גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אמרתי למנהלי סלקום, 'אני לא מוכנה שתהפכו אותי לענייה'"

מיה יניב, החתומה על ההסכם ההיסטורי שבו ההנהלה מתחייבת לשתף את העובדים ברווחי החברה, מספרת על הדרך הקשה שעברה

מיה יניב / צילום: איל יצהר
מיה יניב / צילום: איל יצהר

יש שכירים שמקבלים מוועד העובדים שלהם מתנה יפה לפסח. יש כאלה שמקבלים תלושים, שווים יותר או פחות. אבל עובדי סלקום שהגיעו ביום שני האחרון לעבודה קיבלו מהוועד שלהם מתנה בגודל היסטורי. תחת הכותרת "ממריאים לעתיד", חיכו להם מרכזי סלקום מקושטים במאות בלונים על הגג. דיילות מצוידות במזוודות שמפניה וממתקים קיבלו את פניהם תחת מטר קונפטי וחילקו לכל אחד דרכון אישי עם תמונתו ועם פירוט ההסכם הקיבוצי שנחתם יום קודם לכן בין ההנהלה לעובדים.

הסעיף הבולט ביותר בהסכם הוא התחייבותה של סלקום לשתף את העובדים ברווחי החברה. מכל רווח שמעבר ל-400 מיליון שקל יוקצו 12.5% לטובת מענקי רווח לעובדים. בנוסף, ישופרו תנאי העסקתם של העובדים בסעיפים רבים אחרים כמו העלאת שכר המינימום בחברה ל-5% מעל לקבוע בחוק, תוספות שכר דיפרנציאליות מדי שנה, הפרשה לפנסיה גם על רכיב התמריצים בשכר, אפשרות מעבר מעבודה על בסיס שעות לעבודה על בסיס חודשי (לעובדים ותיקים) ועוד.

"אבל ההישג הכי חשוב שלנו", אומרת מיה יניב, יו"ר ועד העובדים החתומה על ההסכם המרשים, "הוא העובדה שיצרנו מערכת יחסים אמיתית בין העובדים להנהלה. רצון אמיתי להוביל את הדברים יחד, באחריות משותפת. מעכשיו, אין יותר עובדים והנהלה - זו משפחה אחת".

יניב נלחמה כמו לביאה כדי להפוך את המקום הזה, שלפני פחות משנתיים כמעט שעזבה בזעם אדיר ובתסכול נוראי, כדי להפוך אותו למשפחה. אז, בתחילת 2013, היא הייתה מנהלת מכירות בחברה ששבה מחופשת לידה לאחר הולדת בנה הבכור, זמן לא רב אחרי המיזוג של סלקום עם נטוויז'ן.

"חזרתי מהחופשה וגיליתי שהעבירו אותי תפקיד", היא משחזרת, "וזו מכה אדירה לאיש מכירות, שחצי מהשכר שלו לפעמים מגיע מתגמול על מכירות. העברה כזו שומטת את הקרקע מתחת לרגליים שלו, כי גובה התמריץ הוא ההבדל בין לגמור את החודש ללא לגמור את החודש".

למרות זאת, החליטה שאין טעם להתבכיין. אלא שזמן קצר לאחר ששבה מן החופשה - זה היה ביום חמישי בשבוע, קיבלה פתאום, יחד עם כל חבריה לעבודה, הודעה שביום ראשון עליה להתייצב לשיחה עם מנהליה. "אפילו עכשיו כשאני נזכרת בזה, בא לי לשבור משהו מרוב כעס", היא אומרת, "ידעתי שמשהו קורה, שאלתי מה. אבל כל מה שענו לי זה ש'יהיה בסדר'.

"לא מוכנה שתהפכו אותי להיות ענייה"

"אבל אז הגיע יום ראשון, ואחד-אחד הכניסו אותנו למשרד והודיעו לנו שמורידים לנו את המשכורת בסכום של משהו בין 1,200 ל-1,500 שקל. 'לא רק שאת לא מפסידה מזה', טענו המנהלים, 'את תרוויחי'. אבל כלכלה אני קצת מבינה, ולעשות אחת ועוד אחת אני יודעת. שאלתי אותם - מה עשינו לכם? אתם הרי יודעים שאנחנו אנשים שעובדים כמו משוגעים בשביל החברה. אנשים פה מגיעים בבוקר ונשארים לעבוד עד הערב - למה אתם מתאכזרים אלינו ככה? זו פשוט החלטה אכזרית.

