שמואל נאמן ועמוס באר / צילום: איל יצהר
אלן זדרה ממינוסוטה לא ראה את אשתו במשך עשרים שנה. לא מדובר בזוגיות גרועה במיוחד אלא דווקא בסיפור שבו הטכנולוגיה אחראית להפי אנד. זדרה, בן 68, התעוור לפני 20 שנה אולם לפני כחודש הושתלה לו עין ביונית שמאפשרת לו לראות צלליות של בני אדם. המוח של זדרה יצטרך להתרגל לשדרים החדשים שהעין מספקת, אבל הסיפור המרגש הזה מספק הצצה מסקרנת לעולמם של מי שסובלים מלקות ראייה.
אם אתם חושבים על ספרייה לעיוורים, ייתכן מאוד שהתמונה הראשונה שעולה לכם בראש היא של מדפים שעליהם מונחים ספרים שנכתבו בכתב ברייל. המציאות נראית אחרת - העולם מאמץ לחיקו את הספרים האלקטרוניים ולקויי הראייה משתלבים במהפכה הזו ותורמים לרווחתם של המבקרים בספרייה המרכזית לעיוורים, כבדי ראייה ומוגבלים, שסניפיה ממוקמים בתל אביב ובנתניה.
מי ששידרג את חווית המשתמש הוא המתכנת שמואל נאמן, עיוור בעצמו. נאמן פיתח עבור המנויים אפליקציה ייעודית, שמנגישה את הספרים ומאפשרת להאזין להם באמצעות הסמארטפון, זאת במקביל לאפשרות להאזין לקבצי שמע.
"אנחנו קיימים כבר משנת 1951", מספר עמוס באר, מנכ"ל הספרייה המרכזית לעיוורים ועיוור בעצמו, "הרעיון בהקמתה היה להנגיש את הספרים לחיילים אחרי מלחמת השחרור, באמצעות כתב ברייל. רק בהמשך התפתח הברייל העברי".
עם השנים, המשיכה הספרייה לצעוד יד ביד עם הטכנולוגיה, "אחרי הברייל עברנו להקלטות סלילים, מהם לדיסקים, עברנו את מהפכת הדיגיטציה, ועכשיו אנחנו מעלים את הספרייה לענן. האפליקציה החדשה היא אחד מהכלים שמסייעים למנויים לקבל את הספר, בלי לחכות לשליח שיביא לביתם את הדיסקים השכורים".
שמואל נאמן, מנוי של הספרייה ומתכנת מנוסה, פיתח את האפליקציה מתוך שילוב בין צורך אישי ומקצועי.
"נולדתי כבד ראייה", הוא מספר, "כשהתנדבתי לצבא, שירתי ביחידת מחשבים, שם הוכשרתי, ובמהלך השנים אחר כך הקמתי חברה בתחום. לפני 11 שנה איבדתי את הראיה לגמרי. בהתחלה חשבתי שאאלץ לוותר על תיכנות, אבל התעקשתי, והבנתי שאם אתה רוצה, אתה יכול. לפני שנה וחצי התוודעתי לאפשרות של עיוורים להיעזר במסכי מגע בטלפונים סלולריים, והקמתי עם השותף שלי, יצחק גרבר, את Philosoft Mobile.
"זה עניין אותי כמובן מתוך צורך אישי, אבל גם איתגר אותי. התחלנו במלאכת ההתאמה והפיתוח. אמנם ניגשנו לפלטפורמה קיימת של מנוע דיבור באנדרואיד, אבל רצינו להתאים אותה למגוון נוסף של כלים בשירות העיוורים, וגם למבוגרים ומוגבלים. בהתחלה מכרתי טלפונים לעיוורים, ובמהלך ההדרכות למדתי על החולשות והחזקות של הפלטפורמה, והיכן יש מקום לשיפור".
- איך אדם שלא רואה יכול להפעיל מסך מגע?
"ההפעלה היא דו שלבית - ברגע שהמשתמש נוגע במסך, יש קול שמכריז באיזה כפתור מדובר. במקרה של האפליקציה לספרי הספרייה, יש פידבק שאומר אם נלחץ כפתור ההפעלה - Play, למשל. אם זה אכן הכפתור המבוקש, לחיצה כפולה תפעיל את הפונקציה".
הנגשת אפליקציות
היוזמה החלה כשנאמן וגרבר פנו למדען הראשי והציעו לו תוכנית להנגשת אפליקציות לאוכלוסיית העיוורים. "התוכנית אושרה באוגוסט האחרון. אחד הדברים שראינו שיש בו צורך - היה הנגשת הספרייה המרכזית".
- יש סמארטפונים מיוחדים לעיוורים?
"האידאולוגיה שלנו היא להשתמש בחומרה של אנשים רואים. זה נכון גם מבחינת העליות וגם מבחינת הדימוי העצמי. כשילד מגיע לכיתה ויש לו גלקסי 5, זה לא כמו שיש לו מכשיר ייעודי, לילד עם בעיות ראייה. לכן, לקחנו מכשיר אנדרואיד, יצרנו קבוצת עיוורים שסייעה לנו בהתאמה, וכך, הנגשנו להם את כל הספרים שבספרייה. בסופו של דבר הקמנו אפליקציה שמעניקה לעיוורים יתרון על פני אנשים רואים".
