עו"ד אלי מלך / צילום: תמר מצפי
אזרחים רבים נתקלים מידי יום בעוולות סביבם, וחלקם מוכנים לתרגם את תחושת חוסר הצדק להליך משפטי נגד המעוולים, בכוונה לתבוע פיצויים כספיים מהם. אלא שחלקם לא מודעים לעלויות הכספיות הכרוכות במימוש תביעתם, שעלולות להגיע לעשרות אלפי שקלים, ומתקשים לעמוד בהן. זאת, בנוסף לעובדה שבדרך-כלל ההליכים המשפטיים אורכים זמן רב, ותוצאותיהם אינן מובטחות. למעשה, חלק מאותם תובעים מוותרים מראש על הזכות לפנות לערכאות המשפטיות, ונותרים עם תחושת עוול קשה.
קבוצת יזמים, שמורכבת מאנשי עסקים בעלי חוש עסקי מחודד, הריחו את הפוטנציאל הגלום באותן תביעות 'אבודות', והקימו מיזם למימון תביעות משפטיות. מטרת הקרן היא להעניק מימון מלא של כל עלויות המשפט, לאותם תובעים שתביעותיהם "נמצאו ראויות למימון", וכן כיסוי מלא של עלויות שכר-טרחת עורכי הדין המטפלים בתביעות.
"המטרה היא להעניק סיוע כספי לאזרחים המעוניינים לתבוע וגם להבטיח את שכרם של עורכי הדין, ללא תלות בקבלת אחוזים מסכום התביעה שתוצאותיה אינן ידועות, ומועד סיום הדיון בה גם כן לוט בערפל", מציין בא-כוח היזמים ואחד המשקיעים בקרן, עו"ד אלי מלך. "אנחנו מדברים על תביעות של אדם מן היישוב, אנחנו בעצם נותנים הזדמנות שווה לכל תובע שלא יצטרך לחשוש מהגשת התביעה".
במונח "תביעות ראויות", מתכוונים בעלי המיזם לתביעות שסכום התביעה המתבקש בהן נע החל מ-900 אלף שקל ועד כ-5 מיליון שקל.
החזון של הקרן הוא כלכלי גרידא; בעבור ההשקעה, משקיעי הקרן יקבלו נתח מכובד מכספי התביעה שייקבעו בפסק הדין, במקרה שהתובע יזכה. "התובע לא ייפגע", מסביר מלך. "אם התובע יפסיד, הוא לא ייאלץ לשלם לנו כלום. אלא רק אם הוא יזכה. כולם יוצאים כאן מרוצים".
לשאלה העיקרית - כיצד יתחלקו הרווחים בין משקיעי הקרן ללקוח - משיב עו"ד מלך: "יש כאן נוסחה מורכבת. העיקרון הוא שהחלוקה היא 50-50. אם הוגשה תביעה, והקרן מימנה, ובסופו של דבר התובע ניצח וקיבל פיצוי - אז מחלקים את הכסף שווה בשווה בין התובע לבין המשקיעים. יכול להיות שבהמשך, ולפי הצורך, נבחן את חלוקת הרווחים באופן שונה".
"כדאיות כלכלית"
עו"ד מלך מציין כי הקרן כרגע בהקמה, והיא תתחיל את פעילותה בעוד כמספר חודשים. עו"ד מלך מבהיר כי במסגרת הפיילוט הראשון, יטופלו תביעות כספיות בלבד. "בהמשך, בהתאם לתוצאות פסק הדין, נוכל לבחון השקעה גם בהליכי הערעור, כאשר ישנה חשיבות רבה לסיבת הדחייה של התביעה".
לדבריו, "אם התביעה תידחה כי בית המשפט לא התרשם מהתובע שדיבר אמת, או כאשר התובע מסוגל להגיש ערעור ללא עזרת הקרן - אזי במקרים כאלה לא נלווה את הליך הערעור".
ואולם, עו"ד מלך משתדל להבהיר כי לא כל דכפין יוכל להיעזר בקרן למימון תביעתו. במסגרת המיזם, תוקם ועדת השקעות מיוחדת שתבחן את סוגי התביעות שיזכו לקבל מימון. הוועדה תהיה מורכבת ממומחים בתחום המשפט ובתחום הכלכלי, ולדברי מלך, השאיפה העתידית של משקיעי הקרן היא שבראש הוועדה יישב שופט בדימוס.
בכדי שהתובע ייכנס למועדון האקסקלוסיבי של מימון תביעתו, על תביעתו להיות "רווחית", ועליו יהיה לעבור בהצלחה את המשוכות שתציב הוועדה. עו"ד מלך מבהיר כי הבדיקות שתבצע הוועדה נועדו לבחון את הכדאיות הכלכלית של התביעה.
"התובע אינו נדרש להיות בעל כושר השתכרות מסוימת", מסביר עו"ד מלך, "אך נדרשת בדיקה מעמיקה לתביעה, והאם סיכויי ההצלחה בה הם גבוהים. בשלב הראשון תיבחן טיב התביעה - האם יש לה התשתית המינימלית להצלחה, וכמה הנתבע הוא בר-יכולת. אם, לדוגמה, מדובר בחברה שנמצאת בפירוק - הסיכויים שנשקיע בתביעה כזו הם אפסיים, כי ברור שיכולת הפירעון שלה תהיה נמוכה, אם בכלל".
