גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סלינגר החרימה דיון שיזם האוזר על מבנה הפיקוח הפיננסי

הסיבה: יו"ר רשות ני"ע מציע לבטל את אגף שוק ההון והביטוח באוצר ולפצל את סמכויות הפיקוח הפיננסי בין בנק ישראל לרשות ני"ע

שמואל האוזר, דודו זקן ודיוויד גילה / צילום: דוברות רשות ני"ע
שמואל האוזר, דודו זקן ודיוויד גילה / צילום: דוברות רשות ני"ע

מרבית הרגולטורים הפיננסים בישראל התכנסו היום (ב') במשרדי רשות ני"ע בירושלים, כדי להתייעץ עם העמיתים, גורמים מהשוק ואישים מהאקדמיה ביחס למבנה הרצוי לרגולציה הפיננסית בישראל.

"אנו לא יכולים להיות כל אחד בעמדתו הוא ולומר שזו האמת המוחלטת. המכנה המשותף הוא שיש תמימות דעים ביחס לכך שיש בעיה ברגולציה בישראל, וצריך לעשות משהו", אמר יו"ר רשות ני"ע שמואל האוזר. "יש תיאום שוטף בין המפקחים, ויש יותר הסכמות מאי-הסכמות. יש צורך בהקמת צוות מלמעלה ליציבות פיננסית".

האוזר המשיך ואמר: "ב-6 השנים האחרונות הייתה התפתחות של הדיון על מבנה הרגולציה הרצוי בישראל. זה נושא שאי אפשר לא לטפל בו. צריך לעשות שינוי. יש לנו 3 אפשרויות לגבי ישראל: להשאיר את המצב כמו שהוא, או לעבור לרגולטור מאוחד-רגולטור על או ליצור מבנה פיקוח דו-ראשי - twin peaks. צריך יהיה להקים בישראל ועדה שתבחן את הנושא. אנחנו מציעים מודל דו-ראשי, עם אבחנה של מי עושה מה: רשות לפיקוח יציבותי, שיהיה בנק ישראל, ואילו רשות ני"ע תהיה אחראית לפן הצרכני. מדינות הנוהגות במודל כזה כיום הן אוסטרליה, צרפת וניו זילנד".

"הרגולציה באה לשרת את המשק", אמר המפקח על הבנקים דודו זקן. "על הגופים הפיננסיים חלים דינים מתחומים שונים, ולכן החשיבות בשיתוף פעולה בין רגולטורים הכרחי. אנחנו יכולים להיות גאים בשיתוף הפעולה שלנו גם עם הרשות, עם רשות ההגבלים והאוצר", אמר זקן דווקא על רקע חילוקי הדעות שהיו בינו להאוזר לגבי הגילוי בדוחות הבנקים על ההפרשות שעשו בדוחות האחרונים בגין החקירה של הרשויות בארה"ב.

"התובנות שיש לנו בנושא הרגולציה, שאין מודל מנצח. לכל מודל יתרונות וחסרונות. אנחנו יודעים כיום יותר מה לא כדאי לעשות, מאשר מה כן. מה שכן, המבנה הנוכחי אינו אופטימלי, הוא לא נותן מענה להכול. יש בו גם כפילות, וגם ארביטראז' רגולטורי", אמר זקן. "אנחנו חושבים שהמבנה צריך לשרת את המהות, ולא להיפך. אנו רואים יתרון למבנה שיש לו ראייה מערכתית, וחיסרון למבנה שיכול לקחת אינטרס לנקודת קצה וליישם אותו באופן קיצוני.

"אנו חושבים שהוצאת הפיקוח על הבנקים מהבנק המרכזי אינו נכון וצריך גם להיות פרקטיים, והשורה התחתונה - כדי שלא נקיים עוד שולחן עגול עוד כמה שנים, צריך לעשות איזה שינוי במצב הנוכחי, ולטעמי צריך להתחיל מלקיים את ההמלצה של ה-IMF - הקמת הוועדה ליציבות פיננסית לטיפול בסיכונים מערכתיים".

