מתן חודורוב / צילום: רונן פדידה
"חד-משמעית לא". בדרך-כלל כשאדם נשאל על גובה שכרו, הוא משתהה מעט, מתלבט, מתחמק. אבל לא מתן חודורוב, הכתב הכלכלי של חדשות 10 ומגיש הפינה הכלכלית "אנליסט".
כשהוא מתבקש להשיב האם הוא מרוויח מספיק בעבור כמות העבודה שהוא משקיע, הוא יורה את תשובתו השלילית. "לא רק שאני לא מרוויח מספיק, לטעמי אני מרוויח גם פחות ממה שהרווחתי לפני שנה, והמציאות הזו מתסכלת אותי, כמו שהיא מתסכלת כל עובד אחר בחדשות 10", אומר ל"גלובס" מי שמשמש כיו"ר ועד העובדים. "אני מוטרד מאוד מהעובדה הזו שרמות השכר הולכות אחורה ולא קדימה".
לדבריו, גם כשהוטלה עליו המשימה הנחשקת, אך הלא פשוטה, של הגשת קטע כלכלי משלו מדי ערב בלב המהדורה המרכזית, משימה הדורשת עבודה של שעות ארוכות אל תוך הלילה - הוא לא העז לבקש תוספת בשכר.
"בטח שלא בשנה שבה אישרתי בעצמי, כיו"ר ועד העובדים, הסכם שמקצץ לי ולחברי את השכר", הוא אומר. "תראה, אני לא מרוויח שכר רעב, ואני מאוד מקווה שנצליח לייצר מציאות של חברה רווחית שתוכל להעלות משכורות לעובדיה. לא שיש שאיפה לייצר פה חגיגות שכר".
- השכר שהרוויחו אצלכם לפני הקיצוץ הגדול של השנה שעברה היה מוגזם?
"היו וישנם עיוותי שכר בערוץ 10. אבל בסוף זו עובדה שהערוץ לא יכול היה לשאת חלק מההוצאות האלה, גם לא בהפקות המופרזות. היו החלטות ניהוליות לא טובות, וכן, היו גם משכורות גבוהות מדי, אבל הן לא קיימות יותר. היום כולנו מרוויחים פחות, פחות מדי, אבל באים בידיים נקיות יותר לרגולטור ולצופה".
"צריך לבדל את החדשות"
בימים אלה מציין חודורוב שנה ל"אנליסט" שלו. "עד אז מהדורות החדשות התמקדו בכרוניקה שוטפת של ענייני היום. אבל יש הצפה אדירה בעולם התקשורת שגורמת לכך שעד שאתה מגיע למהדורת הערב, כבר צרכת את רוב חדשות היום, וקשה לחדש לך. לכן צריך לבדל את החדשות בטלוויזיה", הוא מספר, ומיד קולו עולה לטון החודורובי המוכר לצופי הטלוויזיה.
לדבריו, "במקביל שמנו לב ממחקרים ומתגובות שיש צמא בציבור להבין לעומק איך פועלים המנגנונים הכלכליים שקוברים את הכסף שלנו, האנשים העובדים. אנשים רוצים להבין את המשחק המתוחכם שיביא לכך שמעטים כאן יתעשרו וייהנו - בעוד שהרוב יישאר בלי דירות, בלי עבודות מהוגנות, בלי פנסיה. אנשים משלמים המון מס ומרגישים שהם מקבלים תמורה מאוד מצומצמת לכספם".
בין הנושאים בהן עסקה הפינה בשנה האחרונה - מחשיפות נקודתיות על העברות כספים של חברת דן לכוללים וחברות מעליות שמחייבות את לקוחותיהן להמשיך ולעבוד איתן גם לצרכי תחזוקה; ועד לחשיפת "שיטות" העבודה של קרנות הפנסיה, הבנקים וחברות הביטוח.
"השנה האחרונה הייתה העמוסה והקשה ביותר שהייתה לי ב-12 השנים בהן אני עיתונאי. אני עובד לפעמים עד 2-3 לפנות בוקר כדי ש-3 כתבות של 5 דקות יעמדו בשבוע במהדורה המרכזית. שליש מהפינות הן חשיפות שלנו, שאנחנו מגלים באמצעות הצוות הקטן שכולל את טל מוסקוביץ, העורך (שגם עורך את סדרות הכתבות במהדורות - ל"א), ודניאל אלעזר, תחקירן שזו עבודתו הראשונה בתקשורת".
