הירידה המתמשכת בביקוש לאשראי במגזר העסקי מעידה על מגבלות המדיניות המוניטרית המרחיבה של בנק ישראל, כך קובע הכלכלן הראשי באוצר יואל נוה. בסקירתו השבועית שפורסמה היום (א') מראה נוה כי למרות שריבית בנק ישראל נמצאת ברמת שפל היסטורית המשיך המגזר העסקי להקטין את החוב היחסי שלו ברציפות מאז משבר האשראי העולמי ב-2008: יחס החוב לתוצר העסקי עומד כיום על 101% בלבד לעומת 130% עם פרוץ המשבר. "יחס החוב של המגזר העסקי בישראל נמוך בהשוואה בינלאומית ונמצא במגמת ירידה", קובע נוה.
המסקנה ברורה: בעוד שהריבית האפסית של בנק ישראל (שנועדה להגן על היצוא ולעודד צמיחה במשק) גורמת לגידול עצום בכמות הכסף המזומן, מורידה את ריבית המשכנתאות, תורמת לניפוח מחירי הנכסים ובראשם הנדל"ן ומסייעת להגדלת הצריכה הפרטית - אין לה כל השפעה מורגשת על היקף ההלוואות שנוטלים העסקים, לצרכים כמו השקעות ברכישת מכונות וציוד.
ההסבר האפשרי הראשון לתופעה הוא היחלשות בביקושים מצד החברות במגזר העסקי. צמיחת המשק ב-2014 (בסך 2.6%) מיוחסת ברובה לגידול (3.8%) בצריכה הפרטית ובהוצאה הציבורית לצריכה בעוד שבהשקעות בנכסים קבועים נרשמה דווקא ירידה של 2.7%. הכלכלן הראשי מציין כי בדוח בנק ישראל ל-2013 דובר על היחלשות בביקושים.
מצד שני מציין הכלכלן את העלייה בדרישות הלימות ההון מהמערכת הבנקאית כגורם שהשפיע על היצע האשראי במשק. באוצר אמרו היום כי הנושא לא נבדק על ידם לעומק אך ציינו כי סביר להניח שבעיית היצע האשראי השפיעה בעיקר בעסקים קטנים ובינוניים בעוד שבקרב עסקים גדולים סביר יותר לצפות לבעיה בביקושים.
במקביל למגמת הקיטון בהיקף החוב הכולל של המגזר העסקי נרשמו שינויים גם במקורות גיוס החוב ובראשם ירידה חדה בחלקו של האשראי הבנקאי שירד מ-75% בתחילת שנות האלפיים לפחות מ-50% כיום. ירידת חלקם של הבנקים מיוחסת על ידי נוה להקשחת דרישות הלימות ההון ולרפורמת בכר שהביאה לגידול במספר מקורות האשראי במשק. את מקומם של הבנקים במימון המגזר העסקי תפסו הלוואות פרטיות מגופים מוסדיים, משקי בית וחברות פיננסיות אחרות.
לעומת הקיטון בחוב העסקי נרשם בשנים האחרונות גידול בחובותיהם של משקי הבית, אם כי לדעת נוה גידול זה אינו עולה על קצב הצמיחה של המשק, כך שבמונחי יחס חוב-תוצר שמר חוב משקי הבית על יציבות בטווח שבין 35% ל-40% תוצר. המשכנתאות שמרו על מקומן כמרכיב המרכזי בחוב עם משקל של 70% מהחוב הכולל של משקי הבית.
גם כאן מעלה השוואה בינלאומית כי יחס החוב-תוצר של משקי הבית בישראל הוא מהנמוכים ביותר בעולם המערבי. הגורם השלישי במשק - הסקטור הציבורי - הקטין את חובו בשנים האחרונות מרמות של 92% ב-2004 ל-67.7% ב-2014. על רקע מגמות אלה עמד החוב הכולל של המשק על 183% תוצר לעומת רמות השיא של 220% שנקבעו בתחילת העשור הקודם.
