גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סלינגר החרימה דיון שיזם האוזר על מבנה הפיקוח הפיננסי

הסיבה: יו"ר רשות ני"ע מציע לבטל את אגף שוק ההון והביטוח באוצר ולפצל את סמכויות הפיקוח הפיננסי בין בנק ישראל לרשות ני"ע

שמואל האוזר, דודו זקן ודיוויד גילה / צילום: דוברות רשות ני"ע
שמואל האוזר, דודו זקן ודיוויד גילה / צילום: דוברות רשות ני"ע

מרבית הרגולטורים הפיננסים בישראל התכנסו היום (ב') במשרדי רשות ני"ע בירושלים, כדי להתייעץ עם העמיתים, גורמים מהשוק ואישים מהאקדמיה ביחס למבנה הרצוי לרגולציה הפיננסית בישראל.

"אנו לא יכולים להיות כל אחד בעמדתו הוא ולומר שזו האמת המוחלטת. המכנה המשותף הוא שיש תמימות דעים ביחס לכך שיש בעיה ברגולציה בישראל, וצריך לעשות משהו", אמר יו"ר רשות ני"ע שמואל האוזר. "יש תיאום שוטף בין המפקחים, ויש יותר הסכמות מאי-הסכמות. יש צורך בהקמת צוות מלמעלה ליציבות פיננסית".

האוזר המשיך ואמר: "ב-6 השנים האחרונות הייתה התפתחות של הדיון על מבנה הרגולציה הרצוי בישראל. זה נושא שאי אפשר לא לטפל בו. צריך לעשות שינוי. יש לנו 3 אפשרויות לגבי ישראל: להשאיר את המצב כמו שהוא, או לעבור לרגולטור מאוחד-רגולטור על או ליצור מבנה פיקוח דו-ראשי - twin peaks. צריך יהיה להקים בישראל ועדה שתבחן את הנושא. אנחנו מציעים מודל דו-ראשי, עם אבחנה של מי עושה מה: רשות לפיקוח יציבותי, שיהיה בנק ישראל, ואילו רשות ני"ע תהיה אחראית לפן הצרכני. מדינות הנוהגות במודל כזה כיום הן אוסטרליה, צרפת וניו זילנד".

"הרגולציה באה לשרת את המשק", אמר המפקח על הבנקים דודו זקן. "על הגופים הפיננסיים חלים דינים מתחומים שונים, ולכן החשיבות בשיתוף פעולה בין רגולטורים הכרחי. אנחנו יכולים להיות גאים בשיתוף הפעולה שלנו גם עם הרשות, עם רשות ההגבלים והאוצר", אמר זקן דווקא על רקע חילוקי הדעות שהיו בינו להאוזר לגבי הגילוי בדוחות הבנקים על ההפרשות שעשו בדוחות האחרונים בגין החקירה של הרשויות בארה"ב.

"התובנות שיש לנו בנושא הרגולציה, שאין מודל מנצח. לכל מודל יתרונות וחסרונות. אנחנו יודעים כיום יותר מה לא כדאי לעשות, מאשר מה כן. מה שכן, המבנה הנוכחי אינו אופטימלי, הוא לא נותן מענה להכול. יש בו גם כפילות, וגם ארביטראז' רגולטורי", אמר זקן. "אנחנו חושבים שהמבנה צריך לשרת את המהות, ולא להיפך. אנו רואים יתרון למבנה שיש לו ראייה מערכתית, וחיסרון למבנה שיכול לקחת אינטרס לנקודת קצה וליישם אותו באופן קיצוני.

"אנו חושבים שהוצאת הפיקוח על הבנקים מהבנק המרכזי אינו נכון וצריך גם להיות פרקטיים, והשורה התחתונה - כדי שלא נקיים עוד שולחן עגול עוד כמה שנים, צריך לעשות איזה שינוי במצב הנוכחי, ולטעמי צריך להתחיל מלקיים את ההמלצה של ה-IMF - הקמת הוועדה ליציבות פיננסית לטיפול בסיכונים מערכתיים".

