גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סלינגר החרימה דיון שיזם האוזר על מבנה הפיקוח הפיננסי

הסיבה: יו"ר רשות ני"ע מציע לבטל את אגף שוק ההון והביטוח באוצר ולפצל את סמכויות הפיקוח הפיננסי בין בנק ישראל לרשות ני"ע

שמואל האוזר, דודו זקן ודיוויד גילה / צילום: דוברות רשות ני"ע
שמואל האוזר, דודו זקן ודיוויד גילה / צילום: דוברות רשות ני"ע

מרבית הרגולטורים הפיננסים בישראל התכנסו היום (ב') במשרדי רשות ני"ע בירושלים, כדי להתייעץ עם העמיתים, גורמים מהשוק ואישים מהאקדמיה ביחס למבנה הרצוי לרגולציה הפיננסית בישראל.

"אנו לא יכולים להיות כל אחד בעמדתו הוא ולומר שזו האמת המוחלטת. המכנה המשותף הוא שיש תמימות דעים ביחס לכך שיש בעיה ברגולציה בישראל, וצריך לעשות משהו", אמר יו"ר רשות ני"ע שמואל האוזר. "יש תיאום שוטף בין המפקחים, ויש יותר הסכמות מאי-הסכמות. יש צורך בהקמת צוות מלמעלה ליציבות פיננסית".

האוזר המשיך ואמר: "ב-6 השנים האחרונות הייתה התפתחות של הדיון על מבנה הרגולציה הרצוי בישראל. זה נושא שאי אפשר לא לטפל בו. צריך לעשות שינוי. יש לנו 3 אפשרויות לגבי ישראל: להשאיר את המצב כמו שהוא, או לעבור לרגולטור מאוחד-רגולטור על או ליצור מבנה פיקוח דו-ראשי - twin peaks. צריך יהיה להקים בישראל ועדה שתבחן את הנושא. אנחנו מציעים מודל דו-ראשי, עם אבחנה של מי עושה מה: רשות לפיקוח יציבותי, שיהיה בנק ישראל, ואילו רשות ני"ע תהיה אחראית לפן הצרכני. מדינות הנוהגות במודל כזה כיום הן אוסטרליה, צרפת וניו זילנד".

"הרגולציה באה לשרת את המשק", אמר המפקח על הבנקים דודו זקן. "על הגופים הפיננסיים חלים דינים מתחומים שונים, ולכן החשיבות בשיתוף פעולה בין רגולטורים הכרחי. אנחנו יכולים להיות גאים בשיתוף הפעולה שלנו גם עם הרשות, עם רשות ההגבלים והאוצר", אמר זקן דווקא על רקע חילוקי הדעות שהיו בינו להאוזר לגבי הגילוי בדוחות הבנקים על ההפרשות שעשו בדוחות האחרונים בגין החקירה של הרשויות בארה"ב.

"התובנות שיש לנו בנושא הרגולציה, שאין מודל מנצח. לכל מודל יתרונות וחסרונות. אנחנו יודעים כיום יותר מה לא כדאי לעשות, מאשר מה כן. מה שכן, המבנה הנוכחי אינו אופטימלי, הוא לא נותן מענה להכול. יש בו גם כפילות, וגם ארביטראז' רגולטורי", אמר זקן. "אנחנו חושבים שהמבנה צריך לשרת את המהות, ולא להיפך. אנו רואים יתרון למבנה שיש לו ראייה מערכתית, וחיסרון למבנה שיכול לקחת אינטרס לנקודת קצה וליישם אותו באופן קיצוני.

"אנו חושבים שהוצאת הפיקוח על הבנקים מהבנק המרכזי אינו נכון וצריך גם להיות פרקטיים, והשורה התחתונה - כדי שלא נקיים עוד שולחן עגול עוד כמה שנים, צריך לעשות איזה שינוי במצב הנוכחי, ולטעמי צריך להתחיל מלקיים את ההמלצה של ה-IMF - הקמת הוועדה ליציבות פיננסית לטיפול בסיכונים מערכתיים".

