גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סלינגר החרימה דיון שיזם האוזר על מבנה הפיקוח הפיננסי

הסיבה: יו"ר רשות ני"ע מציע לבטל את אגף שוק ההון והביטוח באוצר ולפצל את סמכויות הפיקוח הפיננסי בין בנק ישראל לרשות ני"ע

שמואל האוזר, דודו זקן ודיוויד גילה / צילום: דוברות רשות ני"ע
שמואל האוזר, דודו זקן ודיוויד גילה / צילום: דוברות רשות ני"ע

מרבית הרגולטורים הפיננסים בישראל התכנסו היום (ב') במשרדי רשות ני"ע בירושלים, כדי להתייעץ עם העמיתים, גורמים מהשוק ואישים מהאקדמיה ביחס למבנה הרצוי לרגולציה הפיננסית בישראל.

"אנו לא יכולים להיות כל אחד בעמדתו הוא ולומר שזו האמת המוחלטת. המכנה המשותף הוא שיש תמימות דעים ביחס לכך שיש בעיה ברגולציה בישראל, וצריך לעשות משהו", אמר יו"ר רשות ני"ע שמואל האוזר. "יש תיאום שוטף בין המפקחים, ויש יותר הסכמות מאי-הסכמות. יש צורך בהקמת צוות מלמעלה ליציבות פיננסית".

האוזר המשיך ואמר: "ב-6 השנים האחרונות הייתה התפתחות של הדיון על מבנה הרגולציה הרצוי בישראל. זה נושא שאי אפשר לא לטפל בו. צריך לעשות שינוי. יש לנו 3 אפשרויות לגבי ישראל: להשאיר את המצב כמו שהוא, או לעבור לרגולטור מאוחד-רגולטור על או ליצור מבנה פיקוח דו-ראשי - twin peaks. צריך יהיה להקים בישראל ועדה שתבחן את הנושא. אנחנו מציעים מודל דו-ראשי, עם אבחנה של מי עושה מה: רשות לפיקוח יציבותי, שיהיה בנק ישראל, ואילו רשות ני"ע תהיה אחראית לפן הצרכני. מדינות הנוהגות במודל כזה כיום הן אוסטרליה, צרפת וניו זילנד".

"הרגולציה באה לשרת את המשק", אמר המפקח על הבנקים דודו זקן. "על הגופים הפיננסיים חלים דינים מתחומים שונים, ולכן החשיבות בשיתוף פעולה בין רגולטורים הכרחי. אנחנו יכולים להיות גאים בשיתוף הפעולה שלנו גם עם הרשות, עם רשות ההגבלים והאוצר", אמר זקן דווקא על רקע חילוקי הדעות שהיו בינו להאוזר לגבי הגילוי בדוחות הבנקים על ההפרשות שעשו בדוחות האחרונים בגין החקירה של הרשויות בארה"ב.

"התובנות שיש לנו בנושא הרגולציה, שאין מודל מנצח. לכל מודל יתרונות וחסרונות. אנחנו יודעים כיום יותר מה לא כדאי לעשות, מאשר מה כן. מה שכן, המבנה הנוכחי אינו אופטימלי, הוא לא נותן מענה להכול. יש בו גם כפילות, וגם ארביטראז' רגולטורי", אמר זקן. "אנחנו חושבים שהמבנה צריך לשרת את המהות, ולא להיפך. אנו רואים יתרון למבנה שיש לו ראייה מערכתית, וחיסרון למבנה שיכול לקחת אינטרס לנקודת קצה וליישם אותו באופן קיצוני.

"אנו חושבים שהוצאת הפיקוח על הבנקים מהבנק המרכזי אינו נכון וצריך גם להיות פרקטיים, והשורה התחתונה - כדי שלא נקיים עוד שולחן עגול עוד כמה שנים, צריך לעשות איזה שינוי במצב הנוכחי, ולטעמי צריך להתחיל מלקיים את ההמלצה של ה-IMF - הקמת הוועדה ליציבות פיננסית לטיפול בסיכונים מערכתיים".

