ראש הממשלה בנימין נתניהו, האחראי כעת גם על תיקי האוצר והתקשורת, חתם השבוע (ב') על הרישיון החדש של דואר ישראל, הכולל בין היתר את הפעילות החדשה שלו, בהתאם להמלצות ועדת רייך. ועדת רייך היא ועדה ציבורית, בראשות רו"ח זיו רייך, שבמשך שנה וחצי אספה חומרים ושמעה את הצדדים בעניין.
בין שאר הסעיפים בהסכם הרישיון החדש של הדואר, נחתמה התחייבות לשיפור מערך השירות הכולל בסניפי הדואר, כך ששעות הפעילות בסניפים יוארכו עד לשעות הערב היותר מאוחרות, 20:00, 3 פעמים בשבוע.
כמו כן, זמן ההמתנה היומי הממוצע בכל יחידת דואר לא יעלה על 10 דקות. חברת הדואר תבצע בדיקות של זמני התור בסניפים ותפרסם אותם באתר החברה אחת לרבעון.
אז היכן המלכוד, תשאלו? ובכן - הארכת זמני הפעילות בסניפים תיכנס לתוקף החל מחודש ספטמבר (בעוד כחצי שנה). לעומת זאת, ייקור התעריפים נכנס גם נכנס, כבר ב-1 בפברואר.
אפשר לומר שלקוחות דואר ישראל שמים את כספם על קרן הצבי, והוא מצידו הולך מוקדם הביתה. נוסף לעובדה שעל האזרחים לשלם יותר כבר עתה, והרחבת שירותי הדואר תצא לפועל אולי בעוד כ-6 חודשים, ההתייקרות היא משמעותית וכואבת.
הבולים ושליחת הדואר הרשום התייקרו בכ-22%, והמשלוחים לחו"ל התייקרו יותר פי שניים כמעט מהמחיר הקודם. לדוגמה: מחיר חבילה של 1.5-2 ק"ג לארה"ב עלה מ-41 שקל ל-86 שקל. אכן מכה בכנף של יונת הדואר.
אם אנחנו מתנחמים בעובדה שלנו אישית אין נטייה לשלוח חבילות לחו"ל דרך קבע, בואו נחשוב על העסקים הקטנים והבינוניים, בעיקר הפרטיים, השולחים באופן קבוע את סחורתם לרוכשים בחו"ל. העלייה הזאת מכפילה להם את הוצאות העסק.
הפרדוקס אולי המכאיב ביותר הוא שהשיפור בשירות לעומת התעריפים הגבוהים דווקא מדשדש לאיטו לעבר ספטמבר.
כך יוצא שאם אנחנו עומדים בתור במשך שעות בסניפי הדואר, לעיתים במצב שלפנינו בתור ממתינים 20 איש ויותר - בפועל אנו משלמים כבר היום הרבה יותר מבעבר, והתוכנית לזירוז קיצור התורים תיכנס לתוקפה רק בעוד חודשים ארוכים.
על-פי העיתונות, במשרד האוצר אומרים כי הארכת שעות הפעילות תיושם סביב ספטמבר; אבל בדואר מדברים על מארס 2016. את הכשל בתזמון הלא מתואם של בין הייקור בתעריפי הדואר לשירות המשופר שהאזרח אמור לקבל, אפשר לשייך לשתי סוגיות-בעיות מהותיות:
הראשונה - שראש הממשלה מכהן במספר רב מדי של תפקידים בו-זמנית. העובדה שנתניהו מכהן בפועל ובמשרה מלאה, גם כשר התקשורת בנוסף להיותו שר האוצר, לא מאפשרת לו לבחון לעומק את ההסכמים והרישיונות שעליהם הוא חתום.
הבעיה השנייה משויכת לדואר ישראל שמעמיד למבחן, כבר זמן ממושך, את סבלנותו וסובלנותו של האזרח הישראלי. התורים הבלתי נגמרים, החבילות שבמקרה הטוב אינן מגיעות בזמן ובמקרה הרע הלכו לאיבוד, מספר הסניפים המצומצם הפעילים בכל עיר ועיר - וכעת העלייה בתעריפים שתפגע משמעותית הן באזרח הפרטי והן בעסקים הקטנים.
ראוי היה שדואר ישראל יישר קו עם המציאות הישראלית ויתאים הן את התעריפים שלו והן את השירותים שהוא מציע בהתאם ליכולותיו של הצרכן המשתמש.