הממונה על ההגבלים העסקיים דיוויד גילה אמר ביחס לתמיכתו במודל ה-twin peaks: "הגנת הצרכן ותחרות לא בהכרח חופפות. הגנת הצרכן זה דבר אמורפי, וראיתי הרבה קונפליקטים בין יציבות לגילוי. לכן, אם וכשיהיו שני רגולטורים פיננסים (אחד יציבותי ואחד לשמירה על הצרכן - ר.ש, ע.א) נראה לי שיהיו בעיקר מקרים שבהם ברור מי מהם מכריע. גם יהיה מיעוט מהמקרים שבו זה לא יהיה ברור, ואז יצטרך להיקבע מנגנון מכריע". לדברי גילה, יש יתרון נוסף להצעה של הרשות ל-twin peaks ביחס להתאמה בין מוצרים שמפוקחים אחרת בשוק. "ראוי שיהיה רגולטור ייעודי ליציבות בפיננסים ורגולטור ייעודי לגילוי בפיננסים", סיכם את דבריו.

סיטואציה של אי אמון

אבי בן בסט, בעבר מנכ"ל משרד האוצר ופרופ' מהאוניברסיטה העברית והמכללה למינהל, אמר: "יש פה ארביטראז' רגולטורי. ישנה שונות מאוד גדולה בסמכויות של המפקחים השונים, במשאביהם ועוד. הבעיות הללו היו נפתרות היטב במודל המאוחד, שטוב יותר מאשר מודל ה-twin peaks. בכל העולם המודל הוא האחדה וכולם רואים שיש בעיה במודל הפיקוח המבוזר. אני מעדיף מודל מאוחד כי יש יתרון אדיר לראייה כוללת של המוסד המפוקח, כאשר ההבדלה בין ההגנה על הצרכן ליציבות מלאכותית. יש ארבע מדינות שיש בהן מודל של twin peaks ו-24 מדינות עם מודל מאוחד. למה לקחת סיכונים ולהיות המדינה החמישית? כדאי להצטרף למה שהעולם עושה, ולהיות המדינה ה-25. לוקח שנים להבין מודל חדש ואני לא רוצה להשתתף בכזה משחק".

דן פרופר, יו"ר אסם ומהתעשיינים הבולטים במשק: "החלטות הרגולטורים צריכות לבוא מראייה של תמיכה בצמיחה, ולא לחנוק אותה. לדעתי יש להקים גוף מאוחד, שבו החיזוי של מצב סכנה צריך לבוא לידי גוף שבו יישבו כל הרגולטורים, שיימנעו או יבצעו פעולות שחיוניות להביא לפתרון תסריט של סיכון. זאת, מפני שהכשלים המסוכנים למשק קורים כשפעולות נעשות ללא תיאום. אז המשק משתנה וזורם בכיוון אחד, שלעתים צריך לעצור אותו או לשנות כיוון - ואת זה יכולים לעשות הרגולטורים רק יחדיו, ולא כל אחד בנפרד. לכן אני תומך בגוף אחד".

צבי סטפק, יו"ר ומבעלי השליטה בבית ההשקעות מיטב דש: "לא יכול להיות שכל כך הרבה דברים השתנו בשנים האחרונות בשוק ההון, והדבר היחידי שלא השתנה זה מבנה הפיקוח. אם היינו מתכננים זאת מחדש לא היינו במצב של היום. איני מאמין בתיאום בין רגולטורים - זה לא עובד. כל אחד ותפיסת עולמו". הוא קרא למכנה משותף אחד של הרגולציה ולא "כל אחד עם השיגעונות שלו". לאור זאת הוא קורא לשתי רשויות עצמאיות, "האחת שמפקחת על היציבות והשנייה על השוק. בהסתכלות שלי, הפיקוח על הביטוח ועל הבנקים צריכים להיות יחדיו, מחוץ לבנק המרכזי, והרשות השנייה דומה לרשות ני"ע. בכל מקרה אסור שאגף שוק ההון יישאר חלק ממשרד האוצר - אולי יש שם ניגודי עניינים? הפיקוח על הביטוח צריך להיות עצמאי. אנו כגופים מפוקחים בשוק סובלים מריבוי רגולטורים. זה גורם נזק למבוטחים ולעמיתים".