הממונה על ההגבלים העסקיים דיוויד גילה אמר ביחס לתמיכתו במודל ה-twin peaks: "הגנת הצרכן ותחרות לא בהכרח חופפות. הגנת הצרכן זה דבר אמורפי, וראיתי הרבה קונפליקטים בין יציבות לגילוי. לכן, אם וכשיהיו שני רגולטורים פיננסים (אחד יציבותי ואחד לשמירה על הצרכן - ר.ש, ע.א) נראה לי שיהיו בעיקר מקרים שבהם ברור מי מהם מכריע. גם יהיה מיעוט מהמקרים שבו זה לא יהיה ברור, ואז יצטרך להיקבע מנגנון מכריע". לדברי גילה, יש יתרון נוסף להצעה של הרשות ל-twin peaks ביחס להתאמה בין מוצרים שמפוקחים אחרת בשוק. "ראוי שיהיה רגולטור ייעודי ליציבות בפיננסים ורגולטור ייעודי לגילוי בפיננסים", סיכם את דבריו.

סיטואציה של אי אמון

אבי בן בסט, בעבר מנכ"ל משרד האוצר ופרופ' מהאוניברסיטה העברית והמכללה למינהל, אמר: "יש פה ארביטראז' רגולטורי. ישנה שונות מאוד גדולה בסמכויות של המפקחים השונים, במשאביהם ועוד. הבעיות הללו היו נפתרות היטב במודל המאוחד, שטוב יותר מאשר מודל ה-twin peaks. בכל העולם המודל הוא האחדה וכולם רואים שיש בעיה במודל הפיקוח המבוזר. אני מעדיף מודל מאוחד כי יש יתרון אדיר לראייה כוללת של המוסד המפוקח, כאשר ההבדלה בין ההגנה על הצרכן ליציבות מלאכותית. יש ארבע מדינות שיש בהן מודל של twin peaks ו-24 מדינות עם מודל מאוחד. למה לקחת סיכונים ולהיות המדינה החמישית? כדאי להצטרף למה שהעולם עושה, ולהיות המדינה ה-25. לוקח שנים להבין מודל חדש ואני לא רוצה להשתתף בכזה משחק".

דן פרופר, יו"ר אסם ומהתעשיינים הבולטים במשק: "החלטות הרגולטורים צריכות לבוא מראייה של תמיכה בצמיחה, ולא לחנוק אותה. לדעתי יש להקים גוף מאוחד, שבו החיזוי של מצב סכנה צריך לבוא לידי גוף שבו יישבו כל הרגולטורים, שיימנעו או יבצעו פעולות שחיוניות להביא לפתרון תסריט של סיכון. זאת, מפני שהכשלים המסוכנים למשק קורים כשפעולות נעשות ללא תיאום. אז המשק משתנה וזורם בכיוון אחד, שלעתים צריך לעצור אותו או לשנות כיוון - ואת זה יכולים לעשות הרגולטורים רק יחדיו, ולא כל אחד בנפרד. לכן אני תומך בגוף אחד".

צבי סטפק, יו"ר ומבעלי השליטה בבית ההשקעות מיטב דש: "לא יכול להיות שכל כך הרבה דברים השתנו בשנים האחרונות בשוק ההון, והדבר היחידי שלא השתנה זה מבנה הפיקוח. אם היינו מתכננים זאת מחדש לא היינו במצב של היום. איני מאמין בתיאום בין רגולטורים - זה לא עובד. כל אחד ותפיסת עולמו". הוא קרא למכנה משותף אחד של הרגולציה ולא "כל אחד עם השיגעונות שלו". לאור זאת הוא קורא לשתי רשויות עצמאיות, "האחת שמפקחת על היציבות והשנייה על השוק. בהסתכלות שלי, הפיקוח על הביטוח ועל הבנקים צריכים להיות יחדיו, מחוץ לבנק המרכזי, והרשות השנייה דומה לרשות ני"ע. בכל מקרה אסור שאגף שוק ההון יישאר חלק ממשרד האוצר - אולי יש שם ניגודי עניינים? הפיקוח על הביטוח צריך להיות עצמאי. אנו כגופים מפוקחים בשוק סובלים מריבוי רגולטורים. זה גורם נזק למבוטחים ולעמיתים".

