גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מונופול הגז: כל תרחיש שהממשלה תנסה להתערב - ייכשל

בועז סופר, לשעבר סמנכ"ל רשות המסים ויו"ר ועדת המחירים הבינמשרדית: פיקוח מחירים הוא "תותח כבד", אין כל כוונה להפוך את המשק כולו למפוקח ■ הרגולטורים התעוררו, לא צריך להיבהל מטיפול בכשל שוק

קידוח גז מול חופי ישראל  / צילום: ענת כהן
קידוח גז מול חופי ישראל / צילום: ענת כהן

הרגולטורים התעוררו משנתם

בחודשים האחרונים מתלהט הוויכוח הציבורי סביב סוגיית משק הגז הטבעי במספר מישורים: ריכוזיות נובל אנרג'י ודלק בשליטה במאגרי הגז; הבטחות הרגולטור שמופרות; קיומה של ודאות בהיבט העסקי עבור המשקיעים; מינוף התועלת במשק הגז הטבעי עבור ציבור הצרכנים; שינויים במבנה הבעלות והכנסת תחרות; פיקוח מחירים; פרמיית הסיכון של המשקיעים שצריכה לקבל ביטוי במחיר הגז; יוקר המחיה (שקופץ בכל הזדמנות למרומי השיח), וכן הלאה.

במאמר זה ננסה להתמקד בשאלה אחת פשוטה: האם קידום התחרות הינו בבחינת "המטרה שמקדשת את האמצעים" כשמדובר במשק הגז, או שמא ישנו פתרון אחר שמוותר על עיקרון התחרות כדי להשיג תועלות אחרות.

המשק הישראלי ניצב בפני אחד הרגעים המכריעים בתולדותיו - הן ברמת ההשפעה על משק האנרגיה, והן בהיבט של יכולת הניהול וההשפעה של הממשלה על השווקים. בשנים האחרונות, אפשר הרגולטור לחברות נובל אנרג'י ודלק להשתלט על מאגרי הגז הטבעי של ישראל. אל תתבלבלו - החברות לא "גנבו" באישון לילה את הרשאתו לעשות כן.

אין טעם לבכות על חלב שנשפך, אבל החברות התקדמו על בסיס מתווה שלא כלל שינוי בעלות, פיקוח מחירים, או כל צעד אחר שכיום מדברים עליו כעל תורה מסיני. הדברים התנהלו על רקע היעדר מדיניות ברורה וסדורה של הממשלה וחוסר תיאום בקרב הפקידות הבכירה לאור ההשתהות והזיגזוג של הממונה, ולאור שתיקתם של אלה שהיו אמורים להיות חלק מתהליך הסדרת הגז הטבעי, אך נאלמו דום עד לרגע שבו התעורר הממונה.

לאחרונה פורסמה טיוטה של "החלטה סופית" בעניין, שקדם לה שינוי דרמטי בעמדתו של הממונה על ההגבלים העסקיים. או אז התעוררו רגולטורים נוספים משנתם העמוקה כדי להעיר על עמדתו של הממונה ולהאיר את עיניו לגבי טיב ההסדר שאליו הוא שואף - תחרות בכל מחיר. אבל האם באמת ההחלטה הסופית של הממשלה נכונה וראויה והיא זו שתוביל אותנו לחוף המבטחים של התחרות המשוכללת, או שמא ראוי למצוא פתרון אחר תוך ויתור על עיקרון התחרות בכל מחיר?

לטעמי, הניסיון לרצות את כולם, כולל את החברות, הארגונים החברתיים והממונה עצמו - וזאת מבלי לערער על העיקרון הנ"ל - הוא חסר סיכוי, ויש לשאוף דווקא לפשרה שבה אף אחד לא מרוצה באמת. כל כלכלן מתחיל מקבל חינוך ל"קדושת השוק התחרותי", אך בדרך כלל לא נותנים מספיק את הדעת על מכלול התנאים, שלרוב הם בלתי מעשיים לחלוטין, שנדרשים לקיום השוק המשוכלל האידיאלי.

