טופס הימורים על מירוצי סוסים בתחנת טוטו בהרצליה / צלם: אלון רון
1. השורה התחתונה. גם ב-2014 השורה התחתונה של הטוטו היא מצוינת והגרף ממשיך לנוע כלפי מעלה: ההכנסות הסתכמו ב-2.557 מיליארד שקל, שיא כל הזמנים וזינוק של 33% בהשוואה לשיא של 2013. כך עולה מהדוחות שפרסמה היום (ד') מועצת ההימורים. בקצב הזה, החזון עליו הצהירו ראשי הטוטו לפני שנתיים - "הכנסות של 3 מיליארד שקל תוך שלוש שנים" - נראה ריאלי מאוד.
הגידול בהכנסות ממשיך להטיב בעיקר עם המהמרים, שנהנו מנתח של 1.69 מיליארד שקל שחזר אליהם בצורת פרסים (66% מההכנסות). בניכוי הוצאות תפעול ומכירה, שיווק ופרסום, הוצאות לחסויות ספורט, הוצאות הנהלה וכלליות - הרווח הנקי של הטוטו בשנת 2014 עומד על 479 מיליון שקל, עלייה של 14%.
כמה סיבות עיקריות הביאו לעלייה בהכנסות: הראשונה היא המגה-אירוע של קיץ 2014, המונדיאל בברזיל, שהיה אחראי באופן בלעדי להכנסה של 339 מיליון שקל (הגמר בין גרמניה לארגנטינה ייצר לבדו 20 מיליון שקל). כל 10 ההימורים המכניסים ביותר של השנה החולפת הם משחקים מגביע העולם בברזיל (במקום ה-11 גמר הצ'מפיונס ליג); סיבה נוספת לעלייה בהכנסות היא ההימורים על מרוצי סוסים תחת המותג רייסר שאחראים ל-262 מיליון שקל, כ-10% מכלל ההכנסות של הטוטו בשנה החולפת.
לעליית ההכנסות אפשר לייחס גם את ההגדלה המשמעותית באפשרויות הימורי ה"סינגל" בשנה האחרונה, בתוספת לשיפור מסוים ביחסי ההימורים (שעדיין נמוכים ביחס לאלו שמציעות הסוכנויות מרחבי העולם).
2. כמה כסף נשאר לספורט? מתוך רווחי הטוטו, כלל ענפי הספורט (איגודים ואגודות) זכו לקבל 273 מיליון שקל. את הסכום הגבוה ביותר קיבל ענף הכדורגל - 108.7 מיליון שקל, מתוך זה כ-68 מיליון שקל בצורת הסכם השיווק המפורסם; ענף הכדורסל נהנה מ-48.1 מיליון שקל, אחריו ענף הכדורעף שממשיך לצמוח ולגדול וכבר זכה בשנה החולפת לסכום של 14.3 מיליון שקל; את החמישייה הראשונה משלימים הכדוריד עם 10.1 מיליון שקל וענף ההתעמלות עם 7.4 מיליון שקל.
הסיבה לזינוק בהקצבות הטוטו למספר ענפים מצומצם היא תולדה של ועדת לובצקי שתיעדפה 10 ענפים שבאו לידי ביטוי בסכום כולל של 13.7 מיליון שקל, בנוסף להקצבות הבסיס שלהם.
איזה עוד כסף חזר לספורט? ההשקעות בפועל במתקני ספורט הסתכמו בשנת 2014 ב-215.6 מיליון שקל, ירידה לעומת 2013 אז הושקעו במתקנים 232 מיליון שקל.
3. מי עוד מרוויח יפה? הגידול במחזור שווה גם לא מעט כסף ל-1,600 בעלי התחנות שפזורים ברחבי הארץ. על-פי ההסכם עם הטוטו, בעלי התחנות שמפעילים הימורי ווינר וטוטו מקבלים כ-8% מסך ההכנסות שמיוצרות אצלם (ההכנסות שלא כוללות הימורי אונליין). בשנה האחרונה סכום זה היתרגם לבעלי תחנות הווינר לכ-160 מיליון שקל. בנוסף, על-פי הסכם עם מפעילי תחנות הימורי הסוסים - אלו שמפעילים את מותג ה-Racer מקבלים כ-3.5% מסך ההכנסות על הימורי הסוסים.