מאיר שביט, כיום מנכ"ל איגוד והתאחדות חברות הביטוח ובעבר הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר: "אין מודל פיקוח אחד מוסכם. יש לנו ניסיון אומלל מאימוץ שיטות מחו"ל ללא התאמה למנטליות שלנו. נטל הרגולציה פה כבד אך לא בהכרח עודף. סוגיית התיאום בין הרגולטורים תהיה רלוונטית גם במודל של שני גורמי רגולציה, כך שקיימת שאלה מי יהיה מעליהם לפתרון בעיות וצריך יהיה להקים גוף מלמעלה לאיזון".

משה פרל, מנכ"ל איגוד הבנקים: "יש כיום סיטואציה של אי אמון - הגוף המפוקח לא מאמין לרגולטור וההיפך, והציבור לא מאמין לשניהם בגלל ההון-שלטון, ולכן פיצול הפיקוח לא ייטיב את המצב". פרל ציין כי אמנם יש קונפליקט בין קידום תחרות עם יציבות - זה לא נוסע באותו כיוון. "מצד שני, צריך לשאול מה המטרה. המטרה בעיניי היא הגנה על הלקוח, גם לשמור לו על הכסף וגם לתת לו מחירים טובים. אסור לנתק את שני הדברים האלה. צריך שיהיו לרגולטור שני היעדים, ויהיה לו את שיווי המשקל לאזן ביניהם. לנתק את האפקט הצרכני ליציבותי זו טעות. עם זאת, אם הולכים על מערכת דו-ראשית, אולי צריך לעשות מפקח אחד שמפקח על כסף, ומפקח אחר שיפקח על פירמות".

פרופ' רות פלאטו שנער ממכללת נתניה: "המודל עצמו פחות חשוב. חשוב יותר שיתוף הפעולה בין הרגולטורים ושיתוף המידע. לכאורה, המודל הטוב הוא הפרדה בין היציבות לתחרות, אבל וכאן יש אבל גדול, לא ניתן להפריד בין הצד היציבותי לצרכני; הם שלובים בצורה ברורה מאוד. דווקא כשלרגולטור אחד יש כלים יציבותיים וצרכניים, הוא יכול לבחור בצעדים המתאימים לכל קונפליקט. לעומת זאת, בשיטה מפוצלת כמו ה-twin peaks, יש פערים קשים וסתירות בין הרגולטור הצרכני ליציבותי. אף אחד לא ירצה לוותר על עמדתו, והסכסוך עלול להחריף למאבקי אגו. ואז נוצר פתח להתערבות של הדרג הפוליטי, שאמור להכריע, וזו תוצאה לא רצויה".

סביב השולחן העגול היום בבירה נשמעו גם קולות שקראו לשמור על מודל של שלושה מפקחים שונים, שישמרו אחד על השני ועל השוק, הגם שכדאי להוציא את הפיקוח על הביטוח ממשרד האוצר.

"משבר 2008 תפס את המפקחים עם המכנסיים למטה וזה הוביל לפיקוח יתר"

חלק הארי של הדיון נגע ביחס למבנה הרצוי של הרגולציה הפיננסית, ובחינת החולשות במבנה הקיים או באלו שמוצעים לעתיד. ואולם עם הדוברים נמנו גם אחדים שהציפו בעיה שמשפיעה מאוד על הפעילים בשוקי הפיננסים: עודף רגולציה.

"משבר 2008 תפס את הרגולטורים בכל העולם ללא מכנסיים. זה הוביל לרגולציית יתר מאז", אמר צבי סטפק, יו"ר ומבעלי השליטה בבית ההשקעות מיטב דש. "זה נבע גם מחוסר תיאום בין הרגולטורים. יש לנו אנשים איכותיים שעוזבים את התחום, כשהסיבה העיקרית לכך זה שהם מרגישים שהרגולציה יושבת להם על הצוואר ואחוז קטן מזמנם הולך להשקעות ואחוז הולך וגדל הולך לרגולציה. מה זה אומר? שבמקום שהאנשים הללו ינהלו גמל לציבור - הם הולכים לנהל קרן גידור למספר קטן של אנשים. סלינגר מכניסה רוח חדשה באגף שוק ההון, שהיה רדום מאוד לאורך השנים".

