דן כהן שופט לשעבר / צלם: רויטרס
אמש (א') חשף "גלובס" את תנאי המאסר המיטיבים של השופט לשעבר דן כהן, שמרצה את מאסרו בכלא ניצן, המיועד לעצורים ולא לאסירים מורשעים. בידיעה נחשף מסמך המיון והאבחון בעניינו של כהן, שבו פורט כי "במיונו של כהן מעורבים גורמים נוספים מעבר לוועדת המיון הרגילה".
ביום רביעי האחרון, כאשר פנה "גלובס" לגבות תגובה משב"ס לפרטים שנחשפו בידיעה, עסק שב"ס דווקא בניסיון לדלות מידע על מקור הידיעה, אך התעניין פחות במתן תגובה ראויה לשאלה מי הם "הגורמים הנוספים" שהתערבו לטובתו של כהן וכיצד ייתכן שגורמים חיצוניים מתערבים בהחלטת ועדת מיון של שב"ס.
בשיחת טלפון עם דוברת שב"ס ביום רביעי האחרון, טענה הדוברת כי מדובר בניסיון לעורר מחדש פרשה ישנה, שזכתה לאזכור בכתבה שהתפרסמה בעבר בעניינו של העובד הסוציאלי מקסים דרקץ.
דרקץ שירת בכלא ניצן, אך הועבר מתפקידו לאחר שהתריע על התנהלות בלתי תקינה בבית הכלא. הדוברת העלתה את החשד (שהוכחש) שמקור המידע שהגיע לידי "גלובס" הוא דרקץ. אמש, 3 ימים לאחר שיחת הטלפון עם דוברת שב"ס, קיבל דרקץ משב"ס זימון לשימוע לפני פיטורים.
מסכת התנכלות
הרקע לסכסוך בין דרקץ לבין שב"ס מפורט על פני שתי עתירות שהגיש דרקץ בחודשים האחרונים. דרקץ הוא עובד סוציאלי בעל תואר שני במינהל מדיניות ציבורית, שהחל את דרכו בשב"ס כסוהר בשנת 2005. החל מ-2010, לאחר שהשלים תואר ראשון בעבודה סוציאלית, שובץ כעובד סוציאלי בכלא רימונים. במאי 2013 הועבר דרקץ, לבקשתו, לשרת בכלא ניצן שברמלה.
הממונים על דרקץ בשב"ס היו שבעי-רצון מתפקודו, כך עולה מההערכות השונות שניתנו בעניינו לאורך השנים ושצורפו לעתירותיו. ב-2013, במסגרת הערכה שנכתבה בידי הממונה עליו בבית הסוהר רימונים, תואר דרקץ כ"בעל נכונות לסייע, אכפתי, בקיא בתיאוריה ובעל יכולת למידה".
בפברואר 2014 הרעיפה עליו ראש תחום עבודה סוציאלית בכלא ניצן, רב-כלאי גלית בכר, את המילים החמות הבאות: "מצליח להפגין מיומנויות, סדר וארגון גבוהות, יכולת טובה לאבחון, אחריות רבה המתבטאת גם בדאגה לזכויותיהם וצרכיהם של העצורים, אף מעבר לתחומי אחריותו המקצועיים, בעל ראייה מערכתית ואכפתיות רבה".
באוקטובר 2013 אירע האירוע המחולל בעלילת הקריירה של דרקץ. דרקץ התלונן בפני מפקד כלא ניצן, גונדר-משנה חיים מורד, על איומים שקיבל מעצור בבית הכלא, שלדבריו אמר לו: "אני אחתוך אותך בתחת". אותו עצור, טען דרקץ, הפגין בקיאות גם בכתובת מגוריו של דרקץ ואיים לפגוע במשפחתו. כעבור כמה ימים הועבר העצור המאיים לבית כלא אחר.
במהלך השיחה בנושא עם מפקד הכלא שפך דרקץ את שהיה על ליבו, ומסתבר שהיה שם לא מעט. מהעתירה עולה כי דרקץ סיפר על יחס בלתי הגיוני לכאורה כלפי עצורים, לרבות עצורים שנשללה מהם הזכות להתקלח לכאורה במשך 10 ימים, על תנאים סניטריים קשים בחלקים מבית הכלא, על ליקויים בטיפול הרפואי בעצורים ועוד.
השיחה בין דרקץ למפקד הכלא נתנה את האות להשתלשלות אירועים שהביאה לזימונו של דרקץ לשימוע לפני פיטורים, במכתב שנשלח אליו אמש. לטענת דרקץ, כבר באותה שיחה עם מפקד הכלא "הוטחו בו האשמות קשות בקשר להתנהלותו, כשהוא הוגדר כמי שלא פועל מתוך פחד, והדבר אינו מועיל".