במציאות, כשל שוק שכיח יותר מאשר מודל השוק שבספרים. ומה לעשות, אלה הם המקרים שבהם יש לרגולטור עבודה ועליו לפעול בחוכמה ובזהירות הראויה על מנת להבטיח תפקוד תקין של המשק על כל היבטיו ולאורך זמן בהתייחס למשקיעים, היצרנים, המשווקים, הצרכנים והסביבה.

פיקוח מחירים הוא "תותח כבד" במנגנון הכלים הרגולטוריים. הוא יכול להיות יעיל מאוד, אך הפעלתו מורכבת ומצריכה גם משאבים וגם תבונה וקור רוח. ברור שמדובר בכלי ששמור למקרים מסוימים ואין כל כוונה להפוך את המשק כולו למפוקח. עם זאת, יש להודות ביושר כי ברובם המוחלט של המקרים שבהם מתקיים פיקוח, המשמעות היא כי אין תחרות והסיכוי להיווצרותה של תחרות מצומצם ביותר.

מדובר בנושא שהוא בבחינת מה קדם למה - הביצה או התרנגולת, אבל התשובה אינה משנה אלא רק המציאות. מדובר בהעדפה לגיטימית של קביעת מחיר אחיד למוצר אחיד שנשלט באופן ברור על ידי הממשלה, תוך הכרה בחסרונות המנגנון - פחות תחרות ותמריץ מופחת עבור יזמים להיכנס לשוק מסוים, כל זאת מתוך אמונה או תקווה כי היתרונות בפיקוח עולים על חסרונותיו. כך, יקבע באמצעות פיקוח המחירים, מחיר נמוך יותר ממחירו של המוצר טרם התערבותה של הממשלה.

כשיש כשל שוק נדרשת התערבות הממשלה

הרצון להימנע מפיקוח על המחירים מצד הממונה על ההגבלים מוביל למדיניות שעיקרה תחרות בכל מחיר. כך למשל, בהסדר עם מפעלי "נשר" נקבע כי ככל שייכנס מתחרה חדש לשוק, במקביל לעידוד הייבוא - יהיה בכך תחליף ראוי לפיקוח מחירים. האם בכל ענף מדובר בהחלטה מושכלת, או שמא ישנם מקומות שבהם מדובר בהחלטה לא סבירה? האם הדבר תלוי בהיותו של המוצר סחיר - כלומר, כזה שניתן לייבאו בקלות יחסית מחו"ל או שהתשובה שונה כשמדובר במשאב טבע כמו גז או אשלג? האם גם שירות חיוני כמו אשפוז בחדר מיון צריך להיות נתון ל"תחרות"? האם זה בכלל אפשרי?

במקרים רבים, תחרות לא יכולה להיות מושגת בנקודת זמן נתונה ולכן יש לייצר תנאים מקדימים תכנוניים שייטיבו עם הצרכן, אך יאפשרו ליזם החזר השקעה ורווח סביר, ברמת ודאות גבוהה ולאורך שנים. לא חסרות דוגמאות. כך למשל, תחבורה ציבורית לא יכולה להיות תחרותית בנקודת זמן נתונה, לכן מאפשרים לחברות להתחרות על "אשכולות של קווים" תוך הצבת סטנדרטים לתדירות של הקווים, לתנאי שירות מסוימים, לסוגי אוטובוסים מתאימים, במקביל להבטחה של תמיכה מצד הממשלה למשך פרק זמן ארוך דיו כדי לייצר ודאות עבור החברות המפעילות את הקווים.

גם הולכת חשמל איננה בת-תחרות מפאת ההשקעות העצומות הכרוכות בבנייה ובתחזוקה של קווי הולכה של חשמל (כמו גם השלכותיה הסביבתיות), ולכן גם במדינות שבהן פועלים מספר יצרני חשמל (בפרופורציות שונות מסך השוק) אין תחרות על ההולכה.

לגבי בתי חולים קיימת רפואה פרטית שמתחרה במקומות שנוחים לה. רמז: לא תמצאו אותה בחדר המיון שצריך להיות נגיש בפריסה ארצית טובה. זאת, בשל העובדה שזמן ההגעה אליו הוא המרכיב המכריע ביותר בסיכויי ההישרדות של נפגע בתאונת דרכים. רפואה פרטית תתקיים במתקן מפואר יחסית, שהחולה יגיע אליו, עם חסכונותיו, מכל מקום בארץ או בתבל. זה לגיטימי. ככה השוק עובד. לא כל קרקע פוריה דיה להצמחת תחרות.