הממונה על ההגבלים העסקיים דיוויד גילה אמר ביחס לתמיכתו במודל ה-twin peaks: "הגנת הצרכן ותחרות לא בהכרח חופפות. הגנת הצרכן זה דבר אמורפי, וראיתי הרבה קונפליקטים בין יציבות לגילוי. לכן, אם וכשיהיו שני רגולטורים פיננסים (אחד יציבותי ואחד לשמירה על הצרכן - ר.ש, ע.א) נראה לי שיהיו בעיקר מקרים שבהם ברור מי מהם מכריע. גם יהיה מיעוט מהמקרים שבו זה לא יהיה ברור, ואז יצטרך להיקבע מנגנון מכריע". לדברי גילה, יש יתרון נוסף להצעה של הרשות ל-twin peaks ביחס להתאמה בין מוצרים שמפוקחים אחרת בשוק. "ראוי שיהיה רגולטור ייעודי ליציבות בפיננסים ורגולטור ייעודי לגילוי בפיננסים", סיכם את דבריו.

סיטואציה של אי אמון

אבי בן בסט, בעבר מנכ"ל משרד האוצר ופרופ' מהאוניברסיטה העברית והמכללה למינהל, אמר: "יש פה ארביטראז' רגולטורי. ישנה שונות מאוד גדולה בסמכויות של המפקחים השונים, במשאביהם ועוד. הבעיות הללו היו נפתרות היטב במודל המאוחד, שטוב יותר מאשר מודל ה-twin peaks. בכל העולם המודל הוא האחדה וכולם רואים שיש בעיה במודל הפיקוח המבוזר. אני מעדיף מודל מאוחד כי יש יתרון אדיר לראייה כוללת של המוסד המפוקח, כאשר ההבדלה בין ההגנה על הצרכן ליציבות מלאכותית. יש ארבע מדינות שיש בהן מודל של twin peaks ו-24 מדינות עם מודל מאוחד. למה לקחת סיכונים ולהיות המדינה החמישית? כדאי להצטרף למה שהעולם עושה, ולהיות המדינה ה-25. לוקח שנים להבין מודל חדש ואני לא רוצה להשתתף בכזה משחק".

דן פרופר, יו"ר אסם ומהתעשיינים הבולטים במשק: "החלטות הרגולטורים צריכות לבוא מראייה של תמיכה בצמיחה, ולא לחנוק אותה. לדעתי יש להקים גוף מאוחד, שבו החיזוי של מצב סכנה צריך לבוא לידי גוף שבו יישבו כל הרגולטורים, שיימנעו או יבצעו פעולות שחיוניות להביא לפתרון תסריט של סיכון. זאת, מפני שהכשלים המסוכנים למשק קורים כשפעולות נעשות ללא תיאום. אז המשק משתנה וזורם בכיוון אחד, שלעתים צריך לעצור אותו או לשנות כיוון - ואת זה יכולים לעשות הרגולטורים רק יחדיו, ולא כל אחד בנפרד. לכן אני תומך בגוף אחד".

צבי סטפק, יו"ר ומבעלי השליטה בבית ההשקעות מיטב דש: "לא יכול להיות שכל כך הרבה דברים השתנו בשנים האחרונות בשוק ההון, והדבר היחידי שלא השתנה זה מבנה הפיקוח. אם היינו מתכננים זאת מחדש לא היינו במצב של היום. איני מאמין בתיאום בין רגולטורים - זה לא עובד. כל אחד ותפיסת עולמו". הוא קרא למכנה משותף אחד של הרגולציה ולא "כל אחד עם השיגעונות שלו". לאור זאת הוא קורא לשתי רשויות עצמאיות, "האחת שמפקחת על היציבות והשנייה על השוק. בהסתכלות שלי, הפיקוח על הביטוח ועל הבנקים צריכים להיות יחדיו, מחוץ לבנק המרכזי, והרשות השנייה דומה לרשות ני"ע. בכל מקרה אסור שאגף שוק ההון יישאר חלק ממשרד האוצר - אולי יש שם ניגודי עניינים? הפיקוח על הביטוח צריך להיות עצמאי. אנו כגופים מפוקחים בשוק סובלים מריבוי רגולטורים. זה גורם נזק למבוטחים ולעמיתים".