הממונה על ההגבלים העסקיים דיוויד גילה אמר ביחס לתמיכתו במודל ה-twin peaks: "הגנת הצרכן ותחרות לא בהכרח חופפות. הגנת הצרכן זה דבר אמורפי, וראיתי הרבה קונפליקטים בין יציבות לגילוי. לכן, אם וכשיהיו שני רגולטורים פיננסים (אחד יציבותי ואחד לשמירה על הצרכן - ר.ש, ע.א) נראה לי שיהיו בעיקר מקרים שבהם ברור מי מהם מכריע. גם יהיה מיעוט מהמקרים שבו זה לא יהיה ברור, ואז יצטרך להיקבע מנגנון מכריע". לדברי גילה, יש יתרון נוסף להצעה של הרשות ל-twin peaks ביחס להתאמה בין מוצרים שמפוקחים אחרת בשוק. "ראוי שיהיה רגולטור ייעודי ליציבות בפיננסים ורגולטור ייעודי לגילוי בפיננסים", סיכם את דבריו.

סיטואציה של אי אמון

אבי בן בסט, בעבר מנכ"ל משרד האוצר ופרופ' מהאוניברסיטה העברית והמכללה למינהל, אמר: "יש פה ארביטראז' רגולטורי. ישנה שונות מאוד גדולה בסמכויות של המפקחים השונים, במשאביהם ועוד. הבעיות הללו היו נפתרות היטב במודל המאוחד, שטוב יותר מאשר מודל ה-twin peaks. בכל העולם המודל הוא האחדה וכולם רואים שיש בעיה במודל הפיקוח המבוזר. אני מעדיף מודל מאוחד כי יש יתרון אדיר לראייה כוללת של המוסד המפוקח, כאשר ההבדלה בין ההגנה על הצרכן ליציבות מלאכותית. יש ארבע מדינות שיש בהן מודל של twin peaks ו-24 מדינות עם מודל מאוחד. למה לקחת סיכונים ולהיות המדינה החמישית? כדאי להצטרף למה שהעולם עושה, ולהיות המדינה ה-25. לוקח שנים להבין מודל חדש ואני לא רוצה להשתתף בכזה משחק".

דן פרופר, יו"ר אסם ומהתעשיינים הבולטים במשק: "החלטות הרגולטורים צריכות לבוא מראייה של תמיכה בצמיחה, ולא לחנוק אותה. לדעתי יש להקים גוף מאוחד, שבו החיזוי של מצב סכנה צריך לבוא לידי גוף שבו יישבו כל הרגולטורים, שיימנעו או יבצעו פעולות שחיוניות להביא לפתרון תסריט של סיכון. זאת, מפני שהכשלים המסוכנים למשק קורים כשפעולות נעשות ללא תיאום. אז המשק משתנה וזורם בכיוון אחד, שלעתים צריך לעצור אותו או לשנות כיוון - ואת זה יכולים לעשות הרגולטורים רק יחדיו, ולא כל אחד בנפרד. לכן אני תומך בגוף אחד".

צבי סטפק, יו"ר ומבעלי השליטה בבית ההשקעות מיטב דש: "לא יכול להיות שכל כך הרבה דברים השתנו בשנים האחרונות בשוק ההון, והדבר היחידי שלא השתנה זה מבנה הפיקוח. אם היינו מתכננים זאת מחדש לא היינו במצב של היום. איני מאמין בתיאום בין רגולטורים - זה לא עובד. כל אחד ותפיסת עולמו". הוא קרא למכנה משותף אחד של הרגולציה ולא "כל אחד עם השיגעונות שלו". לאור זאת הוא קורא לשתי רשויות עצמאיות, "האחת שמפקחת על היציבות והשנייה על השוק. בהסתכלות שלי, הפיקוח על הביטוח ועל הבנקים צריכים להיות יחדיו, מחוץ לבנק המרכזי, והרשות השנייה דומה לרשות ני"ע. בכל מקרה אסור שאגף שוק ההון יישאר חלק ממשרד האוצר - אולי יש שם ניגודי עניינים? הפיקוח על הביטוח צריך להיות עצמאי. אנו כגופים מפוקחים בשוק סובלים מריבוי רגולטורים. זה גורם נזק למבוטחים ולעמיתים".

