בית הדין הארצי לעבודה קיבל בשבוע שעבר ברוב דעות את ערעורן של חברת בזק והמדינה, וקבע כי אין לכלול את תוספת הכוננות של עובדי החברה בחישוב ערך שעה לעניין חישוב גמול שעות נוספות ופדיון חופשה.
דעת המיעוט של השופט עמירם רבינוביץ', אליו הצטרף נציג הציבור שלום חבשוש, סברה כי יש לכלול את תוספת הכוננות בחישוב הערך השעתי.
בפסק הדין נדונה, כאמור, השאלה האם צריך להכליל תוספת כוננות בחישוב ערך שעה של עובדים בדרוג הניהולי בבזק, כאשר מחשבים את גמול השעות הנוספות ופדיון חופשה שלהם. זאת לאור הוראה בחוק שעות עבודה ומנוחה, שלפיה "שכר רגיל" לעניין חישוב גמול שעות נוספות "כולל כל התוספות שמעביד משלם לעובדו", נוכח קיומה של פסיקה קודמת של בית הדין הארצי.
בפסק הדין נחלקו הדעות. על-פי דעת הרוב של השופטת רונית רוזנפלד - אליה הצטרפו הנשיא יגאל פליטמן, סגנית הנשיא ורדה וירט-ליבנה, השופטת לאה גליקסמן ונציג הציבור יצחק דויטש - אין לכלול את תוספת הכוננות בחישוב ערך שעה לעניין חישוב גמול שעות נוספות ופדיון חופשה.
דעת הרוב נסמכה על התשתית העובדתית כפי שהועמדה לפני בית הדין האזורי בפסק הדין מושא הערעור, לפיה, תוספת דמי הכוננות משולמת לדרגי הניהול כתגמול לעובדים בגין זמינותם לעבודה בשעות שלאחר שעות העבודה הרגילות.
בפסק הדין הוצגו שתי גישות כפי שגובשו בפסיקת בית הדין הארצי בעבר. על-פי הגישה האחת, חישוב ערך השעה צריך להיערך על יסוד שכרו של העובד בגין השעות שבנורמה. דהיינו, על יסוד השעות הקודמות לשעות הנוספות, לרבות התוספות המשולמות בעבור אותן שעות.
על-פי הגישה השנייה, בהיעדר כל הבחנה בלשון הוראת החוק בין "תוספות" מסוג זה או אחר, היינו הך הוא אם התוספת משולמת לעובד עבור עבודה בשעות רגילות או בעד ביצוע משימה או נכונות לעבודה בשעות שהן מעבר לשעות הרגילות.
דעת הרוב אימצה את הגישה הפרשנית הראשונה, בהיותה לדברי השופטים מתיישבת באופן הרמוני עם תכלית החקיקה, שהיא לגרום לכך כי עבור שעות נוספות ישולם שכר גבוה יותר מזה המשולם עבור עבודה בתחום השעות של יום העבודה הרגיל.
נקבע גם כי גישה זו אף מתיישבת עם אופן התנהלות הצדדים במהלך השנים. על כן על-פי דעת הרוב, משתוספת הכוננות משולמת בגין זמינות לעבודה בשעות שהן מעבר לשעות העבודה הרגילות, אין הן בגדר "תוספת" שתובא בחשבון בקביעת ערך שעה לעניין גמול שעות הוספות לפי סעיף 18 לחוק שעות עבודה ומנוחה.
תוצאת פסק הדין היא, כאמור, שהערעורים שהגישו מדינת ישראל ובזק התקבלו.
עו"ד נחום פינברג, שמייצג את בזק, מסר בתגובה כי "לפסק הדין יש השלכות רוחב על כל המגזר הציבורי, הנאמדות בעשרות מיליוני שקלים בשנה". יחד עם עו"ד פינברג ייצגו בתיק עו"ד סמדר קפלן ועו"ד אלון נוי, שותפים במשרד, ועו"ד טובה שרון.