- אתה משתמש במילה "שיטה", שלקוחה מתוך העולם הקונספירטיבי. אתה באמת סבור שיש שיטה שמופעלת ומטרתה אחת - לקחת לנו יותר כסף?
"אני לא חושב שיושבים 3 שרים יחד עם 3 טייקונים ושואלים את עצמם 'איך נדפוק את הציבור היום'. השיטה נוצרת בתוך אווירה של מחדל. כשרשויות השלטון לא פעילות מספיק כדי לדאוג לציבור, וכשהאינטרסים של הציבור שמחפש עדיין לקנות את דירתו הראשונה לא באים בחשבון, גורמים אחרים - מעטים, עשירים ושבעים יותר - מנצלים את הוואקום שנוצר ומפתחים שיטות להעביר את הכסף אליהם. זה לא בא מכוונה רעה. המדינה מתרשלת בטיפול בדור הצעיר במדינה הזו. אנשים בגיל העבודה, שיש להם פנסיות צוברות ולא תקציביות, אין להם קביעות בעבודה, אין להם דירה".
- זה מעמד הביניים?
"אני לא אוהב את המונח הזה. מעמד ביניים זו סיסמה פוליטית. גם בתוך מעמד הביניים מצטופפים הרבה מאוד אנשים עם אינטרסים שונים. בעל דירה להשקעה ממעמד הביניים היה רוצה שיעלו מחירי הדירות, למשל".
- אז איך קוראים להם?
"דור אבוד, דור מוזנח. אנשים שהם השדרה המרכזית של הישראליות - אנשים בגילאי ה-20 המאוחרות, ה-30 וה-40 המוקדמות. התמה המרכזית של סדרות הכתבות שעשיתי - היורדים, וההפרטה והפנסיה - אלה סדרות שמתארות את המצב הקשה של הדור שלנו שמכונה מעמד הביניים. התפתח חוסר ביטחון כלכלי, אצל כולנו".
- כולם חשבו שהבחירות האלה הולכות להיות כלכליות-חברתיות, אבל נדמה שזה נדחק לחלוטין מסדר היום. בסקר שעשינו ב"גלובס" גילינו שרק המיעוט שבמיעוט מהשיח עוסק בנושאים כמו יוקר המחיה.
"יש הפרדה בין מה שמעניין אותך ביום-יום, לבין השיקולים שמובילים אותך להצביע. הציבור מאגף את הממשלה הנוכחית מימין בכל מה שקשור לביטחון ומשמאל בכל מה שקשור לכלכלה. זה נכון שרק המיעוט שבמיעוט ישנה את הצבעתו בגלל העניינים האלה.
"זה מוזר, כי ברמה המדינית לא קרה פה כלום כבר 20 שנה, ולעומת זאת ברמה הכלכלית יש התפתחויות מרחיקות לכת - הפרטה, פערים עצומים, הוצאה ציבורית שנייה מהסוף ביחס לתוצר הלאומי, מערכת חינוך ובריאות שהולכת ומידרדרת - ובסוף נצביע בעד או נגד השטחים? זה לא על סדר היום".
- איזה ציון אתה נותן לממשלה הנוכחית בכל הקשור להתנהלותה הכלכלית?
"את הציון צריך לגזור מהעלייה החדה ביוקר הדיור. אם אנחנו יודעים שנדרשות לנו היום 139 משכורות כדי לקנות דירה, ברור שמצבנו הורע. יוקר הדיור הוא איום אסטרטגי לדור צעיר לצמוח כאן ולממש את חייו. כשעשיתי את סדרת הכתבות 'היורדים החדשים', פגשתי אנשים שהם לא פחות פטריוטים מיאיר לפיד שפרסם סטטוס נגד הסדרה. השיח של תקיעת סכין בגב האומה לא רלוונטי במדינה שלא מצליחה כבר 7 שנים לספק לאזרחיה פתרונות מגורים. במבחן הזה הם כשלו".
"מהפכה שלא נעשתה קודם"
את חודורוב, המעונב בדרך-כלל, זכינו לראות בשנה שעברה שוב מוביל הפגנות קולניות למען הצלת ערוץ 10. הערוץ ניצל, לפחות לחצי שנה של הארכת זיכיון, כשאחד מהישגיו של חודורוב היו שקיפות ההנהלה בפני העובדים.