ניתן להביא דוגמאות נוספות אבל המסר ברור - במקומות שבהם מתקיים "כשל שוק", קרי השוק המשוכלל לא יכול לספק את השירות הרלוונטי, נדרשת התערבות הממשלה ואין להותיר את פתרון הבעיה לכוחות השוק. ככלל, במקומות שבהם המוצר כולל השקעות הוניות רבות, ובוודאי כאשר מדובר בתשתיות ובמשאבי טבע - מספר השחקנים צפוי להיות מצומצם והפתרון איננו "פתרון בית ספר". כל מקרה לגופו.

שוק הטלפון הקווי הוא דוגמה שמכילה את הרע מכל העולמות. שני שחקנים בלבד - בזק והוט - מתקיימים בתחום הזה. הוט חיה וקיימת לאחר תלאות רבות ורק בגלל שהרגולטור עשה כל אשר לאל ידו כדי לאפשר לה להתחרות בבזק. כלומר, קודם הוקמה בזק על חורבות רשות ממשלתית שעסקה בתקשורת קווית, לאחר מכן היא הופרטה, ורק אז נזכרו שצריך לייצר לה תחרות כי מונופול עסקי הוא רע לצרכנים.

60% רווח תפעולי לבזק - אם מישהו מתעניין - זהו השיעור האחרון שדווח עליו לאחר עשרות שנים שבהן משרד התקשורת נלחם בחברה. נכון שהתחרות על השוק הסיטונאי בפתח ונכון שיש שחקנים רבים נוספים בענף התקשורת ונכון ששוק התקשורת צפוי לשנות את פניו בשנים הבאות - ועדיין, האם ייתכן שאי אפשר להילחם בכל החזיתות וגם להצליח?

תזכורת: בזק, לא רק שהייתה מפוקחת לאורך השנים, אלא היא גם נתונה לרגולציה כבדה, ואלה לא ממש עזרו בהיבט של נטל עודף שמוטל על הצרכנים (זאת מבלי להתייחס לאיכות השירות של מוצרי החברה).

לפקח מבלי להתנצל

משאבי טבע הם מוצר שמערב הרבה רגשות. לאחר שהגז הטבעי התגלה וההתלהבות הראשונית נרגעת קצת, הציבור שמח להכריז שזה "שלנו". אך לפני התגלית, רק אוהבי סיכון מטורפים החליטו להשקיע בחיפוש המטמון - ואין הרבה כאלה. הרבה השקעות מסוכנות נעשותף ורובן נמחקות, מבלי שהציבור כלל מודע לכך. נכון שהן נעשות לא מתוך אהבה מזוקקת לזולת אלא מתוך אינטרס כספי, ועדיין ברור שתגליות של משאבי טבע הוא "שירות" שכל הציבור מעוניין בו.

אז נכון, פיקוח מחירים אמור להיות המוצא האחרון של הממשלה במידה שהיא כשלה בניסיונות להשיג תחרות משוכללת עם מספר ראוי של שחקנים. פיקוח מחירים לא יכול להוות תחליף ליזמות, לחדשנות, להשקעות, לתחרות בת-קיימא ועוד. אלא, שפיקוח מחירים עוזר לא מעט לחברות המפוקחות יותר מאשר לצרכנים.

חוליי הפיקוח ידועים וברורים: מרגע שמפקחים המחיר עלול להיצמד למחירון המפוקח, ללא תמריץ להשתפר ובאופן שמניא יזמים נוספים להשקיע בתחום; הרגולטור עסוק במאבק מתמיד עם החברה המפוקחת על הרווחיות הראויה, התקורות, ההשקעות המיותרות, מנגנון ההצמדה הראוי וכן הלאה. השוק, כמעט תמיד, ייטיב לעשות את העבודה עבור הממשלה. לא בכדי בכל מקום שבו קיים פיקוח מחירים, מספר החברות הפועלות בענף מצומצם ביותר.