"הם המשיכו לטעון שזה רק שינוי בשיטה ובעצם נרוויח יותר, ואמרתי להם - 'זה הרי שטויות מה שאתם אומרים. מספיק שאהיה חולה יומיים וכבר אני לא עומדת ביעדים שלכם'. בסוף קמתי ואמרתי להם: אני לא מוכנה שתהפכו אותי להיות ענייה, אני את החברה הזאת עוזבת".

- זו נשמעת תגובה כמעט טבעית. ההנהלה הופתעה ממנה?

"הם נבהלו מהתגובה. הם אמרו לי 'את לא יכולה לעזוב, את העתיד של החברה הזאת'. ובחיי, לא הם ולא אני ידענו באותו רגע כמה הם צודקים. הפגישה נגמרה בזה שאמרתי להם שלא מגיע להם שאשאר לעבוד ושאני הולכת הביתה לישון. הם אמרו לי - 'אל תדאגי, הכול יהיה בסדר. יעבור הגל הזה ונעזור לך באופן אישי'. אמרתי להם - ומה עם השאר? והם ענו לי - מה אכפת לך".

רק כשיצאה יניב מהחדר גילתה כמה התגובה שלה הייתה חריגה. חבריה לעבודה חיכו בחוץ, שפופים ומיואשים. "חתמתם על זה?", היא שאלה אותם, והם אמרו לה: "מה אפשר לעשות? צריך להמשיך להתפרנס".

"הרגע הזה, שמתברר לי שכולם חתמו - זה רגע שמסובב אותך. זה אסימון בגודל בית שנופל ומרעיד את הקירות. קלטתי שהם צריכים את העזרה שלי. שהם מפחדים. שבשביל ביטחון מינימלי הם מוכנים להיות מושפלים. ולא יכולתי שלא לחשוב - אני עוד צעירה, אבל איך בן אדם שיש לו ילדים בבית יכול לחזור הביתה עם כזו משכורת?

"הייתי באמצע הלימודים לתואר שני אז, ובדרך לאוניברסיטת באר-שבע, בנסיעה, התחילה להירקם לי התוכנית. לרוץ לי בלופים בראש. כשהגעתי לאוניברסיטה חניתי בחוץ ורציתי להיכנס לאתר של ההסתדרות, אבל פחדתי לעשות את זה דרך הטלפון שלי. זה היה כל-כך חריג אז להתארגן. אני זוכרת שחמותי התקשרה להגיד ששמעה ברדיו יש אצלנו שביתה וממש התפלאתי - יש לנו ועד? אחר-כך התברר לי שזה היה הוועד של פלאפון".

מנהליה של יניב המשיכו להתקשר אליה בניסיונות הרגעה, אבל כשניאותה לחזור לעבודה, זה לא היה משום שקיבלה עליה את הדין. בשקט בשקט, החלה עמלה על הקמת ועד העובדים, שהיא מכנה היום בשם החיבה "11 המופלאים".

9 גברים ואישה מונה הוועד, נוסף על יניב עצמה. "התחננו לגייס נשים, וחבל לי שאין יותר", אומרת יניב, "אבל ככה זה קרה בצורה טבעית. אני מניחה שזה קשור לעניין של לא להיות בבית שנה שלמה. לעזוב את המשפחה, לצאת כל יום ב-5 לפנות בוקר ולחזור בלילה. אני גם אמא. סהר שלי היה בן כמה חודשים כשהתחלנו ולגייס אנשים עם תינוק קטן באוטו זה לא פשוט. הפגנתי איתו על הידיים וכשהוא היה חולה הוא הגיע איתי לישיבות. באמת לא קל".

אחד ועוד אחד שווה המון

- מעבר למאמץ האישי שבהובלת מאבק, היו קשיים שהפתיעו אותך בהקמת ועד העובדים?