4. איך ועל מה האנשים מהמרים? הווינר ממשיך להיות המותג המוביל, והיה אחראי ל-85.7% מכלל ההימורים של הטוטו (2.19 מיליארד שקל בסה"כ נכנס מהווינר); הימורי הסוסים הפכו להיות המותג השני הכי מכניס עם 10.3% (262 מיליון שקל), בעוד שמותג הטוטו-16 הישן ממשיך ונכחד והיה שווה בשנה החולפת רק 3.9% מההכנסות (101 מיליון שקל).
למרות האפשרויות להימורים באינטרנט ובסלולר, הציבור הישראלי ממשיך להיות שמרן: כ-87.3% מכלל ההימורים עדיין מבוצעים פיזית בתחנות הטוטו הפזורות ברחבי הארץ, כאשר הימורים אונליין מחולקים בין 6.8% באתר האינטרנט ו-5.8% באפליקציה הסלולרית.
על-פי הטוטו, המשחק המועדף באופן ברור הוא כדורגל - 75.4% מכלל ההימורים בשנת 2014 הם על כדורגל; הימורים על כדורסל הכניסו 21.6% מהסך הכל; מכאן והלאה מתחילים הפירורים - הימורי טניס שווים 1.5% מכלל ההכנסות, הימורי כדוריד 1.1%, בייסבול 0.2% ופוטבול אמריקאי 0.1%.
ועוד נתון: למהמרים, משום מה, יותר קל להוציא את הכסף דרך הסלולר - טופס ווינר ממוצע בסלולר עומד על 89 שקל, לעומת 64 שקל לטופס ממוצע באינטרנט.
5. שאלות ותהיות. א. מה הסיבה לכך שההכנסות המריאו ב-33% תוך שנה (מעל 630 מיליון שקל) אבל הרווח הנקי עלה ב-14% בלבד? כמה סיבות: הראשונה, הטוטו נהנה אמנם לפרסם את התוצאה הסופית של העלייה בהכנסות אבל הוא מעדיף להצניע את העובדה שכמעט 10% מההכנסות שלו מגיעות מהימורי סוסים. אוקי, מה הבעיה עם זה? הרווח על הימורי סוסים הוא נמוך משמעותית. למה? קודם כל כי הטוטו הוא לא זה שקובע את היחסים אלא המפעיל הזר שהוא קשור אליו, כך יוצא שההחזר למהמרים עומד על כ-80%. בנוסף יש להוריד כ-4% מההכנסות שהולכות למפעיל הזר שזכה במכרז; עמלה לבעלי תחנות עוד 3.5%; אל זה מוסיפים הוצאות פרסום, משכורות, תפעול, עלויות הטרמינלים שהוצבו בתחנות וכו' וכו', ומכל האופרציה הזאת הרווח שנשאר ביד הוא פחות מ-7% במקרה הטוב.
האם הרייסר שווה את המאמץ? בוא נציג את זה ככה - הרווח התפעולי שייצרו הימורי סוסים בכל שנת 2014 (כ-18 מיליון שקל) שווה פחות או יותר לרווח התפעולי שמייצר הווינר בשבוע וחצי.
סיבה נוספת לפער בין העלייה החדה בהכנסות לבין העלייה המתונה בשורת הרווח: ההכנסות מפעילות בשוק ההון ("הכנסות מימון") היו נמוכות השנה ביותר מ-30% בהשוואה להכנסות שהטוטו התרגל אליהן בכל אחת מהשנתיים שלפני כן; וכמובן - עלייה בסעיפי הוצאות: העיקרית ביניהן היא זינוק חד של כ-25% בתוך שנה בסעיף הוצאות תפעול ומכירה.
ב. האם מספיק כסף הולך לענפי הספורט? בוא נשאל את זה אחרת - אם ההכנסות עלו השנה ב-33% והרווח הנקי עלה ב-14%, למה שיעור העלייה בכסף שמוקצה לכל ענפי הספורט ב-2014 הוא 8% בלבד? ולמה ההשקעה בפועל במתקני ספורט ב-2014 ירדה ב-8%? קונסטנצה, איפה הכסף? (התשובה: ביתרות המזומנים העבות מאוד של הטוטו ששוכבות בבנק ובתיקי ההשקעות שמנהלים עבורו, ב"פרויקטים עתידיים"/מטרות פוליטיות שונות כגון "פרחי ספורט"/העברת הרפורמה בכדורגל/בכספים שנשמרים בצד למתקנים שבנייתם מתעכבת).