מאיר שביט, כיום מנכ"ל איגוד והתאחדות חברות הביטוח ובעבר הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר: "אין מודל פיקוח אחד מוסכם. יש לנו ניסיון אומלל מאימוץ שיטות מחו"ל ללא התאמה למנטליות שלנו. נטל הרגולציה פה כבד אך לא בהכרח עודף. סוגיית התיאום בין הרגולטורים תהיה רלוונטית גם במודל של שני גורמי רגולציה, כך שקיימת שאלה מי יהיה מעליהם לפתרון בעיות וצריך יהיה להקים גוף מלמעלה לאיזון".

משה פרל, מנכ"ל איגוד הבנקים: "יש כיום סיטואציה של אי אמון - הגוף המפוקח לא מאמין לרגולטור וההיפך, והציבור לא מאמין לשניהם בגלל ההון-שלטון, ולכן פיצול הפיקוח לא ייטיב את המצב". פרל ציין כי אמנם יש קונפליקט בין קידום תחרות עם יציבות - זה לא נוסע באותו כיוון. "מצד שני, צריך לשאול מה המטרה. המטרה בעיניי היא הגנה על הלקוח, גם לשמור לו על הכסף וגם לתת לו מחירים טובים. אסור לנתק את שני הדברים האלה. צריך שיהיו לרגולטור שני היעדים, ויהיה לו את שיווי המשקל לאזן ביניהם. לנתק את האפקט הצרכני ליציבותי זו טעות. עם זאת, אם הולכים על מערכת דו-ראשית, אולי צריך לעשות מפקח אחד שמפקח על כסף, ומפקח אחר שיפקח על פירמות".

פרופ' רות פלאטו שנער ממכללת נתניה: "המודל עצמו פחות חשוב. חשוב יותר שיתוף הפעולה בין הרגולטורים ושיתוף המידע. לכאורה, המודל הטוב הוא הפרדה בין היציבות לתחרות, אבל וכאן יש אבל גדול, לא ניתן להפריד בין הצד היציבותי לצרכני; הם שלובים בצורה ברורה מאוד. דווקא כשלרגולטור אחד יש כלים יציבותיים וצרכניים, הוא יכול לבחור בצעדים המתאימים לכל קונפליקט. לעומת זאת, בשיטה מפוצלת כמו ה-twin peaks, יש פערים קשים וסתירות בין הרגולטור הצרכני ליציבותי. אף אחד לא ירצה לוותר על עמדתו, והסכסוך עלול להחריף למאבקי אגו. ואז נוצר פתח להתערבות של הדרג הפוליטי, שאמור להכריע, וזו תוצאה לא רצויה".

סביב השולחן העגול היום בבירה נשמעו גם קולות שקראו לשמור על מודל של שלושה מפקחים שונים, שישמרו אחד על השני ועל השוק, הגם שכדאי להוציא את הפיקוח על הביטוח ממשרד האוצר.

"משבר 2008 תפס את המפקחים עם המכנסיים למטה וזה הוביל לפיקוח יתר"

חלק הארי של הדיון נגע ביחס למבנה הרצוי של הרגולציה הפיננסית, ובחינת החולשות במבנה הקיים או באלו שמוצעים לעתיד. ואולם עם הדוברים נמנו גם אחדים שהציפו בעיה שמשפיעה מאוד על הפעילים בשוקי הפיננסים: עודף רגולציה.

"משבר 2008 תפס את הרגולטורים בכל העולם ללא מכנסיים. זה הוביל לרגולציית יתר מאז", אמר צבי סטפק, יו"ר ומבעלי השליטה בבית ההשקעות מיטב דש. "זה נבע גם מחוסר תיאום בין הרגולטורים. יש לנו אנשים איכותיים שעוזבים את התחום, כשהסיבה העיקרית לכך זה שהם מרגישים שהרגולציה יושבת להם על הצוואר ואחוז קטן מזמנם הולך להשקעות ואחוז הולך וגדל הולך לרגולציה. מה זה אומר? שבמקום שהאנשים הללו ינהלו גמל לציבור - הם הולכים לנהל קרן גידור למספר קטן של אנשים. סלינגר מכניסה רוח חדשה באגף שוק ההון, שהיה רדום מאוד לאורך השנים".