כמו כן, הוועדה תבחן את יושרו של התובע. "אם יתברר שמדובר בתובע שטוען כי רימו והוליכו אותו שולל, אך הוא נתבע בבית משפט אחר בשל אותה עילה - אז סביר להניח שלא נסכים להשקיע בתביעתו. עליו להיות אמין ושניתן לסמוך עליו", אומר עו"ד מלך.
רכישת תביעה
ואולם, לא כל הנוצץ הוא במיזם החדש, שמייצר בעיות אתיות. חוק לשכת עורכי הדין אוסר על מי שאינו עורך דין לבצע פעולות שנתייחדו לעורכי דין. לשכת עורכי הדין מנסה לאכוף איסור זה, בייחוד בשנים האחרונות, ומנהלת מאבקים מרים נגד הסגת גבול מקצוע עריכת הדין - סוגייה שעלולה להתעורר בנוגע למיזם בשל העובדה שהקרן למעשה רוכשת תביעות.
"קניית תביעות על-ידי צד זר אסורה לפי הדין האנגלי וגם לפי הדין הישראלי", מסביר עו"ד מיכאל טאוסיג, יו"ר ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין. "מי שקונה זכות תביעה עלול למצוא את עצמו במצב שבו התביעה תידחה על-ידי בית המשפט רק בגלל סיבה זו".
לדבריו, "מכירת תביעה פסולה בעיניי, בין היתר מפני שלא ראוי שעורך דין ישתף פעולה עם מעשה בלתי חוקי. אחת הסיבות לכך שאין לאפשר קניית תביעות היא משום שיש בכך גם משם 'הימור' בסיכויי התביעה, והמשפטן ההוגן רואה בשלילה כל התקרבות שהיא של מערכת המשפט למערכת ההימורים. אדם שרוצה לתבוע, ואין לו כסף למימון - יואיל וייקח הלוואה".
ואולם, לטענת עו"ד מלך, הכול כשר ועומד בכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין. "אני לא חושב שיש כאן בעיה של הסגת הגבול של מקצוע עריכת דין. כאן לא נותנים חוות-דעת משפטיות ולא טיפול משפטי, מי שנותן את הטיפול אלה הם עורכי דין שלא קשורים לקרן. אנחנו לא נמליץ על עורכי דין. אנחנו צופים שהלקוח יגיע עם עורך דין שלו".
באשר לשכר-טרחתו של עורך הדין, שמייצג את הלקוח הנעזר בקרן - מבהיר עו"ד מלך: "אנחנו נסכם עם עורכי הדין כמה שכר-טרחה הוא יקבל, ואת זה הוא יקבל מהקרן. כרגע מדובר על שכר-טרחה מוסכם בסכום ולא באחוזים, שיידע שהוא לא תלוי בתוצאות. גם אם בסוף הוא יפסיד את התביעה, אז את שכרו הוא יקבל".
שכר-טרחה מוגדר מראש
עו"ד מלך התייחס לכובעיו השונים: בא-כוח ונציג היזמים, משקיע בקרן וכן עורך דין בעל משרד פרטי. לדבריו, "לא יהיה שום קשר בין זה שאני עורך דין במקצועי במשרד לבין הפעילות של הקרן הזו. המשרד שלי לא יהיה מעורב. וכן, לא תהיה כאן בעיה של אתיקה מבחינת חלוקת הסכומים מפסקי הדין שיתקבלו".
עו"ד מלך אף סובר כי המיזם עשוי לסייע לעורכי דין צעירים למצוא פרנסה. "יש כיום הרבה עורכי דין שנאלצים לקחת תיקים לטיפול תמורת אחוזים מההצלחה, ואם הם מפסידים את התיק - אז בסופו של דבר הם לא יקבלו כלום. יש הרבה שעושים זאת מחוסר ברירה. כאשר הם ייצגו לקוחות שמגיעים אלינו לקרן, שכר-הטרחה שלהם יהיה בסכום מוגדר מראש".
בשנים האחרונות צצו בשוק כפטריות אחרי הגשם יוזמות דומות למיזם החדש. דוגמה לכך היא קבוצת EMY בראשות משה אייל, שמציעה בין היתר גיוס מימון ממשקיעים עבור תביעות משפטיות. ואולם, עו"ד מלך מתעקש שהמיזם שהוא חלק ממנו הוא בבחינת חידוש.
"אני לא יודע על יוזמות אחרות בנושא ובאיזה אופן, ואם בכלל היה דבר כזה", הוא אומר. "בעיניי זה לא צריך להפריע. מדובר על אנשי עסקים שיודעים מה זה עסקים ומה זה השקעות, זה הדבר הייחודי שהם עושים. זה יהיה גוף מסודר ולאורך זמן, לא משהו חד-פעמי. האנשים שלנו שבאו עם היוזמה עשו זאת בעזרת חומר שהם נחשפו לו בארה"ב, באנגליה ובאוסטרליה".