איציק שנידובסקי, מנכ"ל בית ההשקעות אנליסט: "אין ספק שההתנהלות שלנו בשוטף מול הרגולציה בעייתית. נניח שיש לי ביקורת מאגף שוק ההון בנושא מסוים, אח"כ הרשות יכולה לעשות את אותה ביקורת - וזה משתק מאוד. העומס על גוף מהסוג שלנו קשה מאוד. הרבה זמן הולך אצלנו על רגולציה, ומעט על פיתוח עסקי, וזה בסופו של דבר פוגע גם בלקוחות". גם מאיר שביט, לשעבר המפקח על הביטוח באוצר וכיום מנכ"ל איגוד והתאחדות חברות הביטוח, התייחס בדבריו לרגולציה שמכבידה על התחרות ואף "פוגעת בתחרות", לדבריו. במסגרת זו אמר: "זה לא סוד שיש ארבע חברות ביטוח שעומדות למכירה, ואין תור לקנות אותן".

ומי לא באה? דורית סלינגר

הדיון ברשות ני"ע נסוב סביב הצעת הרשות לבטל, בין היתר, את הפיקוח על הביטוח באוצר וליצור שני גופי רגולציה - האחד יציבותי והשני לשמירה על הצרכן, ואף אחד מהם לא באוצר. רבים מהנוכחים בפאנל הסכימו שיש צורך בשינוי בפיקוח הפיננסי בישראל, כשקולות לא מעטים קראו, בדומה להצעת רשות ני"ע, להוצאת הפיקוח על הביטוח מהאוצר.

את הדיון יזמה רשות ני"ע בראשות שמואל האוזר, שמוביל תפיסת הקוראת לרגולציה דו-ראשית, twin peaks, שבמסגרתה הפיקוח יתחלק בין רשות שתשמור על הגילוי וזכויות הצרכן (ברשות ני"ע) והשנייה - פיקוח על יציבות (תחת הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל). במסגרת זו הוא קורא לפירוק הפיקוח על הביטוח במתכונתו הנוכחית וחלוקת סמכויותיו בין הרשות לבנק ישראל.

כל הרגולטורים הרלונטיים- כולל המפקח על הבנקים בבנק ישראל דודו זקן, והממונה על ההגבלים העסקיים דיויד גילה - הגיעו לדיון, חוץ מאנשי אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר, בראשות דורית סלינגר, שלא במקרה בלטה בהיעדרה. למעשה, המתיחות בין רשות ני"ע של האוזר לפיקוח על הביטוח של סלינגר לא החלה בדיון הנוכחי. באחרונה חשפנו ב"גלובס" תכתובת פומבית, חריפה ונשכנית בין השניים ביחס לפוליסות ההשקעה - האוזר תקף את המוצר שבפיקוח האוצר ואמר שמדובר בארביטראז' רגולטורי שעוקף את חוק הקרנות. סלינגר, מנגד, טענה שנימוקיו של האוזר שגויים ואין בעיה במוצר זה.

אגב, כבר לפני כמה ימים שאלנו האם הרגולטורים העמיתים של האוזר יכבדו אותו ויבואו לכינוס שזימן במשרדי הרשות שבראשותו. בה בעת שבבנק ישראל אישררו הגעה, בפיקוח על הביטוח שמרו על עמימות, שהבוקר בלטה לעין, כשאף נציג מהפיקוח על הביטוח לא הגיע. מאגף שוק ההון נמסר בתגובה לפניית "גלובס": "מדובר בסוגיה חשובה על מבנה רגולציה בישראל. ככל שממשלת ישראל תבחר לעסוק בנושא זה, נשמח להציג את עמדתנו". עוד ציינו כי מנכ"לית המשרד לא אישרה השתתפותה בדיון.