"הדבר שהכי הפתיע אותי היה הקושי להסביר לעובדים את החשיבות שבזה. להסביר להם שאחד ועוד אחד ועוד אחד שווה המון, והמון שווה כוח. נתקלנו כל הזמן בהתנגדויות נוסח 'מה, יהיו פה שחיתויות' - אנשים זיהו התארגנות וכוח עם שחיתות. היינו צריכים לתת דוגמה להתנהלות טובה ונקייה שלנו. להוכיח שבאנו מאידיאולוגיה ורדפנו אחרי רעיון. אבל לא היה לנו ספק שנשיג אותו ולכן גם לא נשברנו.

"הקושי היותר צפוי היה ההנהלה. מהשנייה הראשונה הייתי דרוכה וחששתי מזה. יש שיטה ידועה לחיסול התארגנויות עובדים, כתבו עליה ספר אפילו, והיא 'תחתוך לו את הראש לפני שהוא גדל'. ידעתי שאסור שיורידו לי את הראש - האחריות שלי הייתה כלפי יותר מדי אנשים. אוכלוסייה שאם אני מוותרת על משהו - זה ויתור גם בשמם.

"אז עשינו כל יום, בחשאי, מאות קילומטרים כדי להגיע לכל עובד, למנהלים שלא ידעו איך לאכול את זה. רצינו להראות שבאנו רק לדבר, בלי לעשות בלגן. ידענו שככה יקשיבו לנו. הגענו לכל עובד, לא משנה באיזה מרכז נידח הוא נמצא. אני חושבת שאחד ההישגים הגדולים שלנו הוא שהצלחנו למפות את הארגון באופן מלא, מאל"ף עד ת"ו. הכול מקושר, כל סניף, כל צוות, כל עובד - אנחנו מעבירים מידע באופן עצמאי, בקבוצות וואטסאפ, במיילים.

"כל-כך הרבה בעיות בארגונים נובעות ממידע לא שקוף, ממידע סותר ומחוסר מידע שמכניס אנשים ללחץ. הקמנו מערכת מידע שבה אנחנו מתעדים כל פנייה של עובד. הכול כאן, במעקב, ומטופל באופן איכותי. העובדים הם אלה שצריכים להיות מרוצים ואוי ואבוי לנו אם הם לא יהיו מרוצים. כבוד הדדי ושקיפות, אלה העקרונות שלנו".

- ומתי נכנסה למערך השקיפות והכבוד גם ההנהלה?

"תראי, ניהלנו מאבק שיכול לפרנס סרט הוליוודי. אבל באופי שלי אני לא אדם שנוטר טינה, זה סתם מלכלך אותנו ועושה לנו לא טוב. ברגע שהכירו בנו כוועד יציג, אמרנו, המנכ"ל ניר שטרן ואני, ששמים את הכול מאחורינו ומעכשיו צועדים יחד. זו לא מערכת יחסית טריוויאלית ולא טבעית. או בעצם היא כן טבעית, אבל קשה להבין את זה. אבל השכלנו לתפור את זה.

"אני מניחה שתחושת העילוי של המנכ"ל השבוע כשחתמנו על ההסכם היא פחות 'היי' משלנו, אבל הוא הגיע להרמת כוסית ונתנו לו כבוד של מלכים. דבר ראשון כי צריך לכבד כל אדם, בלי קשר לדיון בין הוועד להנהלה. אבל גם צריך להבין - יש כאן מנכ"ל שעבר תקופה לא קלה. הוא נמצא בתקופה הכי מורכבת שהייתה פעם לחברה, וועד כזה יכול למוטט לו הכול מתחת לרגליים. אני בטוחה שככה הוא הרגיש, ואני חושבת שהיינו צריכים להבין את זה כדי להיות מסוגלים לדבר איתו ולהבין אותו.

"ניר עבר איתנו דרך, ולא רק הוא. אנשים מיוחדים שעברו איתנו דרך ששום דוגמה ציורית לא תצליח להמחיש כמה קשה ועקלקלה היא הייתה. כמה צעקות וכמה עצבים. אבל ידענו שאנחנו לא מנהלים מאבקי אגו. אנחנו בני אדם, לא קופים. גם כשהדברים הפכו קיצוניים עשיתי הכול כדי למנוע שבירת כלים.