מאיר שביט, כיום מנכ"ל איגוד והתאחדות חברות הביטוח ובעבר הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר: "אין מודל פיקוח אחד מוסכם. יש לנו ניסיון אומלל מאימוץ שיטות מחו"ל ללא התאמה למנטליות שלנו. נטל הרגולציה פה כבד אך לא בהכרח עודף. סוגיית התיאום בין הרגולטורים תהיה רלוונטית גם במודל של שני גורמי רגולציה, כך שקיימת שאלה מי יהיה מעליהם לפתרון בעיות וצריך יהיה להקים גוף מלמעלה לאיזון".

משה פרל, מנכ"ל איגוד הבנקים: "יש כיום סיטואציה של אי אמון - הגוף המפוקח לא מאמין לרגולטור וההיפך, והציבור לא מאמין לשניהם בגלל ההון-שלטון, ולכן פיצול הפיקוח לא ייטיב את המצב". פרל ציין כי אמנם יש קונפליקט בין קידום תחרות עם יציבות - זה לא נוסע באותו כיוון. "מצד שני, צריך לשאול מה המטרה. המטרה בעיניי היא הגנה על הלקוח, גם לשמור לו על הכסף וגם לתת לו מחירים טובים. אסור לנתק את שני הדברים האלה. צריך שיהיו לרגולטור שני היעדים, ויהיה לו את שיווי המשקל לאזן ביניהם. לנתק את האפקט הצרכני ליציבותי זו טעות. עם זאת, אם הולכים על מערכת דו-ראשית, אולי צריך לעשות מפקח אחד שמפקח על כסף, ומפקח אחר שיפקח על פירמות".

פרופ' רות פלאטו שנער ממכללת נתניה: "המודל עצמו פחות חשוב. חשוב יותר שיתוף הפעולה בין הרגולטורים ושיתוף המידע. לכאורה, המודל הטוב הוא הפרדה בין היציבות לתחרות, אבל וכאן יש אבל גדול, לא ניתן להפריד בין הצד היציבותי לצרכני; הם שלובים בצורה ברורה מאוד. דווקא כשלרגולטור אחד יש כלים יציבותיים וצרכניים, הוא יכול לבחור בצעדים המתאימים לכל קונפליקט. לעומת זאת, בשיטה מפוצלת כמו ה-twin peaks, יש פערים קשים וסתירות בין הרגולטור הצרכני ליציבותי. אף אחד לא ירצה לוותר על עמדתו, והסכסוך עלול להחריף למאבקי אגו. ואז נוצר פתח להתערבות של הדרג הפוליטי, שאמור להכריע, וזו תוצאה לא רצויה".

סביב השולחן העגול היום בבירה נשמעו גם קולות שקראו לשמור על מודל של שלושה מפקחים שונים, שישמרו אחד על השני ועל השוק, הגם שכדאי להוציא את הפיקוח על הביטוח ממשרד האוצר.

"משבר 2008 תפס את המפקחים עם המכנסיים למטה וזה הוביל לפיקוח יתר"

חלק הארי של הדיון נגע ביחס למבנה הרצוי של הרגולציה הפיננסית, ובחינת החולשות במבנה הקיים או באלו שמוצעים לעתיד. ואולם עם הדוברים נמנו גם אחדים שהציפו בעיה שמשפיעה מאוד על הפעילים בשוקי הפיננסים: עודף רגולציה.

"משבר 2008 תפס את הרגולטורים בכל העולם ללא מכנסיים. זה הוביל לרגולציית יתר מאז", אמר צבי סטפק, יו"ר ומבעלי השליטה בבית ההשקעות מיטב דש. "זה נבע גם מחוסר תיאום בין הרגולטורים. יש לנו אנשים איכותיים שעוזבים את התחום, כשהסיבה העיקרית לכך זה שהם מרגישים שהרגולציה יושבת להם על הצוואר ואחוז קטן מזמנם הולך להשקעות ואחוז הולך וגדל הולך לרגולציה. מה זה אומר? שבמקום שהאנשים הללו ינהלו גמל לציבור - הם הולכים לנהל קרן גידור למספר קטן של אנשים. סלינגר מכניסה רוח חדשה באגף שוק ההון, שהיה רדום מאוד לאורך השנים".