איציק שנידובסקי, מנכ"ל בית ההשקעות אנליסט: "אין ספק שההתנהלות שלנו בשוטף מול הרגולציה בעייתית. נניח שיש לי ביקורת מאגף שוק ההון בנושא מסוים, אח"כ הרשות יכולה לעשות את אותה ביקורת - וזה משתק מאוד. העומס על גוף מהסוג שלנו קשה מאוד. הרבה זמן הולך אצלנו על רגולציה, ומעט על פיתוח עסקי, וזה בסופו של דבר פוגע גם בלקוחות". גם מאיר שביט, לשעבר המפקח על הביטוח באוצר וכיום מנכ"ל איגוד והתאחדות חברות הביטוח, התייחס בדבריו לרגולציה שמכבידה על התחרות ואף "פוגעת בתחרות", לדבריו. במסגרת זו אמר: "זה לא סוד שיש ארבע חברות ביטוח שעומדות למכירה, ואין תור לקנות אותן".

ומי לא באה? דורית סלינגר

הדיון ברשות ני"ע נסוב סביב הצעת הרשות לבטל, בין היתר, את הפיקוח על הביטוח באוצר וליצור שני גופי רגולציה - האחד יציבותי והשני לשמירה על הצרכן, ואף אחד מהם לא באוצר. רבים מהנוכחים בפאנל הסכימו שיש צורך בשינוי בפיקוח הפיננסי בישראל, כשקולות לא מעטים קראו, בדומה להצעת רשות ני"ע, להוצאת הפיקוח על הביטוח מהאוצר.

את הדיון יזמה רשות ני"ע בראשות שמואל האוזר, שמוביל תפיסת הקוראת לרגולציה דו-ראשית, twin peaks, שבמסגרתה הפיקוח יתחלק בין רשות שתשמור על הגילוי וזכויות הצרכן (ברשות ני"ע) והשנייה - פיקוח על יציבות (תחת הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל). במסגרת זו הוא קורא לפירוק הפיקוח על הביטוח במתכונתו הנוכחית וחלוקת סמכויותיו בין הרשות לבנק ישראל.

כל הרגולטורים הרלונטיים- כולל המפקח על הבנקים בבנק ישראל דודו זקן, והממונה על ההגבלים העסקיים דיויד גילה - הגיעו לדיון, חוץ מאנשי אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר, בראשות דורית סלינגר, שלא במקרה בלטה בהיעדרה. למעשה, המתיחות בין רשות ני"ע של האוזר לפיקוח על הביטוח של סלינגר לא החלה בדיון הנוכחי. באחרונה חשפנו ב"גלובס" תכתובת פומבית, חריפה ונשכנית בין השניים ביחס לפוליסות ההשקעה - האוזר תקף את המוצר שבפיקוח האוצר ואמר שמדובר בארביטראז' רגולטורי שעוקף את חוק הקרנות. סלינגר, מנגד, טענה שנימוקיו של האוזר שגויים ואין בעיה במוצר זה.

אגב, כבר לפני כמה ימים שאלנו האם הרגולטורים העמיתים של האוזר יכבדו אותו ויבואו לכינוס שזימן במשרדי הרשות שבראשותו. בה בעת שבבנק ישראל אישררו הגעה, בפיקוח על הביטוח שמרו על עמימות, שהבוקר בלטה לעין, כשאף נציג מהפיקוח על הביטוח לא הגיע. מאגף שוק ההון נמסר בתגובה לפניית "גלובס": "מדובר בסוגיה חשובה על מבנה רגולציה בישראל. ככל שממשלת ישראל תבחר לעסוק בנושא זה, נשמח להציג את עמדתנו". עוד ציינו כי מנכ"לית המשרד לא אישרה השתתפותה בדיון.