"אני יושב מטעם העובדים בישיבות הנהלה, ובפניי מוצגות אותן טבלאות אקסל שמוצגות למנכ"ל הערוץ", הוא מספר. "הערוץ נהנה מרווח תפעולי של 5 מיליון שקל בתום שנת 2014. נכון שמוטלים על הערוץ חובות עבר, אבל הוא מחזיר אותם ונהנה מרווח שהושג באמצעות מהפכה שלא ברור למה לא נעשתה קודם.
"ערוץ 10 טעה במשך שנים כשניסה לעשות את ערוץ 2 יותר טוב מערוץ 2 ושפך כסף על תוכניות ריאליטי שלא הצליחו. צדקו המנכ"ל יוסי ורשבסקי ומנכ"ל חדשות 10 גולן יוכפז שהם מבססים את תכני הערוץ על סודות ההצלחה המוכחים שלו ואומרים שזה בסדר להגיד 'אני רוצה להיות מקום שני, אבל מקום שני מצוין'".
- אתה מדבר על רווחיות, אבל זו לא רווחיות שהעובדים יהנו ממנה, היא תגיע אל בעלי המניות שבמשך שנים ארוכות ניהלו לא נכון את העסק ובשנים האחרונות אף פסקו מלהשקיע בו.
"כעיתונאים, אין דבר יותר חשוב מעצמאות כלכלית ויציבות פיננסית. עיתונאי שעובד בכלי תקשורת שמצבו הכלכלי רעוע, נמצא באי-ודאות מתמיד. המצב של כלי תקשורת שעומד על הרגליים בכוחות עצמו, שלא תלוי בפילנתרופים טובי-לב או טייקונים כדי לשרוד, זה מצב שמחזק את חופש העיתונות".
- אבל ככל שלא באים משקיעים, התלות אולי לא גדלה בטייקונים, אבל היא גדלה ברגולטור ובכוחות שלטוניים.
"אני לא חושש שלא יגיע משקיע לערוץ 10. כמו שאני קורא את המצב, הערוץ מסוגל היום לחיות גם בלי הזרמה של משקיע. השאלה אם אחרי הבחירות, המדינה תאפשר לו כמו שהיא מאפשרת לכל עסק אחר להתחרות על אמון הציבור ולשרוד ממקורותיו העצמאיים".
- אתה בוחר את הצד של מנהליך.
"אם המדינה תגיד שלא מגיע לנו רישיון ויסגרו, מי יהיו הנפגעים הראשונים? המנכ"ל שלי, תאמין לי, יהיה בסדר. זה לא סוד שיש ביקורת פנימית בתוך הערוץ על המודל של שיתוף-פעולה בין ההנהלה לעובדים לטובת הבראת העסק. המדיניות שהוועד נוקט בשנים האחרונות מגיעה מהתובנה שאנחנו חיים בחברה שכל הגורמים בה היו צריכים להתגייס ולתרום את חלקם להצלתו".
- הרגולציה אומרת יש לכם מבנה בעייתי - 25% נאמנות, עוד 25% של אדם נעדר, ארנון מילצ'ן, ובעל שליטה שלא ברור מה קורה איתו ולאן הוא הולך. מדוע אתה כעובד לא רואה את הצורך במבנה בעלויות יציב למען ביטחון תעסוקתי?
"הרישיונות אמורים לשחרר את הכוח הריכוזי שמחליט מי לחיים ומי למוות, המדינה לא צריכה להחליט את זה. אני רואה איך בשנה האחרונה הערוץ הרוויח, איך אנחנו כעובדים הסכמנו לקיצוץ כואב, איך הספקים של הערוץ נרתמו לקיצוץ גדול. יכול להיות שאחרי כל זה המדינה תמנע מאתנו להתקיים?".
- כמי שיושב בישיבות הנהלה, מה ההתרשמות שלך מההתקדמות מול המשקיעים?
"יש כמה משקיעים שמתעניינים בערוץ 10, וחלקם נמצאים במצב של בדיקת נאותות, והם צפויים לסיים את אותה בשבועות הקרובים. אולי זה יצליח, ואולי לא".
- אם ביוני ערוץ 10 יגיע למצב של רישיון, ללא משקיעים נוספים - תהיה שלם באשר לביטחון התעסוקתי שלך ושל חבריך?
"השימוש במונח 'שלם' לגבי הביטחון התעסוקתי בענף התקשורת נדון מראש לכישלון. אין היום ביטחון תעסוקתי בשום מקום בענף התקשורת. הענף כולו עובר תהליך של קיטון. אני לא יודע לחתום לך שאני רגוע. אם הייתי רגוע, אולי הייתי מוותר על התענוג להיות יו"ר ועד העובדים".
