יצחק תשובה / צלם: תמר מצפי
"הגופים המוסדיים שהתנפלו על האג"ח של תשובה והציעו לו מיליארד שקלים מכספי הציבור, מפקירים את כספי החסכונות שלנו ומשדרים לתשובה ולדומיו שאפשר לשדוד את כספי הציבור ולא לשלם שום מחיר. היחידים שמשלמים, פעם אחר פעם, הם אזרחי ואזרחיות ישראל שאין מי ששומר על הכסף שלהם".
(זהבה גלאון, יו"רית מפלגת מרצ, היום).
אכן מילים כדורבנות זהבה, אלא שאין קשר ממשי בינם לבין המציאות. יצחק תשובה, בעל השליטה בקבוצת דלק, הוכיח אתמול באופן ברור את מה שבשוק ההון יודעים מזה זמן רב: התנאים הנוכחיים מאפשרים לחברות המנפיקות להשלים גיוסי חוב גדולים גם ללא השתתפות הגופים המוסדיים המקומיים, מנהלי חסכונות הציבור.
תשובה, שביקש לחזור לשוק ההנפקות לאחר שנתיים וחצי של הקפאה שגזר על עצמו בעקבות הסדר החוב של דלק נדל"ן (שבגינו יצא קצפה של גלאון), בחר לעשות זאת בדרך של הפרחת בלון ניסוי: הנפקת סדרת אג"ח בהיקף מצומצם של 400 מיליון שקל. תחת עינו הפקוחה של הציבור, מיהרו חלק מהגופים המוסדיים להכריז כי הם אינם מתכוונים להשתתף בהנפקה, וגופים נוספים עשו זאת מבלי להכריז על כך רשמית.
התוצאה לכך, שהתקבלה אתמול, היא יותר ממדהימה: למרות שכל קרנות הפנסיה, חברות הביטוח ומנהלי קופות הגמל הגדולים (כלומר, הגופים המוסדיים) נעדרו משלב המכרז המוסדי בהנפקה, וגם מרבית חברות קרנות הנאמנות הגדולות נעדרו ממנו, נרשמו ביקושי ענק של 1.1 מיליארד שקל לאג"ח החדשות של קבוצת דלק. מתוכם נעתרה החברה להזמנות של 686 מיליון שקל, וכך הוכפל היקף ההנפקה ל-800 מיליון שקל, כששאר הסכום אמור להתקבל היום במכרז הציבורי שיערך בתום המסחר בבורסה.
הכירו את "המשקיעים הכשירים"
אז מניין הגיע הביקוש העצום לאג"ח של תשובה? סכום זניח של 5.4 מיליון שקל התקבל משלושה גופים לניהול חסכונות לטווח ארוך, ועוד 49 מיליון שקל גויסו מחמש חברות לניהול קרנות נאמנות ותיקי השקעות. במילים אחרות, חסכונות הציבור המנוהלים בידי גופים מוסדיים הזרימו רק 8% מסך המכרז המוסדי, בניגוד גמור להכרזות הפופוליסטיות שנחתו הבוקר במערכות העיתונים שלפיהן המוסדיים התנפלו על האג"ח של תשובה.
ומהיכן הגיע שאר הביקוש? ובכן, בתי ההשקעות והבנקים רכשו לחשבונות הנוסטרו שלהם אג"ח ב-63 מיליון שקל ואילו חברות החיתום השייכות לבתי ההשקעות ולבנקים רכשו אג"ח נוספות ב-80 מיליון שקל. רוב הסכום, בהיקף של 489 מיליון שקל, הגיע משחקני נוסטרו עצמאיים, תאגידים שונים, ואנשים פרטיים המוגדרים על ידי רשות ני"ע כ"משקיעים כשירים".
עד כמה שזה נשמע מוזר, המכרז המוסדי הפך בשנים האחרונות למכרז ל"משקיעים מסווגים", כאשר תחת ההגדרה הזאת של משקיע מסווג ניתן למצוא גם חברות נוסטרו המתמחות במסחר קצר טווח בני"ע, וגם אנשים פרטיים שהוגדרו כ"משקיעים כשירים". אנשים אלו הם למעשה סוחרים עצמאיים, שמכריזים כי ברשותם מומחיות וכישורים בשוק ההון, וכי הם מבצעים עשרות פעולות בני"ע מדי רבעון, או לחילופין שיש ברשותם הון של 12 מיליון שקל.
בשנה שעברה ביקשה רשות ני"ע לערוך שינויים בהרכב המשתתפים במכרז המוקדם, ולאחר דין ודברים ארוך עם השחקנים השונים בשוק ההון, נחתה על שולחנו של שר האוצר דאז, יאיר לפיד, הצעה לתיקון תקנות ניירות ערך, שכללה מחיקת המשקיעים הכשירים מהמכרז המוקדם. אלא שהתפרקות הממשלה ופיזור הכנסת אילצו את הרשות להמתין למינויו של שר אוצר חדש, שיאות לחתום על שינוי התקנות.
בינתיים, המרוויחים הגדולים הם אותם משקיעים כשירים שנהנים מעמלת התחייבות מוקדמת (0.8% בהנפקה של קבוצת דלק), שמשלמת להם החברה המנפיקה בעבור התחייבותם לרכוש ממנה אג"ח במכרז המוקדם, וזוכים הן בתשואה אפקטיבית גבוהה יותר על השקעתם והן באפשרות למכור ברווח מהיר את איגרות החוב לאחר ההנפקה.