עוד כתבות

מטוס של ריינאייר / צילום: Shutterstock

ענקית התעופה מודיעה רשמית - לא נחזור לישראל בקרוב

אחרי האיומים, חברת הלואו קוסט האירית ריינאייר הודיעה באופן רשמי כי לא תשוב לטוס לישראל בעונת החורף הקרובה ● בחברה תולים זאת בכך ש"נתב"ג מסרב לאשר את הסלוטים ואת זמינות טרמינל 1"

מייסדי קומקריט. מימין - מיכאל מור, איציק דניאל מיכאלי, שוקי ידידיה / צילום: קומקריט

גם שעשוע בפנים: חברת התקשורת הלוויינית מגייסת 29 מיליון דולר

חברת הדיפ-טק הישראלית קומקריט מודיעה על גיוס של 29 מיליון דולר, בהשתתפות פרופ' אמנון שעשוע ומשקיעים נוספים ● החברה, שהוקמה ע"י יוצאי יחידת 81, מפתחת מערכות תקשורת לוויינית, שמיועדות לתת מענה למצבים שבהם אין תשתית תקשורת: החל ממשימות צבאיות ומבצעיות ועד פעולות חילוץ והצלה ● השלב הבא: בניית תשתית עסקית גלובלית

ד''ר ג'יין גודול / צילום: Reuters

"לא נוכל לשפר את מצב הקופים בלי לשפר את מצב בני האדם"

הראיון פורסם במקור ב-2018, וכעת מקודם מחדש בעקבות מותה של ד"ר ג'יין גודול ● חוקרת השימפנזים האגדית ג'יין גודול, שעשתה מהפכה באופן שאנחנו רואים בעלי חיים, כבר מנסה להציל את הקופים בטנזניה מהכחדה ● בראיון מיוחד ל"גלובס" היא מבהירה מדוע אף אחד לא צריך להוליד יותר משני ילדים, מייחלת ליום שבו גברים יכירו ביכולות היתר של נשים, ומגלה למה התכוונה כשהשוותה בין טראמפ לשימפנזים

ליקויי בנייה / אילוסטרציה: יח''צ

חברת בנייה תשלם פיצוי של כ־1.3 מיליון שקל על ליקויי בנייה בשטחים משותפים

בית המשפט קבע כי חוסר תום לב מצד חברת הבנייה גרם לנזק ראייתי לנציגות הדיירים ● הוא אף התיר לנציגות הדיירים לתבוע את חברת הבנייה לפיצוי בגין ליקויים נוספים

אסף רפפורט, מייסד וויז / צילום: נתנאל טוביאס

אסף רפפורט בראיון לפורצ'ן: עסקת וויז-גוגל "משנה חיים"

לראשונה מאז שגוגל הכריזה על רכישת וויז, המייסד והמנכ"ל אסף רפפורט התיישב לראיון בעיתון האמריקאי פורצ'ן ● האיש שהצליח להקים חברה תוך חמש שנים בלבד ולהפוך אותה לשם הכי מדובר בתעשיית האבטחה העולמית, מתאר את הרגעים שבהם כמעט אמר לא, את הקסם הייחודי של הצוות שהוביל אותו, וגם את חייו האישיים, שנכנסו למסלול חדש

השבוע בעולם / צילום: רויטרס, Vadim Ghirda

רוסיה חשקה בה, וגם חתרה, אבל מולדובה החליטה להישאר באירופה

בחירות בארץ קטנה וענייה מטרידות את מנוחתו של פוטין ● ההמונים בהודו רצו מעט מאבק הכוכבים של "המפקד" ונרמסו למוות ● ה"קונסיליירי" של טראמפ מאיים על הארצות שאינן משחקות לפי כלליו ● ודנמרק משנה את פניה ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם  

אילון מאסק / צילום: ap, Brandon Bell

אילון מאסק נמצא באמצע הדרך להפוך לטריליונר הראשון בעולם

לפי מעקב "המיליארדרים בזמן אמת" של פורבס, אילון מאסק היה לאדם הראשון אי פעם ששוויו חצי טריליון דולר ● זאת לאחר שמניית טסלה כמעט הכפילה את עצמה מאז הודיע מאסק כי הוא מתכוון לסגת מתפקידו בממשל טראמפ ● גם SpaceX ו-xAI Holdings תרמו להונו של מאסק