לעתים, נכון וראוי לפקח מבלי להתנצל. לדוגמה, כאשר אדם נכנס לתחנת הדלק הוא "לקוח שבוי" - החברות מרוויחות מעט מאוד על דלק ולא מעט בכלל על מוצרים נלווים וחנויות הנוחות - אך רק הבנזין מפוקח. יחד עם זאת, הבון-טון של ארגונים חברתיים מסוימים ושל פוליטיקאים לפני בחירות, לפיו יש לפקח על מאות מוצרים, מעיד על חוסר הבנה של מנגנוני השוק החופשי.

השוק מסוגל להתמודד עם פיקוח על רשימה מצומצמת יחסית של מוצרים, בעוד שהרחבה משמעותית של אותה רשימה מחזירה את הממשלה לתכנון ולפיקוח על ענפים שלמים מבלי שיש לכך כל הצדקה כלכלית. שיקולים "חברתיים" פופוליסטיים קצרי טווח לא יכולים להוות עילה רצינית לפיקוח רחב היקף כמו זה שתוכנן על ידי שר האוצר הקודם בשלהי הקדנציה שלו.

ניסיון להתערב במבני הבעלות ובמספר השחקנים נדון לכישלון

ראוי שייעשה פיקוח על מחירי הגז הטבעי, ויפה שעה אחת קודם. לטעמי, נדמה כי בכל תרחיש שבו הממשלה תנסה להתערב במבני הבעלות ובמספר השחקנים הפועלים בענף הגז הטבעי - תחת אמונה יוקדת כי זהו המזור לתחלואי המצב הנוכחי - דינה להיכשל. אמון המשקיעים, האמון ברגולטור, ודאות בשווקים, תמריץ להשקעה במשק האנרגיה, השפעה על עליות האנרגיה ויוקר המחיה - אין שום תרחיש שבו כל המטרות הללו תושגנה, ולכן צריך להחליט על מה לוותר.

נדמה כי דווקא ועדת ששינסקי (לדורותיה), שפועלת להסדרת חלקה של המדינה במשאבי המדינה הטבעיים (מחצבים, גז, מכרות, וכו'), פעלה "מלמעלה". ואולי קברניטי המדינה צריכים לשאוב עידוד מההצלחה היחסית של הוועדה (איזון יחסי בין חלקה של המדינה מחד, תוך הקניית ודאות ליזמים מאידך - ונתעלם מהפספוס בנושא כריית המלח), ולפעול באותו אופן - "מלמעלה".

כלומר, להניח בצד את העיסוק במבני הבעלות ובניסיון לכפות עוד שחקנים (שאולי לא קיימים ואולי לא רוצים להגיע לאור ההתנהלות הקפריזית), לפעול בכיוון אחד בלבד: פיקוח מחירים (עם יתרון משפטי משמעותי שכן הממשלה לא התחייבה להיעדר פיקוח, ודיון מקצועי ייעשה במסגרת ועדת המחירים תוך סיוע של חברות בינלאומיות מתאימות). גם אם החברות ינסו לעשות כל שבידן כדי להוכיח שהן מפסידות ולהן זה עולה יותר, וגם אם משרדי הממשלה לא מסוגלים להתמודד עם טיעונים אלה בעצמם - תואיל הממשלה לשכור שירותים של חברות בינלאומיות המתמחות בנושא זה, בדיוק כפי שעשתה בוועדת ששינסקי - תוך ריכוז וניתוח של עלויות ההפקה כולל עלויות הפיתוח, רווחיות ראויה, מנגנון ההצמדה הראוי שייבחן אחת ל-5 שנים וכו'.

נכון, יהיו ויכוחים בין הצדדים, אפילו כאלה שיגיעו לערכאות משפטיות. ועדיין, במסגרת ועדות ששינסקי כבר נקבעו כללים בנושא, כך שאפשר יהיה להתבסס עליהם ולשלבם עם מנגנוני הצמדה מקובלים וידועים בעולם. הצעה זו אולי נשמעת תבוסתנית, אבל למעשה, המצב הפוך. הממונה על ההגבלים הפך את העיסוק בתחרות לבבת עינו, וכל ניסיון להדיר שינה מעיני הממונה נתקל בתגובות אלימות, כאילו כל מי שלא מקבל עמדה זו בהכרח מצדד בחברות הגז.