"היה רגע שבו הכול כבר היה מוכן לסכסוך עבודה וביקשתי שידברו איתנו כדי כדי שלא נעשה נזקים. סכסוך עבודה זה כלי מאוד חשוב לעובדים שלא מצליחים לייצר שיח בגובה העיניים עם ההנהלה. אבל יש לו מחיר כבד ולא רציתי להשתמש בו כל עוד יש ברירה. רק כשהמים מציפים את הנחיריים ואי-אפשר יותר לנשום, רק אז צריך לעשות את זה. אסור לעשות את זה מטעמי אגו. אני חושבת שאם כולם היו מתייחסים לזה ככה, מצב שוק העבודה היה אחר. בכל אופן, באמת בדקה ה-90 עצרנו את הסכסוך הזה והוא נמנע. הרגעים הקיצוניים נשארו בחדר. הצעקות אולי יצאו קצת מבעד לקירות אבל כל השאר נשאר בפנים".

"כשאתה צבא, אז להנהלה יש כבר מוטיבציה לדבר איתך"

- ובאמת הייתה נכונות של ההנהלה לדבר בגובה העיניים?

"ההתארגנות שלנו הייתה כל-כך טובה שיצרנו צבא בתוך הארגון. וכשאתה צבא, אז להנהלה יש כבר מוטיבציה לדבר איתך. אבל אף פעם לא רצינו להשתמש בכוח. היה רגע שנלחמנו על בעיה של עובדת אחת, והיינו צריכים להגיד להם - זה המצב, בואו נהיה חכמים ונדבר, כי אחרת נצטרך להפוך שולחנות בשבילה. גם ההסכם הזה שחתמנו השבוע - אנחנו מקווים שהוא יישאר בארון ולעולם לא נצטרך להוציא אותו ולדבר עליו שוב".

- יש לך תואר ראשון במינהל עסקים ותואר שני בכלכלה ומדיניות ציבורית. זה יהיה חוסר נימוס לשאול מה את עושה בתור מנהלת מכירות בסלקום?

"שיווק ומכירות זה תחום שאם יש לך את זה - אז יש לך את זה, וזה מה שכדאי לך לעשות. היה לי פרופסור לשיווק באוניברסיטה שאמר לנו בתחילת הקורס: 'למכור ולשווק אי-אפשר ללמוד. זה רק למי שנולד עם זה - ואותו אני אלמד את חוקי התנועה. כל השאר יכולים לקום וללכת עכשיו'".

- אבל המאבק הזה בטח עורר בך תיאבון לעשות עוד. בפוליטיקה אולי?

"לא כל-כך מהר. מבחינתי, יש לי עוד המון עבודה בסלקום. תראי, כבר בחודש הראשון שלנו כוועד חסכנו לכל אחד מהעובדים 200 אלף שקל מהפנסיה כי דרשנו וקיבלנו הורדה של דמי הניהול. אבל גם עכשיו, אחרי ההסכם הגדול, יש עוד כל-כך הרבה יעדים.

"קודם כול צריך לאכוף את ההסכם ולהטמיע אותו בחברה. זה נשמע קל אבל זה לא. יש לנו טפטים במשרד עכשיו, 'הכי חזקים ביחד', וזה ניסיון לשנות את הסמנטיקה ואת החשיבה של אנשים שרגילים לחשוב רק 'אני'. זה עולם קפיטליסטי ואנשים מקדישם את רוב זמנם לעבודה, לגרום להם לקום ולהשקיע זמן במשהו אחר זה סיפור.

"אני מודה שאני עדיין נרגשת מההישגים. הקרנתי לעובדים בהרמת כוסית סרטון שצילמנו בקפיטריה בעשר בלילה - לפני כמעט שנתיים. הקונספט של הסרטון אז היה 'הגיע הזמן ש', ואנשים הצטלמו בו אומרים: הגיע הזמן שייתנו לנו כבוד, הגיע הזמן שנרגיש בטוחים, הגיע הזמן שייתנו לנו תוספות שכר, שתהיה לנו פנסיה.