מאיר שביט, כיום מנכ"ל איגוד והתאחדות חברות הביטוח ובעבר הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר: "אין מודל פיקוח אחד מוסכם. יש לנו ניסיון אומלל מאימוץ שיטות מחו"ל ללא התאמה למנטליות שלנו. נטל הרגולציה פה כבד אך לא בהכרח עודף. סוגיית התיאום בין הרגולטורים תהיה רלוונטית גם במודל של שני גורמי רגולציה, כך שקיימת שאלה מי יהיה מעליהם לפתרון בעיות וצריך יהיה להקים גוף מלמעלה לאיזון".

משה פרל, מנכ"ל איגוד הבנקים: "יש כיום סיטואציה של אי אמון - הגוף המפוקח לא מאמין לרגולטור וההיפך, והציבור לא מאמין לשניהם בגלל ההון-שלטון, ולכן פיצול הפיקוח לא ייטיב את המצב". פרל ציין כי אמנם יש קונפליקט בין קידום תחרות עם יציבות - זה לא נוסע באותו כיוון. "מצד שני, צריך לשאול מה המטרה. המטרה בעיניי היא הגנה על הלקוח, גם לשמור לו על הכסף וגם לתת לו מחירים טובים. אסור לנתק את שני הדברים האלה. צריך שיהיו לרגולטור שני היעדים, ויהיה לו את שיווי המשקל לאזן ביניהם. לנתק את האפקט הצרכני ליציבותי זו טעות. עם זאת, אם הולכים על מערכת דו-ראשית, אולי צריך לעשות מפקח אחד שמפקח על כסף, ומפקח אחר שיפקח על פירמות".

פרופ' רות פלאטו שנער ממכללת נתניה: "המודל עצמו פחות חשוב. חשוב יותר שיתוף הפעולה בין הרגולטורים ושיתוף המידע. לכאורה, המודל הטוב הוא הפרדה בין היציבות לתחרות, אבל וכאן יש אבל גדול, לא ניתן להפריד בין הצד היציבותי לצרכני; הם שלובים בצורה ברורה מאוד. דווקא כשלרגולטור אחד יש כלים יציבותיים וצרכניים, הוא יכול לבחור בצעדים המתאימים לכל קונפליקט. לעומת זאת, בשיטה מפוצלת כמו ה-twin peaks, יש פערים קשים וסתירות בין הרגולטור הצרכני ליציבותי. אף אחד לא ירצה לוותר על עמדתו, והסכסוך עלול להחריף למאבקי אגו. ואז נוצר פתח להתערבות של הדרג הפוליטי, שאמור להכריע, וזו תוצאה לא רצויה".

סביב השולחן העגול היום בבירה נשמעו גם קולות שקראו לשמור על מודל של שלושה מפקחים שונים, שישמרו אחד על השני ועל השוק, הגם שכדאי להוציא את הפיקוח על הביטוח ממשרד האוצר.

"משבר 2008 תפס את המפקחים עם המכנסיים למטה וזה הוביל לפיקוח יתר"

חלק הארי של הדיון נגע ביחס למבנה הרצוי של הרגולציה הפיננסית, ובחינת החולשות במבנה הקיים או באלו שמוצעים לעתיד. ואולם עם הדוברים נמנו גם אחדים שהציפו בעיה שמשפיעה מאוד על הפעילים בשוקי הפיננסים: עודף רגולציה.

"משבר 2008 תפס את הרגולטורים בכל העולם ללא מכנסיים. זה הוביל לרגולציית יתר מאז", אמר צבי סטפק, יו"ר ומבעלי השליטה בבית ההשקעות מיטב דש. "זה נבע גם מחוסר תיאום בין הרגולטורים. יש לנו אנשים איכותיים שעוזבים את התחום, כשהסיבה העיקרית לכך זה שהם מרגישים שהרגולציה יושבת להם על הצוואר ואחוז קטן מזמנם הולך להשקעות ואחוז הולך וגדל הולך לרגולציה. מה זה אומר? שבמקום שהאנשים הללו ינהלו גמל לציבור - הם הולכים לנהל קרן גידור למספר קטן של אנשים. סלינגר מכניסה רוח חדשה באגף שוק ההון, שהיה רדום מאוד לאורך השנים".