עוד כתבות

תקיפות צה''ל ברחבי איראן / צילום: Reuters, SOCIAL MEDIA

סיפקו מפת מודיעין עשירה: הלווינים הכינו את מכת הפתיחה באיראן

המראות של האיראנים מצלמים מל"טים בשמי טהרן שיקפו במהלך המערכה סיטואציה שבה צה"ל, במידה כזו או אחרת, הפך את איראן לרצועת עזה ● כעת משרד הביטחון חושף את הנתונים שהובילו לשליטה של צה"ל בשמי איראן

שרת התחבורה מירי רגב / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

רגב הורתה להחרים את הדיונים על הקמת שדה תעופה בעמק יזרעאל

שרת התחבורה הורתה שלא לקדם את הקמתו של השדה הצפוני עד להצגת חלופות לשדה הדרומי לראש הממשלה ● בכך מצטרפת רגב לקריאתו של ח"כ אלמוג כהן שלא לקדם בינתיים את השדה

טראמפ שולח לישראל מערכת נשק בשווי חצי מיליארד דולר

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: ארה"ב תמכור לישראל מערכת להנחיית פצצות, בוול סטריט ג'ורנל טוענים שגם דחייה של חודש בתוכנית הגרעין האיראנית משמעותית ואיך השפיעה המערכת מול איראן על ענף התעופה ● כותרות העיתונים בעולם

מנכ''ל פריון, טל יעקובסון / צילום: אוהד דיין

גם הפניקס דורשת מפריון לבטל את גלולת הרעל: "רואים בחומרה את התנהלות הדירקטוריון"

הפניקס מצטרפת לדרישה של ווליו בייס לבטל את גלולת הרעל ● השתיים מבקשות לכנס אסיפת בעלי מניות ובה להצביע על ביטולה ודרישה לאישורה ברוב רגיל ● בפניקס אומרים שהתוכנית אומצה תוך התעלמות מהנזקים שייגרמו לבעלי המניות

טקס זיכרון ל-45 ההרוגים באסון מירון / צילום: ap, Oded Balilty

פשרה: משפחות נספים באסון מירון יפוצו בכ-2 מיליון שקל

המדינה הגיעה להסכם ולפיו תשלם בשלב הראשון את הסכומים למשפחות הנספים מתחת לגיל 24 – בנוסף לכ-500 אלף שקל ששולמו למשפחות כמקדמה ● יימשכו המגעים לגבי פיצוי למשפחות נוספות

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

בזמן המלחמה מול איראן: הבורסה אישרה את המעבר למסחר בימי שישי

לפני כשבועיים החליט דירקטוריון הבורסה על שינוי התקנון - באופן שהמסחר בה יתקיים החל מהשנה הבאה בימים שני עד שישי, במקום ראשון עד חמישי כיום ● IBI: "זהו מהלך חשוב הן בהיבט של חיבור שוק ההון הישראלי והבורסה לני״ע לעולם והן מבחינת בפעילות חבר הבורסה מול הלקוחות" ● איגוד בתי ההשקעות: "מדובר במהלך מורכב הכרוך בשורה של סוגיות רגולטוריות ותפעוליות שטרם הוסדרו"

משמאל לימין: מייסדי אימג'ין, יהונתן צלח, דין ביתן ושחר פורת / צילום: אייל טואג

גיוס של 23 מיליון דולר לחברת אימג'ין AI בהובלת לארי אליסון

גיוס סבב נוסף בהיקף של 23 מיליון דולר לאימג'ין AI, שפיתחה טכנולוגיה לגילוי מהיר של סרטן, שאותו מוביל, כמו את סבב הגיוס הקודם, מייסד חברת אורקל והמשקיע לארי אליסון ● בעקבות הגיוס הנוכחי, סך ההשקעות בחברה מגיע ל-45 מיליון דולר

וול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

המניה הלוהטת שחזרה לככב בוול סטריט, והמניות שאכזבו בת"א

האופטימיות ביחס להסכמי הסחר והמערכה הקצרה עם איראן צבעו את המסכים בבורסה בתל אביב ובוול סטריט בירוק במהלך החודש החולף ● סקטור השבבים ובעיקר מניית אנבידיה הובילו את העליות, מי אכזבו והאם הראלי יימשך?