- כל ספרי הספרייה מוצעים באפליקציה?
"כן. האפליקציה נמצאת בגוגל פליי, ומתחברת לעשרות הספרים, והם יכולים לשמוע קודם כל תקציר, ואם הם מעוניינים, הם יכולים 'לשאול' את הספר באופן מיידי, בעוד שלפני כן, הם היו מזמינים דיסקים, וממתינים לשליח".
- מה מחיר האפליקציה?
"היא חינמית, המינוי של הספרייה בתשלום".
- אמרת שהיא רק במכשירי אנדרואיד, למה בעצם?
"זו פלטפורמה מתאימה וזולה יותר. באופן היסטורי, יש יותר עיוורים עם אנדרואיד, כי מנוע הדיבור הבסיסי, היה מלכתחילה רק באנדרואיד. זה יהיה גם באייפון בהמשך". בנוסף לספרי הספרייה, מספר נאמן, הוא מתכוון להמשיך ולהתאים באמצעות הפיתוח, לא רק ספרי קריאה, אלא גם תכנים נוספים, כמו תכנים תיירותיים, ואפילו עלוני מידע על תרופות.
"הפיתוח משרת עיוורים, אבל גם אוכלוסיות נוספות כמו מבוגרים, כבדי ראיה, ורמות מסוימות של דיסלקציה".
10,000 מנויים
"הספרייה לעיוורים מכילה היום עשרות אלפי כותרים. יש לנו 10,000 מנויים, בכל הגילאים", מתגאה באר, "בספרייה אפשר למצוא את כל הז'אנרים - רומנים, מתח, ספרי עיון מהיסטוריה ועד פסיכולוגיה".
- יש מגבלה של זכויות יוצרים על ספרים מוקלטים?
"לפני שנה התקבל חוק לגבי הזכות שלנו להנגיש ספרים, ככה שלא נדרש אישור של היוצרים, והחוק עצמו מקנה אישור. לזכות הסופרים בישראל ייאמר שהם תמיד תמכו בזה".
- מבחינה טכנולוגית, איפה ישראל נמצאת מול העולם?
"באוגוסט הייתי בכנס בינלאומי, וראיתי שאנחנו בקדמת הטכנולוגיה. אנחנו בתפיסה שטכנולוגיה יכולה לשנות. בעברי, הייתי מנהל מערכות המידע של המשטרה. כשפגשתי את שמואל, הבנתי ששנינו עיוורים עם אוריינטציה למהפכות טכנולוגיות, ושנינו רצינו לעשות שינוי, וכך הכנסנו את האפליקציה".
- והאפליקציה עושה שינוי?
"אנחנו בהתחלה. בספרייה שלנו, בשונה מספרייה רגילה, קורא אף פעם לא יוצא בידיים ריקות. המטרה שלנו להפוך בקרוב למרכז תרבות כולל, להנגיש סרטים ואפילו הצגות תיאטרון מוקלטות".
- מטעם מי פועלת הספרייה?
"50% במימון משרד התרבות, והיתר אנשים טובים".
השימוש של עיוורים בסמארטפון: זיהוי שטרות, שיחות בווטסאפ והפעלה קולית
"הסמארטפונים נגישים כבר מזמן לעיוורים", מסביר שמואל נאמן, "קיימת תוכנה בסיסית בשם Talkbackבאנדרואיד, ו-Voiceoverבאייפון. שתיהן נוחות להתקנה".
באחת הפעמים בהן התקשרתי אל שמואל נאמן, הוא לא הספיק לענות. חצי שעה אחר כך הוא צלצל חזרה. לקח לי כמה דקות להבין שיש מקום לתהות, כיצד הוא ידע מי חיפש אותו. "זו חבילה של אפליקציות מבוססות קול בעברית, כמו למשל לחיצה על הפקודה: 'תן לי רשימת אנשי קשר, או תן לי רשימת שיחות נכנסות'", הוא הסביר.
- כמו SIRI?
"כן, אבל בעברית".
- איזה עוד אפליקציות מסייעות לעיוורים?
"יש אפליקציה פופולרית לזיהוי שטרות בשם Wallet Blind-Droid - מכוונים את הטלפון לשטר והוא מזהה את הסכום. המקבילה באייפון היא Money Reader שעולה כסף. באופן אישי, אני סבור שהטכניקה הכי שימושית היא קיפול השטר באופן מסוים", מודה נאמן.
"יש גם אפליקציות שמאוד נפוצות בקרב עיוורים, למרות שאינן מכוונות להם במיוחד, אלא לכלל האוכלוסיה. ווטסאפ למשל, מאפשרת לשלוח הודעות מוקלטות, וזוכה להצלחה רבה במיוחד בקרב כבדי ראייה. באופן כללי אוכלוסיית העיוורים פחות ניידת, ואפליקציה כזו מאפשרת להם לקיים הרבה יותר אינטראקציות.
"אפליקציה שימושית נוספת היא 'גט טקסי'. היתרון הגדול שלה הוא שלא תמיד אני יודע להגיד לנהג המונית שהזמנתי היכן בדיוק אני נמצא. הודות לאפליקציה הזו, הוא כבר יודע לבד לאתר אותי".