איציק שנידובסקי, מנכ"ל בית ההשקעות אנליסט: "אין ספק שההתנהלות שלנו בשוטף מול הרגולציה בעייתית. נניח שיש לי ביקורת מאגף שוק ההון בנושא מסוים, אח"כ הרשות יכולה לעשות את אותה ביקורת - וזה משתק מאוד. העומס על גוף מהסוג שלנו קשה מאוד. הרבה זמן הולך אצלנו על רגולציה, ומעט על פיתוח עסקי, וזה בסופו של דבר פוגע גם בלקוחות". גם מאיר שביט, לשעבר המפקח על הביטוח באוצר וכיום מנכ"ל איגוד והתאחדות חברות הביטוח, התייחס בדבריו לרגולציה שמכבידה על התחרות ואף "פוגעת בתחרות", לדבריו. במסגרת זו אמר: "זה לא סוד שיש ארבע חברות ביטוח שעומדות למכירה, ואין תור לקנות אותן".

ומי לא באה? דורית סלינגר

הדיון ברשות ני"ע נסוב סביב הצעת הרשות לבטל, בין היתר, את הפיקוח על הביטוח באוצר וליצור שני גופי רגולציה - האחד יציבותי והשני לשמירה על הצרכן, ואף אחד מהם לא באוצר. רבים מהנוכחים בפאנל הסכימו שיש צורך בשינוי בפיקוח הפיננסי בישראל, כשקולות לא מעטים קראו, בדומה להצעת רשות ני"ע, להוצאת הפיקוח על הביטוח מהאוצר.

את הדיון יזמה רשות ני"ע בראשות שמואל האוזר, שמוביל תפיסת הקוראת לרגולציה דו-ראשית, twin peaks, שבמסגרתה הפיקוח יתחלק בין רשות שתשמור על הגילוי וזכויות הצרכן (ברשות ני"ע) והשנייה - פיקוח על יציבות (תחת הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל). במסגרת זו הוא קורא לפירוק הפיקוח על הביטוח במתכונתו הנוכחית וחלוקת סמכויותיו בין הרשות לבנק ישראל.

כל הרגולטורים הרלונטיים- כולל המפקח על הבנקים בבנק ישראל דודו זקן, והממונה על ההגבלים העסקיים דיויד גילה - הגיעו לדיון, חוץ מאנשי אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר, בראשות דורית סלינגר, שלא במקרה בלטה בהיעדרה. למעשה, המתיחות בין רשות ני"ע של האוזר לפיקוח על הביטוח של סלינגר לא החלה בדיון הנוכחי. באחרונה חשפנו ב"גלובס" תכתובת פומבית, חריפה ונשכנית בין השניים ביחס לפוליסות ההשקעה - האוזר תקף את המוצר שבפיקוח האוצר ואמר שמדובר בארביטראז' רגולטורי שעוקף את חוק הקרנות. סלינגר, מנגד, טענה שנימוקיו של האוזר שגויים ואין בעיה במוצר זה.

אגב, כבר לפני כמה ימים שאלנו האם הרגולטורים העמיתים של האוזר יכבדו אותו ויבואו לכינוס שזימן במשרדי הרשות שבראשותו. בה בעת שבבנק ישראל אישררו הגעה, בפיקוח על הביטוח שמרו על עמימות, שהבוקר בלטה לעין, כשאף נציג מהפיקוח על הביטוח לא הגיע. מאגף שוק ההון נמסר בתגובה לפניית "גלובס": "מדובר בסוגיה חשובה על מבנה רגולציה בישראל. ככל שממשלת ישראל תבחר לעסוק בנושא זה, נשמח להציג את עמדתנו". עוד ציינו כי מנכ"לית המשרד לא אישרה השתתפותה בדיון.

עוד כתבות

חות'ים. ''לא ספגו מכה שלא התאוששו ממנה'' / צילום: ap, Osamah Abdulrahman

ד"ש מתימן: הזירה האחת שאף אחד בעולם עוד לא הצליח להכריע

"ישראל צריכה להיערך, תרחיש סיום המלחמה בעזה לא מסיים את תוקפנות החות'ים כלפינו", אומרת ענבל נסים-לובטון, חוקרת תימן המודרנית באוניברכסיטה הפתוחה ומרכז דיין באוניברסיטת תל אביב

דגל ארה''ב לצד ספינות סחורה בנמל בלוס אנג'לס / צילום: ap, Damian Dovarganes

סין מגיבה להאשמות האמריקאיות נגדה. האם בכל זאת תתקיים פגישה בין הנשיאים?

