זה כבר נהיה עניין שבשגרה. בכל מוצאי שבת מעלה בנימין נתניהו סרטון חדש לפייסבוק, שהופך במהירות לשיחת היום. בעיקר אם מככב בו, אחד, ביבי, שהלך חזק על הקטע הזה של הומור עצמי.
עיין ערך "בא לי גלידה, אבל לא פיסטוק". להיט ויראלי שגורם גם לשמאלנים גמורים לשתף את הסרטון, ולהודות שאין מה לעשות, הוא ימני, אבל יש לו את זה. וליתר דיוק, יש את זה לאנשי הקריאייטיב שלו. בטח בהשוואה למי שהפיקו את הסרטונים של בוז'י הרצוג, אשר גורמים גם למי ששוקל להצביע לו, לנוע בכיסא מרוב מבוכה.
"סרטון טוב ברשת צריך להיות ברמה של סרט פרסומת בטלוויזיה, ואצל ביבי בכל שבת זה בינגו", אומר גיא אלון אליאב, לשעבר מנכ"ל נענע 10 וכיום מייעץ לחברות בינלאומיות בפייסבוק. "הוא מצליח לקבוע את סדר היום. המסרים שלו חדים, הפאנצ'ים טובים. יש מכות מתחת לחגורה. ואם הוא מופיע בו, אז בכלל. אנשים אוהבים לראות את המנהיג מפגין כישורי משחק. לעומתו, מפלגת העבודה מעלה סרטונים בכמויות, ולא קורה כלום".
למה זה כך? "הומור עצמי הוא אחד המפתחות הגדולים להצלחה של פוליטיקאים בעולם הווירטואלי", מסביר פרסומאי שפועל ברשתות החברתיות. "אפשר היה לראות את זה בקמפיינים של אובמה. הומור עצמי מייצר צפיות. ביבי מרשה את זה לעצמו, כי אין עוררין על המנהיגות שלו.
"האתגר שלו הוא להנגיש את עצמו ולהתחבב, לצאת אנושי. ואילו האתגר של הרצוג הוא להיחשב אוטוריטה, וזה כבר הרבה יותר קשה. צריך פאתוס כדי לבנות מנהיגות, וכאן בוז'י ממולכד. אתה רוצה פאתוס? לך לרינה מצליח, לא לפייסבוק".