לא טראמפ ולא נתניהו: מי שמדאיג את אויבינו זה טוני בלייר

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: מנהיגים ברחבי העולם מברכים על התוכנית שהציג טראמפ לסיום המלחמה בעזה, בעולם הערבי מסקרים בהרחבה את התנצלות נתניהו לקטאר, יש גם מי שמזהיר שהתוכנית עלולה להביא לעוד מלחמה, ובינתיים חמאס ואיראן מודאגים ממעורבות טוני בלייר ● כותרות העיתונים בעולם 

זירת הפיגוע בבריטניה / צילום: ap, Peter Byrne

פיגוע משולב ביום כיפור במנצ'סטר: 2 נרצחו בבית כנסת

המשטרה הבריטית: "אומץ ליבם של המתפללים והצוות הביטחוני בבית הכנסת מנע מהמחבל להיכנס פנימה ולפגוע באנשים נוספים" ● קצין צה"ל נפצע קשה בקרב במרכז הרצועה, בהיתקלות נפצעו גם קצין וחייל באורח קל ● כוחות צה"ל השתלטו על "משט החירות לעזה" - נעצרו 425 פעילים ● 48 חטופים, 726 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים

וול סטריט / צילום: Shutterstock, orhan akkurt

עליות בוול סטריט; מחירי הנפט יורדים

סטארבקס רושמת עלייה של 2.8% לאחר שהודיעה על עלייה קטנה בתשלומי הדיבידנד שלה ● המסחר באירופה ננעל במגמה מעורבת ● מחירי הנפט יורדים ● לפי פורבס, אילון מאסק היה היום לאדם הראשון אי פעם ששוויו חצי טריליון דולר

הבורסה שוברת שיאים

השבוע המשוגע של הבורסה בת"א: תשואה של שנה בשלושה ימים

נדיר שרואים את מדדי הדגל של הבורסה מזנקים ב-5%-7% בשלושה ימים בלבד ● מדדי הביטוח והבנייה זינקו 13%, ועכשיו, הגיע תורם של מדדי הנדל"ן להשלים את הפער ● יניב פגוט מהבורסה: "למרות העליות החדות, ניכרת זהירות בקרב המשקיעים, שכן לא ידועה תגובת החמאס, ואזרחי ישראל רצופי אכזבות"

גילי רענן, מייסד Cyberstarts / צילום: איל יצהר

סייברסטארטס מגייסת קרן השקעות המשך בהיקף של 380 מיליון דולר

קרן ההון־סיכון הישראלית, המתמחה בהשקעות סיד בתחום הסייבר, סוגרת קרן המשך שנייה בהיקף 380 מיליון דולר – ומצטרפת לגיוסים של מעל 700 מיליון דולר שביצעה השנה ● מאז הקמתה ב־2018 היא ליוותה שורת אקזיטים ושחקניות צמיחה מובילות כמו וויז, Fireblocks ואיילנד

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Yuki Iwamura

דרמה בארה"ב: הממשל הפדרלי נכנס להשבתה מלאה

בהיעדר הסכמות על תקציב זמני הושבתו החל מהבוקר כל השירותים הלא חיוניים של ממשל ארה״ב ● טראמפ מאיים מצידו בפיטורים המוניים

היום שבו יפוצחו ברגע הסודות השמורים בעולם / אילוסטרציה: Shutterstock

קוראים לו יום ה-Q. כשהוא יגיע כל הסודות הכי שמורים בעולם ייחשפו

יום אחד, בליווי נאום ממשלתי קודר או הודעה צוהלת של ענקיות הטכנולוגיה, העולם ייכנס לעידן הפוסט-קוונטי ● מיילים, פוסטים אנונימיים, ארנקי ביטקוין, רשומות רפואיות, המערכת הפיננסית העולמית - כל אלה ייפרצו באחת ● או במילים אחרות: הסוף לביטחון הדיגיטלי ● קוראים לזה יום ה-Q, ויש סיכוי של כ-30% שהוא יתרחש עד 2035 ● אלא אם כן זה כבר קרה, בחשאי ● 5 סיפורים עוצרי נשימה מהעולם