איציק שנידובסקי, מנכ"ל בית ההשקעות אנליסט: "אין ספק שההתנהלות שלנו בשוטף מול הרגולציה בעייתית. נניח שיש לי ביקורת מאגף שוק ההון בנושא מסוים, אח"כ הרשות יכולה לעשות את אותה ביקורת - וזה משתק מאוד. העומס על גוף מהסוג שלנו קשה מאוד. הרבה זמן הולך אצלנו על רגולציה, ומעט על פיתוח עסקי, וזה בסופו של דבר פוגע גם בלקוחות". גם מאיר שביט, לשעבר המפקח על הביטוח באוצר וכיום מנכ"ל איגוד והתאחדות חברות הביטוח, התייחס בדבריו לרגולציה שמכבידה על התחרות ואף "פוגעת בתחרות", לדבריו. במסגרת זו אמר: "זה לא סוד שיש ארבע חברות ביטוח שעומדות למכירה, ואין תור לקנות אותן".

ומי לא באה? דורית סלינגר

הדיון ברשות ני"ע נסוב סביב הצעת הרשות לבטל, בין היתר, את הפיקוח על הביטוח באוצר וליצור שני גופי רגולציה - האחד יציבותי והשני לשמירה על הצרכן, ואף אחד מהם לא באוצר. רבים מהנוכחים בפאנל הסכימו שיש צורך בשינוי בפיקוח הפיננסי בישראל, כשקולות לא מעטים קראו, בדומה להצעת רשות ני"ע, להוצאת הפיקוח על הביטוח מהאוצר.

את הדיון יזמה רשות ני"ע בראשות שמואל האוזר, שמוביל תפיסת הקוראת לרגולציה דו-ראשית, twin peaks, שבמסגרתה הפיקוח יתחלק בין רשות שתשמור על הגילוי וזכויות הצרכן (ברשות ני"ע) והשנייה - פיקוח על יציבות (תחת הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל). במסגרת זו הוא קורא לפירוק הפיקוח על הביטוח במתכונתו הנוכחית וחלוקת סמכויותיו בין הרשות לבנק ישראל.

כל הרגולטורים הרלונטיים- כולל המפקח על הבנקים בבנק ישראל דודו זקן, והממונה על ההגבלים העסקיים דיויד גילה - הגיעו לדיון, חוץ מאנשי אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר, בראשות דורית סלינגר, שלא במקרה בלטה בהיעדרה. למעשה, המתיחות בין רשות ני"ע של האוזר לפיקוח על הביטוח של סלינגר לא החלה בדיון הנוכחי. באחרונה חשפנו ב"גלובס" תכתובת פומבית, חריפה ונשכנית בין השניים ביחס לפוליסות ההשקעה - האוזר תקף את המוצר שבפיקוח האוצר ואמר שמדובר בארביטראז' רגולטורי שעוקף את חוק הקרנות. סלינגר, מנגד, טענה שנימוקיו של האוזר שגויים ואין בעיה במוצר זה.

אגב, כבר לפני כמה ימים שאלנו האם הרגולטורים העמיתים של האוזר יכבדו אותו ויבואו לכינוס שזימן במשרדי הרשות שבראשותו. בה בעת שבבנק ישראל אישררו הגעה, בפיקוח על הביטוח שמרו על עמימות, שהבוקר בלטה לעין, כשאף נציג מהפיקוח על הביטוח לא הגיע. מאגף שוק ההון נמסר בתגובה לפניית "גלובס": "מדובר בסוגיה חשובה על מבנה רגולציה בישראל. ככל שממשלת ישראל תבחר לעסוק בנושא זה, נשמח להציג את עמדתנו". עוד ציינו כי מנכ"לית המשרד לא אישרה השתתפותה בדיון.