בהמשך החלה מסכת שאותה מתאר דרקץ כמסכת התנכלות, לרבות דחייה לכאורה של בקשתו לצאת לחופשה בת 3 ימים, דחיית בקשתו לצאת לקורס קצונה, התעקשות לכאורה שיגיע לפגישות עם ממונים דווקא בימים בהם נדרש להתייצב ללימודיו לתואר שני ועוד.
סיטואציה משפילה
במאי 2014 הושב העצור המאיים לבית הכלא, דבר שדרקץ התייחס אליו כאיום ממשי על חייו. לטענתו, בין היתר, הוא חשש להיוותר לבד בחדרו ונהג לנעול את דלת החדר מחשש שאותו עצור או אחיו, שישב אף הוא בבית הכלא (גם זאת, לכאורה בניגוד לנהלים), ינסו לפגוע בו. דרקץ ביקש להיפגש בדחיפות עם מפקד הכלא בשנית.
"כבר ביום 13.05.14, בחלוף יומיים ממועד הגשת הבקשה לראיון, זומן דרקץ לראיון בפני מפקד הכלא, חיים מורד", נכתב בעתירה הראשונה שהגיש דרקץ. "או-אז, במסגרת הראיון הוברר לדרקץ כי העצור אינו מאיים כבר, ואין כל מניעה שיישאר באגף. עוד ניסה מורד לברר אצל דרקץ האם הוגשה תלונה נגדו לנציבות שב"ס".
בהמשך, נטען בעתירה, דאג מורד לכאורה כי דרקץ ישובץ במשמרות סוף שבוע בלבד, בתפקיד של סוהר במקום בתפקידו כעובד סוציאלי.
ביוני הגיש דרקץ תלונה נגד מורד לנציבות קבילות הסוהרים, במסגרתה שטח את טענותיו אודות התנהלותו של מורד בעניין התלונות השונות שהשמיע באוזניו והפגיעה לכאורה בו בעקבות השמעת הדברים.
באוגוסט שב דרקץ מחופשת מחלה ממושכת והגיש בקשה לשיבוץ מחדש. יומיים מאוחר יותר, טוען דרקץ, הודיעה לו ראש תחום עבודה סוציאלית בכלא, גלית בכר (אותה בכר שכאמור הרעיפה עליו שבחים עוד בפברואר 2014), על הפסקת עבודתו כעובד סוציאלי, בסיטואציה המשפילה של ישיבה בנוכחות שאר צוות העובדים הסוציאליים בכלא.
בהמשך, כך נראה, החליטו בשב"ס לחצות את כל הקווים האדומים ולצבוע את דרקץ, עובד סוציאלי מוערך ומצטיין עד לא מכבר, בצבעים של אדם המעורער בנפשו. בעקבות תלונה שהגישו בעניינו בכר ומורד, במסגרתה טענו כי קיים חשש לבריאותו הנפשית, הועבר דרקץ מתפקידו בבית הכלא ניצן, וקיבל דרישה להתייצב לפגישה עם קצינת בריאות נפש. כמה ימים מאוחר יותר קיבל דרקץ הודעה כי לא יוכל לתפקד כעובד סוציאלי עד לקבלת חוות-דעת פסיכיאטרית בעניינו.
בסוף ספטמבר החליט מפקד מחוז מרכז בשב"ס, גונדר מקבל טאפש, כי דרקץ ישובץ כסוהר ביטחון במתקן כליאה רחוק ממגוריו במרכז הארץ. בהמשך הוגשו תלונות בעניינו של דרקץ בנושא ביטחון המידע, בקשר לעובדה שנכנס לכותלי הכלא עם מכשיר הטלפון שלו (אף שלטענתו הוא מחזיק באישור לכך) ובשלל טענות שונות.
העתירה הראשונה שהגיש דרקץ הסתיימה בפשרה, לפיה דרקץ יפנה לחוות-דעת פסיכיאטרית בה ישתתף גם מומחה מטעמו. ואולם, לאחרונה הגיש דרקץ עתירה נוספת, במסגרתה הוא טוען כי שב"ס אינו מאפשר למומחה מטעמו לקבל את החומרים הרפואיים בעניינו ומנסה לטרפד את יכולתו של המומחה ליטול חלק פעיל בגיבוש חוות-הדעת.
בדצמבר האחרון התפרסמה כתבה ב"ידיעות אחרונות" בעניין תנאי הכליאה בכלא ניצן, שהתבססה בין היתר על מסמכים שהעביר דרקץ למבקר המדינה ואודות ההתנכלות לכאורה כלפיו. הכתבה היא ככל הנראה מה שעורר את החשדות בשב"ס כי דרקץ הוא המקור לסיפור בנושא תנאי כליאתו של השופט לשעבר, דן כהן.
ביום רביעי האחרון פנה "גלובס", כאמור, לקבלת תגובה משב"ס בנושא תנאי המאסר של כהן. דוברת שב"ס התעניינה אם מקור המידע בדרקץ - וכמובן שלא קיבלה כל תשובה בעניין.