בתגובה להאשמות מצד ארה"ב בדבר כפייה כלכלית, סין טוענת כי החלטתה להטיל מגבלות יצוא חדשות על מתכות נדירות היא "צעד לגיטימי" בהתאם לחוק הבינלאומי ● דובר משרד המסחר הסיני: "מדובר במנגנון פיקוח, לא באיסור יצוא"

בכמה נמכרה דירה בראשל''צ? / צילום: אייל ימיני

"יש אזורים בראשון לציון שבהם מתפשרים יותר": בכמה נמכרה דירת 3 חדרים?

דירת 3 חדרים בראשון לציון נמכרה ב-1.59 מיליון שקל אחרי שעמדה כשלושה שבועות בלבד על המדף ● "מרכז ומערב העיר עובדים עדיין חזק, ויש ביקוש לדירות באזורים האלו", אמר המתווך בעסקה ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

ליאור ועופר פיין במטולה. הקימו את עגלת הקפה גולדי / צילום: אלה לוי-וינריב

במטולה התיירים חוזרים לצימרים, בקריית שמונה הרחובות מתעוררים: החיים בצפון שבים בהדרגה למסלולם

הגליל העליון חוזר לשגרה לאחר 14 חודשי מלחמה מול חיזבאללה, שהובילה להרס רב באזור ● יותר ויותר עסקים נפתחים מחדש, רוב התושבים חוזרים לבתיהם, והמוני ישראלים מגיעים לחוות את הטבע היפה שבאזור ● אבל יש גם מי שמדבר על לא מעט אתגרים בדרך: "נאבקים על לקבל פיצוי ראוי, המדינה עדיין לא באירוע"

עו''ד דן אבי-יצחק / צילום: צילום מסך מתוך יוטיוב

עו"ד דן אבי-יצחק, שייצג את נתניהו, דרעי ונמרודי, נפטר בגיל 89

דן אבי-יצחק ז"ל היה מבכירי עורכי הדין בתחומי המשפט הפלילי והצווארון הלבן בישראל ● בשנות ה-90 הוא ייצג את עופר נמרודי בפרשת האזנות הסתר והתפטר מייצוגו של שר הפנים דאז אריה דרעי בעקבות פרשת בר-און חברון

מייסדי נאבן אריאל כהן ואילן טוויג / צילום: נאבן

החברה הישראלית שמכוונת לשווי של מעל 6 מיליארד דולר בהנפקה המתוכננת

חברת נאבן, לשעבר טריפאקשנס, מתכננת לגייס כ־960 מיליון דולר בהנפקה ראשונית בנאסד"ק לפי שווי של עד 6.45 מיליארד דולר - נמוך מהשווי שבו הוערכה ב־2022, אז הוא עמד על מעל ל-9 מיליארד דולר

הותר לפרסום: רס''ר במיל' שמואל גד רחמים מת מפצעיו לאחר שנפצע בשבוע שעבר מפיצוץ רימון צה''לי

הותר לפרסום: הלוחם במיל' שמואל גד שנפצע קשה בתאונה מבצעית בדרום הרצועה נפטר מפצעיו

רס"ר במיל' שמואל גד רחמים מת מפצעיו לאחר שנפצע בשבוע שעבר מפיצוץ רימון צה"לי ● שליחו המיוחד של טראמפ וחתנו ג'ארד קושנר משתתפים בעצרת לשחרור החטופים בכיכר החטופים בתל אביב ● נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אישר: החטופים יחזרו ביום שני. בנוסף, הנשיא הביע אופטימיות לגבי הפסקת האש: "כולם עייפים מהמלחמה" ● ערוץ אל-ג'זירה פרסם פרטים מתוך מסמך מפורט של השלבים הביצועיים ליישום תוכנית טראמפ: שחרור החטופים  יתבצע עד יום שני ב-6:00 בבוקר ללא טקסים, ובמקביל - הסיוע ההומניטרי ייכנס לעזה באופן מיידי • 48 חטופים, 736 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