אפל / צילום: Shutterstock

אפל נתבעת לאחר שפיטרה עובד שהתגייר וביקש לשמור שבת

לפי הודעה רשמית של הנציבות האמריקאית לשוויון הזדמנויות בעבודה (EEOC): "אפל נכשלה שלא כדין להתייחס לאמונתו היהודית של עובד" ● לפי התביעה, לאחר 16 שנה של עבודה באפל החליט העובד להתגייר, ומנהלו אילץ אותו לעבוד בשבת והזהיר אותו שלא לדון במתקפת חמאס על ישראל באוקטובר 2023 עם עמיתים לעבודה ● מאפל לא נמסרה תגובה

5 סיפורים עוצרי נשימה מהעולם / עיצוב: אלישע נדב

פרויקט מיוחד: חמישה סיפורים עוצרי נשימה ממיטב עיתוני העולם

המולטי־מיליונר שהוריש את כל הונו ל־20 חברים ● התחקיר שחושף מי האדם שבאמת עומד מאחורי טלגרם ● הצצה לתעשייה שמצליחה להעלים אנשים מהתודעה ● שינוי הכיוון המפתיע של אירופה בעסקאות הנשק ● והיום שבו המחשבים יפצחו את ההצפנות וכל הסודות ייחשפו ● גלובס מגיש בבלעדיות כתבות שלא תוכלו להפסיק לקרוא מהגופים המובילים בעולם

קרל ברני.  חי בעוני בבריטניה והתעשר כיזם בארה''ב / עיבוד: עיבוד תמונה מתוך האתר הפרטי של קרל ברני

אפילו עוזרת הבית קיבלה חלק בירושה: המיליונר שחילק את כספו עוד בחייו. בתנאי אחד

קרל ברני היה מולטי-מיליונר מזדקן עם צוואה מוכנה ליום שאחרי ● אלא שטיסה שהסתבכה, והציבה אותו פנים אל פנים עם המוות, גרמה לו לשנות את התוכנית ולהחליט: הוא יוריש את הונו לקרוביו עוד בחייו ● למתנה הזאת הוא הציב תנאי: כל אחד מהם חייב לבזבז את הכסף בתוך חמש שנים - ורק על מה שמסב לו אושר ● 5 סיפורים עוצרי נשימה מהעולם

בתי הזיקוק של בז''ן בחיפה / צילום: שלומי יוסף

בהצבעה צמודה, בז"ן קיבלה אישור להקים טורבינות ולחזור לפעילות מלאה

לאחר שאתר החברה בחיפה נפגע במהלך מבצע "עם כלביא", הוועדה הארצית לתכנון ובנייה אישרה לבזן להקים מחדש את הטורבינה שהושבתה ● למהלך התנגדו ארגונים ירוקים ועיריית חיפה, והוא צפוי להגיע להכרעת בג"ץ

סיכום חודש ספטמבר בתעשיית הקרנות / צילום: Unsplash

המשקיעים הישראלים מוכרים מניות בתל אביב ומעדיפים לקנות בחו"ל

המגמה מהחודש שעבר התחזקה בספטמבר, כשהמשקיעים הישראליים נטשו את הקרנות המושקעות במניות המקומיות לטובת מניות חו"ל, שגייסו החודש סכום של מעל 1.6 מיליארד שקל ● הקרנות הכספיות המשיכו להוביל את הגיוסים, כאשר גם קרנות אג"ח מדינה בלטו לטובה

החרטות של מנהלי ההשקעות / צילום: Shutterstock

החמצת פייסבוק והמכירה רגע לפני הזינוק: הפספוסים של מנהלי ההשקעות

שבעה מנכ"לים ומנהלי השקעות בכירים שמנהלים מיליארדי שקלים, חושפים את הרגע שבו הזהירות גברה על ההזדמנות - או ההתלהבות על שיקול הדעת ● להיות אמיצים, לא להתעלם מנכסים רק כי קשה לנתח אותם, ובעיקר - לא להיתקע בעבר: הלקחים שלמדו מי שמכירים את השוק הכי טוב, ובכל זאת טעו