עוד כתבות

דגל ארה''ב לצד ספינות סחורה בנמל בלוס אנג'לס / צילום: ap, Damian Dovarganes

סין מגיבה להאשמות האמריקאיות נגדה. האם בכל זאת תתקיים פגישה בין הנשיאים?

בתגובה להאשמות מצד ארה"ב בדבר כפייה כלכלית, סין טוענת כי החלטתה להטיל מגבלות יצוא חדשות על מתכות נדירות היא "צעד לגיטימי" בהתאם לחוק הבינלאומי ● דובר משרד המסחר הסיני: "מדובר במנגנון פיקוח, לא באיסור יצוא"

שי ג'ינפינג, נשיא סין / צילום: ap, Ng Han Guan

מלחמת הסחר חוזרת? טראמפ שולח מסר מרגיע לשווקים

החשש מהתחממות מלחמת הסחר מול ארה"ב חזר בגדול בסוף השבוע ● סין הגבילה יצוא מינרלים ומתכות נדירות, טראמפ הגיב פומבית באיומי מכסים גבוהים והפיל את וול סטריט ● כעת, הנשיא האמריקאי מנסה מעט להרגיע: "אל תדאגו לגבי סין, הכל יהיה בסדר"

משרדים בתל אביב. העיר עדיין מובילה את הטבלה / צילום: Shutterstock

שוק המשרדים מדשדש, אבל עיר מפתיעה אחת מתברגת בכל זאת בצמרת

קצב הוספת פרויקטים חדשים של משרדים במחצית הראשונה של השנה היה הנמוך מאז 2016 - לעומת התחלות בנייה של שטחי מסחר, תעשייה ואחסנה, שם המספרים גבוהים מאוד ● בתל אביב, לאורך כל המחצית הראשונה של השנה, החלה בנייתם של כ־38 אלף מ"ר משרדים בלבד ● לעומת זאת, גמר הבנייה בסקטור המשרדים בשיא כל הזמנים ● ולאיזה מקום מפתיע הגיעה נתיבות בטבלת התחלות הבנייה?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Yuki Iwamura

מאיומים למעשים: טראמפ הכריז על מכס נוסף של 100% על יבוא מסין

נשיא ארה"ב הודיע כי המכסים החדשים יתווספו לכל מכס קיים וייכנסו לתוקף ב-1 בנובמבר ● עוד בשלב האיום של טראמפ, השווקים כבר הגיבו בירידות

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

האח סירב לפנות את הבית שהאם הורישה לאחיו. מה קבע ביהמ"ש?

ארקיע תשלם 43 אלף שקל והוצאות משפט למשפחה דתית, שטיסתה חזור מפריז נדחתה מעל 20 שעות ונקבעה לערב שישי ● בימ"ש השלום קבע כי סוכן מכס אחראי לטעות בסיווג יבוא בוטוקס לישראל, וחייב אותו לשלם כ־542 אלף שקל לחברה ששכרה את שירותיו ● ולמה קבע ביהמ"ש כי אדם שסירב לפנות את בית אמו המנוחה יפנה את הנכס לאלתר? ● 3 פסקי דין בשבוע

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בוול סטריט: נאדס"ק זינק ביותר מ-2%; ברודקום קפצה

נאסד"ק זינק ב-2.2%, מדד S&P 500 קפץ ב-1.5% ודאו ג'ונס הוסיף 1.3% ● נעילה חיובית באירופה ● ברודקום ו-OpenAI הודיעו שחתמו על הסכם לפיתוח שבבים ● לאחר שביום שישי איומים של נשיא ארה"ב לחזרת מלחמת הסחר נגד סין הפילו את וול סטריט, מסרים מרגיעים מצידו החזירו את וול סטריט לעליות חדות ● למרות זה, המסחר באסיה הושפע מאיומי טראמפ - ונרשמו בו ירידות

חדשות הביומד / צילום: תמר מצפי, AP

שר הבריאות של ממשל טראמפ מזהיר מברית מילה

שר הבריאות האמריקאי טוען: ברית מילה מכפילה את הסיכון לאוטיזם ● גל עסקאות בעשרות מיליארדי דולרים דוחף את מדד נאסד"ק ביוטק לעליות חדות ● סטארט־אפ ישראלי מגייס 45 מיליון דולר לטיפול מבוסס בינה מלאכותית בקשישים ● וחברה־אחות של אמריקן לייזר נמכרת במסגרת הסדר חוב ● השבוע בביומד

יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן / צילום: ap, Nathan Howard

גם ג'ארד קושנר ופיטר ת'יל בפנים: עזה עשויה להפוך למקלט מס שיביא את הסכם הנורמליזציה עם סעודיה

הפרויקט הכלכלי הענק של שיקום עזה לאחר המלחמה כבר מעורר עניין של מדינות, מיליארדרים ומנהיגים לשעבר ● מחתנו של טראמפ, ג'ארד קושנר, ששואף להקים מרכזי AI ברצועה, ועד למשקיעים זרים שמחפשים רגולציה מאפשרת ● מומחים צופים: יוזמות הפיתוח עשויות לשמש מנוף לקידום נורמליזציה עם סעודיה, גם באמצעות המעורבות של קושנר, אך הדרך לשם עדיין רצופה מכשולים פוליטיים וביטחוניים

אילוסטרציה: Shutterstock

"דברים מוזרים קורים בסין": מה הפיל אמש את השווקים, ואיך ממשיכים מכאן?

הבורסה האמריקאית סגרה את יום המסחר האחרון לשבוע עם ירידות חדות במיוחד ● הסיבה: עימות חדש-ישן בין ארה"ב לסין, שכולל איומים בהטלת מכסים גבוהים ● המניות שנפלו, הבודדות שעלו, ואיך כל זה קשור לנסיגה הפתאומית של השקל?

בודקים את המיתוס. ארבעת המינים / צילום: Shutterstock

האתרוג הגיע לארץ ישראל רק בימי בית שני, אז איך הוא נהפך לאחד מארבעת המינים?

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: ארבעת המינים נראים לנו מובנים מאליהם, אך חלקם למעשה נקבעו כפרשנות מאוחרת

בכמה נמכרה דירה בראשל''צ? / צילום: אייל ימיני

"יש אזורים בראשון לציון שבהם מתפשרים יותר": בכמה נמכרה דירת 3 חדרים?

דירת 3 חדרים בראשון לציון נמכרה ב-1.59 מיליון שקל אחרי שעמדה כשלושה שבועות בלבד על המדף ● "מרכז ומערב העיר עובדים עדיין חזק, ויש ביקוש לדירות באזורים האלו", אמר המתווך בעסקה ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

האישה השלישית בסה''כ שזכתה בפרס זה: המלך קרל גוסטב (מימין) מעניק פרס נובל לכלכלה לקלודיה גולדין, 2023 / צילום: Reuters, TT NEWS AGENCY

1.2 מיליון דולר לזוכה וזו רק ההתחלה: מי יזכה מחר בפרס הכלכלי היוקרתי

כסף, פוליטיקה וטרנדים חולפים מניעים את התעשייה סביב פרס הנובל בכלכלה ● איך זה עובד, כמה מרוויחים הזוכים, ומי הישראלי שהוזכר כמועמד? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת ההכרזה על הנובל בכלכלה מחר

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

יגאל דמרי מציג - כמה שווה להישאר במדד ת"א 35

מניית דמרי ירדה מעט לאחר שדיווחה על גיוס של יותר מ־400 מיליון שקל, במהלך משולב של הפחתת מחיר אופציות והקצאת מניות פרטית להראל ● המהלך נועד להקפיץ את שווי השוק של החברה כדי למנוע את הדחתה ממדד ת"א־35, אך ימי המסחר הקרובים יקבעו אם הניסיונות צלחו ● בינתיים, הראלי של חברות הבנייה נמשך

המתווך הטורקי איברהים קאלין / צילום: Reuters, Murat Gok / Anadolu

צלם טבע ואיסלמיסט: האיש ששלח ארדואן לרקום את עסקת החטופים

מאחורי שיחות הפסקת האש פועלים שניים מהאנשים המשפיעים ביותר במזרח התיכון - אחמד עבד אל־ח'אלק, מנהל "התיק הפלסטיני" המצרי, ואיברהים קאלין, ראש סוכנות הביון הטורקית ● הראשון מזוהה בקשריו ההדוקים עם חמאס, השני פועל בשליחות ישירה של ארדואן - ושניהם מנסים לעצב את היום שאחרי בעזה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 2%, המניות הדואליות נפלו