- פרט לרגולטור, יש לך טענות גם כלפי ההנהלה, בעלי המניות?
"ההנהלה הנוכחית עושה עבודה מדהימה בשקיפות שלה מול העובדים. באשר לבעלי המניות, זה לא סוד שבעבור התרומה החוזרת ונשנית של עובדי ערוץ 10 להצלחת הערוץ, הם זכאים למניות.
"עובדי ערוץ 10 נכון להיום הם המשקיעים היחידים בחברה. יש אנשים שמדברים על כך שהמניות כבר שוות כסף. אם המצב הוא כזה שחייב את התגייסות העובדים, מן הראוי להקצות להם מניות. אני מקווה שזה יהיה השלב הבא. אני לא מעלה על דעתי סיטואציה שיכנס משקיע חדש לערוץ, והעובדים לא יקבלו מניות".
- אילן שילוח ותיא תקשורת יודעים שזה מה שאתם מצפים לו?
"לא דיברתי עם אף אחד מהמשקיעים. הדבר האחרון שהייתי רוצה זה להניס משקיעים. אבל בהנחה שמבנה הבעלויות יוגדר מחדש, אנחנו בהחלט מצפים להיות חלק ממנו".
- היית פעם בניגוד אינטרסים בין היותך כתב כלכלי ליו"ר ועד העובדים?
"לא נפגשתי עם אף אחד מהמשקיעים. הקפדתי להרחיק את עצמי. הייתה תקופה שבה הוועד ניסה, גם באמצעות עובדים אחרים, לעשות זאת. אני הייתי חייב להימנע מזה, למרות שזה היה מפתה".
- היו פעמים שנגעת בעצב רגיש של מפרסם ב"אנליסט"?
"יש מפעם לפעם ניסיונות של מפרסמים להפעיל לחצים, כדי לרכך ואפילו למנוע כתבות בעניינים. באחד המקרים לפחות, אני יודע שהדבר הביא בפועל להפחתת הפרסום של אותו מפרסם בחברה. לזכות חדשות 10 וגולן יוכפז אני חייב להגיד שהכול מגיע בסוף למסך. כמה מפרסמים פנו להנהלת הערוץ בניסיון להניא אותם מכתבות בעניינם. מפרסמים עושים שימוש בכוח השוק הריכוזי שלהם כדי למנוע פרסומים שליליים אודותם".
- קיבלת פעם טלפון מיוסי מימן?
"לא, אבל אני יודע שהוא לא אהב חלק מהפרסומים שלי".
- איך אתה יודע?
"אמרו לי".
מימן לא הגיב לדברים.
- השלמת עם נציגתו אירית אילוז, מאז צרחת עליה בהפגנה?
"לא הייתה 'סולחה', אבל שיתפנו פעולה למען הצלת הערוץ. אין לי שום דבר אישי נגדה".
- איך העובדה שאתה מגיש פינה יומית משנה את סגנון ההגשה הייחודי שלך?
"ב'אנליסט', מעצם מהותה,סגנון ההגשה הוא יותר ביקורתי, הוא לא של כרוניקה מדווחת של ענייני היום. אני מגיע לחלק מהכתבות האלה עם סכין בין השניים, עם רצון למצוא אחראים ברורים ואשמים. סגנון הקריינות וההתנסחות בה הוא יותר דעתני מאשר בפורמט חדשותי.
"הדבר השני שקרה הוא שהצופים נחשפו אולי לפן נוסף אצלי. אם בשנים הראשונות בהן שידרתי מקובל היה לדבר על הרובוט יורה המילים והמנותק, 'אנליסט' מתעדת אותי אחר. עם הדברים האחרים שקרו לאורך השנים, תוכנת ההפעלה של הרובוט הפכה ידידותית יותר למשתמש".
מתן חודורוב
גיל: 29
תפקיד: כתב ופרשן כלכלי בחדשות 10 ומגיש הפינה "אנליסט" במהדורה המרכזית
תפקידים קודמים: כתב בנושאים שונים, כתב כלכלי בכיר ועורך תוכניות בגלי צה"ל
עוד משהו: סדרת הכתבות "היורדים החדשים" זכתה ביוני 2014 בפרס התקשורת השנתי של ארגון "בני ברית"