זהב / צילום: שאטרסטוק
בדצמבר 2011 פרסמנו במסגרת המדור טור שכותרתו הייתה "כלל הזהב: כבדהו וחשדהו". הימים היו ימי משבר החוב באירופה והחששות מהתפרקות גוש האירו. הזהב החל באותה התקופה לרדת ממחיר השיא שאליו הגיע בספטמבר 2011, ומסקנת הטור הייתה כי יש להיזהר מאוד מלהניח כי הזהב, אשר היה באותה עת פופולרי במיוחד בקרב משקיעים ומנהלי נכסים, ישמש בעתיד כנכס המגן האולטימטיבי.
בשלוש השנים ויותר שחלפו מאז אותו הטור, הזהב נחלש ב-25%. אם להיות הוגנים, אף אחד מן התרחישים שהיו מעמידים במבחן את אותה הנחה (זהב כנכס מגן אולטימטיבי) לא התרחש, וייתכן שזה בין היתר שימש זרז לנפילה במחיר.
המשכנו מאז לעקוב אחרי הזהב, ומדי פעם סקרנו מוצרים המבוססים עליו. אותה המסקנה מדצמבר 2011 לא השתנתה במשך הזמן.
בהילוך מהיר ל-2015: אנחנו בעיצומה של מלחמת מטבעות, הריביות בשפל ושוקי המניות - ארה"ב בעיקר - לאחר ראלי שנכנס בקרוב לשנתו השביעית. סימן השאלה הגדול הוא האם ומתי תתחיל מגמה של עליות ריבית בארה"ב, וכיצד היא תשפיע על התנהגות יתר הנכסים. לאור אלה, האם אולי הגיע הזמן לשינוי בגישה בנוגע לזהב? הגורם העיקרי התומך בשינוי בגישה הוא המחיר. קל יותר לשנות גישה ביחס לנכס כאשר הוא נסחר ב-25%-30% פחות ממחיר השיא, ולא פחות חשוב, עבר כבר זמן לא קצר מאז היינו שם.
ב-2013 פורסם מאמר של Erb and Harvey בפייננשל אנליסט ג'ורנלl, שאותו מוציא לאור CFA Institute. שני החוקרים בחנו לעומק את הטיעונים הנפוצים התומכים בהשקעה בזהב: הגנה כנגד אינפלציה, גידור כנגד פיחות במטבע, ריביות נמוכות, ההקצאה הנמוכה לזהב בתיקי השקעות וכמובן מפלט בעת מצוקה בשווקים. לגבי אינפלציה, לא נמצא קשר מובהק בין מחיר הזהב לאינפלציה, הן לטווחי זמן קצרים והן לארוכים.
שאלת הזהב כמגן מפני פיחות במטבע אינה טריוויאלית, וכמובן תלויה בשאלה באיזה מטבע מודדים את מחיר הזהב. דוגמה מהעת האחרונה לאירוע קיצון בשוק המטבע הייתה בינואר עם הפרנק השוויצרי. ניתן לראות בגרף כיצד מחיר הזהב בדולרים זינק בינואר, וכיצד בדומה לפרנק השוויצרי ביחס לדולר, נסוג מאז. מטבעות נחלשים האחד ביחס לאחר, ולכן סביר להניח כי בעת מהומה בשוק המטבעות יימצא המטבע שבו נמדוד את הזהב, ונגלה כי מחיר הזהב באותו המטבע דווקא לא התחזק.
מטבע זה יכול להיות הפרנק, האירו, הדולר, השקל או הין. מאחר שמרבית המשקיעים בעולם מודדים את הזהב בדולרים, הרי שהמשך מגמת ההתחזקות של הדולר כנגד שאר המטבעות מקשה על הזהב להתחזק. השאלה הרלוונטית במקרה של זהב ומטבעות היא האם, ובאיזה תרחיש, יכול הזהב להיות "מטבע" הגידור האולטימטיבי, ולהתחזק מול כל המטבעות.
זה מוביל שוב לעולם תרחישי הקצה - למשל התפרצות אינפלציונית עולמית השוחקת באופן משמעותי בעת ובעונה אחת את ערכם הריאלי של כל המטבעות. ההסתברות לכך היא כמובן נמוכה מאוד, אך זו בדיוק ההגדרה של תרחיש קצה.
האם "שווה" להקצות חלק קטן מתיק ההשקעות לזהב כדי להתגונן מפני תרחיש שכזה? יכול להיות, אך מהו "חלק קטן"? 2%, 5%, 10%? כמו כן, כמה "יעלה" הגידור במשך התקופה שתחלוף עד אשר אותו תרחיש יתממש, ויותר חשוב, בכמה יעלה מחיר הזהב כשתרחיש זה יתממש, וכיצד יתנהג שאר התיק?
אין כמובן יכולת להעריך, אפילו לא באופן גס. לכן קשה להגיע למסקנה כי יש להקצות X% מהתיק לזהב, כחלק מתהליך שיטתי של הקצאת נכסים. באופן אבסורדי, היעדר היכולת להעריך באופן שיטתי את התועלת שבהקצאת חלק מהתיק לזהב, מחזק אולי את הטיעון שיש לעשות זאת בכל מקרה, מאחר שההפסד הפוטנציאלי מוגבל להיקף ההשקעה, ואילו הרווח הפוטנציאלי אינו מוגבל.
זה רציונל השקעה מסוג "יאללה, שיהיה". מידת הביטחון שלי בזהב כנכס ליום הדין לא השתנתה, אך ברמת המחיר הנוכחית אולי כבר אפשר להגיד יאללה, שיהיה, ולהקצות בחוסר חשק אחוזים בודדים מהתיק.
אין באמור כדי להחליף ייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם