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.4%, מדד ת"א 90 עלה בכ-0.2% ● מדד הטכנולוגיה איבד כ-2.5%, בהובלת מניות השבבים הדואליות נובה, קמטק וטאואר ● וול סטריט סיכמה את היום הגרוע ביותר מאז אפריל, בעקבות איומו של טראמפ להטיל מכסים של 100% על סין ● השקל נחלש בסוף השבוע בכ-1.5% מול הדולר לרמה של 3.3 שקלים. גם מחירי הנפט והקריפטו צנחו בחדות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

תוכנית האוצר למס מינימלי של 15%: איך זה יעבוד, ומי על הכוונת?

אחרי שנתיים של עבודה, הפיץ משרד האוצר את תזכיר החוק שיחייב מס מינימלי של 15% מחברות ענק בינלאומיות החל מ־2026, בהתאם להסכם של ה־OECD ● אך התנגדות ממשל טראמפ להסכם מעמידה את הרפורמה בספק ● בינתיים בארץ מחפשים דרכים לתמרץ השקעות זרות ● גלובס עושה סדר

אבינתן אור ברגע החבירה לנציגי צה''ל / צילום: דובר צה''ל

"הצעד הראשון לקראת החלמה": המכתב של מנכ"ל אנבידיה לחזרתו של אבינתן אור משבי החמאס

ג'נסן הואנג הפיץ מכתב לעובדי החברה על שובו של אבינתן אור משבי החמאס ● "אני נרגש עמוקות ואסיר תודה לשתף אתכם בכך שלפני רגעים ספורים, שוחרר הקולגה שלנו, אבינתן אור, לצלב האדום בעזה. אחרי שנתיים בלתי נתפסות בשבי חמאס, אבינתן חזר הביתה", נכתב בהודעה

מגמות מנוגדות בבורסה / צילום: שוק ההון והשקעות

טראמפ פיצל את הבורסה בתל אביב לשניים, ויום מסחר כזה לא ראינו זמן רב

הבורסה בת"א הושפעה היום משתי מגמות מנוגדות שהתרחשו בגלל הנשיא טראמפ: מצד אחד - אופטימיות הנובעת מכניסתה לתוקף של סיום המלחמה; ומנגד - חזרתה של מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, שהובילה לירידות בסוף השבוע בוול סטריט והשפיעה על הבורסה מכיוון המניות הדואליות ● וגם: איך מושפעות מניות הנדל"ן, אל על והמניות הביטחוניות?

התרחישים האופטימיים לכלכלה / צילום: Shutterstock

חברות הנשק ירוויחו, ומה יקרה לטיסות? כך נראה התרחיש האופטימי לכלכלת ישראל

ההסכם ההיסטורי לסיום המלחמה עורר אופטימיות רבה עם זינוק חד במדדים המובילים בשווקים - וזה יכול להיות רק השלב הראשון ● מתחום התשתיות, דרך התעופה ועד לענף ההייטק: גלובס משרטט 7 תרחישים אופטימיים ביותר שעשוי ההסכם להניב לכלכלה הישראלית

רועי שלו ז''ל / צילום: N12

רועי שלו, בן זוגה של מפל אדם ז"ל שנרצחה בנובה, שם קץ לחייו

אחרי שאיבד את בת זוגו ב-7 באוקטובר ואת אמו, שלא עמדה בזוועות והתאבדה שבועיים לאחר מכן - רועי ז"ל פרסם פוסט פרידה באינסטגרם • "לא יכול לשאת את הכאב הזה יותר", כתב. "אני רק רוצה שהסבל הזה ייגמר, אני חי, אבל מבפנים הכול מת" • למרבה הצער, גופתו אותרה בתוך רכב בוער באזור השרון כמה שעות לאחר מכן