רון אייכל / צלם: איל יצהר
אם ניסיתם אי-פעם לחוש כיצד מרגיש אזרח יפני אשר חי בעולם של ריבית אפסית, זכיתם. למזלכם, אתם אפילו לא צריכים לטוס לטוקיו. החל מחודש מארס הריבית השקלית תהיה זהה לריבית היפנית - 0.1%. בנק ישראל עשה יפניזציה לשוק הריביות הישראלי.
האם לשני המשקים (ישראל ויפן) צרות דומות המחייבות ריבית דומה? ממש לא. בעוד שהמשק הישראלי נראה סביר למדי, בוודאי לאחר נתוני הצמיחה האחרונים והאינדיקטורים לפעילות השוטפת, הצרות ביפן הן עדיין קשות וההוצאה של הצרכן היפני המהווה המשקל המרכזי בתוצר ממשיכה להתכווץ.
אז כיצד שני בנקים מרכזיים מביאים את הריבית המוניטרית לרמה זהה כאשר קצב הצמיחה הוא שונה לחלוטין? מציאות זו היא תוצאה של רצון הבנק המרכזי הישראלי לפעול בצורה אקטיבית, בשונה מהקונצנזוס, להוביל את השוק ולא לפגר אחריו. זו גם תוצאה של מלחמת המטבעות הוותיקה שהפכה בשנת 2015 להיות לדעתנו "מלחמת הריביות".
אולי במבט ראשון נראה שהריבית בישראל היא נמוכה, אבל בתחרות כנגד שווקים מפותחים אחרים, ישראל לא תזכה אפילו במדליית הארד. במקום הראשון והמכובד נמצאת שווייץ, לה ריבית שלילית של 0.75%. אחריה שבדיה שגם לה ריבית שלילית של 0.1%. אם נניח שהריבית הדולרית היא 0.25%, אזי את המקום השלישי חולקים הבנק המרכזי האירופי, הבנק המרכזי הצ'כי והבנק המרכזי של דנמרק אשר שומרים על ריבית של 0.05%.
כלומר, לפחות 5 בנקים מרכזיים בעולם המפותח (וגם ארה"ב) מציבים ריבית הנמוכה מזו שבישראל. לכן, אם נראה כי נגמרה התחמושת בנק ישראל, זה ממש לא המצב וככל שבבנק ישראל יהיו משוכנעים שהדולר או שער החליפין הנומינלי האפקטיבי (סל המטבעות) הוא המפתח לצמיחה, אזי ייסוף עתידי של השער החליפין רק ימחיש לנו כי שיווי המשקל הנוכחי, יכול להיות גם במקום אחר, אולי אף מתחת לפני הים.
נקודה נוספת למחשבה: מה בכלל חושבים בבנק ישראל על ההשפעה של המהלך על שוק הדיור? משהו בבנק בכלל זוכר איך הגענו לסיטואציה הנוכחית? אה, זה לא בטריטוריה שלהם. הם לא פועלים ברמת המיקרו. ובכלל, יש מספיק אנשים חשובים מאין כמותם שמתמודדים עם הענף המקולל הזה כבר שנים (נתניהו, לפיד, כחלון, טרכטנברג).
למעשה, כבר די צפוף שם מרוב עשייה והאם הם באמת צריכים עוד מישהו? האמת, כל המוסיף גורע והמוסיף במקרה זה יכול רק לקלקל.
■ הכותב הוא בעל חברה למחקר וייעוץ בשוק ההון.