"אני בן אדם שיודע מה הוא רוצה ותמיד ידעתי. אבל אני עדיין בחורה, ועם כל הפאסון פשוט לא יכולתי שלא לבכות. רעיון שהיה בראש שלך הופך למציאות דה פקטו. וזה לא חלום לבנות לעצמי בית יפה אלא חלום שמשפיע על הרבה אנשים. נשרפתי מאושר אמיתי.

"עכשיו מתייחסים לכל מה שאני אומרת כאל משהו שיקרה, יש פה רצון טהור לתת. יש כל-כך הרבה התאגדויות חדשות, כל הוועדים האלה באים ללמוד מאיתנו. חשוב לנו לעזור לכלל ולא רק לעובדים שלנו. שאנשים לא יעברו גיהינום כדי לקבל זכויות. ועדים אחרים באו להרמת הכוסית שלנו, אנחנו משתפים אותם במידע איכותי ומצמיח".

- את כן מדברת על משהו שהוא גדול יותר מוועד אחד בחברה ספציפית.

"תראי, אני כל הזמן כותבת תוכניות עסקיות למגירה, אבל לראשונה בחיים שלי אני רוצה פשוט לייצר חיים יותר טובים לאנשים. עכשיו בסלקום, ואחרי שאגמור אמשיך הלאה. אם את שואלת על התמונה הרחבה יותר, אז אני כן מוטרדת מאוד ממה שקורה כאן. הממשלה שלנו פוגעת באנשים, צורת המיסוי.

"אני לא חושבת שהאדם הסביר מודע לכמה הוא מושפע ממידע שקרי שמאכילים אותו דרך התקשורת. הממשלה במקום לקבל אחריות על תוצאות המדיניות שלה, מסיתה את הציבור נגד עצמו. למשל: מוכרת לנו שוועד עובדי חברת החשמל אחראי לצרות שלנו ולתעריפים הגבוהים. אבל החלק של משכורות העובדים בתקציב חברת החשמל הוא כל-כך זניח, אנשים פשוט לא מאמינים לי כשהם שומעים שזה בסך-הכול 9%.

"גם הרפורמה בענף הסלולר - אי-אפשר להגיד היום מילה על כחלון, הוא נחשב לקדוש. אבל האמת היא שבשביל לעשות רפורמה כמו שצריך, צריך הבנה בכלכלה ויכולת להסתכל על הדברים מעוד כמה היבטים. הרפורמה הזאת שכולם מהללים לא הושלמה מעולם. לשחקנים החדשים ויתרו על ההשקעות שהם היו מחויבים במקור לעשות והתוצאות הן, חוץ מהוזלה כרגע לצרכן, נזק גדול לקופת המדינה ולענף הסלולר על אלפי העובדים בו. בא לי להקיא מפוליטיקאים שמחפשים איפה לחרטט במקום איפה להצמיח. חבל שמדינה עם כל-כך הרבה פוטנציאל נמצאת במקום שבו היא נמצאת היום".

- מה היעד ארוך הטווח שאת רואה מול עיניך?

"הרפורמות מעניינות אותי, לחקור עניינים ולפתור אותם. האנשים בצמרת צריכים ללמוד מה קורה לאדם העובד. הפוליטיקאים האינטרסנטים משכנעים אותנו להאמין שהעובדים הם הבעיה. הם פשוט עובדים בהפצת שנאה במקום לפתור את הבעיות איפה שצריך לפתור אותן. רק כשאתה גרוע אתה מאשים אחרים. מי שטוב, לומד ומנסה.

"אנחנו חייבים לחתור למצב שבו אדם עובד מביא הביתה פרנסה בכבוד, כסף שבו הוא יכול לשלם על קייטנות, לממן בר מצווה בלי לשקוע בחובות. היכולת לתת לילדים שלך את הדברים שהם זקוקים להם, לחיות במצב נפשי של מסוגלות להתקיים, היא מה שמוציא את הטוב מאנשים. לשם אני חותרת".

