הרקע: יפתח דולב והילה פוגל הם בעלי דוקטורט בתחום הנוירופיזיולוגיה - חקר הפעילות הביולוגית במוח, שנפגשו במהלך הלימודים. דולב: "תמיד ידעתי שאני רוצה ליישם את הלימודים שלי באופן פרקטי. יום אחד פגשתי קרובת משפחה קטועת רגל. ציינתי שאני חוקר מוח והיא אמרה 'מתי יפתרו לי כבר את כאבי הפאנטום ברגל הקטועה?'. הבנתי שעל זה אני רוצה לעבוד".
דולב פנה לפוגל, שהייתה אז בסוף הדוקטורט. "היינו בהיי במשך זמן מה, בזכות זה שחשבנו שהרעיון טוב", הוא משחזר. השניים נפגשו מדי שבוע. "עשינו אחד לשני מצגות, כשכל אחד משחק את המנכ"ל".
לאחר שהרגישו שהרעיון בשל, השניים פנו לצאקי (יצחק) זיו-נר, מנהל השיקום האורתופדי בבית החולים שיבא (תל השומר). פוגל: "באנו מאוד בחשש, אך לזכותו יאמר שהוא מיד הבין את הרלוונטיות, והיה מוכן להתחיל בניסוי. שוב היינו בהיי, ממש כאילו הרגע עשינו אקזיט". וכך החל הסטארט-אפ NIBS את דרכו - בניסוי קליני.
השוק: חברת NIBS פועלת בתחום של גירוי מוחי. בישראל פועלות בתחום הזה חברות כמו בריינסווי וננו-ויברוניקס שעוסקות בגירוי מגנטי. מספר חברות בעולם עוסקות בגירוי חשמלי.
דולב: "יש שיטות רבות לגרות את העצבים, אבל לא תמיד כל המגרים מבינים מהם המנגנונים במוח שעליהם הגירוי פועל. כיום הגירוי שניתן על ידי המכשירים הקיימים בשוק, פועל באופן לא מדויק. לפעמים זה עוזר, ולפעמים לא".
המוצר: NIBS פועלת בשיטה של גירוי מוחי באמצעות זרם חשמלי נמוך, אולם הייחוד שלה הוא ההבנה של שני המייסדים שלה לגבי מבנה מנגנוני הכאב במוח. דולב התמחה בדוקטורט שלו בביופיזיקה ובמנגנוני זיכרון ופוגל בהדמיה מוחית. דולב: "לכל כאב כרוני יש רכיב של שינוי במוח. יש כאבים שיש להם מקור אמיתי בגוף, ויש כאלה שיש בהם רק שינוי במוח, אבל תמיד הרכיב הזה קיים. השינוי הזה במוח דומה לשינוי שמתרחש במקרה של זיכרון, אלא שזה שינוי שמייצר כאב. אנחנו רוצים ליצור במקומו קישוריות חדשה.
"כשאנחנו מביטים בתמונת המוח של החולה, ברור לנו איפה אנחנו רוצים לגרות ומה צריכה להיות התוצאה אצל אותו חולה. אנחנו מגרים, ומיד מאבחנים את השינוי". כשהחברה נכנסה לניסוי בחולים של ד"ר זיו-נר, כבר הייתה לה מערכת שיכולה לזהות את הקשרים במוח שגורמים לכאב הפאנטום וגם שיטה מבוססת EEG שנועדה לאבחן האם הגירוי משיג את האפקט הרצוי. "בעבר השתמשנו לצורך הגירוי שלנו במכשירי גירוי ואבחון מן המדף", אומר דולב, "היום אנחנו מפתחים את הכלים שלנו, שעל הקניין הרוחני שלהם אנחנו מקווים להגן".
בינתיים התרחבה החברה מהתחום של כאבי פאנטום בלבד לכאבים שונים המוגדרים תחת הקטגוריה של "כאב נוירופתי", כלומר כאב שמקורו בפגיעה עצבית או בשינוי עצבי במוח, ולא בפגיעה ברקמה בגוף אשר חולף כאשר הרקמה נרפאת.
לדברי השניים, הניסוי הראשון שבוצע יד עם זיו-נר, "הראה לנו שאנחנו לא חיים בסרט. אנחנו באמת יודעים לאבחן למי כואב ומדוע כואב וראינו גם שינויים במוח וגם הקלה בכאב". אפילו אותה קרובת משפחה שלה יצא דולב לעזור, כבר טופלה בשיטה ולטענתה הפיקה ממנה תועלת. הטיפול הוא גם מיידי וגם לטווח ארוך יותר.
דולב: "אנחנו יכולים לזהות את האזור במוח שמזהה את הרגל שנקטעה, והוא אחראי על כאב פאנטום. אם כרגע האזור הזה פעיל כי האדם חש כאב, אנחנו נוכל לדכא את הכאב, ולטווח הרחוק יותר אנחנו יכולים לגרות את המוח כך שאותו אזור יפסיק לייצג רגל שלא קיימת וייצג משהו אחר במקום, או להיפך - שיקבל גרוי חלופי שהוא לכאורה מהרגל הקטועה, וזו גם כן דרך להרגיע את כאבי הפאנטום".
שלב בפעילות: הניסוי מתנהל והחברה נמצאת במו"מ עם בתי חולים בישראל באשר לביצוע ניסויים נוספים.
משקיעים: החברה בגרה מהאקסלרטור של מיקרוסופט שפועל כיום גם בתחום הבריאות, בשיתוף פעולה עם חברת הציוד הרפואי BD. "בהתחלה לא ידענו אם התוכנית של מיקרוסופט תתאים לנו, אבל הסתבר שזו תוכנית מעולה שיצרה לנו קשרים נהדרים, בנוסף לתמיכה של 50 אלף דולר שקיבלנו. ד"ר בני זאבי מקרן תמיר פישמן DFJ הוא המנטור שלנו באקסלרטור והוא חיבר אותנו למספר גורמים שעוזרים לנו להבין את השוק, הרגולציה והשיפוי. לא סתם קוראים לזה אקסלרטור - זה רץ!". הניסוי הקליני בשיבא ממומן ברובו על ידי בית החולים.
השלב הבא: דולב: "בשנתיים הקרובות אנחנו רוצים להמשיך לעבוד בארץ ולהשלים שלושה ניסויים קליניים בהם אנחנו מעורבים. כמה משקיעים הביעו בנו התעניינות ואנחנו רוצים להאמין שכבר עזרנו לכמה אנשים בניסוי. זה הדבר הכי כייפי שעשינו בחיים".