דיון בוועדת החוקה / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

ועדת החוקה אישרה: השינוי הדרמטי בדיני החוזים מתקרב

הצעת החוק כוללת הסדר שהוביל היו"ר רוטמן, ולפיו הצדדים לחוזה יקבעו בעצמם כיצד יש לפרשו ● ההצעה נועדה לבטל את פסק הדין המזוהה עם נשיא העליון לשעבר ברק, ואשר העניקה סמכות רחבה לבתי המשפט לפרש חוזים ● יועמ"ש ועדת חוקה: "חשש שחוסר הודאות רק יגדל"

חלוקת רכוש בגירושים / איור: Shutterstock

העליון בפסק דין תקדימי: גם נכסים מלפני הנישואים עשויים להתחלק שווה בשווה בגירושים

בפסק דין תקדימי נקבע כי הזכויות בחלקת קרקע שקיבלה האישה במתנה לפני הנישואים יחולקו בינה לבין בעלה לשעבר ● השופטת יעל וילנר הרחיבה בכך את הלכת השיתוף הספציפי וקבעה כי היא תחול אם ניתן להסיק מהתנהגות בני הזוג על הסכמה בפועל לשתף בנכס ● עוד נקבע כי הכלל עשוי לחול גם על נכס שאינו בהכרח דירת המגורים המשפחתית

מטוסים בנתב''ג / צילום: תמונה פרטית

מחירי הטיסות יקרים היום? חכו שתראו מה מצפה לכם בעוד עשור

נתב"ג צפוי להגיע לקצה גבול הקיבולת שלו בשנת 2035, והפתרון הנדרש הוא הקמת שדה תעופה חדש ● בעוד שהמומחים מסכימים שהמיקום המתאים ביותר הוא ברמת דוד, סגן השר אלמוג כהן מנסה לקדם במקום שדה בנבטים ● כעת גם נתניהו נכנס לתמונה, ודחה את הדיון בשדה הצפוני ● אם המשחקים הפוליטיים לא יפסקו, התוצאה תהיה שאף אחד משדות התעופה לא יוקם, והציבור ישלם את המחיר

בעלי סוכנות נטו פיננסים וקרן וולת'סטון, מימין: עידן כץ, אילן בן-ישי וירון פיטארו / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: תמר מצפי, אתר החברה, שאטרסטוק

רשות ני"ע מאשימה את בעלי וולת'סטון: "גייסו כסף במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל"

הרשות מאשימה את הבעלים של קרן ההשקעות בנדל"ן וולת'סטון, ירון פיטארו, אילן בן ישי ועידן כץ, בגיוס כספים במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל ● לפי החשד, השלושה הציעו השקעות בסיכון גבוה, שלא על־פי תשקיף, תוך הטעיית המשקיעים והצגת מצגי שווא באשר לניגוד העניינים בו היו מצויים

טל יעקובסון, מנכ''ל פריון / צילום: אוהד דיין

איך לדבר על שיווק בשפה שסמנכ"לי כספים מבינים, והקשר ל-AI

תעשיית הפרסום הדיגיטלי צמאה לא רק ליצירתיות, אלא גם לאופטימיזציה ומדידה עסקית, אומר טל יעקובסון מנכ"ל פריון, שרכשה את Greenbids המתמחה ברכש מדיה מבוסס בינה מלאכותית ● "עכשיו אנחנו בשוק של 750 מיליארד דולר, שמחבר קריאייטיב, מדיה וטכנולוגיה"

מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל

המערכת שמאחורי עסקת הענק של רפאל, ולמה היא לא ממש פועלת בישראל?