אמש, בשעה שמהדורת הערב של "גלובס" ובה הכתבה על תנאי המאסר של כהן ירדה אל הדפוס, קיבל דרקץ זימון לשימוע לפני פיטוריו משורות שב"ס.
דבר קבלת הזימון נודע ל"גלובס", שפנה לעורכי הדין יגאל יופה ויפים וקסלר, המייצגים את דרקץ. הפרקליטים אישרו את הדברים ומסרו כי בהודעת שב"ס נומקה הכוונה לפטר את דרקץ ב"בעיות תפקוד התנהגות ומשמעת, היוצרות אי-התאמה להמשך שירות בשב"ס".
נדמה כי לא רק בעניינו של השופט דן כהן התערבו "גורמים חיצוניים" - אחרת כיצד ניתן להסביר את "הזובור" שעורך שב"ס למי שלא מכבר תואר בידי ממוניו כ"בעל ראייה מערכתית ואכפתיות רבה".
תנאי הכליאה של דן כהן: ביקורים תכופים ומעמד של אסיר "תומך"
דן כהן (72), משפטן מוערך, פרש בגיל 41 מתפקידו כשופט מחוזי בבאר-שבע ופנה למגזר הפרטי. ב-1991 הוא מונה לדירקטור בחברת החשמל, אך לפי הרשעתו, הוא מעל בתפקידו.
כהן הורשע בספטמבר 2013 בשני אישומים שונים הנוגעים לתפקודו כדירקטור בחברת החשמל סביב סוף שנות ה-90-תחילת שנות ה-2000. אישום נוסף נוגע לבריחתו מהארץ ב-2005.
ההרשעה הושגה בעקבות הודאתו של כהן באישומים במסגרת הסדר טיעון שהושג עימו, לאחר שזה הוסגר לישראל מפרו במארס 2013. כהן מרצה 6 שנות מאסר בכלא ניצן.
על אף שהורשע בקבלת שוחד, הפרת אמונים ושיבוש הליכי משפט ונדון כאמור ל-6 שנות מאסר - כהן מרצה את מאסרו בכלא ניצן, המיועד לעצורים ולא לאסירים.
מקור בשב"ס מסר ל"גלובס" כי מכיוון שמדובר במתקן שמרבית הכלואים בו מוגדרים עצורים, עורכי דין המטפלים בעצורים מורשים להיכנס לכותלי המתקן בכל שעה לצורך ייעוץ משפטי, גם מחוץ לשעות הביקור. באצטלה זאת, נטען, נכנסים מבקרים של כהן, המחזיקים בתעודת עורך דין, בכל שעה.
ממסמך האבחון והמיון של כהן, שנחשף אמש ב"גלובס" עולה כי כהן ביקש להישאר בכלא ניצן, וועדת המיון נענתה לבקשתו, לאחר ש"במיונו של כהן היו מעורבים גורמים נוספים מעבר לוועדת המיון הרגילה", כלשון המסמך. בשב"ס מסרבים לפרט מי הם "הגורמים הנוספים" שהתערבו בעבודת הוועדה.
לדברי המקור, לצורך הכשרת הישארותו של כהן בבית הכלא המועדף עליו, החליטו בשב"ס להציע לכהן תפקיד של "אסיר תומך", היינו אסיר שתפקידו לסייע ל"אסירי השגחה" שיש חשש שינסו לשים קץ לחיים. זאת, חודשים בודדים לאחר שהוסרה הגדרתו של כהן עצמו כ"אסיר השגחה".
המקור ציין באוזני "גלובס" כי ל"אסירים התומכים" בכלא ניצן נערכים מפגשים קבוצתיים שבועיים עם עובדות סוציאליות - המדובר במעין קבוצת תמיכה ל"אסירים התומכים".
לדברי המקור, לאורך תקופת תפקודו כ"אסיר תומך" דווח על-ידי העובדות הסוציאליות לא פעם כי כהן אינו משתף פעולה עם המפגשים ומפגין זלזול כלפי קבוצת התמיכה. כמו כן, נטען כי אף שכהן אינו ממלא את תפקידו כתומך בפועל, לא נשקלת האפשרות של ביטול הגדרתו כ"אסיר תומך", משום ש"ההוראות בעניין כהן ניתנו מלמעלה, ואיש אינו רוצה להסתבך עם הממונים".
בתגובה לפרסום ב"גלובס" אודות תנאי הכליאה של דן כהן, מסרו משב"ס כי "השמת אסירים בבתי הסוהר נשקלת באופן ענייני ומקצועי מדי תקופה, ולעתים תוך מעורבות של גורמי מקצוע ברמות השונות. מטעמים של צנעת הפרט אנו מנועים לפרט אודות אסיר ספציפי, אך ניתן לומר כי האסיר משולב באגף ומתפקד כנדרש. מדובר בחוות-דעת ישנה שאינה מעידה על המצב הקיים".