עוד כתבות

ג'רמי סוארד (משמאל) ועידו גונן, מייסדים משותפים Exodigo / צילום: Exodigo

עשרות יוצאי מודיעין ויחידות הנדסה התקבצו לסטארט-אפ אחד, כדי לפצח את הסוד

שירות מיפוי תת הקרקע של הסטארט-אפ הישראלי יכול לעלות מאות אלפי דולרים, אך הלקוחות מפחדים יותר מהלא נודע: "תמיד יש הפתעות באדמה" • אחרי שגלגלה מיליוני דולרים מהרנטגן התת קרקעי, אקסודיגו חולמת גם על התרחבות למיפוי אסטרואידים וירחים • וגם: איך מתפקדים כש-75% מעובדי החברה מגויסים למילואים, ולמה מדובר בעצם בשוק בלתי מוגבל? ● הסטארט-אפים המבטיחים

פליקס בייקר / איור: גיל ג'יבלי

האחים שהמתינו 20 שנה עד שהשקעה של מיליונים הפכה ל־8 מיליארד דולר

משקיעים בקרן גידור של האחים פליקס וג'וליאן בייקר זכו לאחרונה להכנסה מפתיעה, מהגדולות ביותר שחולקו אי פעם בתעשייה, בעקבות עסקת ביוטק ● זה קרה כשהאחים מכרו החזקה היסטורית בחברת הטיפול לסרטן, סיג'ן, לענקית התרופות פייזר

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם  ד''ר עדית זכאי–אור / צילום: באדיבות ראוניברסיטת ייכמן

"חתרתי בים בזמן שהבנים שלי בחזית. לא צריך להתבייש במקומות שטוב לנו"

שיחה עם ד"ר עדית זכאי–אור, מנכ"לית מרכז מיטיב לפסיכולוגיה חיובית באוניברסיטת רייכמן ● על איך עצב ושמחה יכולים להשתלב זה בזה, כיצד להחזיק תקווה בזמן משבר והקשר בין חשיבה חיובית לתקיפה האיראנית • האזינו 

בעולם מתפעלים מישראל: "הראתה שהיא יכולה לתקוף מתי שהיא רוצה"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: בוושינגטון פוסט מתפעלים מהמתקפה שמיוחסת לישראל באיראן, ובאיראן מנסים להקטין את האפקט שלה וגם: אייפ"ק פותח בקמפיין נגד פוליטיקאים אנטי-ישראלים בבחירות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם 

במשרד המשפטים סבורים כי התיקון יעודד הגשה של תובענות ייצוגיות ראויות / אילוסטרציה: Shutterstock, Morakot Kawinchan

הסוף למסחרה? משרד המשפטים מקדם חוק שמבקש לטלטל את מוסד התובענות הייצוגיות

ברקע הסערה הציבורית בנוגע לתובענות ייצוגיות, משרד המשפטים הפיץ תזכיר חוק בנושא ● בתזכיר מוצע להגביל את מספר התובענות הייצוגיות שיכול אדם להגיש בשנה, לקבוע תקרות ברורות לגמול ושכר הטרחה, וגם לאפשר לשופטים לפסוק הוצאות משפט אישיות לחובתם של עורכי הדין במקרים של תביעות סרק

הפגנה פרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה, אתמול (ש') / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"ארגון טרור השתלט": גל הפגנות נגד ישראל באוניברסיטת קולומביה

ביום חמישי האחרון, נעצרו מעל מאה סטודנטים שהשתתפו בהפגנה פרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה, וההפגנות מאז נמשכות במלוא עוזן ● פרופ' שי דוידאי מבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה צייץ בעקבות האירועים: "ארגון טרור השתלט על האוניברסיטה והמדינה צריכה להתערב ולהשתלט על הקמפוס"

טסלה 3 / צילום: יח''צ

טסלה מורידה את מחירי הדגמים בישראל. כמה הם יעלו?

