26 מיליון ליש"ט בעונה.

התוצאה הנלווית: הקבוצות בפרמיירליג יוכלו להציע סכומי עתק כדי לרכוש את השחקנים הטובים ביותר מכל פינה בגלובוס. קבוצות בסדר הגודל של טוטנהאם ואברטון ימצאו את עצמן פתאום עם שריר כלכלי שיתקרב לזה של ברצלונה וריאל. על צ'לסי/סיטי/יונייטד/ארסנל/ליברפול אין מה להרחיב - הן יהיו על-תקן מפלצות שממשיכים להאכיל אותן. לליגות האחרות יוותרו רק שאריות.

לא כולם בטוחים שהפרמיירליג תלך בכיוון הזה. סטפן מורואו, מרצה בכיר לכלכלת ספורט באוניברסיטת סטירלינג, טוען כי "ההסכם החדש ישים את הפרמיירליג תחת זכוכית מגדלת בוהקת מתמיד. אם היא לא תפתח את האחריות החברתית שלה, תדאג להוריד את מחירי הכרטיסים ולהזרים יותר כסף לשורשי המשחק ולמחלקות הנוער - נדמה לי שהממשלה תדאג להתערב על מנת להבטיח שהמזומנים יזרמו אל משפחת הכדורגל הרחבה יותר".

מנכ"ל הבונדסליגה סייפרט לא בונה על זה: "נאלץ לבדוק איך להשאיר כאן את הכוכבים שלנו, אבל אני ממש לא יכול להתחייב שנצליח".

האם אופ"א יכולה לעשות משהו כדי לעצור את זה?

לא ממש. כי ל"תקרת שכר כמו שנהוגה בספורט האמריקאי אין סיכוי לעבור את האיחוד האירופי", כותב ב"וול סטריט ג'ורנל" מומחה הכדורגל העולמי גבריאל מארקוטי, כיוון שהיא פוגעת בעקרונות היסוד של חופש העיסוק באיחוד. לגבי חוקי הפייננשל פייר-פליי (FFP) של הארגון - שאמורים להעביר את כל הכדורגל האירופי לאיזון תפעולי עד סוף העשור הנוכחי - הרי שהם, במהותם - נועדו לבלום השקעות בלתי פרופורציונליות של בעלים פרטיים עשירים - ביחס להכנסות הטבעיות של הקבוצות. הסכמי הטלוויזיה הם בבחינת הכנסות טבעיות לכל דבר. כשבאנגליה השוק ממריא - אופ"א יכולה רק לקוות ששוק הטלוויזיה במדינות אחרות גם, איכשהו, יצליח להמריא.

עוד כתבות

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת״א: פשיטה על משרדי ארית

החוקרים הגיעו למשרדי החברה באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ●  ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של חברת הבת רשף

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

שר החוץ של עומאן, סייד באדר בן חמד אל-בוסעידי, נפגש עם סטיב וויטקוף וג'ארד קושנר, לקראת השיחות העקיפות בין ארה''ב לאיראן, בז'נבה / צילום: Reuters, via REUTERS

הזעקה שניסתה להגיע לחדרי הדיונים: הגולים האיראנים בז'נווה מול "השטיח האדום" של המשטר

הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● בכיר איראני לאל-ג'זירה: "יישום האיומים האחרונים של חמינאי נגד ארה"ב מוכן ברמה המבצעית ונמצא בהישג יד ● הצמצום באבטחת הבכירים - בעקבות עימות בין צה"ל לשב"כ ● עדכונים שוטפים

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן הגידור שחשף: אני בשורט על השוק האמריקאי

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"