הפרשות שנויות במחלוקת
זה כמה שבועות מקיימים בנק הפועלים ובנק מזרחי טפחות דיונים קדחתניים בנוגע להפרשה שיבצעו בגין חקירתם על ידי הרשויות בארה"ב. הלחץ בין הצדדים התגבר כאשר גם רשות ני"ע התערבה בסוגיה זו, עת גילתה שהבנקים ביצעו הפרשות בנושא ולא דיווחו עליהם.
בסוף השבוע הוחלט כי בנק הפועלים צפוי להפריש 50 מיליון דולר ואילו מזרחי טפחות יפריש 20 מיליון דולר. מרבית הסכום בשני הבנקים כבר הופרש החל בדוחות הרבעון השני, ואולם לא נעשה להם גילוי. גילוי זה ייעשה בדוחות הרבעון הקרוב. איך נוצרה התסבוכת הזו של הפרשות שבוצעו ולא דווחו, ומה צפוי בהמשך:
1. מערכה ראשונה: בנק ישראל דורש הפרשות - ההפרשה "הסמויה" נעשתה בהוראת בנק ישראל. שני הבנקים חשבו שאין זה נכון לבצע הפרשה בשלב שכזה, כאשר בבנק הפועלים אפילו לא החלו במגעים מול האמריקאים. בבנקים אף חששו כי אם יבצעו הפרשה שכזו, הרי שהדבר ייתפס כהודאה באשמה בעיני האמריקאים, ויגרום להם רק להעלות את הקנס. זאת ועוד, בבנקים טוענים כי בנקים זרים אחרים הנמצאים גם כן בחקירה מול הרשויות בארה"ב, לא ביצעו הפרשות עד אשר גובש הסדר הפשרה.
עם זאת, בבנק ישראל חשבו שמטעמי שמרנות נכון שהבנק יכין כרית ביטחון. בכדי להתמודד עם הטענה שביצוע ההפרשה יגרום נזק לבנק ויגדיל את הקנס, הסכימו בבנק ישראל כי לא יינתן לכך גילוי. התוצאה: בנק ישראל, שניסה להיות שמרן בסוגיה זו, החליט באופן שנוי במחלוקת, שכן במקביל לביצוע ההפרשות כתבו בנק הפועלים ומזרחי טפחות בדוחותיהם כי אינם יכולים להעריך את מידת ההפסד מפרשה זו: "בנסיבות אלה אין הפועלים שווייץ יכול לאמוד באיזו מידה החקירה תשפיע עליו", כתב בנק הפועלים, ואילו מזרחי טפחות כתב: "לא ניתן להעריך את הסיכוי להתממשות הפסד לבנק בגין האירועים שבנדון או את סכומי החשיפה המתייחסים לכך או את טווח החשיפה".ההחלטה של בנק ישראל שלא לתת גילוי להפרשות נשענה על עקרונות כללי החשבונאות האמריקאיים (שעליהם מתבססים דוחות הבנקים) האומרים כי ניתן שלא לתת שיוך להפרשה, כשמתן הגילוי עלול לפגוע בעסקי החברה, וכשמדובר בהפרשה שאינה מהותית.
2. מערכה שנייה: איך קובעים את גובה ההפרשה - נראה כי ההפרשות שביצעו הבנקים ושיבצעו גם ברבעון הקרוב אינן דרמטיות, בוודאי לא לעומת הקנס ששילם בנק לאומי - 400 מיליון דולר. גובה ההפרשה הנוכחית מתבסס על הנוסחה שקבעו הרשויות בארה"ב עם ממשלת שווייץ על גובה הקנס שישלמו בנקים שיבחרו בהסדר פשרה. הנוסחה מתבססת על היקף החשבונות של הלקוחות האמריקאים: כמה נכסים היו בהם ומתי הם נפתחו, וגובה הקנס הוא בשיעור של 20%-50% מאותם חשבונות. נציין כי הפועלים ומזרחי טפחות אינם נכללים ברשימת הבנקים הזכאים להיכלל בהסדר הפשרה. עם זאת, גם לאומי לא נכלל בהסדר הפשרה, ובכל זאת חלק מהקנס ששילם התבסס על אותה נוסחה.
3. מערכה שלישית: רשות ני"ע מגלה את ההפרשה הסמויה - ברשות ני"ע, בראשות פרופ' שמואל האוזר, לא אהבו את הפרשנות החשבונאיות של בנק ישראל והבנקים. הרשות שלחה מכתב לבנקים לפני כמה שבועות ושאלה אותם מה מידת החשיפה ודרך הטיפול שלהם בפרשה. לאחר שגילתה כי הבנקים ביצעו הפרשה, ולא סיווגו אותה ככזו, הרשות דרשה מהם במכתב חריף שנשלח לפני ימים ספורים לתת לכך גילוי מלא.
לדברי גורמים במערכת הבנקאית, בנק ישראל ממילא התכוון שבדוחות הקרובים יינתן גילוי לאותן ההפרשות. הסיבה לכך היא שבסוף דצמבר פרסם בנק לאומי את פרטי ההסדר שאליו הגיע עם הרשויות בארה"ב, וממנו עלה כי חלק מהקנס מתבסס על הנוסחה השווייצרית, מה שמלמד כי גם בנק הפועלים ובנק מזרחי טפחות ישלמו קנס המבוסס על נוסחה זו, ולכן אין יותר אי-ודאות לגבי חלק זה בקנס, וניתן לפרסמו.
4. מערכה רביעית: מורידים את הלהבות, אך הסיפור אינו נגמר - נראה היה כי מתפתחת מלחמה בין רגולטורים. האוזר לא אהב את האפשרות שדודו זקן אפשר לבנקים להפריש מבלי לתת לכך גילוי, ובצעד חריג דרש מהם לבצע את הגילוי. כעת ברור שגילוי כבר יתבצע בדוחות הקרובים. עם זאת, עדיין לא הוחלט סופית איך יתבצע אותו גילוי, ומה יהיה נוסחו. לשם כך יסכמו את הפתרון בנושא במשותף בנק ישראל ורשות ני"ע, שמנסים להפחית את גובה הלהבות שנוצרו בין הצדדים, כאשר נראה היה כי הרשות מתערבת בענייני הבנקים, הרגילים לעבוד כמעט באופן בלעדי מול בנק ישראל. מה שעוד ברור הוא שההפרשות המדוברות הן סנונית ראשונה בלבד, והנזק של שני הבנקים לא יסתכם ב-70 מיליון דולר. לשם השוואה, בבנק לאומי הנוסחה היוותה כ-40% מהקנס הסופי של הבנק. כמו כן הזמן אינו משחק לטובת הבנקים - ככל שהזמן חולף, האמריקאים רק מעלים את רף הקנסות כלפי הבנקים הזרים.