רומניה תרכוש את מערכת ההגנה האווירית ספיידר של רפאל, בעסקה בשווי של כ־2.2 מיליארד דולר ● העובדה שמכירתה לא דורשת אישור אמריקאי, לצד התאמתה לאיומים מתמרנים כמו מל"טים וטילים בליסטיים, הופכת אותה למבוקשת במיוחד בשוק הביטחוני הנוכחי

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: ap, Tsafrir Abayov

בעקבות רפורמת הנשק של בן גביר: כמות התלונות על המשרד לביטחון לאומי גדלו פי 6

רפורמת הנשק של השר בן גביר הביאה לגל של 370 אלף בקשת לרישיון נשק מתחילת המלחמה, שהביאה לעומס בירוקרטי יוצא דופן ● 1,436 תלונות על המשרד לביטחון לאומי הוגשו בשנה החולפת, לעומת 226 תלונות בלבד בשנה שעברה ● רבות מהתלונות הן של חיילים בחזית שלא הצליחו להוציא רישיון נשק אזרחי

מטוסי קרב איראניים באספהאן / צילום: Reuters, WANA NEWS AGENCY

רגע אחרי הפסקת האש, איראן יוצאת לעסקת ענק. על הפרק: מטוסי קרב חדשים

מיד לאחר כינון הפסקת האש, שר ההגנה האיראני המריא לסין עם מטרה אחת: לרכוש מטוסי קרב מדגם J-10C ● מדובר בחלופה זולה יותר למטוסי סוחוי 35 שלא סופקו לאיראן למרות הבטחות מצד רוסיה, ובקפיצת מדרגה טכנולוגית עבור הצי המיושן של הרפובליקה האסלאמית

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap

טראמפ: אני אהיה תקיף ביותר מול נתניהו על עזה

טיל שוגר מתימן לישראל ויורט ● גורם המעורה במו"מ: "אפשרות לפריצת דרך בזמן הקרוב" ● איראן: מתקני הגרעין שלנו ניזוקו בצורה קשה, אין לפי שעה תאריך לחידוש שיחות הגרעין ● שרי החוץ של מדינות ה-G7: יש לפעול לחידוש המו"מ עם איראן על הסכם הגרעין ● נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הסיר את הסנקציות מהמשטר בסוריה ● דיווחים ערביים: כוחות צה"ל פועלים באזור שכם ● 50 חטופים - 634 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

מגמה מעורבת בוול סטריט; טסלה ואנבידיה יורדות ומושכות את נאסד"ק למטה

נאסד"ק יורד ב-0.6% ● תשואות האג"ח האמריקאיות מטפסות לאחר שפאוול אמר שלולא מלחמת הסחר, הריבית בארה"ב הייתה יורדת ● נעילה מעורבת באירופה ● הדולר בעולם בשפל של מעל 3 שנים • S&P 500 חצה לראשונה את רף ה-6,200 נקודות • גאופוליטיקה, מלחמת הסחר ו-"רגע ליז טראס" - בבלומברג מנתחים את הסיכונים בוול סטריט במחצית השנייה של השנה

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר ושרת האוצר רייצ'ל ריבס / צילום: ap, POOL

הטבת מס בת 200 שנה בוטלה והמיליונרים נוטשים את בריטניה

כ־16 אלף מיליונרים זרים עזבו את בריטניה מאז תחילת השנה, בעקבות ביטול הטבת המס בת 200 שנה שפטרה אותם מתשלום על הכנסות מחוץ למדינה ● כעת שרת האוצר רייצ'ל ריבס שוקלת לצמצם את הרפורמה - שהייתה הבטחת בחירות מרכזית של מפלגת הלייבור

סניף של רשת דולר ג'נרל, שיאנית העליות ב־S&P 500 / צילום: Reuters, Cassidy Waigand

לא חברת שבבים: זו שיאנית העליות המפתיעה של וול סטריט

בשיא שרשם שוק המניות האמריקאי בשבוע שעבר, בלטו מניות של עסקים "אפורים" בהובלת רשת הקמעונאות המוזלת דולר ג'נרל, שעלתה בכ-50% ● מניות שבע המופלאות ושאר מגזר הטכנולוגיה אמנם בהתאוששות, אבל לא משחזרות את השיאים של 2024 ● זה הזמן לחפש ערך