עידן פיינגולד / צילום: נטי לוי

היזם שהקים כבר שתי חברות עם אח שלו אבל מגדיר את עצמו "כדורגלן בנשמה"

"אני פחות מתרכז כרגע בשאלות כמו אקזיט או הנפקה, אנחנו לא צריכים כסף, למרות שיש שתי רכישות על הפרק שיביאו אותנו ליותר מ־1,000 עובדים עד סוף השנה" ● שיחה קצרה עם עידן פיינגולד, מייסד־שותף ומנכ"ל חברת שירותי התוכנה Commit

היערכות לביקור טראמפ בנתב''ג / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור משרד הביטחון

כביש 1 ייחסם, ומה יקרה בנתב"ג? השינויים הצפויים בשל ביקור טראמפ

במהלך ביקורו של נשיא ארה"ב מחר צפויות חסימות בכבישים המובילים לירושלים וברחבי הבירה, כמו גם באזור המרכז ● רשות שדות התעופה ממליצה לטסים להגיע לנתב"ג רק באמצעות רכבת ישראל, שתפעיל מערך מתוגבר ● אלה שינויי התנועה שכדאי להכיר והלו"ז המלא של הביקור

פרופ' הלל בר גרא / צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

המדען הראשי של הרלב"ד: "צריך ללמוד מיוון ולהגביל את המהירות בערים ל-30 קמ"ש"

פרופ' הלל בר גרא כיהן עד לאחרונה כאחראי על המחקר ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ועזב את תפקידו עם מסר ברור: מספר ההרוגים בכבישים מזנק, ויש הרבה מה לעשות • בראיון לגלובס הוא אומר שיש הרבה מה לחזק ברמת התשתיות, ומסביר למה הוא מציע לאמץ את חוק המהירות של יוון: לא יותר מ־30 קמ"ש בתוך העיר

וול סטריט / צילום: Shutterstock

איומי המכסים של טראמפ חוזרים: S&P 500 ביום הגרוע מאז אפריל

נאסד"ק נפל ב-3% ● טראמפ: "סין מחזיקה את העולם בשבי בתחום המתכות", מאיים בצעדים נגדיים נגדה ● אמזון ירדה ב-4% ● מחיר אונקיית כסף בשיא של 45 שנה ● ישראליות בוול סטריט: מניות השבבים נובה, קמטק וטאואר נפלו ● עקב רכישת אוטוטוקס הישראלית: חקירת הגבלים עסקיים נגד קוואלקום בסין ● המושג החדש בוול סטריט: "טרייד הדה-בייסמנט"

שלט תמיכה בנשיא טראמפ בכיכר החטופים בתל אביב, מוצ''ש / צילום: ap, Emilio Morenatti

דיפלומטיית מרפקים והבטחות ל"שלום נצחי": טראמפ קנה את עולמו בשעה אחת

ישנם דימויים היסטוריים עתיקים המתאימים לנשיא המתחרה על תארים רמים, גם בלי פרס נובל: הוא ואלכסנדר מוקדון, הוא וקיסרי רומא ● הוא החמיץ את העצרת הפרו־טראמפית הגדולה והנלהבת ביותר אי־פעם, בכיכר החטופים, אבל הוא בוודאי עוד יחזור

חוף נחשולים / צילום: Shutterstock

חול כמו בסהרה ומים כמו בתאילנד: החופים היפים ביותר בישראל והתוספת הקולינרית

שלוחה חדשה של מותג מיתולוגי ובייקרי חלומי ● דיונות זהובות ומוסד שיפודים ● מפרצונים תכולים וקפה ● והספוט שחייבים קשרים כדי להיכנס אליו ● ארבעה חופים מרהיבים ומשהו טעים ליד

המתווך הטורקי איברהים קאלין / צילום: Reuters, Murat Gok / Anadolu

הידיים הארוכות של ארדואן וא־סיסי: אנשי הצללים של עסקת החטופים

מאחורי שיחות הפסקת האש פועלים שניים מהאנשים המשפיעים ביותר במזרח התיכון - אחמד עבד אל־ח'אלק, מנהל "התיק הפלסטיני" המצרי, ואיברהים קאלין, ראש סוכנות הביון הטורקית ● הראשון מזוהה בקשריו ההדוקים עם חמאס, השני פועל בשליחות ישירה של ארדואן - ושניהם מנסים לעצב את היום שאחרי בעזה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Yuki Iwamura