כחלק ממהלך גלובלי של החברה, שהחל בסוף השבוע בארצות הברית, טסלה מוזילה את המחירים של דגמי טסלה 3 וטסלה S ● במקביל, סימנים ראשונים לכך שהקיצוץ הגלובלי בכוח האדם עליו הכריזה טסלה החודש, מגיע גם לישראל

בית קיץ בשבדיה. המחיר הממוצע במדינה עומד על 840 אלף שקל / צילום: Shutterstock

המטבע התרסק ומחירי הדיור ירדו: בגרמניה מעודדים לקנות בתי קיץ בשבדיה

חופשה בבית נופש נפוצה בצפון אירופה ● תמורת בקתה ללא חימום ומים זורמים, ליד אגם בצפון שבדיה, תשלמו רק 195 אלף קרונות שבדיות, כלומר כ־62 אלף שקל ● הבעלות פתוחה בפני זרים, ולא רק לתושבי האיחוד האירופי

ראש אמ''ן אהרון חליווה

מבריק ויהיר, כריזמטי ונהנתן: הכירו את אהרון חליוה, האלוף השנוי במחלוקת שפרש היום

מבריק, כריזמטי, האיש הכי מקושר במטכ"ל, רוקסטאר, ומנגד נהנתן, יהיר ויש שיאמרו בוטה • ראש אמ"ן, שהודיע היום על פרישה מצה"ל, מיהר לקחת אחריות על הכישלון, אבל מאז, עלו עוד ועוד סימני שאלה סביב התנהלותו ● נראה שגם הוא - שיודע להתנהל מול התקשורת "אפילו יותר מדובר צה"ל" - לא צפה את עוצמות המתקפה ולא מפסיק למשוך אליו אש

תקיפת צה''ל בלבנון / צילום: ap, Hussein Malla

בכיר במערך ההגנה האווירית של חיזבאללה חוסל בדרום לבנון

במהלך הלילה: אזעקות הופעלו במטולה ● מוקדם יותר - מטרה אוירית יורטה באזור קריית שמונה ● צה"ל פתח במבצע סיכול במסדרון החיץ ברצועה: מחבלים חוסלו, תשתיות טרור אותרו והושמדו • דיווח בניו יורק טיימס: ישראל תכננה מתקפה גדולה יותר נגד איראן, גם בטהראן שנבלמה ברגע האחרון ● כל העדכונים

קשת שביט, חוקרת בפרויקט Candle של נאס''א / צילום: שמוליק עלמני

"ניצלתי בנס": הצעירה שהגיעה עד לפרויקט השאפתני של נאס"א

בגילה הצעיר במיוחד קשת שביט הספיקה להיות חתומה על מאמר פורץ דרך בשער מגזין Science היוקרתי, ועובדת בפרויקט של נאס"א על מחקר שעתיד לדייק את המידע שיש לנו על כוכבים ● ב-7 באוקטובר היא הייתה בביתה בקיבוץ בארי, כשמחבלים ניסו לחדור אליו: "הוא ספג הרבה כדורים, ניצלתי בנס" ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

רס''ן דור זימל ז''ל / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: מת מפצעיו רס"ן במיל' דור זימל, שנפצע מכטב"ם הנפץ בצפון

דור זימל שנפצע אנושות מהתפוצצות הכטב"ם בערב אל-עראמשה מת מפצעיו ● ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס למבוי הסתום בסוגית העסקה לשחרור חטופים ● השר בני גנץ תקף את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר והתייחס בדבריו לציוץ שלו שלשום ● חיל האוויר תקף יעדי טרור של חיזבאללה, מחבל חוסל ומבנים צבאיים הושמדו ● הקונגרס אישר חבילת סיוע של מיליארדי דולרים לישראל, גלנט בירך ● עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: shutterstock

הסעיף "הקטן" בעסקת נדל"ן שיתחיל לסבך אתכם עם רשות המסים

באילו מקרים השחקנים בשוק הנדל"ן "בני חורין" מהקשר שנכפה עליהם ככלל עם רשות המסים? ● גלובס עושה סדר בזכויות החוזיות והתנאים שמשחררים אתכם מחובת הדיווח לרשויות המס, לפחות בשלב עריכת החוזה