ג. האם הטוטו צריך להמשיך ליהנות מבלעדיות בפרסום על כל מה שזז בספורט הישראלי? השבוע התקיים גמר גביע "ווינר" סל בין מכבי ת"א להפועל ירושלים; במקביל התקיים משחק מליגת "ווינר" בכדורגל; וגם גמר גביע המדינה "ווינר" בכדוריד. בהמשך השבוע התקיים מחזור בליגת "ווינר" סל, והנה כבר החלו ההכנות למרתון "ווינר" ירושלים, ולא מזמן הסתיימה אליפות ישראל בטניס בחסות "ווינר". החודש ייחנך היכל "טוטו" חולון, אצטדיון "ווינר" באר שבע בשלבי הקמה סופיים, אצטדיון "טוטו" בעכו כבר עומד, לא מזמן נחנכה בווינגייט בריכת ווינר או טוטו, מי בכלל זוכר. הטוטו מחזיק שטחי פרסום אדירים בתוך האצטדיונים, על החולצות של השחקנים, והשנה אפילו על כדורי המשחק (בליגה בכדורסל). תמצאו מדינה אחת בכל העולם שמפעילה פטנט מגוחך שכזה.
הטוטו כבר זכה פעם אחת (יותר מדי) מהמדינה בכך שהוענקה לו הזכות להיות מונופול. התפקיד שלו הוא לסייע בבניית מתקנים ולהעביר כסף לענפי הספורט גם אם יקבל או לא יקבל את השם "טוטו" על הגג של האצטדיון או האולם. הגיע הזמן שהטוטו ימצא מודל פרסומי-שיווקי צנוע שיפנה את הדרך למגזר הפרטי.
6. היו"ר קורא את חולדאי סדר. מלבד הצגת הנתונים הכספיים, ראשי הטוטו התייחסו היום לשאלות בוערות נוספות. אחת מהן הייתה בנוגע לשדרוג שעומד לעבור אצטדיון בלומפילד. על-פי התכנון, הפרויקט שעלותו צפויה לעמוד על כ-160 מיליון שקל - יגדיל את כמות מקומות הישיבה ביציעיו של המגרש היפואי לכ-24 אלף. אבל "לגוש דן מגיע אצטדיון ברמת סמי עופר", טען יו"ר הטוטו צחי פישביין, "וכל ניסיון לקחת את בלומפילד ולשדרג אותו, על כל הבעיות בדרכי הגישה והחניה, לא יביא את מה שגוש דן צריך. אני קורא לראש עיריית תל-אביב, שיפסיק להיות ראש עירייה רק של תל-אביב, יש לו אחריות על כל גוש דן, שימצא מקום - יחד עם ראש עיריית ר"ג - ויקימו אצטדיון ברמה של סמי עופר. מי שצריך להרים את הכפפה הוא ראש עיריית תל-אביב. זה נכון גם להיכל הספורט ביד אליהו, אנחנו לא רוצים להישאר תקועים במתקנים שהיו נכונים ללפני 40 שנה".
על המועצה העליונה לספורט, שהקמתה הורידה מסמכויות הטוטו, מתח פישביין ביקורת מרומזת: "אני יכול להגיד שמהיום שזה קם ועד היום לא ראינו מהם החלטות מהותיות. אני חושש שהרבה כסף שמיועד ל-2015 יישאר בטוטו ולא יושקע במתקנים. קצב קבלת ההחלטות שלהם, ומה המדיניות והאם זה הגוף הנכון לעשות את זה - זה עומד במבחן".
מעיריית תל אביב-יפו נמסר בתגובה: "עיריית תל אביב-יפו אינה זקוקה לציונים מיו"ר הטוטו על איכות מתקני הספורט שלה. להזכירו, רק לפני מספר שנים השתתף הטוטו, יחד עם העירייה, בשידרוג היכל "מנורה מבטחים.
"לגבי בלומפילד - העירייה מתכוננת לשפצו בעלות של כ-190 מיליון שקל בשנה הקרובה ללא כל סיוע מהטוטו. יתרה מכך, העירייה בנתה את היכל הדרייב אין בכוחות עצמה ללא עזרת הטוטו. לעומת זאת, האצטדיונים המהווים את פרוייקטי הדגל של הטוטו, בחולון ובבאר שבע, עדיין לא נפתחו על אף שבנייתם החלה לפני תחילת הקמת הדרייב אין".