מאיומים למעשים: טראמפ הכריז על מכס נוסף של 100% על יבוא מסין

נשיא ארה"ב הודיע כי המכסים החדשים יתווספו לכל מכס קיים וייכנסו לתוקף ב-1 בנובמבר ● עוד בשלב האיום של טראמפ, השווקים כבר הגיבו בירידות

ליסה קוק וג'רום פאוול. המינויים עשויים להטות את הכף / צילום: ap, Mark Schiefelbein

האתגר הבא של טראמפ מתקרב. בדרך לשם יש לו בעיה של 2.4 טריליון דולר

הגירעון האמריקאי לשנת התקציב 2026 צפוי להגיע לפחות ל-2.4 טריליון דולר ● הממשל בונה תוכנית הנשענת על ארבע רגליים - שליטה במועצת הנגידים, הורדת הריבית שבה מלווה הפד כסף לבנקים, ניסיון לפטר את פאוול ומערכה אגרסיבית כלפי חברי פד - כדי לפתוח דרך לאימוץ מדיניות מוניטרית מרחיבה ● אלא שמה שמעניין את טראמפ באמת הוא לצלוח את בחירות האמצע בנובמבר 2026 ● כתבה ראשונה בסדרה

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

האח סירב לפנות את הבית שהאם הורישה לאחיו. מה קבע ביהמ"ש?

ארקיע תשלם 43 אלף שקל והוצאות משפט למשפחה דתית, שטיסתה חזור מפריז נדחתה מעל 20 שעות ונקבעה לערב שישי ● בימ"ש השלום קבע כי סוכן מכס אחראי לטעות בסיווג יבוא בוטוקס לישראל, וחייב אותו לשלם כ־542 אלף שקל לחברה ששכרה את שירותיו ● ולמה קבע ביהמ"ש כי אדם שסירב לפנות את בית אמו המנוחה יפנה את הנכס לאלתר? ● 3 פסקי דין בשבוע

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שיעיבו על פתיחת המסחר והאם האופטימיות של העסקה תצליח לאזן?

שבוע המסחר המקוצר בת"א צפוי להיפתח במגמה מעורבת ● מצד אחד עסקת החטופים שיוצאת לדרך תיתן רוח גבית, ומנגד המניות דואליות שחזרו עם פערי ארבטיראז' שליליים בעקבות איומי טראמפ על מכסים חדשים יעיבו על המסחר ● וגם: מה צפוי בנתוני האינפלציה בישראל שיתפרסמו ביום רביעי?

יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן / צילום: ap, Nathan Howard

גם ג'ארד קושנר ופיטר ת'יל בפנים: עזה עשויה להפוך למקלט מס שיביא את הסכם הנורמליזציה עם סעודיה

הפרויקט הכלכלי הענק של שיקום עזה לאחר המלחמה כבר מעורר עניין של מדינות, מיליארדרים ומנהיגים לשעבר ● מחתנו של טראמפ, ג'ארד קושנר, ששואף להקים מרכזי AI ברצועה, ועד למשקיעים זרים שמחפשים רגולציה מאפשרת ● מומחים צופים: יוזמות הפיתוח עשויות לשמש מנוף לקידום נורמליזציה עם סעודיה, גם באמצעות המעורבות של קושנר, אך הדרך לשם עדיין רצופה מכשולים פוליטיים וביטחוניים

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

יגאל דמרי מציג - כמה שווה להישאר במדד ת"א 35

מניית דמרי ירדה מעט לאחר שדיווחה על גיוס של יותר מ־400 מיליון שקל, במהלך משולב של הפחתת מחיר אופציות והקצאת מניות פרטית להראל ● המהלך נועד להקפיץ את שווי השוק של החברה כדי למנוע את הדחתה ממדד ת"א־35, אך ימי המסחר הקרובים יקבעו אם הניסיונות צלחו ● בינתיים, הראלי של חברות הבנייה נמשך