איסמאעיל הנייה / צילום: ap, Lebanese Official Government

מומחים מסבירים: אלו הסיבות שבגללן בכירי חמאס שוקלים לעזוב את קטאר

בסוף השבוע האחרון, התפרסמו דיווחים על כך שההנהגה הפוליטית של חמאס שוקלת לעזוב את קטאר ולהעתיק את בסיסה לעומאן או לטורקיה ● שני חוקרים בכירים במכון למחקרי ביטחון לאומי מסבירים מה עומד מאחורי הדיווחים, ואיך הדבר קשור לתפקיד שממלאת קטר במשא ומתן לשחרור החטופים

אלישע מדן. החברים / צילום: פרטי

"בזכות החברים": למרות שאיבד את שתי רגליו בעזה, אלישע מדן יצא לטייל בערבה

אלישע מדן נפצע אנוש בעזה ● בשבוע שעבר החברים שלו סחבו אותו כדי שיוכלו לטייל יחד בערבה: "אני יודע שאוכל לחזור להיות יותר ממה שהייתי" ● פרויקט מיוחד

עילית רז, טרבור מילטון ואליזבת הולמס / צילומים: AP - Lawrence Neumeister, Jeff Chiu, Brittainy Newman, איל יצהר

בחברות הטק מנסים להילחם בהונאות משקיעים. אלה הכלים החדשים שלהם

בשנים החולפות נרשמו מקרי הונאה רבים בהייטק, בהם יזמים גייסו כספים ממשקיעים, ללא בדיקת נאותות מספקת ● במטרה לצמצם את ההונאות הבאות, חברות רותמות כיום כלי בינה מלאכותית לשלל אוטמציות בהתנהלות החברה ● במקביל, גורמים בענף חוששים מההשלכות

ד''ר נטע מימון, מנכ''לית Neuro-Fi, חוקרת מוזיקה ומוח / צילום: יונתן בלום

החוקרת שיכולה להשפיע על המוח שלנו, בלי שנשים בכלל לב

ד"ר נטע מימון משלבת בין מוזיקה לחקר המוח כדי לסייע לחולי אלצהיימר ופרקינסון ● היא גם הקימה חברה שרוצה להפוך את מה שאנחנו שומעים באוזניות לגירוי מוחי שיעזור לנו להירגע ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

בית הנבחרים בוושינגטון / צילום: ap, Jacquelyn Martin

בית הנבחרים האמריקאי אישר סיוע עתק לישראל. מה תכלול החבילה?

בית הנבחרים האמריקאי אישר סיוע בסך כולל של 95 מיליארד דולר לשורה של מדינות ובהן ישראל ● חבילת הסיוע כוללת 26.4 מיליארד דולר לישראל, כולל 4 מיליארד דולר למילוי מלאי טילי טמי"ר של כיפת ברזל; 60.8 מיליארד דולר סיוע לאוקראינה, בדגש על השלמת אמל"ח; וכן, 8.1 מיליארד דולר עבור טייוואן

נתב''ג בליל התקיפה האיראנית. השמיים נסגרו במפתיע / צילום: Reuters, Nir Keidar

הטיפים והטריקים: איך לקנות ביטוח נסיעות לחו"ל?

עשרות אלפי ישראלים נותרו ללא טיסות אחרי ששורת חברות הודיעו על ביטול הטיסות לארץ וממנה ● האם הכיסוי לביטול נסיעה שמציעות חברות הביטוח יבטיח לכם פיצוי? מה קורה אם גויסתם למילואים? וגם: מתי כדאי לרכוש את הביטוח והטיפ שיחסוך לכם מאות שקלים בהשכרת רכב בחו"ל

פרופ' יוג'ין קנדל / צילום: מיכה לובטון

הוא היה אחד האנשים הקרובים לנתניהו, היום הוא חושף: "לא הייתי מחזיק במשרד שלו חודש"

יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר, יוג'ין קנדל, בטוח: "אם ישראל לא תשנה כיוון בהקדם, הכלכלה תקרוס, והמדינה עמה" ● לדבריו, כדי שנבואת הזעם לא תתממש צריך להקים ממשלה שתנהל סיכונים לטווח הארוך בכל תחומי חיינו ● הוא לא פוסל אפשרות להיות שר האוצר הבא, אבל "לא כזה שתפקידו העיקרי הוא לחלק הטבות" ● האזינו