אז לא תהיה תחרות במשק הגז הטבעי? אז מה? כל עוד המחיר יהיה ראוי, כזה שמניב רווח לא מוגזם ליזמים, כל עוד מנגנון ההצמדה יהיה הולם וכל עוד ההסדר יעניק ודאות ארוכת טווח לכלל המעורבים - מה רע בכך? גם בשוק הגז הטבעי העולמי לא קיים משק עם ריבוי שחקנים. ישנם עוד הרבה שווקים שבהם אין ריבוי שחקנים והממשלה פועלת להסדרתם, לא תמיד באמצעות יצירת תחרות, אלא באמצעות הצבת מגבלות על הרווחיות, קביעת איכות השירות, הנהגת חוזים מפוקחים מול לקוחות החברה ועוד. בהחלט ייתכן כי דווקא לאחר קביעת מנגנון פיקוח ברור ויציב מבנה הבעלות ישתנה בלי התערבות הממשלה, אלא כחלק משוק של קונים מרצון ומוכרים מרצון.

אז הפעלת כוח ריבוני - בהחלט. רגולציה כבדה - אדרבא. אין הדבר סותר ודאות ארוכת טווח למשקיעים לצד שמירה על האינטרסים של לקוחות המונופול, גדולים וקטנים כאחד. אבל לא מתוך ניסיון לפרק את הפירמידה מלמטה, אלא על ידי קיטום ראשה מלמעלה.

*** הכותב הוא סמנכ"ל רשות המסים לשעבר ויו"ר ועדת המחירים הבינמשרדית

עוד כתבות

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

הבית הלבן בהודעה רשמית אחרי קרב הגרסאות: נתניהו אישר שתצא משלחת לוושינגטון

דובר צה"ל: ""במסגרת האימונים יתורגלו תקיפות מאסיביות וארוכות טווח" • גבר בן 38 נהרג מפגיעת רקטה במפעל בקריית שמונה, כמה נוספים נפצעו קל • נתניהו לסנטור ריק סקוט: "החלטת ארה"ב עודדה את חמאס. שלא יסמכו על הלחץ הזה - זה לא יעבוד"  • עדכונים שוטפים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עובדים שהוצאו לחל"ת בענף התיירות עומדים להישאר ללא דמי אבטלה

במשרד האוצר הניחו שאין צורך בקביעת מודל חל"ת ארוך־טווח וסברו כי המלחמה תסתיים לפני שהעובדים ימצו את ימי האבטלה והחופשה שצברו ● כעת, עסקים רבים טרם התאוששו, כשהמצוקה הגדולה היא בענף התיירות

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

אולם הקונצרטים בו התרחש הפיגוע במוסקבה / צילום: Reuters

הפיגוע במוסקבה הביא את אירופה להגביר כוננות מפני מתקפת דאעש

צרפת ואיטליה פרסמו אזהרות מפיגועי דאעש בשטחן, כשהחשש עולה לקראת חג הפסחא ● המתקפה ברוסיה העלה גם לפני השטח את האזורים העניים ביותר במדינה, בהם צובר ארגון הטרור השפעה

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות קלות בנעילת הבורסה; אופקו הלת' זינקה בכ-8%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.3% ● הבורסה מסכמת את הרבעון הראשון: "מדדי ת"א-35 ות"א-90 רשמו תשואה חיובית של כ-5% וכ-11%, בהתאמה" ● זינוק של כ-50% בצבר ההזמנות של רפאל ● ביל אקמן: "מניית בורסת ת"א זמינה במחיר מציאה" ● דלק תחלק דיבידנד בסך של רבע מיליארד דולר ● בנק ישראל לא יאפשר לאחים נאוי לשלוט בישראכרט עם שיעור החזקות נמוך מ-30%

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

תוכנית בת גלים / הדמיה: דרמן ורבקל אדריכלות

1,300 דירות במקום בסיס חיל הים בחיפה

תוכנית 'בת גלים' להקמת שכונה חדשה אושרה בוועדה המחוזית חיפה ● הרשויות שיכולות לקבל תמיכה מהרשות להתחדשות עירונית ● וגם: מאות יחידות דיור חדשות בגליל המערבי ● חדשות הנדל"ן